פְּיַאטֶק
בַּהַתְחָלָה עוֹד לֹא הָיִינוּ חַיָּבִים לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
מִי שֶׁרָצָה, נִכְנַס לַעֲבֹד שָׁם בִּתְמוּרָה לְאִשּׁוּר לָלֶכֶת חָפְשִׁיִּים.
זֶה הָיָה עֲדַיִן אֲתַר בְּנִיָּה, שֶׁבָּנוּ בּוֹ מִפְעָל עֲנָק לְמוּצְרֵי עֵץ לַצָּבָא.
גַּם אֲנִי הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד שָׁם, בַּחֲפִירַת בּוֹרוֹת לַיְּסוֹדוֹת וּבַעֲבוֹדוֹת נוֹסָפוֹת.
מְּפַקֵּחַ הַבְּנִיָּה הָיָה גֶּרְמָנִי בְּשֵׁם פְּיַאטֶק, גֶּבֶר דֵּי צָעִיר, גָּבוֹהַּ וְנֶחְמָד.
אֶצְלוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְסַדֵּר אִשּׁוּרֵי עֲבוֹדָה לְמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
סִדַּרְתִּי אִשּׁוּר לְאַבָּא, שֶׁהִגִּיעַ פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּשָׁבוּעַ.
עָשִׂינוּ חֲלֻקָּה. רֹב הַמִּשְׁפָּחָה תַּעֲבֹד בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לָעֵץ,
וּמֵאִיר, אֲחִי הַצָּעִיר מִמֶּנִּי בִּשְׁנָתַיִם, יַעֲבֹד בְּמִפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת.
כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ, הַצְּרִיפִים שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן לֹא הָיוּ מוּכָנִים.
פְּיַאטֶק הִרְשָׁה לִי וּלְבַחוּרָה נוֹסֶפֶת, גִיטְצ'וּ רוֹטְשִׁילְד,
לִישֹׁן בְּמִשְׂרְדֵי הַמַּחֲנֶה עַד שֶׁצְּרִיפֵי הַמְּגוּרִים יִהְיוּ מוּכָנִים.
הִיא סִפְּרָה שֶׁנָּתְנָה הַרְבֵּה זָהָב לְפְּיַאטֶק, כְּדֵי לְקַבֵּל אִשּׁוּר עֲבוֹדָה.
אֲנִי סִדַּרְתִּי אִשּׁוּרִים לְמִי שֶׁבִּקְּשׁוּ זֹאת, עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ בַּגֶּטוֹ,
אַךְ לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמְּשַׁלְּמִים עֲבוּרָם, וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי כֶּסֶף.
בָּעֶרֶב נִכְנְסוּ שְׁתֵּינוּ לַמִּשְׂרָד, וְהִתְאַרְגַּנּוּ לַשֵּׁנָה.
לָבַשְׁתִּי כֻּתֹּנֶת לַיְלָה עָבָה. הִיא לָבְשָׁה כֻּתֹּנֶת שְׁקוּפָה.
הָיִיתִי בַּת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה, וּבַתְּחִלָּה לֹא הֵבַנְתִּי מָה הַתָּכְנִית שֶׁלָּהּ.
פְּיַאטֶק בָּא לִרְאוּת אֵיךְ אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרוֹת. הוּא הָיָה חָמֵשׁ דַּקּוֹת וְהָלַךְ.
זֶה קָרָה פַּעֲמַיִם. הוּא לֹא עָשָׂה אִתָּהּ שׁוּם דָּבָר. הוּא לֹא נָגַע בָּהּ.
אֲבָל הִיא הִתְלַבְּשָׁה כָּךְ כִּי הָיְתָה מְעֻנְיֶנֶת שֶׁהוּא יַתְחִיל אִתָּהּ.
יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר מִכֵּן הִזְמִין אוֹתִי פְּיַאטֶק לָבוֹא לְבֵיתוֹ לְאַחַר הָעֲבוֹדָה.
זְמַן מָה קוֹדֵם הוּא פָּנָה לְאָבִי, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תְּפִלִּין וְטַלִּית.
הוּא סִפֵּר שֶׁבְּרוּסְיָה, בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הַדָּבָר הִצִּיל גֶּרְמָנִים.
אִם רָצוּ לַהֲרֹג גֶּרְמָנִי, וְרָאוּ שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ יְהוּדִי, לֹא נָגְעוּ בּוֹ.
הוּא בִּקֵּשׁ מֵאַבָּא: ''תֵּן לִי בְּבַקָּשָׁה תְּפִלִּין וְטַלִּית.''
אַבָּא נָתַן לוֹ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר הוּא הִזְמִין אוֹתִי אֵלָיו, הָלַכְתִּי בְּלִי לַחְשֹׁשׁ.
בְּבֵיתוֹ, בְּלִי לְהִשְׁתַּהוֹת לְרֶגַע, הוּא אָמַר: ''אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ מְאֹד.
אֲנִי מִתְלַהֵב מִמֵּךְ. אַתְּ גִּבּוֹרָה. אֲנִי מֵת עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּךְ.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ שֶׁתִּהְיִי בִּיחָסִים אִתִּי.''
הוּא הִשְׁכִּיב אוֹתִי עַל הַמִּטָּה, דִּבֵּר יָפֶה, לִטֵּף, חִבֵּק וְנִשֵּׁק.
רָאִיתִי שֶׁמִּתְקָרֵב הָעִנְיָן בִּרְצִינוּת, וּפָנִיתִי אֵלָיו כְּנַעֲרָה תְּמִימָה:
''הֶר פְּיַאטֶק, לְגֶרְמָנִים אָסוּר לְקַיֵּם יְחָסִים עִם יְהוּדִים, זֶה זִהוּם גֶּזַע.''
''בְּשֵׁם אֱלֹהִים! אַתָּה תִּהְיֶה חוֹלֶה. לַיְּהוּדִים יֵשׁ דָּם מֻרְעָל, אַתָּה יוֹדֵעַ.
הַגֶּרְמָנִים יַהַרְגוּ אוֹתְךָ. אָסוּר לְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַתָּה חַיָּב לְהִתְאַפֵּק.
אַתָּה מֻכְרָח לַחְשֹׁב עַל כָּךְ. זֶה רַק רֶגַע, וְאַתָּה רוֹצֶה זִהוּם גֶּזַע?''
הוּא, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם, נָתַן לִי נְשִׁיקָה וְהָלַכְתִּי.
אַחַר כָּךְ אָמְרוּ בַּמַּחֲנֶה שֶׁהוּא עָשָׂה לִי טוֹבוֹת,
מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַתִּי לוֹ לְנַצֵּל אוֹתִי.
זֹאת לֹא הָיְתָה אֱמֶת.
הוּא עָשָׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן,
שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא יְנַצֵּל אוֹתִי.
בַּהַתְחָלָה עוֹד לֹא הָיִינוּ חַיָּבִים לְהִכָּנֵס לְמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
מִי שֶׁרָצָה, נִכְנַס לַעֲבֹד שָׁם בִּתְמוּרָה לְאִשּׁוּר לָלֶכֶת חָפְשִׁיִּים.
זֶה הָיָה עֲדַיִן אֲתַר בְּנִיָּה, שֶׁבָּנוּ בּוֹ מִפְעָל עֲנָק לְמוּצְרֵי עֵץ לַצָּבָא.
גַּם אֲנִי הִתְחַלְתִּי לַעֲבֹד שָׁם, בַּחֲפִירַת בּוֹרוֹת לַיְּסוֹדוֹת וּבַעֲבוֹדוֹת נוֹסָפוֹת.
מְּפַקֵּחַ הַבְּנִיָּה הָיָה גֶּרְמָנִי בְּשֵׁם פְּיַאטֶק, גֶּבֶר דֵּי צָעִיר, גָּבוֹהַּ וְנֶחְמָד.
אֶצְלוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְסַדֵּר אִשּׁוּרֵי עֲבוֹדָה לְמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה.
סִדַּרְתִּי אִשּׁוּר לְאַבָּא, שֶׁהִגִּיעַ פְּעָמִים אֲחָדוֹת בְּשָׁבוּעַ.
עָשִׂינוּ חֲלֻקָּה. רֹב הַמִּשְׁפָּחָה תַּעֲבֹד בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת לָעֵץ,
וּמֵאִיר, אֲחִי הַצָּעִיר מִמֶּנִּי בִּשְׁנָתַיִם, יַעֲבֹד בְּמִפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת.
כְּשֶׁהִתְחַלְנוּ, הַצְּרִיפִים שֶׁלָּנוּ עֲדַיִן לֹא הָיוּ מוּכָנִים.
פְּיַאטֶק הִרְשָׁה לִי וּלְבַחוּרָה נוֹסֶפֶת, גִיטְצ'וּ רוֹטְשִׁילְד,
לִישֹׁן בְּמִשְׂרְדֵי הַמַּחֲנֶה עַד שֶׁצְּרִיפֵי הַמְּגוּרִים יִהְיוּ מוּכָנִים.
הִיא סִפְּרָה שֶׁנָּתְנָה הַרְבֵּה זָהָב לְפְּיַאטֶק, כְּדֵי לְקַבֵּל אִשּׁוּר עֲבוֹדָה.
אֲנִי סִדַּרְתִּי אִשּׁוּרִים לְמִי שֶׁבִּקְּשׁוּ זֹאת, עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ בַּגֶּטוֹ,
אַךְ לֹא יָדַעְתִּי שֶׁמְּשַׁלְּמִים עֲבוּרָם, וְלֹא בִּקַּשְׁתִּי כֶּסֶף.
בָּעֶרֶב נִכְנְסוּ שְׁתֵּינוּ לַמִּשְׂרָד, וְהִתְאַרְגַּנּוּ לַשֵּׁנָה.
לָבַשְׁתִּי כֻּתֹּנֶת לַיְלָה עָבָה. הִיא לָבְשָׁה כֻּתֹּנֶת שְׁקוּפָה.
הָיִיתִי בַּת שְׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה, וּבַתְּחִלָּה לֹא הֵבַנְתִּי מָה הַתָּכְנִית שֶׁלָּהּ.
פְּיַאטֶק בָּא לִרְאוּת אֵיךְ אֲנַחְנוּ מִסְתַּדְּרוֹת. הוּא הָיָה חָמֵשׁ דַּקּוֹת וְהָלַךְ.
זֶה קָרָה פַּעֲמַיִם. הוּא לֹא עָשָׂה אִתָּהּ שׁוּם דָּבָר. הוּא לֹא נָגַע בָּהּ.
אֲבָל הִיא הִתְלַבְּשָׁה כָּךְ כִּי הָיְתָה מְעֻנְיֶנֶת שֶׁהוּא יַתְחִיל אִתָּהּ.
יָמִים אֲחָדִים לְאַחַר מִכֵּן הִזְמִין אוֹתִי פְּיַאטֶק לָבוֹא לְבֵיתוֹ לְאַחַר הָעֲבוֹדָה.
זְמַן מָה קוֹדֵם הוּא פָּנָה לְאָבִי, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ תְּפִלִּין וְטַלִּית.
הוּא סִפֵּר שֶׁבְּרוּסְיָה, בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הַדָּבָר הִצִּיל גֶּרְמָנִים.
אִם רָצוּ לַהֲרֹג גֶּרְמָנִי, וְרָאוּ שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל כְּמוֹ יְהוּדִי, לֹא נָגְעוּ בּוֹ.
הוּא בִּקֵּשׁ מֵאַבָּא: ''תֵּן לִי בְּבַקָּשָׁה תְּפִלִּין וְטַלִּית.''
אַבָּא נָתַן לוֹ. לָכֵן כַּאֲשֶׁר הוּא הִזְמִין אוֹתִי אֵלָיו, הָלַכְתִּי בְּלִי לַחְשֹׁשׁ.
בְּבֵיתוֹ, בְּלִי לְהִשְׁתַּהוֹת לְרֶגַע, הוּא אָמַר: ''אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ מְאֹד.
אֲנִי מִתְלַהֵב מִמֵּךְ. אַתְּ גִּבּוֹרָה. אֲנִי מֵת עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּךְ.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ שֶׁתִּהְיִי בִּיחָסִים אִתִּי.''
הוּא הִשְׁכִּיב אוֹתִי עַל הַמִּטָּה, דִּבֵּר יָפֶה, לִטֵּף, חִבֵּק וְנִשֵּׁק.
רָאִיתִי שֶׁמִּתְקָרֵב הָעִנְיָן בִּרְצִינוּת, וּפָנִיתִי אֵלָיו כְּנַעֲרָה תְּמִימָה:
''הֶר פְּיַאטֶק, לְגֶרְמָנִים אָסוּר לְקַיֵּם יְחָסִים עִם יְהוּדִים, זֶה זִהוּם גֶּזַע.''
''בְּשֵׁם אֱלֹהִים! אַתָּה תִּהְיֶה חוֹלֶה. לַיְּהוּדִים יֵשׁ דָּם מֻרְעָל, אַתָּה יוֹדֵעַ.
הַגֶּרְמָנִים יַהַרְגוּ אוֹתְךָ. אָסוּר לְךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַתָּה חַיָּב לְהִתְאַפֵּק.
אַתָּה מֻכְרָח לַחְשֹׁב עַל כָּךְ. זֶה רַק רֶגַע, וְאַתָּה רוֹצֶה זִהוּם גֶּזַע?''
הוּא, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם, נָתַן לִי נְשִׁיקָה וְהָלַכְתִּי.
אַחַר כָּךְ אָמְרוּ בַּמַּחֲנֶה שֶׁהוּא עָשָׂה לִי טוֹבוֹת,
מִכֵּיוָן שֶׁנָּתַתִּי לוֹ לְנַצֵּל אוֹתִי.
זֹאת לֹא הָיְתָה אֱמֶת.
הוּא עָשָׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן,
שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא יְנַצֵּל אוֹתִי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה