24.7.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ב' - גטו, פֶּרֶק 16: צַרְכָנִיָּה

צַרְכָנִיָּה

הָיָה לִי יָדִיד, וְלַאדִיסְלַב פּוֹלַאק, שֶׁבֶּן דּוֹדוֹ הָיָה בַּעַל עֵסֶק גָּדוֹל בָּעִיר.
זֹאת הָיְתָה צַרְכָנִיָּה, שֶׁנּוֹעֲדָה לְאַסְפָּקָה לְגֶרְמָנִים בִּלְבַד.
הוּא מָכַר לָהֶם שָׁם הַכֹּל, מִמָּזוֹן וְעַד כְּלִי עֲבוֹדָה.

הוּא הָיָה פוֹלְקְסדוֹיְטְש, וְהַיְּהוּדִים חָשְׁשׁוּ לַעֲשׂוֹת אִתּוֹ עֲסָקִים.
רָצִיתִי מְאֹד לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ עֲסָקִים, אֲבָל לֹא הָיָה בֵּינֵינוּ קֶשֶׁר.
אַבָּא דִּבֵּר עִם וְלַאדִיסְלַב, וְהוּא קָבַע לָנוּ פְּגִישָׁה.

בָּאנוּ לְבִקּוּר נִימוּסִין. וְלַאדִיסְלַב הִצִּיג אוֹתָנוּ בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ:
''תַּכִּיר, הַשְּׁכֵנִים שֶׁלָּנוּ. הֵם נֶחְמָדִים. אִם אַתָּה רוֹצֶה,
הַבַּחוּרָה מְסֻגֶּלֶת לְהָבִיא לְךָ כָּל מָה שֶׁאַתָּה צָרִיךְ.''

הַסּוֹחֵר הָיָה בַּחוּר זָהָב, נֶאֱמָן בֵּין הַגּוֹיִים, עִם אִשָּׁה וּבַת קְטַנָּה.
הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאָבִיא דִּבְרֵי עֵרֶךְ שׁוֹנִים, כִּי לֹא הָיָה לָהֶם כְּלוּם.
סִכַּמְתִּי אִתּוֹ שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה כֶּסֶף בִּתְמוּרָה, אֶלָּא מָזוֹן.

יָעַצְתִּי לוֹ כֵּיצַד נוּכַל לְהוֹצִיא סְּחוֹרָה מֵהַצַּרְכָנִיָּה.
הָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לַעֲשׂוֹת זֹאת דֶּרֶךְ הַחֲזִית.
מֵאֲחוֹרֵי הַבִּנְיָן הָיְתָה חָצֵר שֶׁל יְהוּדִים.

הִסְבַּרְתִּי לוֹ: ''תִּבְנֶה פֹּה דֶּלֶת, כְּאִלּוּ אַתָּה זָקוּק לְאֲוִיר צַח.
אֵם תִּרְצֶה, תִּפְתַּח אוֹתָהּ, וְתִהְיֶה לְךָ אֶפְשָׁרוּת לְהוֹצִיא.
תַּרְוִיחַ כָּךְ הָמוֹן. הָרֵי כָּל יוֹם שׁוֹלְחִים לְךָ סְחוֹרָה.''

הוּא בָּנָה אֶת הַדֶּלֶת, וְהָיְתָה לָנוּ פַּרְנָסָה עַד לְמַעְלָה מֵרֹאשׁ.
הוּא הָיָה מַזְמִין אֶצְלִי כָּל דָּבָר, וְהַכֹּל הָיִיתִי מְבִיאָה.
הִרְוַחְתִּי הָמוֹן, וְהָיָה לָנוּ מִכֹּל טוֹב.

יוֹם אֶחָד הוּא רָצָה לָתֵת לְאִשְׁתּוֹ צְמִיד זָהָב בְּמַתָּנָה.
הוּא בִּקֵּשׁ: ''אוּלַי אַתְּ יְכוֹלָה לְהָבִיא לִי צָמִיד,
אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד.''

הָלַכְתִּי לַזְּקֵנִים שֶׁמָּכַרְתִּי יַהֲלוֹם עֲבוּרָם, וְאָמַרְתִּי:
''יֵשׁ לִי קוֹנֶה שֶׁרוֹצֶה צְמִיד זָהָב מְיֻחָד.
אוּלַי יֵשׁ לָכֶם צָמִיד כָּזֶה.''

הֵם נָתְנוּ לִי צָמִיד יָפֶה, אַךְ בַּמָּקוֹם לְהַגִּיד מָה שָׁוְיוֹ,
הֵם בִּקְּשׁוּ מְחִיר שֶׁהָיָה כָּפוּל מַעֲרָכוֹ הָאֲמִתִּי.
לִי לֹא הָיָה אִכְפַּת. אִם יִרְצֶה, יִקְנֶה.

הַסּוֹחֵר רָצָה לִבְדֹּק אֶת הַצָּמִיד, וְאָמַר: ''בָּעֶרֶב אֶתֵּן לָךְ תְּשׁוּבָה.''
חָזַרְתִּי, וְהוּא אָמַר לִי: ''זֶה צְמִיד זָהָב, וְהוּא שׁוֹקֵל כָּךְ וְכָךְ.
אַךְ לְפִי מְחִיר הַזָּהָב כַּיּוֹם, בִּקַּשְׁתְּ מִמֶּנִּי מְחִיר כָּפוּל.''

הָלַכְתִּי לִשְׁנֵי הַזְּקֵנִים וְאָמַרְתִּי: ''הָאָדָם רוֹצֶה לִקְנוֹת,
אֲבָל אַתֶּם מְבַקְּשִׁים הַרְבֵּה כֶּסֶף. זֶה יָקַר מִדַּי.''
הֵם חָשְׁבוּ שֶׁאַרְוִיחַ הָמוֹן, וְלֹא יָרְדוּ בַּמְּחִיר.

הַיְּהוּדִים בָּעִיר רָאוּ שֶׁאֲנִי מְיֻדֶּדֶת עִם הַסּוֹחֵר הַגָּדוֹל.
אֵלֶּה מֵהֶחָצֵר הָאֲחוֹרִית רָצוּ לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ עֲסָקִים.
הַבִּלְעָדִיּוֹת שֶׁלִּי הִסְתַּיְּמָה, וְהִפְסַקְתִּי אִתּוֹ.

אין תגובות: