תמצית יחסי סין-מצרים

שיתוף הפעולה הצבאי בין סין למצרים מעמיק משמעותית, כפי שניתן לראות ברכישת מטוסי קרב מתקדמים J-10C ותרגילים אוויריים משותפים ראשונים מסוגם. התפתחויות אלה, על רקע שינויים גיאופוליטיים במזרח התיכון, מעוררות שאלות חשובות לגבי עתיד הבריתות ומאזני הכוחות באזור.

בדומה לעסקת המיראז' 5 בשנות ה-70, בה רכשה מצרים מצרפת, דרך לוב, מטוסי קרב שפותחו במקור בישראל, כך גם רכישת מטוסי ה-J-10C מסין מבוססת על פיתוח ישראלי (ה"לביא"). לאחר שארה"ב ורוסיה סירבו לספק מטוסי קרב חדישים, מצרים רוכשת מסין, על פי מקורות שונים, מטוסי J-10C, בעלי יכולות אוויריות מתקדמות. במקביל, מתנהל משא ומתן לרכישת מטוסי חמקן J-20 או J-31. בנוסף, נפרסה לאחרונה במצרים רכבת אווירית של מטוסי תובלה סיניים ומטוס התרעה מוקדמת KJ-500, לקראת תרגיל אווירי משותף היסטורי.

ההתנהלות המצרית סביב התרגיל האווירי המשותף, המתאפיינת בחשאיות ובחמקנות, מזכירה את הטקטיקה של סוללות טילי הקרקע-אוויר SA-6 שקיבלה מצרים מברית המועצות ערב מלחמת יום הכיפורים, אשר בזכות ניידותן הקשו על גילוין. יש לזכור כי לוח השנה הלאומי משפיע על התודעה הקולקטיבית ועל קבלת ההחלטות. תזמון אירועים צבאיים, כמו מלחמת יום הכיפורים או מתקפת ה-7 באוקטובר, ניצל חולשה מבצעית בימי שבתון.

שיתוף הפעולה הצבאי בין סין למצרים מתרחש על רקע היסטוריה משותפת של מאבק בשלטון קולוניאלי ואינטרס משותף בשליטה בנתיבי שיט באוקיאנוס ההודי. שני המשטרים מתאפיינים במערכת שלטונית וכלכלית ריכוזית ומתמודדים עם אתגרים כלכליים ודמוגרפיים.

מעניין לציין כי גם בסין וגם במצרים מציינים את האחד במאי כחג לאומי, דבר המעיד על קווי דמיון בתפיסות סוציאליות והיסטוריות.

מעבר לדמיון הלשוני, הצירוף "סין-סיני" מקבל משמעות נוספת לאור שיתוף הפעולה האסטרטגי המתהדק ביניהן. ''יום שחרור סיני'' נחגג במצרים ב-25 לאפריל. 

העמקת יחסי סין-מצרים, במיוחד בתחום הצבאי, מהווה התפתחות משמעותית בזירה הבינלאומית, הדורשת מעקב והבנה מעמיקה של השלכותיה האסטרטגיות על האזור.

למעוניינים בהרחבת הידע על סין, ניתן לעיין בספרי "סין: מסע אל לב האימפריה", המציע מבט מקיף על ההיסטוריה, התרבות והחברה הסינית. https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_23.html

יחסי סין-מצרים

לאחר שארה”ב ורוסיה סירבו לספק מטוסי קרב חדישים, מצרים חתמה עם סין על חוזה, בעסקה שטרם אושרה רשמית,  לרכישת מטוסי J-10C. המטוסים הסיניים, המצוידים בטילים מתקדמים ומשווים ל-F-16 האמריקני, צפויים לספק יתרון במאבק להשגת עליונות אווירית. המטוס מבוסס לפי פרסומים זרים על מטוס הקרב הישראלי "לביא", שבנייתו בוטלה ב-1987.

רכישת המטוס, המבוסס על פיתוח ישראלי היא חזרה על התרגיל שעשו המצרים לישראל, כאשר בראשית שנות ה-1970, כהכנה למלחמת יום הכיפורים, הם קיבלו מצרפת, באמצעות לוב, טייסות של מטוסי מיראז' 5 שישראל פיתחה. 

החוזה נחתם ב-11 באוגוסט 2024, ומצרים תהיה הלקוחה הבינלאומית השנייה של מטוסי ה-J-10C מבית צ'נגדו, אחרי פקיסטן. כבר זמן רב שמצרים מחפשת מקור לרכישת מטוסי קרב חדישים. מטוס ה-J-10C הוא מטוס קרב רב-משימתי המצויד בטילי אוויר-קרקע ואוויר-אוויר מתקדמים. ביצועיו מושווים לאלה של ה-F-16 האמריקני, כאשר למטוס הסיני יתרון במשימות להשגת עליונות אווירית. הפנייה לסין נעשתה לאחר שארה"ב ורוסיה סירבו לספק למצרים מטוסי קרב חדישים. מצרים דחתה הצעה אמריקנית לרכישת קיטים לשדרוג ה-F-16, וכן סירבה להצעה רוסית לרכוש מטוסי מיג-29 בעקבות חוויות שליליות בהפעלת דגם זה שנרכש ב-2015. סין הציגה לאחרונה את מטוס הקרב J-10C בתערוכת תעופה שנערכה במצרים, בספטמבר 2024 – שם טסו לצד מטוסי חמקן סיניים מעל הפירמידות של גיזה. בתערוכה השתתף גם הצוות האירובטי של חיל האויר הסיני. זו הייתה הפעם הראשונה שהצוות הופיע במדינה אפריקאית, וזה גם היה הכי רחוק שהם נסעו כדי להשתתף במופע אווירי בינלאומי. סין הכחישה רשמית את הדיווחים לפיהם מצרים קיבלה את המשלוח הראשון של מטוסי ה-J-10, ותיארה אותם כ”חדשות מזויפות לחלוטין ולא נכונות לחלוטין”. לא ברור אם סין מכחישה את המכירה עצמה, או רק את תהליך המשלוח.

מקור: https://news.walla.co.il/item/3583106

בנוסף, מצרים שוקלת לרכוש מטוסי חמקן מסין. חיל האוויר הישראלי הוא היחיד באזור שמפעיל מטוסי F-35, אבל בקרוב זה עלול להשתנות: בקהיר עשויים לרכוש מטוסי חמקן סיניים. מצרים נמצאת בעיצומו של משא ומתן מתקדם עם סין לרכישת חמישה עשר מטוסי קרב חמקניים מדגם J-20, [או ה-J-31 ]. כך עולה מדיווחים ממקורות בקהיר. על פי דיווח של מקורות אלו, השיחות מתקדמות היטב, כאשר מצרים וסין פותרות היבטים טכניים ולוגיסטיים רבים בעסקה. פריצות דרך משמעותיות הושגו במשא ומתן, במיוחד בכל הנוגע להסכמים טכניים על אופן שילוב מערכת השליטה והבקרה הקיימת של מצרים עם מטוס הקרב J-20. שילוב זה יבטיח התאמה מלאה של ה-J-20 למערך ההגנה האווירית והמבצעית של מצרים. 

גם מטוס ה-J-31 הוא התשובה של הסינים ל-F-35, ומבוסס לפי ההערכות גם על חדירות שביצעו שירותי המודיעין הסיניים למינהלת המטוס בפנטגון. קיים דמיון רב בין המטוסים, והסינים טוענים למאפיינים דומים מבחינת הרדיוס הקרבי, כ-1,200 ק"מ, והמהירות המירבית, 1.8 מאך בגובה רב, והוא מצויד גם כן בשני תאי נשיאת חימוש פנימיים ובכושר נשיאת חימוש כולל במשקל שמונה טונות. כמו המטוס האמריקאי, ה-J-31 מיוצר גם בגרסה להמראה מבסיסים יבשתיים וגם מנושאות מטוסים, אך לא קיים בגרסת המראה ונחיתה אנכית. 

מקורות: https://news.walla.co.il/item/3679894, https://www.israeldefense.co.il/node/64683#google_vignette

באמצע אפריל 2025, רכבת אווירית סינית הופעלה לטובת מצרים, באמצעות יותר מחמישה מטוסי תובלה צבאיים מדגם Xian Y-20. הגעת מטוסי הענק הללו מסמלת את העמקת הקשרים הצבאיים בין סין למצרים ומעוררת שאלות לגבי השאיפות האסטרטגיות של בייג’ין באזור שהייתה הרבה זמן תחת השפעה מערבית ורוסית. פריסת מטוסי המטען הכבדים, ה-Y-20, אבן יסוד ביכולות הטיסות האוויריות ההולכות וגדלות של סין, מעידה על שינוי גיאופוליטי רחב יותר שעלול לעצב מחדש בריתות ומאזני כוחות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. 

מקור: https://nziv.net/115530/

החל מאמצע אפריל 2025  סין פורסת מטוס התרעה מוקדמת מדגם KJ-500 מוקדמת למצרים. כנראה לקראת תמרונים אוויריים משותפים שיחלו בקרוב.  זאת הפעם הראשונה שפלטפורמה סינית כזו נפרסה מערבה כל כך. התרגיל האווירי המשותף יתקיים מאמצע אפריל עד תחילת מאי, והם האימון המשותף הראשון בין חילות האוויר הסינים והמצריים, אם כי היו תרגילים ימיים קודמים בין שתי המדינות. תרגיל זה נתפס כבעל משמעות רבה בהגברת שיתוף הפעולה המעשי והעמקת קשרי הידידות והאמון ההדדי בין שני הצבאות. מערכת המכ”ם של ה-KJ-500 נועדה לזהות מגוון רחב של מטרות, כולל כאלה עם חתימת מכ”ם נמוכה. מערכת זו מסתמכת על מכ”ם בעל ביצועים גבוהים עם קצב רענון גבוה, המאפשר לו לעקוב אחר מטרות חמקניות וכלי טיס מהירים. טווח הזיהוי המרבי של המכ”ם הוא כ-470 קילומטרים, מה שהופך אותו למתאים לזיהוי טילי שיוט על-קוליים וכלי טיס בגובה נמוך, עם יכולת לעבד כמויות גדולות של נתונים ביעילות וללא אובדן אותות. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שסין פיתחה טכנולוגיית מכ”ם משלה כדי לשפר את יכולתה לזהות מטוסי חמקן אמריקאים. מדענים סינים עבדו על מערכות מכ”ם המקושרות לרשת הלוויין Beidou, שיכולות לעבור למערכות חלופיות ל-GPS ומקביליו במערב. 

מקור: https://nziv.net/115562/

אם אתם סקרנים לגבי סין ורוצים להרחיב את אופקיכם, אני מזמין אתכם לקרוא את ספרי "סין - מסע אל לב האימפריה". הספר מוצג בבלוג שלי כספר דפדוף דיגיטלי מעוצב. ספר זה מזמין אתכם למסע מרתק אל לב ליבה של סין, ארץ עתיקת יומין ומודרנית כאחד. בין דפיו תגלו את סיפורה המורכב והמרתק של סין, החל מהגיאוגרפיה וההיסטוריה שלה, דרך התרבות, הדת והחברה, וכלה בכלכלה, החינוך והאמנות. הצטרפו אלינו למסע בזמן, מימי הקיסרות המפוארת ועד ימינו אנו, ותכירו את האישים שעיצבו את סין לאורך ההיסטוריה, כמו שושלות הקיסרים, מהפכת התרבות והרפורמות הכלכליות. תצללו אל תוך התרבות הסינית המגוונת, ותגלו את המסורות העתיקות, האמונות הדתיות והפילוסופיות שעיצבו את אופייה הייחודי. תכירו את הקונפוציאניזם, הטאואיזם והבודהיזם, ותבינו את השפעתם על החשיבה וההתנהגות הסינית. תפגשו את הדמויות שעיצבו את ההיסטוריה והתרבות הסינית, כמו קובלאי חאן וקאנגשי, וגם את הדמויות הבולטות של ההווה, כמו שי ג'ינפינג ורובין לי. תגלו את האתגרים העומדים בפני סין המודרנית, כמו פערים חברתיים, בעיות סביבתיות והשפעות גלובאליות, ותבינו כיצד סין מתמודדת איתם. הספר משלב טקסט עשיר ותמונות מרהיבות, כדי להעניק לכם חוויה מלאה ומרתקת. בין אם אתם מתעניינים בהיסטוריה, בתרבות, בכלכלה או באמנות, ספר זה יפתח בפניכם צוהר לעולם המופלא של סין.

קישור: https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_23.html

היחסים בין סין למצרים נטועים עמוק בהיסטוריה, ומושתתים על מסורת משותפת עתיקת יומין. שתי המדינות מתהדרות בעבר של שלטון קיסרי מפואר ובתרבויות נהרות מהקדומות ביותר בעולם. לאחר תקופת שקיעתן של השושלות הקיסריות, הן חוו שתיהן תקופה ממושכת של שלטון קולוניאלי. בעת החדשה, הן קמו לתחייה והתבססו מחדש בסמיכות זמנים תחת אידיאולוגיה קומוניסטית, אשר עם חלוף העשורים התפתחה לקפיטליזם סוציאליסטי. כיום, סין ומצרים חולקות אינטרס אסטרטגי משותף בשליטה בנתיבי השיט באוקיאנוס ההודי, דבר המנוגד להגמוניה של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור, ובראשן הודו ואוסטרליה.

הן בסין והן במצרים, הראשון במאי מצוין כיום חופשה שנתי מלא. לעומת זאת, במדינות רבות במערב, לרבות ישראל, ציון יום זה כמעט ונעלם בעשורים האחרונים.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/International_Workers%27_Day

לוח השנה הלאומי, מעבר להיותו כלי ארגוני למדידת זמן, טומן בחובו משמעות עמוקה בעיצוב התודעה הקולקטיבית והרגלי החשיבה הן של האזרחים והן של מקבלי ההחלטות במדינה. כל אומה, באמצעות ציון ימי זיכרון, חגים לאומיים ומועדים בעלי חשיבות היסטורית או תרבותית, יוצקת תוכן ומשמעות לזהותה הלאומית. ימים אלה הופכים לאבני דרך בנרטיב הלאומי, מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי, ומנחילים ערכים, סמלים ולקחים היסטוריים מדור לדור. הבחירה אילו ימים לציין, ובאיזה אופן, אינה אקראית. היא משקפת את סולם הערכים של החברה, את האירועים המכוננים בתולדותיה, ואת השאיפות והחלומות לעתיד. ימי חג לאומיים מטפחים תחושת שייכות וסולידריות, בעוד שימי זיכרון מעצבים את ההבנה המשותפת של טרגדיות ואת המחויבות לעתיד טוב יותר. באופן זה, לוח השנה הלאומי הופך למעין "תוכנית לימודים" לאומית בלתי פורמלית, המקנה לאזרחים ולמנהיגים מסגרת התייחסות משותפת, המשפיעה בסופו של דבר על תהליכי קבלת ההחלטות המדיניות. 

ההשלכות של לוח השנה הלאומי חוצות את גבולות המדינה ומשפיעות גם על הזירה הבינלאומית. מדינות אחרות עוקבות בקפידה אחר הניואנסים של לוח השנה הלאומי של יריבותיהן ושותפותיהן. הבנה של ימי השבתון, החגים והמועדים המיוחדים יכולה לספק תובנות חשובות לגבי מצב הרוח הלאומי, רמת המוכנות, ואפילו נקודות תורפה פוטנציאליות.

האירועים הטראגיים של השביעי באוקטובר מהווים דוגמא מצמררת לכך. העובדה שהמתקפה הרצחנית התרחשה ביום שבתון, יום בו השגרה הלאומית בישראל שונה, והערנות עשויה להיות פחותה, נוצלה היטב על ידי חמאס. באופן דומה, מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, יום בו חלק גדול מהאוכלוסייה היה עסוק בתפילות ובמסורת, והצבא היה בדלילות כוחות מילואים. שני אירועים אלו מדגישים את החשיבות הקריטית של המודעות ללוחות השנה הלאומיים, הן מבפנים והן מבחוץ, ואת הפוטנציאל הטמון בניצול נקודות זמן אלו.

חשיבות לוח השנה הלאומי בזירה הבינלאומית משתקף גם ברזולוציה נמוכה יותר, בתוך ארגונים מכל הסוגים. קביעת סדר יום מאורגן היא אבן יסוד בניהול אפקטיבי ובהכוונת תהליכי קבלת החלטות. הדבר מקבל משנה תוקף בארגונים מבוססי מידע, שם סדר היום מכתיב את קצב זרימת המידע, את תדירות הדיונים ואת מועדי קבלת ההחלטות הקריטיות.בארגונים אלה, סחר החליפין במידע בין הגורמים האחראים על איסופו וניהולו הוא מרכזי. סדר היום, באמצעות קביעת מפגשים קבועים כגון כינוסים יומיים, פגישות בוקר, דיונים שבועיים, ישיבות חודשיות או סקירות רבעוניות, מבטיח שמידע רלוונטי יגיע בזמן לגורמים הנכונים. מסגרת זמן קבועה זו מאפשרת:סנכרון מאמצים. סדר יום ברור מאפשר לקבוע מועדים לקבלת החלטות חשובות, תוך התבססות על המידע שהוצג בדיונים הקודמים, ויוצר תרבות ארגונית של שיתוף פעולה, אחריות ועמידה בזמנים. קהילת המודיעין היא דוגמא מצוינת לארגון מבוסס מידע בו סדר יום מאורגן הוא קריטי. מפגשים יומיים להערכת מצב, דיונים שבועיים על מגמות אסטרטגיות וסקירות חודשיות של פעילות מבצעית הם חלק בלתי נפרד מסדר היום. יתר על כן, קהילת המודיעין מקיימת קשר רציף עם קהילות מודיעין מקבילות, וגם במסגרת יחסים אלה, סדר יום מוסכם וקבוע של חילופי מידע ועדכונים הוא חיוני לשיתוף פעולה אפקטיבי.

ימים אחדים לפני האחד במאי חוגגים במצרים את החג הלאומי ''יום שחרור סיני'', המציין את שחרור אדמת סיני מהכיבוש הישראלי בחזרה לריבונות המצרית. ''יום השנה לשחרור חצי האי סיני'' נחגג ב-25 באפריל של כל שנה, ומציין את היום בשנת 1982 בו מצרים גבתה את אדמת סיני, ואת נסיגת החייל הישראלי האחרון מהעיר טאבה בשנת 1988. זאת בהתאם להסכם השלום הבינלאומי של 1979 וההסדר הדיפלומטי של 1979. ביום זה נותנים המצרים כבוד לקצינים ולחיילים שהיו הקורבנות שלהם שהובילו להחזרת סיני. יום זה מוקדש גם לחגיגת יופיו של חצי האי סיני, שבו ערים תיירותיות רבות כמו שארם א-שייח' ודהב, לאורך הריביירה המצרית בים סוף, והן יעדים פופולריים עבור מצרים ותיירים זרים כאחד.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Sinai_Liberation_Day

בישראל מציינים בסמיכות לתאריכים הנ''ל את ''יום השואה''. יום השואה בישראל בשנת 2025 חל בערב יום רביעי, 23 באפריל 2025, ויסתיים בערב יום חמישי, 24 באפריל 2025. דווקא בערב תשעה באב בשנת 1941, תאריך בעל משמעות היסטורית של אבל וחורבן בעם היהודי, חתם הפושע הנאצי הרמן גרינג על הפקודה המבצעית ל"פתרון הסופי של שאלת היהודים". פקודה זו, שהועברה לידו של ריינהארד היידריך, הייתה למעשה ההוראה המפורשת והמתועדת לתחילתו של רצח העם השיטתי והמתוכנן של יהודי אירופה.

ניתן לראות בכך לא רק צירוף מקרים מצער, אלא גם ביטוי סמלי של הרוע הנאצי, אשר ביקש אולי לנצל את התודעה ההיסטורית היהודית, את יום האבל העמוק, כרקע לתחילת מימוש תוכנית ההשמדה. ייתכן כי הייתה כאן כוונה זדונית נוספת, מעין "חתימה" שטנית על גורל העם היהודי דווקא ביום בו הוא מתאבל על חורבנו בעבר.

ההבנה של הקשר הזה, בין תאריכים בלוח השנה היהודי לבין נקודות מפנה היסטוריות כה נוראות, מעבר לכך שהיא מעמיקה את תחושת האובדן ומדגישה את חשיבות הזיכרון, היא מזכירה לנו כי גם בתוך מעגלי הזמן והמסורת המקודשים שלנו, אירועים חיצוניים יכולים לפרוץ ולחולל טרגדיה בקנה מידה בלתי נתפס. 

קישור: https://holymap.blogspot.com/2009/07/blog-post_6975.html

המעונינים בהרחבת הידע שלהם בנושא השואה מוזמנים לקרוא את הספר: גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה - קורות ניצולת שואה ששרדה שש שנים במחנות הריכוז. "אם צריך, תהיו חזקים כמו ברזל. אם צריך, תהיו רכים כמו חמאה." אלו המילים שמלוות את גולדה הצעירה בדרכה המפותלת, כפי שהיא מספרת בספרה האמיץ. "גולדה גיבורת השואה" הוא סיפור יוצא דופן על נערה שהפכה לגיבורה. ממאבק הישרדות יומיומי, מול מכונת ההשמדה הנאצית, היא צומחת כדמות מעוררת השראה. זהו סיפור על גבורה ותקומת העם היהודי, המשלב בין נקודת מבט אישית לתיעוד היסטורי רחב יריעה. גולדה, נערה יהודייה מלאת חיים, נאלצת להתמודד עם מציאות בלתי נתפסת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מבית חם ואוהב בעיירה פולנית, היא נשאבת אל תוך מחנות עבודה וריכוז, אך מסרבת להיכנע. זהו סיפור שונה ומרתק על תקופת השואה. זהו אינו רק סיפור על אובדן וחורבן, אלא גם סיפור על נערה צעירה ונחושה, שמסרבת להיות קורבן. גולדה מפגינה כוח פיזי ונפשי יוצאי דופן, בזמן שהיא מתמודדת עם עבודות פרך מפרכות, תנאי רעב קשים, עינויים, ומראות זוועה בלתי נתפסים. גולדה זנדמן שורדת שש שנים במחנות הריכוז, לא בזכות פסיביות, אלא בזכות אומץ ליבה ותושייתה. היא סוחרת ממולחת, מבריחה נועזת, מתחכמת, ועושה הכל כדי לשרוד. היא רוקמת קשרים מורכבים, מתמודדת מול אנטישמיות קיצונית, וניצבת מול המוות בעיניים פקוחות. זהו סיפור מטלטל על גבורה, תושייה ונחישות, המגולל את קורותיה של אישה יוצאת דופן, על רקע התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא מאיר באור חדש את גבולות האנושיות, הנשיות והגבורה.

קישור: https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_25.html

סין - המדינה השמנה בעולם

 

עם ההתפתחות הכלכלית בסין התרחב גם קו המותניים. מומחים מסבירים את ההשמנה של האוכלוסייה הסינית בעלייה חדה בצריכת הבשר, הגדלת כמות השמן במזון, הפחתת צריכת הדגנים, וכניסת רשתות מזון מהיר מערבי וסיני. בשנים האחרונות נפתחו בסין חנויות בהן מוכרים עוגות ועוגיות. ממתקים זוכים למקום נכבד על מדפי הסופרמרקטים, וצריכת המשקאות הממותקים והמוגזים עולה בהתמדה. סין הפכה למדינה השמנה בעולם.

 סקר שערך משרד הבריאות הסיני קבע שמאתיים מיליון תושבים בסין סובלים ממשקל יתר, ושישים מיליון ממשקל יתר קשה (Obese). לפיכך כמות האנשים הסובלים מהשמנה בסין היא הגדולה ביותר בעולם. באחוזים, אוכלוסיית ארצות הברית מחזיקה בתואר המדינה השמנה בעולם, אולם בכמות התושבים, המונים כמאתיים מליון שמנים, הופכת סין למדינה השמנה בעולם. 

רוב הסינים חסרי מודעות להרכב התזונתי של מזון מערבי. מבחינתם בשר הוא תוספת מבורכת. הם אינם מודדים מזון ביחידות קלוריות, אלא בתיאוריות של ין ויאנג, חום וקור, יובש ולחות, וטעמים. מעטים בלבד מודעים לעובדה שמזון מהיר נחשב במערב כלא בריא. מסעדות המזון המהיר זוכות בסין ליחס שונה לגמרי מאשר במערב. בארצות הברית ההשמנה היא נחלתו של המעמד הנמוך, הנאלץ להסתפק במזון זול ומהיר, כיוון שירקות ופירות טריים יקרים במיוחד. לעומת זאת, בסין יציאה לסניף מקדונלדס נחשבת לבילוי ראוי, והילדים השמנים הם בני המעמד שיכול להרשות לעצמו, כי סניפי המזון המערבי המהיר נחשבים עדיין יקרים יחסית. השמנה אינה נתפשת בסין כדבר רע בהכרח. עד לזמן האחרון הסינים סברו שהם סובלים מתת משקל, מאחר וגדלו בתקופת מחסור, והסבירו שגופם אינו מסוגל להכיל כמויות גדולות של מזון. ילד שמן נחשב בסין לילד בריא. מדיניות הגבלת הילודה הביאה לכך שההורים והסבא והסבתא מאביסים את הנכד, כתוצאה מטראומות אישיות אותן עברו בתקופות בהן שרר רעב בסין. אין מסרבים לילד שמבקש מזון כלשהו, ולא לחינם מכונים הילדים ''הקיסרים החדשים של סין''. שומן לא נתפש רק כסממן בריאות, אלא גם כסמל סטטוס. גברים סינים כרסתנים נוהגים לחשוף בהפגנתיות את בטנם בקיץ, על מנת להציג את עוצמתם הגופנית והכלכלית. מי שיכול לעלות במשקל הוא מי שיש בכיסו ממון מספיק למזון, ואין הוא עוסק בעבודת כפיים. כשעשירים רוצים להתפאר בכספם הם מזמינים אורחים לארוחה גדולה במסעדה. בילוי מוצלח הוא כזה שבסופו קמים שבעים, כשבצלחות שפע שאריות של מטעמים המוצאים את דרכם אל פח האשפה. 

נתוני ההשמנה בקרב הילדים הסינים מדאיגים ביותר. רבים מהם זוכים לכינוי ''שיאו פאנגדזה'' - השמנמנים הקטנים. בשנת 1992 רק שני אחוזים מהילדים מהילדים בגילאי 6-17 בסין סבלו ממשקל יתר ואילו ב-2002 שיעורם גדל ל-16 אחוזים, עם עלייה של שמונה אחוזים בכל שנה. נתונים נוספים מדווחים על כך שבערים כ-30% אחוזים מהבנים וכ-15% מהבנות סובלים ממשקל יתר. נתונים אלו שוברים את המיתוס אודות גנטיקה שמשפיעה על השמנה, ומלמדים על חשיבות התרבות בקביעת הרגלי התזונה. ההבדלים בין בנים לבנות מעידים על היחס המועדף לו זוכים הבנים, שהוריהם סבורים שעליהם לדאוג להאכילם כדי שיהיו חזקים. נתוני ההשמנה בסין מעוררים דאגה מסיבה נוספת. מדד ההשמנה בקרב הסינים שונה מעט מזה של בני הגזע הלבן (Caucasians) אליו רובנו משתייכים. מאחר ומסת השרירים והשלד קטנים יותר בקרב הסינים, כמות השומן שגופם מסוגל לשאת קטנה יותר. על כן החישוב המקובל למדד ההשמנה, ,BMI שמחלק את המשקל בגובה בריבוע, משתנה. בעוד שבקרב לבנים משקל יתר מוגדר בערכים שמעל25 בקרב הסינים הוא מתחיל מ-23 ומדד משקל היתר הקשה, שעומד על 30 אצל לבנים, בסין יורד ל-27.

יחד עם שינויי התזונה עוברים הסינים שינויים רבים אחרים המשפיעים על בריאותם. כלי רכב מחליפים את האופניים, במקום הטיפוס במדרגות משתמשים ביותר ויותר מעליות, והבילויים החברתיים בשכונות מתמעטים לטובת רביצה מול הטלוויזיה והמחשב. בבקרים עדיין אפשר לראות טאי צ`י וריקודים בגנים הציבוריים, אך רוב העוסקים בכך הם גמלאים. בקרב הצעירים הפעילות הגופנית מפסיקה בצאתם ממסגרות החינוך. בכל ערי סין הקימו הרשויות המקומיות מתקני ספורט, בהם יכולים התושבים להשתמש בחינם, בתקווה שאכן ייעשה בהם שימוש. 

תת התזונה והאנמיה שייכים לעבר, והדור הצעיר גבה בעשר השנים האחרונות בשלושה סנטימטרים. התרחבות קו המותניים הולידה אופנה חדשה של מחנות קיץ לילדים שמנים, בהם מלמדים את המשתתפים לאכול אחרת ומעודדים אותם לעסוק בסוגים שונים של פעילות גופנית, בתקווה שיתמידו באורח חיים בריא יותר גם בשובם למקומות מגוריהם. כאשר זמן הארוחה מאבד מחשיבותו הבריאותית והחברתית, והופך לזמן בו צריך להחזיר טלפונים ולהתעדכן בחדשות, אי אפשר שלא לתהות מהי באמת עלייה ברמת החיים ומה משמעותה של קידמה. נראה שלא רק למערב, כי אם גם לסין לא יזיק לבחון מחדש את תורות האיזון, המעשירות כל כך את תרבותה.

סין - הארץ המרכזית

 

סין היא הציוויליזציה העתיקה, הרציפה והמפותחת ביותר בעולם, כאשר תיעודים לתרבות זאת הולכים לפחות  3,500 שנה אחורה, ולפי הסינים אף 5,000 שנה. מושג מפתח להבנת סין הוא ''הארץ המרכזית''.

 מפת סין עם הכותרת ''הארץ המרכזית''

המושג ''הארץ המרכזית'' או ''הממלכה המרכזית'' הוא מושג מפתח להבנתה של סין. בדומה לתרבויות קדומות אחרות, שהתפתחו בעיקר לאורך חופי נהרות, כמו תרבות מצרים העתיקה שהתפתחה לאורך הנילוס, התפתחה סין באופן קונצנטרי סביב מרכז שילטוני. 

בשפה הסינית, האותיות הן למעשה סימניות - ציורים המרמזים על המשמעות המתבקשת. הכינוי לסין בשפה הסינית הוא Zhongguo. הוא מורכב משתי סימניות: הסימנייה האחת היא ''ארץ'' (Guo) – המורכבת מציורים המסמלים גבולות, חומה וכלי נשק, שהם ביטוי לחשיבה הסינית העתיקה, כי על מנת לקיים מדינה צריך להקיף אותה בחומה ולשמור עליה בכלי נשק. הסימנייה השנייה היא ''מרכז'' (Zhong), והיא מורכבת ממלבן וקו ישר החוצה אותו בדיוק במרכז. צירוף המילים נותן את המשמעות ''הארץ המרכזית'' (Zhongguo). בסין העתיקה, האנשים האמינו שהם ''הממלכה המרכזית'' ומכאן הבחירה בצירוף הסימניות הספציפיות הללו. אי אפשר שלא לקשר בין הצירופים הללו למשמעותן הסימבולית כיום. בזירת המדיניות והכלכלה, סין היא בעיני תושביה הארץ המרכזית. התחזיות אומרות שסין תהפוך לכלכלה הגדולה והמרכזית בעולם בשנים הקרובות, אך בעיניהם היא מאז ומתמיד ''הממלכה המרכזית''.  

מבחינת הפוליטיקה הפנימית מסייע המושג לשמר את השילטון הריכוזי המסורתי. גם עיצוב הבירה בייג'ין מושפע מתפישה זאת. העיר בנויה בטבעות דרכים קונצנטריות סביב ''העיר האסורה'', שהיא עצמה בנויה מטבעות קונצנטריות, שבמרכזן ארמון הקיסר.

מפת העולם עם סין במרכזה

שאלות ותשובות על סין

שאלות ותשובות על סין: מסע אל לב התרבות, ההיסטוריה והאתגרים.

המידע הבא מציג תמונה רחבה של סין, תוך התייחסות לנושאים מרכזיים כמו היסטוריה, תרבות, אתגרים חברתיים ופוליטיים ועוד.

1. מהי משמעותה של "צורת התרנגול" בהקשר של סין?

"צורת התרנגול" מתייחסת לדמיון שבין צורתה הגיאוגרפית של סין לזו של תרנגול. דימוי זה מושרש עמוק בתרבות הסינית ומועבר מדור לדור, החל מגיל צעיר. מעבר למשמעות הגיאוגרפית, "צורת התרנגול" שימשה גם ככלי פוליטי. מאו דזה דונג, מנהיג סין הקומוניסטית, השתמש בדימוי זה כדי לקדם את האחדות הלאומית ואת השאיפה להחזיר לשליטת סין טריטוריות שאבדו, כמו מנצ'וריה וטיבט.

2. כיצד השפיעה מדיניות "ילד אחד למשפחה" על החברה הסינית?

למדיניות "ילד אחד למשפחה", שהונהגה בסוף שנות ה-1970 במטרה לרסן את גידול האוכלוסייה, היו השלכות חברתיות משמעותיות. מצד אחד, היא סייעה להאט את קצב גידול האוכלוסייה ותרמה לצמיחה כלכלית. מצד שני, היא הובילה לבעיות חברתיות כמו חוסר איזון מגדרי (העדפה לבנים), הזדקנות האוכלוסייה, ונטישה והסתרה של לידות רבות, במיוחד של בנות.

3. מהם האתגרים העומדים בפני החברה הכפרית בסין כיום?

החברה הכפרית בסין עוברת טרנספורמציה מואצת, אך מתמודדת עם אתגרים רבים. תהליך העיור המהיר הוביל להגירה המונית של צעירים מהכפר אל העיר בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות טובות יותר. תופעה זו הותירה אחריה אוכלוסייה מזדקנת בכפר ופגעה בחקלאות המסורתית. בנוסף, נוצר פער כלכלי וחברתי הולך וגדל בין העיר לכפר, וגם בתוך הכפר עצמו, כשהדגש עובר לערכים חומריים ולתחרותיות.

4. מה מאפיין את מערכת החינוך בסין?

מערכת החינוך בסין היא הגדולה בעולם, עם דגש רב על הישגים אקדמיים ותחרותיות. תלמידים סינים משקיעים שעות רבות בלימודים, החל מגיל צעיר, ונדרשים לעמוד בסטנדרטים גבוהים במיוחד. ההורים משקיעים משאבים רבים בחינוך ילדיהם, מתוך אמונה שלימודים הם המפתח להצלחה בחיים. שיטות הלימוד מתמקדות בעיקר בשינון ותרגול, ופחות בפיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית.

5. כיצד באה לידי ביטוי השפעת המערב על האמנות הסינית המודרנית?

האמנות הסינית המודרנית עברה טרנספורמציה משמעותית במאה האחרונה, תוך השפעה גוברת של המערב. אמנים סינים רבים אימצו סגנונות מערביים כמו אקספרסיוניזם, פופ ארט ומינימליזם, והתנסו בטכניקות חדשות כמו וידאו ארט ומיצב.

6. מהם המאפיינים הבולטים של הרפואה הסינית?

הרפואה הסינית מבוססת על מסורת בת אלפי שנים, המתמקדת באיזון אנרגטי בגוף ובהרמוניה בין גוף לנפש. היא כוללת מגוון רחב של שיטות טיפול, ביניהן צמחי מרפא, דיקור, טווינה ועיסוי. למרות שאין לה בסיס מדעי מוצק, הרפואה הסינית צוברת פופולריות גוברת ברחבי העולם כגישה משלימה לרפואה המערבית.

7. מהם השלבים העיקריים ביחסי ישראל-סין?

יחסי ישראל-סין עברו תהפוכות רבות מאז כינון מדינת ישראל. השלב הראשון, בשנות ה-1950, התאפיין בקשרים ידידותיים וניסיונות לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים, אך מלחמת קוריאה וועידת באנדונג בלמו את התהליך.

8. מהו פנג שואי וכיצד הוא בא לידי ביטוי בתרבות הסינית?

פנג שואי היא תורה סינית עתיקה העוסקת בהרמוניה בין אדם לסביבתו. היא מבוססת על האמונה כי אנרגיית החיים (צ'י) זורמת בכל מקום, וניתן להשפיע עליה באמצעות סידור ועיצוב נכון של חללים.