אספקת חודש של סלט כרוב וגזר פריך

 

שייק יוגורט ועגבניות

כדורים נגד כולסטרול

אנשים רבים משתכנעים לקחת את הסטטינים כי כולסטרול גבוה מזוהה גם עם חום מזג, והם לא רוצים להיתפש ברגע של אובדן שליטה עצמית.
תופעת לוואי שלילית מרכזית בלקיחת סטטינים היא חולשת שרירים.
לכן יש אפקט כפול: החשש מכולסטרול הופך לחולשה כללית.

לאחר שנים לא מעטות של סבל פיזי ופסיכולוגי מהכדורים האלה הפסקתי לקחת אותם.
הכולסטרול הגבוה לא מטריד אותי. העיקר הוא שהכבד אינו מותקף, שזה מה שעושים הכדורים.
כיום אני בדיאטה שמבוססת על שמן זית, ומרגיש טוב מאד.
שמן זית הוא יעיל גם נגד הזיהום מהמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.
להורדת הכולסטרול מומלץ לאכול שום, שכיום מוכרים אותו גם מרוסק בקופסאות.

ההשתקמות מהכדורים נגד כולסטרול ארכה אצלי זמן רב, וכללה את התכונות הגופניות הבאות אשר חזרו אלי בהדרגה, על פי הסדר הבא:
גמישות, קואורדינציה, איזון, זקיפות, עיכול, רגישות, שרירים, סבולת, אנרגיה, כושר.

כתבה ב''מגזין'' של אושרת קוטלר נגד לקיחת תרופות להורדת כולסטרול

פרשת בלק מול פרשת וירא

פרשות ספר במדבר עוסקות בספירות שבגוף האדם מהעליונה ועד לתחתונה.

כל פרשה מתארת את אחת הספירות.

פרשת חוקת עוסקת באזור הלב. סוד פירוש דיני פרה אדומה, שבראש פרשת חוקת, הוא האהבה.

מתחת למערכת הלב-ריאות נמצאת מערכת העיכול.

פרשת בלק עוסקת במערכת העיכול.

ניתן ללמוד זאת מיד מתוך השם של גיבור הפרשה בלעם, ששורש שמו הוא ב.ל.ע - לבלוע.

כיצד מתקדמת התורה מעיסוק נשגב כאהבה לעיסוק בדבר ארצי כמו מערכת העיכול.

כמו הלב, גם מערכת העיכול מורכבת ברובה משרירים טבעתיים.

שני מעגלי ידע המתחברים בצורה מושלמת הם מאפייני האהבה.

האינסוף האלוהי מלמד אותנו כך לגלות את רגש האהבה שאינה תלויה בדבר, הבוקעת לאחר יאוש מתוך הכאוס האישי.

האתון המדברת של בלעם מסמלת את עולם החומר. יש חיה נוספת אחת בלבד שמדברת בתורה והיא הנחש שמדבר אל חוה אימנו. גם הנחש עשוי כולו שרירים טבעתיים. דרכו של בלעם היא דרך הנחש.

יש הקבלות רבות בסיפור המעשה של בלעם המתכונן לקוב את ישראל ואברהם אבינו המתכונן להעלות לעולה את יצחק.

ניתן ללמוד על כך עוד מההפטרה של פרשת חוקת שקודמת לבלק, שהיא סיפור יפתח הגלעדי אשר נדר להקריב את היוצא ראשון לקראתו משער ביתו לאחר שיחזור כמנצח מהמלחמה, ומי שיצאה היתה ביתו היקרה.

אברהם אבינו ובלעם בן בעור הולכים שניהם בצו אלוהים, שניהם חובשים את החמור/אתון, לשניהם מתלווים שני משרתים, ולשניהם מתגלה מלאך בטרם יבצעו את משימתם.

מדוע פרטה התורה כל כך בסיפור האתון.

התורה הקדושה מתמודדת מול הנושא הארצי באמצעות הבאת קדושה יתירה כנגדו, וזאת כך:

הפועל החשוב ביותר בפרשה, שמופיע פעם אחת נוספת בלבד במקרא, הוא י.ר.ט - וזאת בפסוק 'וירט הדרך לקראתי' שאומר המלאך לאחר שהוא נגלה לבלעם.

פועל זה שייך למשפחת פעלים קטנה שבה גם השורשים הבאים: י.ר.ד, י.ר.ה, י.ר.ק, י.ר.ש, שכולם מציינים לשון ירידה.

אין פעלים אלה מציינים ירידה פשוטה אלא ירידה הדרגתית שיש במהלכה מטמורפוזה מלאה, כדרך ירידת האוכל במערכת העיכול.

בדרך הפשט משמעות 'וירט' הוא שדרכו של בלעם הלכה ופחתה בפני הקב''ה עד שנאלץ לעצור בעדו.

יש פועל נוסף במשפחה זאת והוא: י.ר.א

משמעות הפועל 'לירוא', שהוא מקור המילה 'יראה' שמקבילה ל'אמונה חזקה עם תחושת פחד', קשורה גם כן ליתר הפעלים בקבוצה: הפועל 'לירוא' מתאר אמונה שיש בה מימד של שפל בפני נשגב ממנו.

בלק חוזה שזאת היא נקודת התורפה של ישראל ובוחר מקומות תצפית גבוהים כדי לקללם משם.

סיפור העקידה נמצא בסוף פרשת וירא. סיפור האתון של בלעם נמצא בתחילת פרשת בלק.

פרשת בלק היא יוצאת דופן בתורה מכיוון שהיא מתנהלת כולה מחוץ למחנה ישראל.

התנהלותו של בלעם היא על דרך הבחירה החופשית בבחינת 'מה שיהיה יהיה', בניגוד לאמונה השלמה וההחלטית של אברהם אבינו.

זאת היא גם נקודת החולשה שלו כי אין בעיה שאי אפשר להפוך אותה להזדמנות, אין קללה שאי אפשר להפוך אותה לברכה.

פרשת בלק היא אם כן היפוכה של פרשת וירא.

כאשר קוראים ומשווים בין שתי הפרשות מתגלות צפונות האל.

הניגודיות המוחלטת בין אברהם לבלעם מובאת בדברי חז"ל בפרקי אבות:
כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ושלשה דברים אחרים מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה, מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה, מתלמידיו של בלעם הרשע.

לאחר שאברהם אבינו מקריב את האיל באמצעות המאכלת הוא קורא למקום: 'השם יראה'.

יתכן כי המשך פסוק זה: 'אשר יאמר היום בהר השם יראה', מכוון לפרשת בלק.

בכל אחת משלוש הברכות של בלעם חוזר סיפור המעשה דרך שמונה שלבים, כנגד שני מעגלי הידע שמאפיינים את האהבה:
א. בחירת המקום הראוי
ב. הכנת המזבחות
ג. הליכת בלעם לבדו
ד. מפגש בלעם עם ה'
ה. שובו של בלעם אל בלק
ו. משל הברכה
ז. תגובת הכעס של בלק
ח. תשובת בלעם

התורה אינה מפקפקת בכוחו של בלעם, אלא שכוח זה הוא של בלעם הינו טבעי במובן זה שהוא פועל כמו כוחות הטבע האחרים. האדם יכול לנצל את כוחות הטבע לשם סיפוק צרכיו היומיומיים, אבל אין להעלות על הדעת שניתן להכניע את ה'.

אצה ומצה

בחג הפסח אוכלים מצה, אך יש מאכל כשר נוסף שצורתו צורת מצה ואף שמו דומה לה מאד, והוא האצה.

דף האצה, שממנו מכינים את מאכל הסושי היפני הפופולרי,  זהה למצה בצורתו הרבועה והשטוחה והוא בדיוק במידתה.

האצה, שמקורה בים, היא ההיפוך המשלים למצה, שמקורה ביבשה.

האצה עשויה להזכיר בחג הפסח את חציית ים סוף, וגם את דמותו של משה רבנו שנמשה מן המים.

השילוב 'אצה ומצה' מספק בזאת פירוש לחג הפסח: החג נועד להזכיר לנו עם בוא האביב את ערש החיים שהוא המים והים, ולהנחיל לנו חירות, אורך רוח,  ורוחב אופקים גדולים כים הגדול.

האצה היא בריאה מאד כיוון שמכילה יוד וברזל. היא גם מאכל טעים שניתן לשלב כמעט בכל מתכון.

אפשר לשלב אותה בקלות במתכוני חג הפסח ולדוגמא: גפילטע פיש על מצע אצה, כריך מצה ואצה, מרק קניידלך עם אצות, וכדומה.

מאכל הסושי עשוי להשתלב בארוחת הסדר. הנטיה היפנית לסדר וסגנון עשויה לשמש כהשראה לסדר פסח כולו.

קיצוץ בצל בלי לדמוע בעזרת מים

הבצל המטוגן טעים ובריא, והוא המרכיב שאיתו מתחילים לבשל כול מנת קדירה רצינית. אין כמעט תבשיל קדירה שאינו מתחיל בהוראה: לקחת בצלים אחדים, לקצץ, ולטגן בשמן עד שיזהיבו.

הבעיה היא שבעת קיצוץ הבצל מתחילות העיניים לדמוע. הדמעות הן רבות וחריפות. הן כה חזקות, עד שהן נדמות כמכשול בלתי עביר.

הדמעות מסוכנות. הן עלולות לגרום לעיוורון חלקי בעת הכנת האוכל, שעלול לגרום לתאונה ולדלקות עיניים, וכך המחשבה על דמעות הבצל היא לעיתים סופם של החלומות על מטבח ביתי ראוי לשמו.

יש עזרים מכאניים שונים לקיצוץ בצל, והם עשויים להקל על הבעיה. יש גם שיטות סבתא שונות. אך אין כמו סכין חיתוך טובה וקרש חיתוך לביצוע יעיל של כל מטלות עיבוד הירקות לבישול. לכן השאלה היא איך קוצצים בצל בשיטה הפשוטה, באמצעות סכין וקרש חיתוך, בלי הדמעות, הדם והיזע.

התשובה הפשוטה היא: באמצעות מים.

כאשר הידיים,הבצל, הסכין וקרש החיתוך, רטובים בכול עת הקיצוץ, הדמעות פוחתות למינימום. המים מונעים את התפשטות החומר המדמיע אשר בבצל.

כיצד מתבצע הדבר הלכה למעשה?

בטרם מתחילים בחיתוך הבצל מכינים קערה גדולה מלאת מים. שוטפים היטב במי ברז את הידיים, קרש החיתוך, והסכין, ולא מנגבים או מייבשים אותם.

קולפים את הבצלים, ומניחים בקערת המים.

לוקחים בצל מהקערה, ומתחילים לפרוס אותו באמצעות סכין.

בכול עת החיתוך, הידיים, הסכין וקרש החיתוך חייבים להיות רטובים.

לאחר שמסיימים את חיתוך הבצל לפרוסות, מתיזים עליהן מעט מים.ממשיכים וקוצצים, לפי הצורך, עד לקוביות זעירות.

מגלים, למרבה ההפתעה, כי ניתן לסיים קיצוץ בצל שלם מבלי שתזלוג אף לא דמעה אחת.

לאחר קיצוץ כול בצל, טובלים ושוטפים שוב בזריזות את הידיים והסכין בקערת המים. מידי פעם, לפי הצורך, שוטפים במי הברז גם את קרש החיתוך.

בדרך זאת אפשר להכין כמות גדולה של בצל קצוץ, לצריכה מיידית או להקפאה. בצל קפוא נשמר היטב במקרר, וקל להפשיר ולטגן אותו מבלי שיאבד מהטעם.

סלט טחינה מעורבב עם סלט חצילים ומיונז, לשיפור הטעם.

סלט טחינה וסלט חצילים ומיונז הם שני המוצרים המשלימים, הנמצאים דרך קבע על המדפים במרכולים, בצמוד למתחרה הדומיננטי, סלט החומוס הפופולארי.

מסיבה זאת נתקלת בם באופן מיידי עינו של הצרכן.

סלט חצילים עם מיונז וסלט טחינה הם מהחוויות הקולינאריות הראשוניות הטראומטיות של כל בשלן מתחיל.

שני מוצרים אלה אינם זוכים לפופולאריות המתקרבת לקרסולי זאת של החומוס, ונזנחים עד מהרה.זאת למרות שבמקרים רבים הם מוצעים למכירה בדילים של מחירים אטרקטיביים במיוחד.

לכאורה מה רע שיהיו במקרר סלט טחינה וסלט חצילים עם מיונז מפירמות ידועות, מוכנים לאכילה ואינם דורשים את ההכנה הממושכת מחומרים הגולמיים.

הבעיה היא טעמם האיום!

טעמו של סלט הטחינה הסטנדרטי הוא מריר. המרירות מפתיעה בעוצמתה, ומזכירה את זאת של לימון בלתי בשל.לכן לאחר מספר טעימות זונחים את סלט הטחינה במקרר, בתקווה קלושה לשלבו בעתיד בתבשיל יוקרתי, כגון צלעות טלה ברוטב טחינה.

אם טעמו של סלט הטחינה עוד נסבל איכשהו, הרי שלסלט החצילים ומיונז יש טעם איום ונורא. לא משנה מאיזה פירמה, הטעם בפה הוא של סיליקון או חומר דומה. התחושה בעת האכילה היא כאילו בנאי שם בפיך עיסה שעירבב לצורך בנייה בשיטות מתקדמות. הטעם נשאר יצוק בבטן למשך ימים.

מה עושים כאשר שוכחים כל זאת, ומוצאים בדרך הביתה את שני המוצרים בתוך סל הקניות, לאחר שנקנו במחיר אטרקטיבי, ומתמלאים הרהורי חרטה על הטעם הנורא המתקרב ובא, ועל הבזבוז כתוצאה מההשלכה הצפויה לפח.

התשובה היא שערבוב של שני הסלטים יחד, בשיעור של חמישים אחוז כל אחד, מנטרלת את הטעמים השליליים ויוצרת מעדן שטעמו לא רע בכלל.המרירות של הטחינה מעניקה טעם למיונז הסינתטי, ולהפך: המיונז מקהה את הטעם המריר של הטחינה.החצילים הם תוספת תזונתית משובחת, שגם מחספסת את המרקם החלק, ויוצרת נקודות גרוי קלילות ונעימות בחיך.

התוצאה היא סלט טעים ומזין.

אין לחשוש מאניני הטעם שילינו על כך שטחינה עורבבה עם מיונז. טובים השניים מן האחד.

קומפיוטר או קומפוט - המחשב הוא מעבד מזון

הקומפיוטר אינו הארץ המובטחת. יש בו שגיאות תוכנה ותקלות טכניות רבות, המעכבות את האדם הממוצע מתיפעול רצוף, ושולחים אותו למסע צליינות אינסופי של חיפוש אחר אוצרות אבודים של מיומנות טכנית.

צרכני הקומפיוטר המיואשים חייבים להתגבר על מפח הנפש הזה, הגורם להם לחוש כאילו שיכלם הפך לקומפוט. יש עצה אחת בנדון, העשויה לעזור בפרט לנשים ולחובבי הבישול. העצה היא להתייחס לקומפיוטר כאל מיתקן לעיבוד מזון.

כמו בבישול, הקומפיוטר מעבד מרכיבים שונים, שהם המידע המוכנס לתוכו. לכן הצעד הראשון הוא לבדוק אם יש בו מספיק זיכרון פנוי, כמו שבודקים את המצרכים לפני שמתחילים לבשל.

ניתן לעשות זאת באמצעות לחיצה אמיצה עם המקש הימני בעכבר על סמל הדיסק הקשיח, שבדרך כלל מכונה C. רואים אז סימלון של עוגה עגולה, הפרוסה לשתי פרוסות. הפרוסות מייצגות את נפח הזיכרון הפנוי בדיסק לעומת הזיכרון בשימוש.

מרכיב חשוב נוסף מתחום האפייה המצוי בקומפיוטר הוא ה'עוגיה', COOKIE. העוגיות הן קבצים קטנים, אשר מוחדרים אוטומטית למחשב כאשר מבקרים באתרים מסוימים.

חלק ניכר מהעוגיות הן עוינות ועלולות לשבש את פעולת הקומפיוטר. חובה שתהיה במחשב תוכנה טובה להסרת עוגיות, ויש להפעיל אותה מידי יום.

חייבים כמובן לבדוק אם יש וירוסים, אחרת ה'מזון' יהיה מזוהם. תוכנת אנטי וירוס טובה מסוגלת לזהות ולהסיר וירוסים באופן אוטומטי, אך אין לסמוך רק עליה. יש להיזהר מלהוסיף לקומפיוטר תכנים חשודים.

בדומה לכלי המטבח, כולל המחשב רשימה ארוכה של אמצעים לעיבוד חומר הגלם הנכנס לתוכו, שרק בחלק קטן מהם משתמשים ביומיום.

ה'כלים' מופיעים בשורת ה'תפריט', שאינו תפריט של המנות המוצעות במסעדה, אלא של אפשרויות הפעלה טכניות שונות.

באמצעות כניסה ל'כלים' בשורת התפריט בדפדפן האינטרנט, ניתן למחוק מהקומפיוטר את קבצי האינטרנט הזמניים. אלה הם דפים שנישמרים כדי לחסוך את זמן ההורדה שלהם.

בשורת התפריט יש מספר פעולות נוספות שכדאי לבצע, וביניהן חסימת פריטים מוקפצים. אין הכוונה למוקפץ תאילנדי או סיני, אלא לדפי האינטרנט הקטנים והמעצבנים שנפתחים בעת גלישה לאתרים רבים.

בשורת התפריט יש גם מסננת. המסננת אינה לפסטה, אלא לאתרים שרוצים לחסום את הביקור בהם, כמו אתרים למבוגרים בלבד.

אם נמנעים מ'מזון מהיר' אז הקומפיוטר מתחיל לעבוד כשורה.

לוח האם, MOTHER BOARD, הוא חלק מרכזי בקומפיוטר שדואג לכל הצרכים הבסיסיים, כמו אימא יהודיה.

הקומפיוטר בכללו מורכב מ-CHIPS. הצ'יפים, או שבבים בעברית, הם רכיבים זעירים, המתחברים יחד ליצירת המחשב. הם מזכירים את הצ'יפסים הבודדים המרכיבים את מנת הצ'יפס המלאה.

השיטה הנפוצה ביותר כיום להורדת קבצי סרטים גדולים מהאינטרנט נקראת טורנט, TORRENT, מה שמזכיר לכולם עוגת טורט מפוארת שאוכלים ממנה בסתר.

אפשר לחזות עתיד בו המונחים של הקומפיוטר יילקחו ברובם מתחום הפעילות במטבח. במקום מונחים טכנולוגיים קשוחים, שאף אחד אינו יודע מנין באו ולמי הם פונים, אנשים יתחילו לכנות את כל חלקי ותהליכי הקומפיוטר במונחים ידידותיים יותר, מתחום מתכוני האוכל.

לחברת APPLE [תפוח], הייתה התחלה טובה בכיוון זה. אך הם פיתחו את הקומפיוטר MAC [שם משאית], במקום את CAKE [עוגה].

החברה הגדולה ביותר בתחום המחשבים, מיקרוסופט שעקפה את 'אפל', מורכבת מהמילים MICRO ו-SOFT. מילים אלה מתקשרות למזון. 'מיקרו' פירושו 'זעיר' ו'סופט' פירושו 'רך'. אלה תכונות שאנו אוהבים באוכל מהיר, ומצויות בשפע בשקיות החטיפים. מיקרוסופט נישאה על גלי ההצלחה יחד עם המיקרוגל, שהפך לחלק בלתי נפרד מהמטבח באותה תקופה שהמחשב הביתי נכנס לשימוש. המוצר המרכזי של החברה נקרא תוכנת 'חלונות'. זה שם ביתי, שמעורר תיאבון כמו מראה חלון המיקרוגל.

חברת 'גוגל' עשתה צעד ענק קדימה בתחום זה. השם 'גוגל' מתקשר מיד בדימיון ל'גוגל מוגל', ביצה רכה ששותים כשחולים, עם קצת חלב ודבש. אין פלא שהחברה היא כיום במקום הראשון ברשימת המותגים העולמית, ועשויה לעקוף בקרוב גם את מיקרוסופט בהכנסותיה.

גוגל השאירה הרחק מאחור את 'יאהו' מיתחרתה העיקרית, שדהרה עד אפיסת כוחות עם שם שמזכיר חציר. לו היתה יאהו משנה את שמה ל-HOT, 'חם', היו כולם מקשרים אותה מיד לאוכל חם וטעים. חברת כבלים ישראלית עשתה זאת, ומיד חזרה למסלול ההצלחה.

LAPTOP, המחשב הנייד, הוא מאד אופנתי. פרוש הפועל LAP באנגלית הוא ללקק. המפרסמים נותנים תחושה כאילו קל להפעיל את הלפטופ כמו ללקק גלידה. זאת למרות שמבחינות רבות המחשב הביתי, כמו אוכל ביתי, בריא יותר לשימוש.

אם נראה בקרוב חברות ומוצרי מחשב עם שמות כמו אננס, סטייק, קצפת ועוד, נקווה שהשם יצדיק את התוכן, ונישאר עם טעם טוב בפה.