‏הצגת רשומות עם תוויות כטבמ''ים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כטבמ''ים. הצג את כל הרשומות

23.5.2026

2026: רחפני הנפץ של חיזבאללה – "הברזל של היום" מול "הצי בהתהוות"

 

הצי בהתהוות: המלכודת האסטרטגית שחוזרת על עצמה

מניתוח מחדל 1973 ועד מחדל 7 באוקטובר 2023 – והאיום הנוכחי בגבול לבנון (2026) עולה תובנה אסטרטגית חדה: שני המחדלים הגדולים בתולדות מדינת ישראל – מלחמת יום הכיפורים (1973) ומתקפת "שמחת תורה" (2023) – נובעים מאותו מנגנון פסיכולוגי-אסטרטגי עמוק. המנגנון הזה נקרא "צי בהתהוות". המושג, בהשראת הארסנל הימי של ונציה ושל בריטניה הגדולה, מתאר ארסנל טכנולוגי או צבאי שטרם מומש במלואו, אך נותן לבעליו תחושת ביטחון עמוקה. הצד שמחזיק ב"צי בהתהוות" נוטה להירדם על הכרית הנוחה של העתיד. הצד שרואה אותו אצל האויב – ממהר לתקוף, כי הוא מבין שחלון ההזדמנויות שלו הולך ונסגר.

1973: המיראז' כ"צי בהתהוות"

ישראל בנתה בחשאי מטוסי מיראז' ("נשר" ו"כפיר"). גולדה והדרג הבכיר ראו בכך ביטחון עתידי.

המודיעין (ובראשו רפי הר-לב, טייס מיראז' בעברו) קיבל דיווחים על מיראז'ים מצריים שהועברו מלוב, אך סיווג אותם כ"צפי התהוות" – אפשרות רחוקה.

חוסר מידע + תחושת כבוד מקצועי + הרצון "לא לסבך מצב מסובך" הובילו להערכת חסר.

סאדאת, לעומת זאת, ראה את "הצי בהתהוות" הישראלי והבין: עכשיו או לעולם לא.

2023: הלייזר ("מגן אור") כ"צי בהתהוות"

ישראל הכריזה על מערכת לייזר ליירוט רקטות. הדרג המדיני-טכנולוגי ראה בכך פתרון שישנה את חוקי המשחק תוך שנה-שנתיים.

סינוואר הבין בדיוק את ההיפך: חלון ההזדמנויות של מערך הרקטות שלו הולך ונסגר. הוא תקף לפני שה"צי בהתהוות" יהפוך למציאות.

2026: רחפני הנפץ של חיזבאללה – "הברזל של היום" מול "הצי בהתהוות"

הדפוס חוזר שוב, הפעם בגבול לבנון. ישראל ממשיכה להאיץ פיתוח והטמעה של מערכות לייזר (גרסאות מתקדמות של "מגן אור" / Iron Beam) ומערכות הגנה אוויריות נגד רחפנים. הדרג הביטחוני רואה בטכנולוגיה הזו את "הצי בהתהוות" הבא – הפתרון שינטרל את האיום האווירי הקטן והזול. במקביל, חיזבאללה הפך את רחפני הנפץ FPV מבוססי סיב אופטי לנשק המרכזי שלו בדרום לבנון (גם במהלך הפסקת האש).


הרחפנים הללו:

  • זולים מאוד (מאות דולרים בלבד)

  • חסינים לשיבוש אלקטרוני (jamming) בזכות כבל סיב אופטי

  • קשים לגילוי וליירוט

  • מדויקים ומסוכנים במיוחד נגד כוחות קרקעיים

הם כבר גבו מחיר דמים (הרוגים ופצועים רבים), משנים את כללי המשחק בשטח ומאלצים את צה"ל להתמודד עם איום א-סימטרי קשה.שוב אותו מנגנון:

ישראל בוטחת בטכנולוגיית המחר (לייזרים ומערכות מתקדמות).

חיזבאללה מכה עם הברזל של היום – רחפנים זולים, זמינים וקטלניים – בדיוק כמו שסאדאת וסינוואר עשו לפניו.


המנגנונים הפסיכולוגיים החוזרים

  1. חוסר מידע ומידור – המעריכים בשטח אינם חשופים למלוא התמונה הטכנולוגית החשאית.

  2. "צפי התהוות" / "צי בהתהוות" – מונחים מנחמים שמאפשרים להגדיר איום מיידי כאפשרות עתידית.

  3. תחושת כבוד מקצועי ומדיני – קושי להודות שהאויב מצליח לחקות או לעקוף את "היהלום שבכתר" שלנו.

  4. הרצון שלא לסבך – "המצב ממילא מסובך, למה להוסיף פאניקה?

מסקנה

"הצי בהתהוות" אינו כשל מקומי או טכני – הוא מחלה אסטרטגית קבועה.

הביטחון המופרז בטכנולוגיית המחר משתק שוב ושוב את היכולת להתמודד עם הברזל הפשוט של היום.

ב-1973 זה היה המיראז'.

ב-2023 זה היה הלייזר.

ב-2026 זהו איום הרחפנים הסיב-אופטיים מול מערכות ההגנה המתקדמות ש"כמעט מוכנות".


מי שרוצה לנצח במלחמה הבאה חייב ללמוד להבדיל בין "צי בהתהוות" לבין "צי קיים" – גם כשהצי שלו נראה מבריק ומבטיח יותר.




מרוץ החימוש הפסיכולוגי ומלכודת ה"צי בהתהוות" מ-1973 ועד 2023

 

הסבר ורקע


המאמר להלן מציג ניתוח עומק היסטורי, פסיכולוגי ואסטרטגי, הבוחן את קווי הדמיון המובנים בין שני משברי המודיעין הגדולים של מדינת ישראל: מחדל מלחמת יום הכיפורים (1973) ומחדל שמחת תורה (השביעי באוקטובר 2023). הניתוח חורג מההסברים המקובלים של כשל טכנולוגי מקומי או יוהרה נקודתית, ומגדיר את הכשלים הללו כחלק מ"מחלה קבועה של אימפריות" החוזרת על עצמה בדיוק כמעט מתמטי.

לפי תזה זו, המערכת הריבונית נופלת שוב ושוב למלכודת של ביטחון עצמי מופרז בשל טכנולוגיות עתידיות הנמצאות בפיתוח, בעוד האויב מזהה חלון הזדמנויות מצטמצם ומחליט להכות ב"ברזל של היום" דווקא מתוך פחד מטכנולוגיית המחר. הדינמיקה הזו מנותחת דרך מושגי מפתח כגון "צי בהתהוות" , "מלכודת חוסר המידע של המעריך" , ומנגנון "ההדחקה מתוך כבוד".



חלק א': שורשי המושג האסטרטגי – משל ונציה ומרוץ החימוש החשאי (1973)


כדי להבין את הדינמיקה העמוקה של כשלי המודיעין, יש לחזור אל המושג האסטרטגי "צי בהתהוות" (Emerging Fleet). המושג נשען היסטורית על המודל של הרפובליקה של ונציה במאה ה-16. ונציה לא החזיקה צי ענק שירקב במים, אלא ניהלה את "הארסנל" – מערך מספנות, חבלים וקרשים מתוחכם שאפשר לה לבנות ספינת מלחמה מאפס בתוך שבוע ימים. כדי להרתיע את אויביה, ונציה פשוט הזמינה שגרירים זרים לסיור בארסנל כדי להציג את פוטנציאל המהירות וצבירת הכוח שלה. מאות שנים אחר כך, בריטניה הגדולה שלטה בימים באמצעות אותה שכלתנות בדיוק. המונח המודיעיני "צי בהתהוות" מתאר אפשרות להתפתחות עתידית, פוטנציאל צבירת כוח הדרגתי שנתפס בעיני המעריך כדבר בלתי ודאי שייקח לו זמן רב להבשיל.

ב-1973, השכלתנות הונציאנית הזו הניעה את שני הצדדים במרוץ נגד השעון. נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, ידע שזמנו קצוב. הוא ראה את מטוסי המיראז' 5 זורמים בחשאי מצרפת ללוב (בניהולו של אשרף מרואן) והבין כי זהו חלון הזדמנויות זמני לצבירת כוח לפני שישראל תתעורר. המושג "צי בהתהוות" הניע אותו לתקוף מהר, לפני שהיתרון שלו יתפוגג.

מנגד, ראש הממשלה גולדה מאיר נשענה על אותה שכלתנות: היא ידעה שבחשאי, במספנות הטכנולוגיות של התעשייה האווירית, ישראל מייצרת הנדסה לאחור ובונה את ה"צי בהתהוות" שלה – מטוסי הנשר והכפיר העתידיים. ביטחונה של גולדה נבע מהידיעה שתוך זמן קצר המפעלים המקומיים יוכלו להוציא ארסנל שלם של מטוסי מיראז' כחול-לבן, מה שהעניק לה שקט מדומה שהזמן פועל לטובתנו.



חלק ב': מנגנון "ההדחקה מתוך כבוד" ומלכודת חוסר המידע של המעריך


האירוניה הכואבת של מחדל 1973 מתגלה בדמותו של אל"ם רפי הר-לב, ראש מחלקת מודיעין חיל האוויר במלחמה, ומי שהיה בעברו מפקד טייסת מיראז'. הר-לב היה "המומחה מספר אחת" למטוס המיראז', שהיווה את סמל הגאווה הלאומית והעליונות האווירית של מלחמת ששת הימים (ה"שחק"). כאשר הגיעו דיווחים מודיעיניים אמינים על כך שמטוסי מיראז' חונים על אדמת מצרים עם טייסים לוביים או מצריים, תחושת "הכבוד המקצועי והעצמי" שלו הפכה למנגנון מעוור.

הכבוד המקצועי לוחש למומחה שהאויב מחזיק בברזלים אך אינו מסוגל להגיע לרמה המבצעית, הלוגיסטיקה ושעות האימון המורכבות שנדרשות כדי להטיס את ה"יהלום" בשמיים. תחושת הכבוד הפכה את נשק האויב למחמאה עצמית ("הם מחקים אותנו מתוך ייאוש") והפעילה מנגנון של "הדחקה מתוך כבוד". הודאה בכך שהמצרים השיגו את מטוס הדגל של צה"ל הייתה מכה קשה מדי לכבוד הצבאי, ולכן המידע פורסם או קוטלג תחת המונח המנחם "צפי התהוות" – אפשרות רחוקה ובלתי ודאית.

במקביל, המעריך בשטח פעל תחת מלכודת חוסר המידע. בזמן שהר-לב ניסה לפענח את כוונות המצרים בתוך ערפל כמותי (לא היה ידוע כמה מטוסי מיראז' באמת עברו את הגבול) ותוך הסתמכות על אשרף מרואן (שפעל ככל הנראה כסוכן כפול שנועד לבלבל את המעריך ולשמור על שקט מדומה), הוא עצמו היה ממודר לחלוטין מסודות הייצור החשאיים של המדינה שלו בתעשייה האווירית. המפקד בחשיכה, שחווה מצב מסובך ומתוח ממילא במטה, בחר שלא "לזרוק פצצה מודיעינית" ולזעזע את המערכת כדי להגן על היציבות הקיימת, כשהוא בוטח בעליונות המוכחת של חיל האוויר. העיוורון הזה הוביל לכאוס מוחלט בזיהוי במהלך המלחמה, עד שחילוץ המצב דרש סימון משולשים צהובים ענקיים על כנפי המטוסי הישראליים למניעת הפלה עצמית.



חלק ג': השכפול המתמטי בשביעי באוקטובר 2023


המנגנון הפסיכולוגי והאסטרטגי הזה שוכפל בדיוק מתמטי חמישים שנה מאוחר יותר, ערב השביעי באוקטובר 2023, כאשר הברזל הפך לאור והמיראז' הפך ללייזר.

  • הצד של חמאס (סינוואר): כאשר בכירים בירושלים הכריזו בפומבי כי "תוך זמן קצר לישראל תהיה מערכת לייזר ליירוט רקטות" (מערכת "מגן אור"), ההצהרות הללו הדהדו בעזה בדיוק כמו הסיורים של שגרירי המעצמות בארסנל של ונציה. סינוואר זיהה שלישראל יש "צי בהתהוות" טכנולוגי שישנה לחלוטין את חוקי המשחק וינטרל את מערך הרקטות שלו. הוא הבין שאם לא יפעל במהר – לפני שהלייזר יהפוך למבצעי בשטח – כל הארסנל שלו יהפוך לחסר ערך. הפחד מפני טכנולוגיית המחר של ישראל יצר חלון הזדמנויות מצטמצם והיה המניע הקריטי והמכריע לפרוץ את הגדר ולנצל את הברזל הישן של היום.

  • הצד של הדרג המדיני: הדרג המדיני בישראל ידע על פריצות הדרך החשאיות במעבדות (מערכת הלייזר והמכשול התת-קרקעי). מתוך ידיעה זו, המנהיגים חשו ביטחון מוחלט (בדומה לגולדה מאיר ב-73') ונרדמו על "הכרית הנוחה של העתיד". הביטחון בטכנולוגיית המחר סימא את עיניהם, והם פירשו את בניית הכוח, האמצעים והאימונים של חמאס על הגדר כ"צי בהתהוות" בלבד – תרגילים ואיומים בלתי ודאיים שלא יעיזו להתממש מול העוצמה הישראלית.



חלק ד': מלכודת השטח והשקט המדומה בלילה שלפני


בדומה ל-1973, הדרג המדיני הותיר את המעריכים והמפקדים בשטח בחשיכה ובחוסר מידע לגבי הכוונות האמיתיות, כשהם ממודרים מתמונת המצב המלאה שבידי הדרגים העליונים. המעריך בשטח נאלץ להישאר "פשוט" מול תצלומי המצב הנתון, מבלי להבין את עומק הסכנה שמתחת לפני השטח.

בלילה שלפני האסון בשמיני עצרת 2023, המעריכים ראו סימנים מחשידים, אך המצב ממילא היה מורכב, מסובך ומתוח פוליטית וביטחונית. מתוך חוסר המידע המלא שלהם, ובשל הקונספציה המרגיעה של הדרג המדיני, המפקדים לא רצו לזרוק פצצה מודיעינית שתרעיד את המערכת, תסבך את המטה בפאניקה או תוביל לגיוס כוחות שווא. הם הסתכלו על הטנדרים והרחפנים של חמאס והניחו שמדובר באימונים בלבד במסגרת ה"צי בהתהוות", מתוך אמונה שהמערכות הקיימות יחזיקו מעמד. הם בחרו לשמור על השקט ועל יציבות המערכת, מבלי לדעת שהארסנל הטכנולוגי העתידי של ישראל הוא-הוא הסיבה המדויקת שבגללה האויב החליט לבוא.



8.11.2024

מגיפת השפעת העולמית

חודש נובמבר מזוהה בישראל כתקופה שבה משרד הבריאות קורא לציבור להתחסן נגד שפעת. מזג האוויר המתחיל להתקרר, והמעבר בין עונות, יוצרים קרקע פורייה להתפשטות וירוסים, כולל וירוס השפעת. אנשים רבים חשים חולשה ועייפות בתקופה זו, וחוששים מהידבקות במחלות חורף.

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בנובמבר 1918, בסיומו של גל מגיפת שפעת בקרב החיילים. המגיפה התעצמה ברחבי תבל לאחר המלחמה, וגרמה אבידות בנפש באוכלוסיה האזרחית במימדים שהאפילו על המלחמה עצמה. 

חוסר המידע בציבור לגבי היקפה ומשמעותה הצבאית והאזרחית של מגיפת השפעת, ההשפעה החברתית הקשה שלה, וההסתבכות הפסיכיאטרית שנגרמה לעיתים בעטיה, היו בית גידול מוצלח לעלית הימין הקיצוני והנאצים בגרמניה. 

התחושה בקרב חלקים בציבור הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה שחיל האוויר היה קרוב להכריע את המלחמה בזכות עליונותו הטכנולוגית והטייסים המיומנים שלו. תחושה זו, למרות שלא תאמה לחלוטין את המציאות, תרמה לעליית כוחו של הימין הקיצוני בגרמניה.  תעמולה ימנית קיצונית הפיצה את המיתוס שגרמניה לא הפסידה במלחמה בשדה הקרב, אלא "נדקרה בגב" על ידי גורמים פנימיים כמו יהודים, סוציאליסטים ופוליטיקאים מושחתים. מיתוס זה טען שהצבא הגרמני, ובעיקר חיל האוויר, היה קרוב לניצחון, אך נבגד ונאלץ להיכנע.

בימי קדם, ציפורים בכלובים הוצבו בחדרי חולים, כסגולה לטיהור האויר, ומטוסים, כמו הציפורים, מגיעים לאויר הפסגות הצח בקלות. גם סרט הקולנוע נחשב כמטהר אויר. אנשים נהרו לבתי הקולנוע, בראשית ימיו, בין היתר כי חווית הצפיה בתמונות הנעות שעל המסך היתה חוויה מרגיעה, שיצרה תחושה של אויר נקי.

מדינת ישראל נמצאת בימים אלה של חודש נובמבר 2024 במצב תשישות שאינו רחוק מזה של המדינות שלחמו במלחמת העולם הראשונה. מתקפות הטילים, הרקטות והדרונים הרצופות מחלישות את האוכלוסיה, במשך יותר משנה של מלחמה מתישה בשבע חזיתות.

מתקפות אלה באות בהמשך לגורמים רבים שגרמו להחלשות האוכלוסיה בשנים האחרונות: חמש מערכות בחירות בזו אחר זו, מגפת הקורונה, השסע הפנימי והמאבק הציבורי כתוצאה מרצון הממשלה במהפכה משפטית והשתמטות חרדית, וולאחרונה גם מערכת הבחירות המותחת  בארצות הברית.

המלחמה, מעבר להיותה מאבק פיזי בשדה הקרב, היא גם מלחמה על התודעה. הצדדים הלוחמים משקיעים משאבים רבים בתעמולה, בהפצת מידע כוזב, ובניסיון לעצב את הנרטיב לטובתם. הדבר נעשה באמצעות אפיקי התקשורת הממוסדים כמו ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות ועיתונים, וגם באמצעות רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות אחרות. ההצפה המתמדת של מידע, לעתים קרובות סותר ומטעה, יוצרת תחושת בלבול וחוסר אמון בקרב הציבור. אנשים מתקשים להבחין בין אמת לשקר, ומפתחים ציניות ודחייה מכל מידע שמגיע מאפיקי התקשורת הממוסדים. תופעה זו מכונה לעתים "הרעלת אלקטרונית", והיא עלולה להיות הרסנית לא פחות מהמלחמה עצמה.

גם מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בסוף חודש אוקטובר, בתחילת הסתיו. העם ומקבלי ההחלטות כאחד היו שרויים בתשישות כללית. מצב זה הוביל להימנעות מפתיחת מערכה משלימה בחזית המצרית, שתוכננה לחודש נובמבר.  במקום זאת, התחזקו הקולות ששאפו לטשטש את מחדלי המלחמה ולקדם פשרות.

סתיו 2024 מעמיד את ישראל בצומת דרכים גורלית.  מצד אחד,  השילוב של תשישות  לאומית,  קושי כלכלי,  ולחץ בינלאומי גובר  מטה את הכף לכיוון פשרה,  אולי  אפילו  "קניית הסכם".  מצד  שני,  הישגי  המערכה  הצבאית  והחשש  מתדמית  חולשה  עלולים  לדחוף  את  הממשלה  להמשיך  במאבק  עד  לניצחון  מוחלט,  אשר  עלול  להיות  ניצחון שמחירו  גבוה  מדי.

בימים אלה, איתנותו של חיל האוויר חשובה שבעתיים. הוא משמש כעוגן מרכזי לביטחון ישראל, ומספק נשימה אסטרטגית חיונית במציאות המורכבת שבה אנו נמצאים. 

הסרט "טופ גאן 2" עם טום קרוז יצא לאקרנים בתקופה מעניינת - סיום מגיפת הקורונה, והפך לסמל של חזרה לשגרה ותקווה לעתיד טוב יותר. הצלחתו הקופתית המרשימה חיזקה את המסר הזה, והסרט נתפס כסמל לסיום תקופה קשה. ההודעה על קבלת טייסת F-15 משוכללת חדשה לישראל מעוררת גם היא תחושות דומות. בדומה לטייסת ה-F-15 הראשונה שהגיעה לישראל בסוף שנות ה-1970, לאחר מלחמת יום הכיפורים, גם טייסת זו יכולה לסמל עידן חדש של בריאות והחלמה. היא מסמלת את חיזוק ביטחונה של ישראל, את היכולת שלה להגן על עצמה, ואת השאיפה לעוצמה וקדמה. נקווה שטייסת זו תתרום לביטחון וליציבות באזור, ותאפשר לישראל להמשיך לשגשג ולפרוח.





4.11.2024

התעופה ומגמות חברתיות רחבות בישראל


במלחמת השחרור ולאחריה, התבסס חיל האוויר הישראלי על מטוסים עודפים ממלחמת העולם השנייה ממדינות שונות, כמו הספיטפייר והמוסטנג, וטייסים ואנשי צוות קרקע שהשתייכו לקיבוץ גלויות. הם השתייכו לעולים החדשים מקיבוץ הגלויות שהגיע באותן השנים מרחבי אירופה. 

בשנות ה-1950, עם כניסתם לשירות של מטוסי סילון והאמברגו שהטילה ארצות הברית על מכירת מטוסים לישראל, התבסס חיל האוויר על מטוסי סילון צרפתיים, כמו המיסטר והמיראז'. במקביל, בשנים אלה התרחשה גם עלייה המונית של יהודים מארצות צפון אפריקה לישראל, אשר הגיעו מארצות שהיו קולוניות צרפתיות כמו מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. ציבור גדול זה היווה תשתית חברתית להגדלת חיל האוויר הישראלי, כאשר רבים מבניו שירתו בשורות החיל בכל התפקידים והפכו לחוליה מרכזית בו.

מסוף שנות ה-1960 ואילך, חיל האוויר הישראלי התבסס יותר ויותר על מטוסים מתוצרת ארצות הברית, כמו הפאנטום וה-F-15. במקביל, החברה הישראלית עברה תהליך של "אמריקניזציה", והפכה להיות מערבית וקפיטליסטית יותר ויותר.

החיבור בין התפתחות התעופה למגמות חברתיות רחבות ניכר גם בישראל של ימינו. משנות ה-2000 ואילך, חיל האוויר הישראלי מבסס את מערך ההגנה האווירית שלו יותר ויותר על מערכות מתוצרת מקומית, כמו כיפת ברזל. במקביל, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בפיתוח ויצור של כלי טיס בלתי מאוישים, כמו ה''הרמס''. איום הטילים, הרקטות והדרונים, המגיעים לכל פינה, מדגיש את חשיבותה של התעופה בביטחון הלאומי. החברה הישראלית הפכה להיות ממוקדת יותר בעצמה. עולה הצורך בגיוס רחב היקף של האוכלוסייה החרדית, אשר משתמטת ממנו, והדבר גורם לפילוג בעם.




24.9.2024

המילה ''ליטני'' [''Litany"]


למילה ''ליטני'' [''Litany"] יש משמעויות אחדות, אבל הנפוצה ביותר היא:

רשימה ארוכה וחוזרת על עצמה של משהו, בדרך כלל תלונות או בעיות.

לדוגמה:

"נציג שירות הלקוחות נאלץ להקשיב לשורה ארוכה של תלונות על המוצר הפגום."

"הנאום של הפוליטיקאי היה פשוט רצף של הבטחות ריקות."


המשמעות המקורית של המילה מתייחסת לסוג מסוים של תפילה: זוהי תפילה הכוללת סדרה של בקשות או תחנונים מצד המתפלל או מוביל התפילה, ואחריהן תגובות שחוזרות על עצמן מצד הקהל או קבוצת המתפללים. 

לדוגמה, בתפילה מסורתית, החזן עשוי לומר "אל! אנא רחם נא" והקהל יענה "רחם, אנא רחם". חזרה זו יוצרת תחושה של קריאה ותשובה, או דיאלוג בין המוביל לקהל.

מקור המילה הוא ביוונית העתיקה, λιτανεία (litaneía), שפירושה "תפילה, תחנון". משם היא עברה ללטינית (litania) ולבסוף לאנגלית.


למרות שמקורה הדתי עדיין בשימוש, כיום המילה ליטני משמשת לרוב בהקשר רחב יותר לתיאור כל רשימה ארוכה וחוזרת על עצמה, בדרך כלל של תלונות או בעיות.

אז, כשמישהו אומר "a litany of..." הוא מדגיש את האורך והחזרתיות של הרשימה, לעתים קרובות עם קונוטציה שלילית במקצת.

בהקשר של דרונים [הכינוי בהשראת המשמעות של המילה ''פזמון'' לרחפנים או כלי טיס בלתי מאוישים], ניתן להשתמש במילה "litany" לתיאור: רשימה של טענות שליליות או חששות לגבי רחפנים. 


בימים אלה של אמירת הסליחות לקראת ערב ראש השנה, התחנונים הנאמרים בשעות הקטנות של הלילה מהדהדים באופן מצמרר את המציאות הקשה של העימות הצבאי המתרחש על גדות נהר הליטני.




3.9.2023

עדיף ה''דרון'' על ה''כטב''מ''

אחת המילים החשובות והנפוצות ביותר בתקשורת החדשות בימים אלה היא ה''כטב''מ'' - ראשי התיבות של ''כלי טיס בלתי מאויש''. 

לדוגמא כותרות אחרונות מהחדשות: 
אוקראינה פגעה בחמישה מטוסי קרב רוסיים באמצעות כטב"מים מקרטון.
אלביט תספק מערכת נגד כטב״מ להולנד.
צה"ל יירט בשמי עזה כטב"מ שטס לכיוון שטח ישראל.

באנגלית המקובלת בתקשורת, לביטוי העברי יש מקבילה מקורית וקולעת, מקיפה ורחבת משמעות הרבה יותר. זאת היא המילה ''דרון'' -  DRONE. מונח זה רווח בשפה האנגלית כשם כולל לנושא. 
כותרות חדשות אחרונות לדוגמא:
Russia Says it Downed Ukrainian Drone Near Moscow.
AI-powered drone beats human champion pilots.
Central Asia: Could Kazakh-Chinese joint venture export drones to Russia?


בשפה האנגלית, לפני השימוש הנפוץ בעולם התעופה, פירוש המילה DRONE היה ''רון'', אשר בתרגום לעברית הוא  גם ''זמזום'', ''המהום'' או ''פיזום''. 
התרגום לעברית של DRONE ל''רון'' הוא מבחינתנו החשוב ביותר כאן.

DRONE הוא, בשפה האנגלית הרווחת בתקשורת בימינו, כינוי מקיף לכל כלי הטיס הבלתי מאוישים, מצעצועים לילדים עד ענקיים וצבאיים, על כל סוגיהם. 
בשימוש חדשני זה, DRONE היא לפיכך מילת מפתח, המאגדת בתוכה מגוון עצמים, יחד עם כל ההקשרים הפסיכולוגיים והתרבותיים. הביטוי כורך הגדרה של שם עצם, פועל, וקריאה לפעולה. האמירות ''המדיום הוא המסר'', או ''אלוהים מתוך המכונה'', נכונות מאד לגביו. אפשר לומר ''הבגד עושה את האדם'', ו''הדרון עושה את המציאות'''. לפיכך,  יש מי שניסח את כלי הטיס הבלתי מאוישים כתופעה תרבותית.
ההקשרים הפסיכולוגיים הם,  מצד אחד, זיקה מרוחקת לכל מה שהוא נשלט מרחוק, ובניגוד לכך זיקה קרובה לכל אמירה מקורית אישית הבוקעת מתוככי הנפש. ''רון'' הוא פזמון העולה ומתפשט במרחב במעין היסח דעת, כחלק בלתי נפרד מחווית המעוף, המושרשת בנפש האדם. חווית המעוף הרוחנית נכרכת בימינו, באמצעות המילה ''דרון'', במציאות התעופה המעשית. 

''דרון'' היא מילה הדומה מאד, בצליל ובמשמעות, למילה העברית ''רון''. הביטוי ''דרון'' מתאים לדקדוק העברי, כי בפירוק המילה לשתי הברותיה, ה''ד'' היא קידומת מארמית שקיימת בביטויים רבים, כמו ב''סיעתא דשמיא'', ''בעידנא דריתחא'', ''סדנא דארעא'' ועוד. האות ד' ככלל, בצורתה ובהגייתה, מאפיינת משמעות הקשורה לפתיחה ומרחב כאשר היא נמצאת בראש מילה, כמו במילים: דלת, דרך, דקה, דמיון, דף, דלק, דגל, דהר, דור, דבר, דשא, דואר, דפק, דבורה, דלי, ועוד.

הביטוי ''דרון'', ככינוי מקביל בעברית למשמעותו התעופתית בשפה האנגלית, לא נקלט אצלנו. זאת למרות שהנושא הוא בעל שורשים ישראלים מפותחים: הדרונים האמריקנים, בדגמים הצבאיים הגדולים, הם בחלקם פרי המצאה ישראלית. תעשיית התעופה הישראלית היא מהמובילות בעולם בתחום זה. צה''ל עושה שימוש הולך וגובר בדרונים בפעולותיו. פעולות אלה דורשות דיוק רב, כי הן נעשות בלב אוכלוסיה אזרחית. 

במהלך השנים נוצרו בשפה עברית ביטויים אחדים לדרונים: מב''ט, מזל''ט , מל''ט, כטב''ם, כטמ''ם, רחפן, רב להב ועוד. הכינוי השתנה יחד עם התפתחות התחום.

מב''ט - מטוס בלא טייס, היה בין הכינויים הראשונים, ונפסל כנראה בגלל קרבתו לביטוי ''מבט לחדשות''.

מל''ט - מטוס ללא טייס, נפסל כנראה בגלל הדמיון למילה ''נמלט''. מב''טים ומלט''ים בחיל האויר היו גדולים ובעלי מנועי סילון. מתוצרת ארה''ב, שהשתמשה בהם כבר במלחמת וייטנאם

מזל''ט - מטוס זעיר בלא טייס, רווח בשנים הראשונות להפעלתו המבצעית השוטפת בחיל האויר, ונפסל כנראה בשל קרבתו לביטוי ''מזל''. המזל''טים היו בעלי מנועי בוכנה, והשתמשו בהם במלחמת לבנון, בכינוי ''זהבן''.

כטב''ם - כלי טיס בלתי מאויש, הוא הכינוי הנפוץ ביותר בשנים האחרונות, ושגור על פי כל.

כטמ''מ - כלי טיס מאויש מרחוק, הוא הביטוי החדש שהפך לתקני בחיל האויר. הכטב''מים והכטבמ''ים הם כלי טיס בגודל מטוס קטן, בעלי מצלמות, סנסורים, וחימוש, שהפכו לכלי הטיס העיקרי בחילות האויר בעולם. דגמים קטנים יותר נפוצים בחילות היבשה. חלקם פועלים בשיטת ''שגר ושכח'' או ''נחילים''.

רחפן - כינוי לכלי טיס דמויי הליקופטר בעל להבים אחדים, בעל מנוע חשמלי, לרוב קטן ובאזרחות, אך בעל יכולות משודרגות של צילום וניווט.

רב להב - כינוי שהחליף ברשות התעופה האזרחית את ה''רחפן'', במטרה לדרג משקל ומספר להבים גדול.


''דרון'' הוא הכינוי המוצע כאן להחלפת שלל הכינויים שפורטו, המעידים על המבוכה הקיימת בהכלת הנושא במדינת ישראל.

הרון הוא הבסיס של היצירה המוזיקלית. הוא הצליל התומך במנגינה. המרכיב ההכרחי שמקיים את הזהות של המלודיה  המפותחת. הרון הוא ביטוי החירות של היחיד בעבודתו, והקבוצה המלוכדת.

האות ''ד'' בתחילת המילה יוצרת דגש חיוני, כשימוש היחס הדקדוקי ''מן''.

באמצעות הכינוי ''דרון'' כלי הטיס הבלתי מאוישים מוצאים את מקומם המלא בעולם.



26.6.2023

התעופה כטכנולוגיה משבשת

 חשיבות התעופה לא זכתה עד כה לביטוי הולם במחקר ההסטורי.  התעופה היא טכנולוגיה חדשנית משבשת. יש מהפכות טכנולוגיות רבות אשר שינו את המציאות החברתית-כלכלית בעולמנו באופן מואץ. הוגי הדעות המודרניים מצאו שם מיוחד למהפכות אלה: Disruptive Technology. מהפכה טכנולוגית משבשת מתאפיינת בכך שהמצאה טכנולוגית מהפכנית משנה את הסדר הכלכלי לחלוטין בתוך כעשר שנים. זאת כאשר תחילתה של המהפכה הוא באינספור סטרטאפים כושלים לאורך שנים רבות, אשר במהלכן הציפיות לגביה משתנות בלי הרף, מנבואות מזהירות לתחזיות קודרות. המצאה כובשת את כל השוק, ועושה זאת בצורה מטאורית, לאחר דורות שבהם בני האדם התרגלו לקיומה של טכנולוגיה מיושנת יותר.
הגרף המאפיין את המהפכה המשבשת הוא כמעט אנכי, לאחר התחלה אופקית ורדודה מאד. הדוגמא שמביאים ההוגים היא המכונית. בשנת 1905 כמעט ולא היו מכוניות ברחובות, ורחוב התחבורה התנהלה באמצעות סוסים ועגלות. בשנת 1915 כמעט לא נותרו עגלות עם סוסים, והמכוניות הפכו לכמעט מאה אחוז של אמצעי התחבורה.
לערך במהלך העשור השני של המאה העשרים  התרחשה מהפכת התעופה כטכנולוגיה משבשת. המטוס החליף את ספינת האויר. לאחר המהפכה הראשונית התחילה שרשרת מהפכות נוספות: מטוס העץ התחלף במטוס המתכת, שהתחלף במטוס הסילון, שהתחלף בטיל, שהתחלף בדרון. למהפכות הללו נוספו מהפכות משנה משמרות רבות, כמו אמצעי ניווט מתקדמים, שכלולים אוירודינמיים, מנועים משופרים, מיחשוב ועוד. אחד המאפיינים של מהפכות משבשות הוא שבעקבותיהן מתחסלים רוב העסקים בענף,  ובודדים בלבד נותרים. 
אנשי האקדמיה מתקשים לעקוב אחר השינויים המהירים,  ולתת לתעופה את המקום ההיסטורי המרכזי הראוי. אנשי חילות האויר מודעים לכך כי התעופה היא סטארט אפ תמידי. הם תובעים ומקבלים תקציבי ענק, לעיתים עד כחמישים אחוזים מהתקציב הצבאי הכולל. הם נמצאים במרוץ מתמיד מול חילות אויר של מדינות אויב.
לעיתים מספיק יתרון טכנולוגי קל על מנת להכריע במלחמה. יתרון כזה נבנה בעמל של שנים רבות. הוא בא לידי ביטוי בקרבות שנמשכים לעיתים לא יותר מאשר שעות אחדות. למרות הזמן הקצר, קרבות אלה משנים את פני ההיסטוריה. דוגמאות קרובות ממדינת ישראל הן: היתרון האיכותי של חיל האויר במלחמת ששת הימים, היתרון האיכותי של חילות מצרים וסוריה בטילי קרקע-אויר במלחמת יום הכיפורים, היתרון האיכותי של חיל האויר הישראלי בדרונים ופצצות מונחות במלחמת לבנון הראשונה. 
את מהפכת הדרונים אפשר להקביל למהפכת השימוש ברכב חשמלי, המאופינת בשלושה תהליכים מתלכדים: אנרגיה זולה, אוטונומיות, ציים. המשמעות של כל אלה היא, בין היתר, שחברות ומדינות בודדות בלבד ישלטו בשוק זה.

20.3.2022

דמויות הנשים בסרט ''עין בשמיים''


בדרמת מלחמה פרובוקטיבית זו, קולונלית בריטית מבקשת תקיפת כטב''ם על קבוצת מחבלים בניירובי. המצב מסתבך כאשר טייס אמריקאי מגלה שילדה בת תשע נכנסה לאזור היעד, מה שמאלץ מספר מנהיגי צבא ופוליטיקאים להתווכח על דרך הפעולה הטובה ביותר. הסרט משתייך, לפיכך, גם לז'אנר של סרטים אייקוניים העוסקים במנהיגות צבאית מוסרית ובטירוף שבמלחמה, כמו ''שבילי תהילה'' ו''צלף אמריקאי''. הסרט הוא מותחן שמשאיר את הצופים עם חומר רב למחשבה, כי הוא מציע מספר נקודות מבט בצורה מאוזנת. התסריט מאפשר לעצור בכל נקודה בסיפור ולפנות לכיוון שונה.


''עין בשמיים'' בוחן לעומק את מעמד האישה בעולם המודרני באמצעות דמויות נשים רבות. על פי פול ויריליו, האישה היא כלי הרכב הראשון באנושות. הגבר הוא הנוסע הראשון שלה, בבטן אימו ההרה, ולאחר מכן ביחסי האישות והמשפחה. אחרי האישה באה עבורו הניידות הרגלית, לאחר מכן המוטורית, ולבסוף האלקטרונית. המדיה הדיגיטלית מאפשרת לנשים לגלות ניידות עצמאית מופלאה. המהירות מאפשרת לאישה הגדרה עצמית מחודשת. הנשים הופכות להיות ניידות מאד, ומסוגלות ליצור הגדרות חדשות של עצמן. כיום אפשר להתיחס לאישה כמשהו שהפסיקו לראות בו משהו אישי, אלא משהו קומוניקטיבי. האישה הפכה להיות כלי תחבורה נוסף במרחבי הסייבר והפסיקה להיות נוכחות פיזית. בנוסף, התפרקות התא המשפחתי גרמה לכך שהנשים התחילו לראות בו מסגרת מדכאת. יש הקבלה בין מעמד האישה למעמד האדם השחור בעידן הקולוניאלי.


הסרט ''עין בשמיים'' הוא סרט פוסט פמיניסטי, כיוון שהדמויות המרכזיות בו הן ברובן נשים. אמנם יש בו גם דמויות גברים משמעותיות, אך הן שוליות יחסיות. הנשים בסרט ממלאות, ברובן, תפקידים שהיו בעבר הלא רחוק נחלת הגברים בלבד. זאת כיוון שמדובר בסרט פעולה צבאי. סימן בולט לכך שיוצרי הסרט ביקשו להעביר מסר של נוכחות ושליטה נשית הוא שגם הדמות הרעה בסרט, של הארכי-טרוריסטית, היא נשית. 


חלוקת התפקידים משקפת מציאות בת ימינו, שבה נשים רבות ממלאות תפקידים רגישים במערכות צבאיות ובטחוניות. הצבא כיום מבוסס, במידה רבה, על תפעול מרחוק של כלי נשק. מערכות המודיעין, הפיקוד, השליטה והבקרה ממלאות תפקידים מרכזיים. הצורך בתקשורת אישית מפותחת ובתשומת לב היקפית הוא מרכזי, ונשים מצטיינות בכך יותר מגברים. 


על פי פול ויריליו, שחקני הבמה  נמצאים בחזית האמנות בעידן המדיה החדשה של התקשורת האלקטרונית, כיוון שהם חייבים להביא את גופם כדי ליצג, והמשהו הזה הוא כיום לא מוחשי, אלא מופשט. השחקן, בעצם השתתפותו במדיה האלקטרונית, שואל עד כמה אנחנו יכולים להרחיק עם נושא האדם כחומר גלם. ויריליו מתפלל שנציל את הגוף שלנו מההתחשמלות האלקטרונית. אנו  הופכים להיות גלים במקום גופים. הפכנו לאנטנות חישה וקליטה. ב''עין בשמיים'' הדמות הראשית היא קולונלית מבוגרת, לבושה מדים קרביים, היוצרת דמות פרובוקטיבית.


הדבר מוביל אותנו לתרבות הסייבר ולסייבר-סקס. הסייבר-פמיניזם הוא לכאורה העצמה של האישה באמצעות הסייבר, אבל מה שקורה יותר בפועל הוא הסייבר-סקס. הוא הפך להיות נושא ומושג מרכזי להתעסקות, על כל אופניו, וגורם מרכזי בתלישות האנושית המודרנית, שהיא היעדר קשר אישי משמעותי.  


עידן הסייבר מאתגר את הזהות המינית. דמויות הנשים בסרט הן בלתי מיניות. אפשר היה לנצל את ההקשר הנשי ולבחור בדמויות נשים מצודדות יותר, אך יוצרי הסרט נמנעו מכך. נבחרו שחקניות שהמראה החזותי שלהן הוא ממוצע. הן אינן מכוערות, אך גם אינן צעירות יפות תואר. לפיכך, תשומת לב הצופים ממוקדת באופן בו דמויותיהן ממלאות את תפקידן, וברמת המשחק שלהן. המשחק מאתגר במיוחד. הוא נעשה ברובו כמעט ללא תנועה, במצב ישיבה, תוך שיח אינטראקטיבי טלפוני.


הדגש על דמויות הנשים בעלות מראה ממוצע מעניין עוד יותר גם כי הסרט ''עין בשמיים'' הוא, לכאורה, סרט פעולה צבאי ריאליסטי, ואפשר לעסוק בו בהקשרים שונים. אך בליבתו הוא עיסוק של הצלם במצלמה ובמדיה החזותית. סרטים בהם המצלמה ממלאת תפקיד מרכזי מאופינים, בדרך כלל, בסגנון אמנותי ובבחירת דמויות נשים בהתאם לכך.


''עין בשמים'' אינו פורמליסטי. אין בו יומרה עיצובית. הוא אנושי, כמעט דוקומנטרי בסגנונו. מה המסר?  יש בסרט שלילה לכל מה שהוא פאשיסטי. הפאשיזם הצטיין בגישה אמנותית בסרטים, בפרט סרטי תעופה. התעופה היתה גורם מרכזי בעצוב דעת הקהל בגרמניה הנאצית. במידה רבה באמצעות סרטים שהפכו את המטוס והטייס לאייקון.


ב''עין בשמים'', נושא התיחסות נוסף לשחקנים/יות  באופן שונה מהמקובל הוא הקלוז-אפים.  יש לדמויות הצבאיות המופיעות בו מבט על של פני הנוף, שגם מעניק תחושה של גיבור על. תקריב הפנים מחליף את פני הנוף. הקולנוע מרבה להשתמש בתצלומי תקריב של פני השחקנים הראשיים על מנת להבליט את מה שהוא חפץ. למרות זאת, אין בסרט זה הקפדה על מראה פנים מושלם. הם מצולמים בתקריב פעמים רבות, אך חשוב יותר ההקשר החזותי אל הרקעים מאחוריהם, והתוכן של דבריהם.

דמויות הנשים המרכזיות בסרט ''עין בשמיים''

הדמות הראשית בסרט היא הקולונלית האנגלית המבוגרת קתרין פאוול, אותה מגלמת הלן מירן. היא לבושה בבגדי שדה צבאיים לאורך הסרט, ומנהלת את המבצע החשאי מבונקר מבצעים משוכלל בלונדון. היא מפקדת על אנשי צבא, רובם גברים, ברחבי תבל. הדמות היא מפתיעה, כיוון שהתפקיד שייך מסורתית לגברים מחוספסים. מירן ממלאת דמות של אשת מקצוע, שהזהות המינית אינה חשובה לה, אלא ביצוע המשימה. זאת גם ההתייחסות אליה מצד הכפופים לה. הלן מירן הגיעה לתפקיד זה כשמאחוריה שורה של תפקידים ראשיים בהם היא גילמה, בהצלחה חסרת תקדים, דמויות של נשים מפקדות ועוצמתיות, מהדה הופר עד המלכה אליזבט.


לא פחות חשובה היא דמות הילדה הקטנה עליה מועלם, אותה מגלמת עיישה טאקו, שהיא פליטה בחייה האישיים. הילדה מתגוררת בשכונת עוני בניירובי. היא מככבת בסרט במשך דקות רבות, וסביבה נסוב הציר הדרמטי של העלילה. גם דמותה היא בעלת מאפיינים גבריים. היא חיה בסביבה פונדמנטליסטית, המדכאת את הנשים. למרות זאת היא לומדת בסתר, כי אסור לנשים ללמוד. היא משחקת בחישוק, דבר האסור מטעמי צניעות. עיסוקה כמוכרת לחם דורש תעוזה, שכן הוא מתבצע בסביבה אלימה במיוחד, עם אנשי מיליציה חמושים המפטרלים ברחוב בלי הפסקה. 


מפעילת מערכות הכטב''ם בבסיס קריץ' על יד לאס וגאס בנוואדה, פיבי פוקס, אותה מגלמת קארי גרשון, ממלאת תפקיד שנועד עד לא מזמן לגברים בלבד. היא טייס המשנה, לצידו של הטייס המפעיל את הגאי הכטב''ם. היא אחראית על הכנות הטיל לירי, ושותפה מלאה להחלטות המבצעיות. 


תת שרת החוץ בקבינט הממשלתי שמפקח על המבצע היא אנג'לה נורתמן, אותה מגלמת השחקנית מוניקה דולאן. דמותה מאתגרת, כיוון שהיא נמצאת בחדר מלא דמויות גבריות בוגרות ממנה, בכירות וסמכותיות, וביניהן שר וגנרל. היא מעזה לערער על החלטתם לבצע ירי מיידי. בסבבי דיון נוקבים היא מצליחה לעכב זאת. 


דמויות משנה נשיות נוספות ממלאות בסרט תפקידים מבצעיים חשובים:

הסוכנת החשאית בניירובי - ליד בית הטרוריסטים בניירובי מוצבת מכונית מסחרית סגורה, שממנה מתפעלים מערכות שונות שעוקבות אחר המתרחש בבית. על כל המערכות מפקחת סוכנת מקומית.

מפענחת התצלומים בפרל הארבור - היא חיילת האחראית על פענוח תצלומי הכטב''ם וזיהוי הטרוריסטים באמצעות תוכנות זיהוי פנים. כשהיא מופיעה רואים כי היא שולטת בסביבת עבודה עמוסת מרקעי מחשב, ויש גבר כפוף לה.

נציגת הממשל האמריקאי - היא אזרחית בתפקיד בכיר, שיש לה מונולוג חשוב בסרט, ולפיכך היא מבססת את הנוכחות הנשית בו. היא מגדירה את הבסיס האתי לפגיעה ההכרחית בילדה, על בסיס טבלת ניקוד של נזק היקפי. 

הארכי-טרוריסטית - היא מופיעה בראש רשימת המבוקשים, וכעת זאת ההזדמנות לחסל אותה. תפקיד הטרוריסט שמור בדרך כלל לגברים. בחירה בדמות אישה מאפיינת את העידן הפוסט פמיניסטי, שבו  הנשים נמצאות בשורה אחת עם הגברים בכל המישורים. 



גלרית דמויות הנשים בסרט ''עין בשמיים''

הקולונלית

הילדה



מפעילת מערכות הכטב''ם

תת שרת החוץ



הסוכנת החשאית

מפענחת התצלומים 



נציגת הממשל

הטרוריסטית







18.3.2022

החלונות השונים בסרט ''עין בשמיים''

 

עלילת הסרט ''עין בשמים'' עוסקת, בחלקה הגדול, בילדה המוכרת לחם צמוד לבית שבו נמצאים טרוריסטים, העומדים להיות מחוסלים באמצעות ירי טיל מכטב''ם, וקיים חשש שהיא תיפגע אנושות מהירי. 

הסרט מתאר מבצע צבאי מנוהל מרחוק, באמצעות התקשורת האלקטרונית והכטב''מים, במינימום מעורבות של כח אדם לוחם בשטח. יש לסרט מקבילות רבות במציאות ימינו. 

בסרט מופיע מרקע המחשב בסצנות רבות. במקביל למרקע-חלון זה על גרסאותיו השונות, גם חלון הבית הרגיל הוא מרכיב חזותי בולט בסרט. בנוסף לשני סוגי חלונות אלה, יש מטאפורות ''חלון'' חשובות אחדות בסרט, המופיעות באמצעות עצמים שונים. היצוג הרב והמובנה של החלונות בסרט הופך אותם למיתוס מנחה, מודל לחיקוי הנחרת בהכרת הצופים.

מאמר זה מנתח קטעים נבחרים בסרט בהם מופיעים ''חלונות'' לסוגיהם השונים. נצפו בסך הכל מעל 75 קטעים בהם יש להופעתם משמעות. מביניהם מסוקרים להלן  הבולטים ביותר. גלרית התמונות מופיעה בתחתית הפוסט.



א. החלון המטאפורי

התמונה הראשונה בסרט היא פתח תנור ביתי פרימיטיבי, שבו אופה האמא של הילדה לחם. המצלמה מגיחה מקרבו החשוך של התנור אל פתחו המואר, ומשם לחצר הבית בו מתגוררת הילדה. פתח התנור הוא חלון מטאפורי מרשים, בניגוד לכל ציפיה מפתיחה רגילה, ובפרט מסרט אשר שמו הוא ''עין בשמיים''. בדרך זאת הצופה מודע, מהרגע הראשון, שממתין לו דיון חזותי בנושא התצפית האנושית. תמונת התנור מזכירה את הסצנה האחרונה בסרט ''שליחות קטלנית'' [1984], שבו המחסל הרובוטי מהעתיד נמחץ ומחוסל בכבשן פלדה. סדרת סרטים  עתידניים זאת, שבה המכונות משתלטות על המין האנושי, מציגה ביטוי קיצוני למציאות ימינו, המוצגת גם בסרט ''עין בשמיים'': האוטומציה והאינטליגנציה המלאכותית הולכים ומשתלטים על המין האנושי.  

לפתח התנור המטאפורי אפשר להוסיף עוד חלון מטאפורי משמעותי בסרט, והוא השולחן המאולתר שעליו פורשת הילדה את הלחמים למכירה. חלון זה מופיע על המסך פעמים רבות, בעיקר ממבט העל של הכטב''ם הצופה ומכוון אליו, והוא אחד התמונות הזכורות ביותר מהסרט. השולחן הוא חלון מטאפורי, כיוון שהוא מסגרת ברורה, שבתוכה מוצגים תכנים שונים, המשקפים באופן ממוזער את הפעילות האנושית. 

חלון מטאפורי שלישי הוא הדליים שמוכר הסוכן החשאי ''רינגו'' בשוק, כמסווה לפעילות המעקב שלו על בית הטרוריסטים. גם הדלי הוא חלון מטאפורי שכן בתוכו, המלא מים בדרך כלל, אפשר למצוא השתקפות ממוזערת של הפעילות האנושית.

חלון מטאפורי רביעי, המאולתר ביותר, הוא הבלוקים שעליהם ניצבת גרוטאת המכונית שרינגו מסתתר תחתיה בעת שאנשי המיליציה המקומית, החושדים בו, רודפים אחריו. רינגו צופה במתרחש דרך פתח בבלוקים אלה. זה חלון סמוי, שהוא צוהר לעולם של תקווה.  


ב. החלון האדריכלי 

החלון הפנורמי, זה התופס כמעט קיר שלם בבית, מופיע באופן בולט בסצנות אחדות בתחילת הסרט. הוא מייצג את התרבות המערבית הנאורה, הבריטית, ושקיפות אוניברסלית

החלון הפנורמי הראשון מוצג מיד בסצנה השניה בסרט, לאחר ''חלון התנור''. זה החלון בביתה הפרטי של הקולונלית בסאסקס, אנגליה. השעה היא לפנות בוקר, התאורה היא ערפילית, והתחושה היא של מציאות בלתי מוגדרת, מיסטית. המצלמה עוקבת אחריה כשהיא עדיין מנומנמת ועוטה חלוק, מוציאה את הכלב לחצר, ופותחת את המחשב.

לאחר דקות אחדות, בהן ניסקר כל המתווה העלילתי של הסרט, מופיע חלון פנורמי נוסף, בחדר הספריה של הגנרל, שהוא שותפה של הקולונלית לקבלת ההחלטות במבצע. האור הוא כבר אור יום. הגנרל משוחח עימה בטלפון, כשגבו למדפי הספרים והוא מביט באורח מהורהר בחלון הענק. 

חלונות פנורמיים נוספים המופיעים בסרט הם של טרמינל הנוסעים בנמל התעופה בניירובי, שם ממתינים סוכנים חשאיים להגעתם של הטרוריסטים. בכל פעם שאחד מהם מגיע, חלונות הטרמינל נראים מאחוריו. באחת הסצנות רואים גם את מירקע הסמארטפון שבאמצעותו מצלם הסוכן החשאי. מרקע הסמארטפון הוא כיום החלון הממוזער האולטימטיבי. 

חלון פנורמי נוסף הוא חלון הראווה בחנות שבה קונה הגנרל צעצוע לנכדתו. מבעד לחלון זה נשקף מראה רחוב לונדוני יפה, עם עצים נטועים. זה מראה הציביליזציה במיטבה, שעומד בניגוד גמור למראות הכאוס בשכונת עוני בניירובי, ומשקף את האידיאלים שעליהם נלחמת אנגליה. 

דרך החלונות והדלת בביתה של הילדה בשכונת עוני בניירובי משתקפת המציאות המקומית. דרך אחד החלונות רואים את המסגד הענק, שמאפיל על שמי התכלת. דרך הדלת רואים לקוח שנכנס לבית מלאכה בחצר. בשעה שהילדה מכינה שיעורי בית, חודר מבעד לחלונות אור עז, ועוטף אותה בהילה.


ג. המרקע האלקטרוני

המרקע האלקטרוני של המחשב, בגדלים וסוגים שונים, הוא הבולט ביותר בסרט, ומופיע לכל אורכו.

בפעם הראשונה הוא בסצנה השניה בסרט, בה פותחת הקולונלית את המחשב האישי בביתה, ומתחילה בדרך זאת את שגרת הפעילות היומית. 

בפעם השניה היא צופה במרקעי תצוגה ענקיים. זאת לאחר דקות אחדות מתחילת הסרט, וכשעה מזמן תחילת העלילה. היא לבושה במדי צבא, בתוך הבונקר שהוא חדר המבצעים שלה. מרקעים ענקיים מוצבים על כל הקירות והשולחנות, ומעניקים תמונת מצב מכל מקום ברחבי הגלובוס, תוך כדי קשר אינטראקטיבי עם מקבלי ההחלטות והמפעילים השונים.

מרשימים לא פחות הם המרקעים בחדר הבקרה הקטן של מפעילי הכטב'''ם בבסיס בנוואדה, עימם הקולונלית נמצאת בקשר שוטף. 

סט נוסף של מרקעים מרשימים נמצא באולם הפענוח בפרל הרבור, שבו מזהים את הטרוריסטים על פי צילומי פנים חלקיים שלהם שהכטב''ם קלט. מרקעים אלה, יחד עם המרקעים בקרון הבקרה בנוואדה, הם המשוכללים ביותר, שכן הם מאפשרים,  באמצעות מגע אצבע על המסך, הגדלה עד לפרטים הקטנים ביותר.

סט מרקעים נוסף נמצא בחלל הסגור של מכונית מסחרית גדולה, שבתוכה יושבים הסוכנים החשאיים המקומיים בניירובי, שעוקבים אחר הטרוריסטים. 

בחדר המבצעים של המיניסטריון הממשלתי, בו דנים במבצע הגנרל, השר הממונה, היועץ המשפטי ועוזריהם, יש על הקיר שורה של מרקעים גדולים. המרקעים בחדר גדול זה הם צנועים יחסית יותר, דומים ללוח בכיתה. זאת לעומת המרקעים בחללים קודמים, הממלאים את כל שדה הראיה. 

המחשב האישי הנייד מופיע אביזר חיוני. הוא נמצא אצל הגנרל בלונדון, אצל שר החוץ הבריטי השוהה במלון בסינגפור, ואצל המפקד של כוחות הצבא המקומיים, שנמצא בכוננות במחסן בניירובי. 

המירקע האלקטרוני המרתק ביותר בסרט הוא גם הקטן ביותר. זהו הסמארטפון האישי המיוחד של הסוכן החשאי ''רינגו''. הוא מטיס באמצעותו רחפן מיניאטורי בצורת חיפושית. 


ד. מצלמות הכטב''מים והרחפנים

מצלמות הכטב''מים והרחפנים הם סוגת משנה של המרקע האלקטרוני, המאופיינת בכך שהמצלמה שמותקנת בהם מאפשרת צילום כמעט ללא הגבלת מקום וגודל. מצלמות אלה הם 'חלונות תקשורת', מסגרת מופשטת המאפשרת חשיפת-יתר. התמונה מתוחמת בשרטוטי קואורדינטות ובצלב מטרה. השידור החי במהלך המבצע מופיע במרקעים הצבאיים ברחבי תבל, וצופים בהם מרותקים למסך. 

מצלמת הרחפן הקטנה ביותר היא זאת של החיפושית שמפעיל רינגו. רינגו יושב בשוק, תחת מסווה של מוכר דליים, בקרבת בית הטרוריסטים. הוא שולף את החיפושית מתא סמוי בקופסת סיגריות, ומטיס אותו באמצעות הסמארטפון. 

גדולה יותר היא מצלמה המורכבת על ציפור מכנית בצורת יונק דבש. באמצעותה מנסה ללא הצלחה, הסוכנת החשאית במכונית המסחרית, להציץ אל הנעשה בבית, שחלונותיו מכוסים בוילונות.

הכטב''ם הגדול ביותר בסרט דומה בצורתו וגודלו למטוס קטן. הוא בעל מצלמה עוצמתית במיוחד, מצויד גם בטילים, ומסוגל לשהות באויר במשך יממות אחדות בגובה רב. סוג כטב''ם צבאי זה מחליף כיום את המטוס המאויש במשימות רבות. 


אפשר לעסוק בפול וירילו בהקשרים פילוסופיים, פוליטיים, חברתיים, אדריכליים, צבאיים, אמנותיים ואחרים, אך הוא הצהיר על עצמו בפשטות כאדם בעל חשיבה חזותית, והגותו הנרחבת היא בנושא המדיה החזותית. הסרט ''עין בשמיים'' הוא, לכאורה, סרט פעולה צבאי, ואפשר לעסוק גם בו בהקשרים שונים, אך בליבתו הוא עיסוק של הצלם במצלמה ובמדיה החזותית. ויריליו והסרט הם, כל אחד בנפרד, צמד סטרוקטורלי שמאופין בחיבור בין האדם לדימוי החזותי. השילוב המתבקש בין שני הצמדים הנפרדים, שנעשה במודע ככל הנראה, יוצר יחד צמד חדש, שמגדיר את הטוטאלית של החשיבה החזותית בימינו. החשיבה הסינמטית מופיעה בסרט העלילתי בתמציתיות שעשויה לשמש אבן פינה, בזכות סגנונו הריאלי. טוטאליות זאת מתבטאת בימינו, בן היתר, בשימוש בסמארטפון בכל מקום.


גלריה של החלונות בסרט ''עין בשמיים''

א. החלון המטאפורי

פתח תנור אפית הלחם בבית של הילדה

השולחן שעליו מניחה הילדה לחמים למכירה

הדליים שהסוכן החשאי מוכר בשוק בעזרת ילד

הסוכן המסתתר מציץ מבעד לבלוקים 


ב. החלון האדריכלי 

החלון הפנורמי הפונה לגן בבית הקולונלית

החלון הפנורמי בחדר הספריה של הגנרל

החלונות הפנורמיים בטרמינל נמל התעופה בניירובי

אור רב חודר מבעד לחלונות ומציף בהילה את הילדה


ג. המרקע האלקטרוני

מרקע המחשב האישי בבית הקולונלית

המרקעים הגדולים הרבים בבונקר המבצעים בלונדון

המרקעים בקרון הבקרה של מפעילי הכטב''ם בנוודה

המחשב הנייד של שר החוץ הבריטי בסינגפור


ד. מצלמות הכטב''מים והרחפנים

הסמארטפון שמפעיל הסוכן המטיס רחפן-חיפושית

רחפן זעיר בצורת ציפור שצופה על בית הטרוריסטים


הכטב''ם שדומה למטוס עם המצלמה בגחונו