הסבר/רקע
הסרטון מציג הרצאה שנמסרה במסגרת "המועדון העברי בפריז" על ידי יהודה כפיר – מהנדס אזרחי, חוקר לשעבר במכון למחקרים אסטרטגיים (INSS), וקצין מודיעין שדה ובינוי מבצעי בעברו (יוצא סיירת גבעתי ופיקוד העורף).
הנושא המרכזי של ההרצאה הוא \הלוחמה התת-קרקעית בשירות ציר הרשע (איראן, קוריאה הצפונית, חמאס וחזבאללה), והאופן שבו המערב ומערכת הביטחון בישראל כשלו פעם אחר פעם בהבנת המשמעות האסטרטגית של מימד זה. כפיר מציג ביקורת נוקבת על "ההתמכרות" המערבית לטכנולוגיה עילית ולכוח אווירי, אשר מתגלים כלא-יעילים מול מערכים תת-קרקעיים מבוצרים, ומציע פרדיגמה צבאית חדשה לחלוטין להתמודדות עם האיום.
תקציר מורחב של ההרצאה
1. הכשל המודיעיני והתפיסתי בהערכת המנהרות
הפער בין תיאוריה למעשה: כפיר מצטט את אלוף (מיל') יעקב עמידרור לאחר מבצע "צוק איתן", שהודה בכנות כי ישראל ידעה על קיום המנהרות אך לא הבינה את משמעותן האסטרטגית [05:40].
מעיה נקודתית לעיר תת-קרקעית: האיום ברצועת עזה התפתח בצורה מעריכית – ממנהרות הברחה פשוטות בשנת 2000 ועד לעיר תת-קרקעית שלמה ומסועפת ב-2023 [06:41].
חסינות הנכסים של איראן: ראש אמ"ן לשעבר, תמיר הימן, הודה כי למרות גלי התקיפות המסיביים של חיל האוויר, תוכנית הגרעין ומערך הטילים של איראן כמעט שלא נפגעו, משום שהם מוגנים בעומק האדמה [08:02]. כוח אווירי יכול לשבש ולפגוע, אך אינו יכול להכריע מערכים תת-קרקעיים שנועדו לשרידות [08:48].
2. "ההתמכרות" המערבית לכוח האווירי
אשליית העליונות: החברה המערבית וישראל מקדשות את הכוח האווירי והלווייני בגלל המהירות, הגמישות והיכולת לצמצם נפגעים, מה שהופך אותו לאהוד מאוד על פוליטיקאים [17:52].
מגבלות האוויר והמודיעין: עליונות אווירית אינה רלוונטית למי שנמצא מוגן במנהרות [19:17]. בנוסף, מערכי המודיעין, התצפית והלוויינים מתקשים מאוד לדעת מה קורה בתוך האדמה, ולכן הערכות המודיעין לגבי המתרחש בפנים הן תמיד חסרות ולא מדויקות [19:40].
לקחי ההיסטוריה (וייטנאם): כפיר מציג את דבריו של הגנרל הווייטנאמי וו נגויין ג'אפ, שציין כי האסטרטגיה האמריקאית נכשלה מכיוון שהתבססה על מתמטיקה של כמות מטוסים וטונאז' פצצות, תוך פספוס המשתנה הקריטי – רוח האדם והישענות הכוחות על האדמה שלהם [21:56].
3. דוקטרינת התת-קרקע של ציר הרשע
קוריאה הצפונית כמובילה עולמית: בניגוד לתרבות המערבית, במזרח מבינים את התת-קרקע כמימד לחימה נוסף שמהווה משקל נגד לחיל האוויר המערבי. הצבא הצפון-קוריאני (החמישי בגודלו בעולם) נמצא ברובו מתחת לאדמה, כולל רשתות רכבות ואפילו שדות תעופה תת-קרקעיים [23:13].
ייצוא הידע לחזבאללה: תאגיד כרייה צפון-קוריאני סיפק לחזבאללה ציוד הנדסי ויועצים מקצועיים שפיקחו על חפירת רשת המנהרות האסטרטגית והעמוקה בסלע של דרום לבנון [25:23].
"ערי הטילים" באיראן: מאז שנות ה-90, איראן חפרה עשרות מתחמים אוטונומיים עצומים במעבה ההרים (כמו הרי הזגרוס) [26:44]. מתחמים אלו כוללים מסילות תת-קרקעיות לניוד ושיגור רציף של טילים וכטב"מים, והם חסינים כמעט לחלוטין מפני פגיעה מהאוויר [29:01].
4. אסטרטגיית "הכספת התת-קרקעית" באיראן
חסימה יזומה של הגישה: כדי למנוע כל אפשרות של פעולת קומנדו מערבית להשתלטות על החומרים הגרעיניים, האיראנים קברו את הנכסים הללו לפחות בשלושה אתרים תת-קרקעיים וחסמו באופן יזום ומסיבי את מנהרות הגישה בעפר ובמחסומים פיזיים [36:51].
היעדר יכולת הנדסית מערבית: המהלך הפך את האתרים ל"כספות" מוגנות. לכוחות האמריקאיים או הישראליים אין כיום את היכולות ההנדסיות הנדרשות לביצוע עבודות עפר וחפירה מסיביות כל כך בתוך שטח לחימה ובזמן מלחמה [39:06]. לטענת כפיר, לצבא סין, למשל, יש יחידות מנהור אורגניות שהיו מסוגלות להתמודד עם אתגר כזה, אך למערב אין [39:37].
5. ביקורת על תפקוד צה"ל במערכות האחרונות
מבצע צוק איתן (2014): כוחות היבשה לא היו מאומנים, לא ידעו כיצד לאבטח, לחקור או לפוצץ מנהרות, והציבור הוטעה לחשוב שכל המנהרות הושמדו [42:38].
מבצע שומר חומות (2021) ואשליית ה"מטרו": התוכנית למוטט את המנהרות על מחבלי חמאס מהאוויר כשלה ברובה, כיוון שחמאס התקין דלתות הדף מסיביות שצה"ל פספס את קיומן [44:46]. למרות זאת, המבצע שווק בהצלחה כהישג אדיר, מה שהוביל לשאננות כפולה של הצבא לקראת ה-7 באוקטובר [45:29].
הלחימה הנוכחית: המפות המציגות "שליטה" מעל פני השטח מטעות ואינן משקפות את המציאות, שכן מתחת לפני השטח חמאס שומר על נכסיו [47:59]. גם לאחר זמן לחימה ממושך, מעל 60% ממנהרות חמאס לא הושמדו בצורה מוחלטת, והן ניתנות לשיקום [49:27].
פספוס ההזדמנות בלבנון: צה"ל חושף מנהרות בלבנון ומפוצץ אותן עבור תמונות יחסי ציבור, במקום לנצל את התשתיות הקיימות הללו כדי למגן את כוחותינו מפני איום הרחפנים והכטב"מים [50:59].
6. הפתרון המבוקש: פרדיגמה חדשה ורובוטיקה
הקמת חיל תת-קרקעי: כפיר טוען כי התעלמות הצבא מפיתוח יכולת התקפית תת-קרקעית דומה לחיל ים שנלחם ללא צוללות [01:51:23]. הוא קורא לאמץ את המלצת מבקר המדינה ולהקים חיל תת-קרקעי ייעודי, שישלב מומחים מתחומי הגיאולוגיה וההנדסה האזרחית (תחומים שכרגע נפקדים לחלוטין מיחידות הטכנולוגיה המובילות כמו מפא"ת) [01:05:38].
חפירה אוטונומית ורובוטיקה: העתיד אינו טמון בשליחת חיילים אנושיים לרוץ בתוך מנהרות חשוכות וממולכדות, אלא בגיוס תעשיית הייטק ופיתוח מכונות חפירה אוטונומיות זעירות (TBM), רובוטים קרקעיים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות שיילחמו מתחת לאדמה, כפי שנעשה כיום בשדות לחימה אחרים בעולם כמו באוקראינה [01:12:46].
הסרטון המלא זמין לצפייה בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=JAmNXZVWQlc
