גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק א' - אוֹשְׁוִיץ, פֶּרֶק 43: מִיּוּן

מִיּוּן

יָרַדְנוּ מֵהַקְּרוֹנוֹת בְּתוֹךְ אוֹשְׁוִיץ.
הָיִינוּ אַלְפֵי בְּנֵי אָדָם מְפֻחָדִים וְחַסְרֵי יֶשַׁע.
חֲבוּרַת סַבָּלִים בַּמַּדִּים קִבְּלָה אוֹתָנוּ בָּרָצִיף.
הֵם אָמְרוּ שֶׁיִּסְחֲבוּ עֲבוּרֵנוּ אֶת הַמִּזְוָדוֹת שֶׁלָּנוּ.

הָיָה לָנוּ מִכְתַּב הַמְלָצָה מְפִיקְלֶר.
הוּא כָּתַב בּוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ עוֹבְדִים חָרוּצִים.
בִּזְכוּת הַמִּכְתָּב עָבְרָה מִשְׁפַּחְתִּי אֶת הַמִּיּוּן.
הָיוּ אֵלֶּה אִמִּי וְאָבִי, וַאֲחוֹתִי חַוָּה בַּת הָאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה.

בִּשְׁלַב זֶה נֻתַּק הַקֶּשֶׁר שֶׁלָּנוּ עִם אָבִי.
בְּמַהֲלַךְ הַמִּיּוּן הִפְרִידוּ בֵּין הַגְּבָרִים לַנָּשִׁים.
הוּא נִשְׁלַח לְבּוּכֶנְוַאלְד וְנִפְטַר שֵׁם. יְהֵא זִכְרוֹ בָּרוּךְ.
אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה נוֹדַע לָנוּ זֹאת, מֵאָדָם שֶׁהָיָה יַחַד עִמּוֹ,

הִתְחַלְנוּ בְּתַהֲלִיךְ הַקְּלִיטָה.
הִשְׁגִּיחוּ עָלֵינוּ חַיָּלִים רַבִּים בְּמַדִּים נָאצִיִּים.
רָאִיתִי אֶת גִּילָם. הֵם הָיוּ כֻּלָּם נְעָרִים צְעִירִים.
הֵם הָיוּ מְצֻיָּדִים בְּאַלּוֹת, שֶׁבָּהֶן הִכּוּ אוֹתָנוּ בְּאַכְזָרִיּוּת.

לָקְחוּ אוֹתָנוּ לִרְחֲצָהּ מְשֻׁתֶּפֶת וְחִטּוּי. קִבַּלְנוּ מַדֵּי אֲסִירוֹת.
קִעְקְעוּ לָנוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים. הַמִּסְפָּר שֶׁלִּי הוּא A-14309.
אֵי, מַקָּף, אֶחָד, אַרְבַּע, שָׁלוֹשׁ, אֶפֶס, תֵּשַׁע.
זֶה כָּאַב מְאֹד וְכִמְעַט שֶׁהִתְעַלַּפְתִּי.

גִּלְּחוּ לְכֻלָּנוּ אֶת כָּל שְׂעַר הָרֹאשׁ.
אַלְפֵי בַּחוּרוֹת נוֹתְרוּ קֵרְחוֹת לַחֲלוּטִין.
לְחַוָּה וְלִי הִשְׁאִירוּ שֵׂעָר. אֵינִי יוֹדַעַת לָמָּה,
אֲבָל קִצְּצוּ לָנוּ רַק מְעַט שֵׂעָר מִתַּחַת לָאָזְנַיִם.

הִכְנִיסוּ אוֹתָנוּ לִבְּלוֹק עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע.
זֶה הָיָה אוּלָם אָרֹךְ, שֶׁהָיוּ לְאָרְכּוֹ דַּרְגְּשֵׁי שֵׁנָה.
הָיוּ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת, וְקִבַּלְנוּ דַּרְגָּשׁ בַּקּוֹמָה הָאֶמְצָעִית.
הַנָּאצִים הִכְנִיסוּ בַּהַתְחָלָה עֶשֶׂר בַּחוּרוֹת לְדַרְגָּשׁ אֶחָד.