מגיפת השפעת העולמית

חודש נובמבר מזוהה בישראל כתקופה שבה משרד הבריאות קורא לציבור להתחסן נגד שפעת. מזג האוויר המתחיל להתקרר, והמעבר בין עונות, יוצרים קרקע פורייה להתפשטות וירוסים, כולל וירוס השפעת. אנשים רבים חשים חולשה ועייפות בתקופה זו, וחוששים מהידבקות במחלות חורף.

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בנובמבר 1918, בסיומו של גל מגיפת שפעת בקרב החיילים. המגיפה התעצמה ברחבי תבל לאחר המלחמה, וגרמה אבידות בנפש באוכלוסיה האזרחית במימדים שהאפילו על המלחמה עצמה. 

חוסר המידע בציבור לגבי היקפה ומשמעותה הצבאית והאזרחית של מגיפת השפעת, ההשפעה החברתית הקשה שלה, וההסתבכות הפסיכיאטרית שנגרמה לעיתים בעטיה, היו בית גידול מוצלח לעלית הימין הקיצוני והנאצים בגרמניה. 

התחושה בקרב חלקים בציבור הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה שחיל האוויר היה קרוב להכריע את המלחמה בזכות עליונותו הטכנולוגית והטייסים המיומנים שלו. תחושה זו, למרות שלא תאמה לחלוטין את המציאות, תרמה לעליית כוחו של הימין הקיצוני בגרמניה.  תעמולה ימנית קיצונית הפיצה את המיתוס שגרמניה לא הפסידה במלחמה בשדה הקרב, אלא "נדקרה בגב" על ידי גורמים פנימיים כמו יהודים, סוציאליסטים ופוליטיקאים מושחתים. מיתוס זה טען שהצבא הגרמני, ובעיקר חיל האוויר, היה קרוב לניצחון, אך נבגד ונאלץ להיכנע.

בימי קדם, ציפורים בכלובים הוצבו בחדרי חולים, כסגולה לטיהור האויר, ומטוסים, כמו הציפורים, מגיעים לאויר הפסגות הצח בקלות. גם סרט הקולנוע נחשב כמטהר אויר. אנשים נהרו לבתי הקולנוע, בראשית ימיו, בין היתר כי חווית הצפיה בתמונות הנעות שעל המסך היתה חוויה מרגיעה, שיצרה תחושה של אויר נקי.

מדינת ישראל נמצאת בימים אלה של חודש נובמבר 2024 במצב תשישות שאינו רחוק מזה של המדינות שלחמו במלחמת העולם הראשונה. מתקפות הטילים, הרקטות והדרונים הרצופות מחלישות את האוכלוסיה, במשך יותר משנה של מלחמה מתישה בשבע חזיתות.

מתקפות אלה באות בהמשך לגורמים רבים שגרמו להחלשות האוכלוסיה בשנים האחרונות: חמש מערכות בחירות בזו אחר זו, מגפת הקורונה, השסע הפנימי והמאבק הציבורי כתוצאה מרצון הממשלה במהפכה משפטית והשתמטות חרדית, וולאחרונה גם מערכת הבחירות המותחת  בארצות הברית.

המלחמה, מעבר להיותה מאבק פיזי בשדה הקרב, היא גם מלחמה על התודעה. הצדדים הלוחמים משקיעים משאבים רבים בתעמולה, בהפצת מידע כוזב, ובניסיון לעצב את הנרטיב לטובתם. הדבר נעשה באמצעות אפיקי התקשורת הממוסדים כמו ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות ועיתונים, וגם באמצעות רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות אחרות. ההצפה המתמדת של מידע, לעתים קרובות סותר ומטעה, יוצרת תחושת בלבול וחוסר אמון בקרב הציבור. אנשים מתקשים להבחין בין אמת לשקר, ומפתחים ציניות ודחייה מכל מידע שמגיע מאפיקי התקשורת הממוסדים. תופעה זו מכונה לעתים "הרעלת אלקטרונית", והיא עלולה להיות הרסנית לא פחות מהמלחמה עצמה.

גם מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בסוף חודש אוקטובר, בתחילת הסתיו. העם ומקבלי ההחלטות כאחד היו שרויים בתשישות כללית. מצב זה הוביל להימנעות מפתיחת מערכה משלימה בחזית המצרית, שתוכננה לחודש נובמבר.  במקום זאת, התחזקו הקולות ששאפו לטשטש את מחדלי המלחמה ולקדם פשרות.

סתיו 2024 מעמיד את ישראל בצומת דרכים גורלית.  מצד אחד,  השילוב של תשישות  לאומית,  קושי כלכלי,  ולחץ בינלאומי גובר  מטה את הכף לכיוון פשרה,  אולי  אפילו  "קניית הסכם".  מצד  שני,  הישגי  המערכה  הצבאית  והחשש  מתדמית  חולשה  עלולים  לדחוף  את  הממשלה  להמשיך  במאבק  עד  לניצחון  מוחלט,  אשר  עלול  להיות  ניצחון שמחירו  גבוה  מדי.

בימים אלה, איתנותו של חיל האוויר חשובה שבעתיים. הוא משמש כעוגן מרכזי לביטחון ישראל, ומספק נשימה אסטרטגית חיונית במציאות המורכבת שבה אנו נמצאים. 

הסרט "טופ גאן 2" עם טום קרוז יצא לאקרנים בתקופה מעניינת - סיום מגיפת הקורונה, והפך לסמל של חזרה לשגרה ותקווה לעתיד טוב יותר. הצלחתו הקופתית המרשימה חיזקה את המסר הזה, והסרט נתפס כסמל לסיום תקופה קשה. ההודעה על קבלת טייסת F-15 משוכללת חדשה לישראל מעוררת גם היא תחושות דומות. בדומה לטייסת ה-F-15 הראשונה שהגיעה לישראל בסוף שנות ה-1970, לאחר מלחמת יום הכיפורים, גם טייסת זו יכולה לסמל עידן חדש של בריאות והחלמה. היא מסמלת את חיזוק ביטחונה של ישראל, את היכולת שלה להגן על עצמה, ואת השאיפה לעוצמה וקדמה. נקווה שטייסת זו תתרום לביטחון וליציבות באזור, ותאפשר לישראל להמשיך לשגשג ולפרוח.

התעופה ומגמות חברתיות רחבות בישראל

במלחמת השחרור ולאחריה, התבסס חיל האוויר הישראלי על מטוסים עודפים ממלחמת העולם השנייה ממדינות שונות, כמו הספיטפייר והמוסטנג, וטייסים ואנשי צוות קרקע שהשתייכו לקיבוץ גלויות. הם השתייכו לעולים החדשים מקיבוץ הגלויות שהגיע באותן השנים מרחבי אירופה. 

בשנות ה-1950, עם כניסתם לשירות של מטוסי סילון והאמברגו שהטילה ארצות הברית על מכירת מטוסים לישראל, התבסס חיל האוויר על מטוסי סילון צרפתיים, כמו המיסטר והמיראז'. במקביל, בשנים אלה התרחשה גם עלייה המונית של יהודים מארצות צפון אפריקה לישראל, אשר הגיעו מארצות שהיו קולוניות צרפתיות כמו מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה. ציבור גדול זה היווה תשתית חברתית להגדלת חיל האוויר הישראלי, כאשר רבים מבניו שירתו בשורות החיל בכל התפקידים והפכו לחוליה מרכזית בו.

מסוף שנות ה-1960 ואילך, חיל האוויר הישראלי התבסס יותר ויותר על מטוסים מתוצרת ארצות הברית, כמו הפאנטום וה-F-15. במקביל, החברה הישראלית עברה תהליך של "אמריקניזציה", והפכה להיות מערבית וקפיטליסטית יותר ויותר.

החיבור בין התפתחות התעופה למגמות חברתיות רחבות ניכר גם בישראל של ימינו. משנות ה-2000 ואילך, חיל האוויר הישראלי מבסס את מערך ההגנה האווירית שלו יותר ויותר על מערכות מתוצרת מקומית, כמו כיפת ברזל. במקביל, מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים בפיתוח ויצור של כלי טיס בלתי מאוישים, כמו ה''הרמס''. איום הטילים, הרקטות והדרונים, המגיעים לכל פינה, מדגיש את חשיבותה של התעופה בביטחון הלאומי. החברה הישראלית הפכה להיות ממוקדת יותר בעצמה. עולה הצורך בגיוס רחב היקף של האוכלוסייה החרדית, אשר משתמטת ממנו, והדבר גורם לפילוג בעם.

צורת המשולש ההפוך של הרי ובקעת הלבנון, נמל התעופה חרירי, ורובע הדאחייה בביירות

 

המילה ''ליטני'' [''Litany"]

למילה ''ליטני'' [''Litany"] יש משמעויות אחדות, אבל הנפוצה ביותר היא:

רשימה ארוכה וחוזרת על עצמה של משהו, בדרך כלל תלונות או בעיות.

לדוגמה:

"נציג שירות הלקוחות נאלץ להקשיב לשורה ארוכה של תלונות על המוצר הפגום."

"הנאום של הפוליטיקאי היה פשוט רצף של הבטחות ריקות."

המשמעות המקורית של המילה מתייחסת לסוג מסוים של תפילה: זוהי תפילה הכוללת סדרה של בקשות או תחנונים מצד המתפלל או מוביל התפילה, ואחריהן תגובות שחוזרות על עצמן מצד הקהל או קבוצת המתפללים. 

לדוגמה, בתפילה מסורתית, החזן עשוי לומר "אל! אנא רחם נא" והקהל יענה "רחם, אנא רחם". חזרה זו יוצרת תחושה של קריאה ותשובה, או דיאלוג בין המוביל לקהל.

מקור המילה הוא ביוונית העתיקה, λιτανεία (litaneía), שפירושה "תפילה, תחנון". משם היא עברה ללטינית (litania) ולבסוף לאנגלית.

למרות שמקורה הדתי עדיין בשימוש, כיום המילה ליטני משמשת לרוב בהקשר רחב יותר לתיאור כל רשימה ארוכה וחוזרת על עצמה, בדרך כלל של תלונות או בעיות.

אז, כשמישהו אומר "a litany of..." הוא מדגיש את האורך והחזרתיות של הרשימה, לעתים קרובות עם קונוטציה שלילית במקצת.

בהקשר של דרונים [הכינוי בהשראת המשמעות של המילה ''פזמון'' לרחפנים או כלי טיס בלתי מאוישים], ניתן להשתמש במילה "litany" לתיאור: רשימה של טענות שליליות או חששות לגבי רחפנים. 

בימים אלה של אמירת הסליחות לקראת ערב ראש השנה, התחנונים הנאמרים בשעות הקטנות של הלילה מהדהדים באופן מצמרר את המציאות הקשה של העימות הצבאי המתרחש על גדות נהר הליטני.

ניצחון אווירי ודרמה קולנועית

 

שנים של הכנה וניצחון בזק

ניצחון מזהיר ומהיר בקרבות אוויר, המושג לאחר הכנה ממושכת ומורכבת, מזכיר את שיאו של סרט קולנועי עוצמתי. בדומה לסרט, בו שנים של עבודה מאומצת של הבמאי, התסריטאי, השחקנים ויתר אנשי הצוות מתנקזות לדקות ספורות של חוויה מרגשת על המסך, כך גם בזירה האווירית הכנה קפדנית ומורכבת, הכוללת אימונים סיזיפיים, תכנון טקטי מדוקדק, פיתוח טכנולוגיות מתקדמות ואיסוף מודיעין רב ערך, מובילה לניצחון מהיר וחד, המותיר את הצופה - בין אם הוא מפקד בכיר בבונקר, טייס אויב או אזרח מן השורה - פעור פה לנוכח העוצמה והדיוק.

התעופה והקולנוע מעצבי המאה ה-20

ההישג המרשים, המושג בפרק זמן קצר, הוא תוצאה של מאמץ רב שנים, המדגיש את החשיבות של התמדה, מקצועיות ומחויבות למטרה. בדומה לסרט קולנוע, הניצחון האווירי הוא שיאו של תהליך ארוך, המורכב לא רק מההצלחה הטקטית עצמה, אלא גם מהמחויבות, המקצועיות וההקרבה של אלו העומדים מאחורי הקלעים. זוהי תזכורת לכך שהתעופה, כמו הקולנוע, היא שדה בו החדשנות והתעוזה האנושית מתערבבות זו בזו, ושתיהן - במאה העשרים הסוערת - עיצבו את פני ההיסטוריה האנושית.

''קרב אויר'' [2023] הוא סרט דרמה ישראלי הסובב סביב מבצע ''מוקד'' של חיל האויר הישראלי, בפתחה של מלחמת ששת הימים, בו השמיד חיל האויר ביום אחד את חילות האויר של מצרים, סוריה וירדן, דרך סיפורם האישי של שני טייסים עם בעיות אגו.

תאונת המסוק בציר פילדלפי

תאונת המסוק, שנגרמה מטעות אנוש, מעלה זיכרונות כואבים מאסון המסוקים בשנת 1997. שתי התאונות, שאירעו באזור קו הגבול, מעלות את האפשרות לקשר פסיכולוגי ביניהן. הקרבה לגבול, המייצג הפרדה בין "פה" ל"שם", עשויה להשפיע על הטייס וליצור מעין קיבעון מחשבתי. הגבול, כקו דמיוני המפריד בין שתי ישויות, מקביל במידה מסוימת למושגים הבסיסיים של "כן" ו"לא". כאשר גבול זה אינו ברור דיו, או כאשר ישנם סימני שאלה לגבי השייכות אליו, הדבר עלול להוביל לטעויות קריטיות, במיוחד בתנאי טיסה מורכבים.

ניתן לראות הקבלה גם במחדל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים, שהתפתח גם הוא על רקע השאלה של "פה" ו"שם". האם סיני היא חלק מישראל או לא? האם היא "פה" או "שם"? שאלות אלו, שיצרו בלבול וחוסר בהירות, תרמו לאסון הכבד.

נראה כי הקרבה לגבול, המייצגת את הדואליות של "פה" ו"שם", "כן" ו"לא", עשויה להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות ולגרום לקיבעון מחשבתי. הבנת הקשר הפסיכולוגי הזה עשויה לסייע במניעת הישנותן של טעויות טרגיות בעתיד.

הסדר העולמי סביב ישראל

 

סין - הארץ המרכזית

 

סין היא הציוויליזציה העתיקה, הרציפה והמפותחת ביותר בעולם, כאשר תיעודים לתרבות זאת הולכים לפחות  3,500 שנה אחורה, ולפי הסינים אף 5,000 שנה. מושג מפתח להבנת סין הוא ''הארץ המרכזית''.

 מפת סין עם הכותרת ''הארץ המרכזית''

המושג ''הארץ המרכזית'' או ''הממלכה המרכזית'' הוא מושג מפתח להבנתה של סין. בדומה לתרבויות קדומות אחרות, שהתפתחו בעיקר לאורך חופי נהרות, כמו תרבות מצרים העתיקה שהתפתחה לאורך הנילוס, התפתחה סין באופן קונצנטרי סביב מרכז שילטוני. 

בשפה הסינית, האותיות הן למעשה סימניות - ציורים המרמזים על המשמעות המתבקשת. הכינוי לסין בשפה הסינית הוא Zhongguo. הוא מורכב משתי סימניות: הסימנייה האחת היא ''ארץ'' (Guo) – המורכבת מציורים המסמלים גבולות, חומה וכלי נשק, שהם ביטוי לחשיבה הסינית העתיקה, כי על מנת לקיים מדינה צריך להקיף אותה בחומה ולשמור עליה בכלי נשק. הסימנייה השנייה היא ''מרכז'' (Zhong), והיא מורכבת ממלבן וקו ישר החוצה אותו בדיוק במרכז. צירוף המילים נותן את המשמעות ''הארץ המרכזית'' (Zhongguo). בסין העתיקה, האנשים האמינו שהם ''הממלכה המרכזית'' ומכאן הבחירה בצירוף הסימניות הספציפיות הללו. אי אפשר שלא לקשר בין הצירופים הללו למשמעותן הסימבולית כיום. בזירת המדיניות והכלכלה, סין היא בעיני תושביה הארץ המרכזית. התחזיות אומרות שסין תהפוך לכלכלה הגדולה והמרכזית בעולם בשנים הקרובות, אך בעיניהם היא מאז ומתמיד ''הממלכה המרכזית''.  

מבחינת הפוליטיקה הפנימית מסייע המושג לשמר את השילטון הריכוזי המסורתי. גם עיצוב הבירה בייג'ין מושפע מתפישה זאת. העיר בנויה בטבעות דרכים קונצנטריות סביב ''העיר האסורה'', שהיא עצמה בנויה מטבעות קונצנטריות, שבמרכזן ארמון הקיסר.

מפת העולם עם סין במרכזה

הטיל - זיכרון, איום, חידוש

 

הספר ''אמנות המלחמה''

 

''אמנות המלחמה'' של סון דזה, מהמאה ה-6 לפנה''ס, הוא כנראה הספר  הראשון שמתווה קווים מנחים לדיפלומטיה בינלאומית יעילה. היצירה התחילה מסורת של יצירות בתחום מדעי המלחמה. סון היה אסטרטג צבאי, פילוסוף וסופר. סיפרו, הקצר אך העמוק, מורכב מ-13 פרקים העוסקים בהיבטים שונים של לוחמה, אסטרטגיה, טקטיקה, מנהיגות, מודיעין, לוגיסטיקה ועוד. הספר מדגיש את החשיבות של הכנה, תכנון, ניתוח האויב, שימוש בתחבולות והימנעות מעימות ישיר במידת האפשר. העקרונות והתובנות המוצגים בספר רלוונטיים לא רק לתחום הצבאי, אלא גם לתחומים כמו עסקים, פוליטיקה וספורט. תורתו של סון דזה השפיעה רבות על האסטרטגיה הצבאית בסין ובעולם כולו. היא שימשה השראה למנהיגים צבאיים ופוליטיים רבים לאורך ההיסטוריה, והיא ממשיכה להיות נלמדת ומוערכת גם כיום. הספר תורגם לשפות רבות, והוא נחשב לאחד הספרים החשובים ביותר בתחום האסטרטגיה. 

ספר "אמנות המלחמה" של סון דזה, למרות שנכתב לפני אלפי שנים, מציע עקרונות אסטרטגיים רבים הרלוונטיים גם כיום, ובפרט למדינות הנמצאות במצב מלחמה כמו ישראל. הנה מספר דוגמאות כיצד ניתן ליישם עקרונות אלו:

1. "הכר את עצמך, הכר את אויבך": הבנת הכוחות, החולשות והאסטרטגיות של האויב, כמו גם הבנת היתרונות והחסרונות של ישראל, חיונית לתכנון אסטרטגי יעיל. הדבר כולל איסוף מודיעין, ניתוח יכולות צבאיות וכלכליות, והבנת המוטיבציות הפוליטיות והתרבותיות של האויב.

2. "המלחמה הטובה ביותר היא זו שלא נלחמת": ישראל יכולה ליישם עיקרון זה על ידי חתירה לדיפלומטיה, הרתעה והסכמי שלום. השקעה במאמצים אלו יכולה למנוע מלחמות מיותרות ולהבטיח את ביטחונה של המדינה.

3. "התקפה היא הדרך הטובה ביותר להגנה": אמנם ישראל נמצאת במצב הגנתי מתמיד, אך יוזמה התקפית ממוקדת יכולה לשבש את תוכניות האויב, להרתיע אותו ולשפר את עמדת המיקוח של ישראל.

4. "השתמש במודיעין ובמרמה": איסוף מודיעין מדויק והטעיית האויב יכולים לספק לישראל יתרון משמעותי. הדבר יכול לכלול שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, הפעלת סוכנים, ויצירת מצג שווא לגבי כוונותיה של ישראל.

5. "הסתגל לנסיבות המשתנות": המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון הוא דינמי ומשתנה במהירות. ישראל צריכה להיות מסוגלת להתאים את האסטרטגיות שלה לנסיבות המשתנות, לפתח גמישות מחשבתית ולהגיב במהירות לאיומים חדשים.

6. "הימנע ממלחמות ממושכות": מלחמות ממושכות גובות מחיר כבד בנפש וברכוש. ישראל צריכה לשאוף לסיים עימותים במהירות האפשרית, תוך שימוש בכוח ממוקד ויעיל.

7. "השתמש בבריתות": בניית בריתות אסטרטגיות עם מדינות אחרות יכולה לחזק את מעמדה של ישראל, לספק לה תמיכה מדינית וצבאית, ולהרתיע אויבים פוטנציאליים.

8. "שמור על מורל גבוה": שמירה על מורל גבוה בקרב החיילים והאוכלוסייה האזרחית חיונית להצלחה במלחמה. הדבר כולל מתן תמיכה לחיילים ומשפחותיהם, טיפוח תחושת אחדות לאומית, והצגת חזון ברור לעתיד.

יישום עקרונות אלו דורש שילוב של תכנון אסטרטגי, יכולות צבאיות מתקדמות, דיפלומטיה מיומנת, ומנהיגות חזקה. על ידי כך, ישראל יכולה להבטיח את ביטחונה ולשגשג גם בסביבה מורכבת ומאתגרת.