28.12.2016

ההצבעה במועצת הביטחון נגד ההתנחלויות מנקודת המבט של האזרח בישראל

דן מרגלית, בתכנית הבוקר בערוץ 2, אמר שני דברים חכמים:
א. לא משנה עד כמה ההחלטה באו''ם היתה גרועה לישראל, מי שאשם בה הוא בנימין נתניהו, והמהלכים שהוביל בעמונה וחוק ההסדרה הם שגרמו לה.
ב. הטעות הקשה עוד יותר של נתניהו היא שהוא פצח במדיניות חרמות בעקבות ההחלטה, נגד כל העולם. חרם זה משהו שאנחנו מכירים נגדנו.
אני מבקש להוסיף היבט נוסף, שלדעתי התקשורת ובעלי הדעה יתעלמו ממנו בלהט הויכוח, והוא ההשפעה של ההחלטה בגנות ההתנחלויות על הפוליטיקה הפנימית במדינת ישראל, ועל כל אזרח באשר הוא.
ההחלטה על גינוי ההתנחלויות נוגעת בעיצבי הויכוח הפנימי במדינת ישראל אודות הקצאת משאבים לתכנון אזורי. ההתנחלויות זכו למשאבים מוגברים על חשבון יתר אזורי הארץ, ומזה שנים רבות שחלקים נרחבים בציבור מתנגד לכך. יותר מכך, מדיניות ההתנחלויות הבלתי מבוקרת תרמה רבות לכיאוס הכללי בחחום זה.
כאשר התקבלה באו''ם החלטה דומה, בראשית שנות ה-1980, היתה בארץ תחושה של התגיסות כללית למען שמירת הזכויות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. החל ממלחמת לבנון, ועד לימים אלה, אפשר להבין את כל הדינמיקה הפוליטית במדינה על רקע הרצון לשמור על איזון סביר בין זכותנו להתישב בשטחים, לבין הרצון שזכות זאת לא תבוא על חשבון פיתוח יתר אזורי הארץ.
ממשלות הליכוד נקטו, כמו שהלך והתבהר במהלך השנים, במדיניות הפוכה לרצון הציבור. כל חלקי הארץ הפכו לאבן שואבת עבור חיזוק השטחים. תושבי הישובים מלפני שנת 1967 חשים שהם אלה שצריכים לספק את המשאבים החומריים והנפשיים לממשלת ישראל ולתושבי השטחים, למרות גחמותיהם.
בפרט בולט הדבר במטרופולין חיפה, שנפל קורבן למדיניות תכנון הזויה שמקדשת רגולציה של תעשיה פטרוכימית ונמל מפרץ מיותרים לחלוטין שיביאו לדעיכת האזור.
למה מצפה ממשלת ישראל? שתושבי מטרופולין חיפה יסכימו לכך שהם יגיעו למצב של ''אין ברירה'', שיראו שהממשלה מוליכה אותם לעתיד שחור ובאותה עת הם יתמכו בה על מדיניותה בשטחים?
הממשלה נאחזה כל השנים בדיבורים גבוהים על ההצלחה שלה בתחום מדיניות החוץ של מדינת ישראל כדי לטייח על הכישלונות בתחום מדיניות הפנים. הפוליטיקה הגבוהה חזרה כעת כבומרנג, ומרעידה את אמות הסיפים בכל בית בישראל.
אין על מה להתפלא מהצבעת ההימנעות של ארה''ב. לאור הירידה במחירי הנפט, ובפרט לאור פתיחתה לאחרונה של תעלת פנמה המורחבת ששואבת את תנועת הספנות מתעלת סואץ, איבדה ישראל את חשיבותה כבעלת ברית אסטרטגית.

19.12.2016

ביטויי יחס הזהב בציור ''בריאת האדם'' של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית


ביטויי יחס הזהב בציור ''בריאת האדם'' של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית
מאת אבינועם עמיזן, דצמבר 2017



יחס הזהב שימש מקור השראה עבור מיכלאנג'לו בשעה שתכנן את ציורי תקרת הקפלה הסיסטינית, עם ציור ''בריאת האדם'' במרכזו , ציור שהוא המפורסם ביותר בעולם. חוקרים מצאו כי האמן תיחם את מסגרות ציורי התיקרה על פי מידות יחס הזהב. ו''בריאת האדם'' ממורכז בהתאם.

ca22580-fig-0003.png

כך גם ממורכזת הקומפוזיציה בתוך הציור. מסגרת הציור היא מלבן שקרוי ''מלבן זהב'', על שם מידותיו, שהן שני איברים עוקבים ביחס זה. חלוקת משנה בתוך הציור, נקודת המוקד שלו, שהיא המפגש של אצבע האלוהים עם אצבע האדם ממוקמת גם היא על פי היחס.

5531fd21-078d-42fe-ac8f-006b954bfbf2.gif





מי שבקיא מעט בנושא, מבין גם כי מרכז היצירה, שהוא האצבעות האנושיות, אינו מרכז גיאומטרי בלבד, אלא מכיל בתוכו גם את אחד הביטויים המרכזיים של יחס הזהב בגוף האדם, שהוא יחס חלוקת פרקי האצבעות.

image009.jpg





אך האמן לא הסתפק בביטויים אלה בלבד. חוקרים גילו כי הענן הכהה שאופף את דמות האלוהים מצויר בתבנית מוח האדם, עם שרטוט קווי המתאר החיצוניים והפנימיים שלו, כמו שהיו מוכרים בתקופת הרנסאס.

creation-of-adam-brain.jpg


מיכלנאג'לו ביקש, לפיכך לכוון אותנו לאמת עמוקה עוד יותר. מה היא אמת זאת?
על דמות האדם בציור אפשר לצייר את ספירלת הזהב. הדמות מכונסת מעט, והראש הוא לב הספירלה, אשר הולכת ונפתחת לעבר הרגל המושטת. ספירלת הזהב היא ביטוי גיאומטרי במלבן הזהב, של קשתות הנמתחות בין קודקודים של ריבועי משנה בתוך המלבן, בצורה שדומה לקונכיה.

אדם.jpg
main-qimg-bc554725150ab9330b06e5e84056297a-c.jpg


מי שבוחן היטב את דמויות האדם והאל מוצא כי הן זהות כמעט בגודלן ובתוויהן. אפשר להניח את אברי הגוף השונים של שתי הדמויות: הראש,  היד המושטות, הטורסו והרגל , ולראות כי הן למעשה זהות. מה שבולט לעין, כהבדל היחיד כמעט בין שתי הדמויות, הוא שראש האל פונה כלפי חוץ מהראש, בניגוד לדמות האדם המכונסת, שבה הראש פונה לעבר הגוף.

דמות האל בהקבלה לדמות האדם, שלב א' - דמות האדם מונחת על דמות האל ואפשר לראות שהרגל של שתי הדמויות היא בעלת גודל, תנוחה ועיצוב זהים לחלוטין.

ScreenShot001.jpg


דמות האל בהקבלה לדמות האדם,  שלב ב' - ראש האדם ומחצית גופו העליונה מןפנים שמאלה במקום ימינה. אפשר לראות שהראש, הגוף והיד של שתי הדמויות הן בעלות גודל, תנוחה ועיצוב זהים כמעט לחלוטין לאלה של דמות האל.

ScreenShot002.jpg



באתר דמות האדם של ארץ הקודש מופיעה פרשנות מקורית של יחס הזהב, בשם ''גל הזהב''. גל הזהב הוא ספירלת זהב, אשר בנקודה כלשהיא במרכזה היא נמתפכת החוצה והופכת לבעלת צורה שדומה לגל, במקום צורת הקונכיה המקורית.

image004.jpg

image005.jpg


צורת גל הזהב היתה מוכרת היטב ברנסאנס. ליאונרדו שרטט אותה בציור קסדת הלוחם שלו. סמל החבצלת של מלכי צרפת הוא בעל צורה זאת.

AN00116770_001_l.jpg


צורה זאת מופיעה במקומות רבים מספור. אך ספק אם מישהו חשב על המקור הגיאומטרי שלה.
image015.jpg

image019.jpg




מיכלאנג'לו יוצר את גל הזהב בציורו באמצעות היפוך כיוון הראש והחזה של דמות האל לעומת דמות האדם. גל הזהב הוא בבחינת תדר קוסמי. ניתן לתאר באמצעותו תופעות רבות ושונות, והוא מתאים מאד לצורך התפתחות פנימית.  


17.11.2016

כיסרא-סומיע


הישוב כיסרא-סומיע בלב הגליל העליון, קרוב מאד לאזור התעשיה תפן.
בישוב מתגוררים כ-8,000 תושבים.
בפארק הסלעים של כיסרא ניתן לצפות בתופעה גאולוגית של שכבות סלע המונחות זו על זו ויוצרות פסלים טבעיים. הפארק נמצא בתוך חורש טבעי והוא חלק משמורת הטבע הר סנה, בשטח המועצה המקומית.
בתצלומים:
למעלה מימין הכיכר המרכזית בישוב, עם פסל הפרש הדרוזי.
למעלה משמאל רחוב אופיני בישוב.
למטה מימין פארק הסלעים היחודי על רקע בתי הישוב.
למטה משמאל בית מגורים חדש ומפואר על טראסת אבן עתיקה.
כיסרא-סומיע הוא חלק מהרצף האורבאני של ישובי גוש תפן.
זמן הנסיעה במכונית בין כיסרא לצ'ק פוסט הוא כ-50 דקות.
על פי אופי המגורים, הישוב הוא פרברי ברובו ומיעוטו חקלאי.


באתר ויקיפדיה יש ערכים מורחבים על תופעת הפירבור העולמית והפירבור בישראל. בערך 'פירבור בישראל' מופיעה רשימת הישובים היהודים שמזוהים עם התופעה, אך אין כלל איזכור לישובי המיעוטים. זאת למרות שישובי המיעוטים הם חלק נכבד מאד מכלל הישובים הפרבריים במדינת ישראל.


14.11.2016

ישובי לב הגליל העליון



ישובי לב הגליל העליון
בתצלום נראים ישובי לב הגליל העליון, בין מירון במזרח לכפר ורדים במערב, עם פקיעין במרכז. התצלום מפריך את התפישה הקיימת כאילו הגליל העליון הוא אזור נידח ובלתי מיושב. לב הגליל העליון מאוכלס בצפיפות, ברובו על ידי ישובים פרבריים של מגזרי המיעוטים. הישובים המרכזיים בתצלום מתפרשים בשתי רצועות בכיוון צפון-דרום, שמקיימות בתוכן רצף אורבאני. משמעות הרצף האורבאני היא של רצף בנינים שמחבר בין הישובים השונים, בדומה לרצף שקיים לדוגמא בגוש דן בין רמת גן לגבעתיים.

בשולי השטח הבנוי, שמאופין בנקודות אפורות צפופות, יש גם שטחים בצבע חום בהיר, שאינם נראים היטב בתצלום של כל ישובי הגליל העליון, שמופיע במסגרת מימין. בלב הגליל העליון יש עדיין שטחים חקלאיים רבים בשולי הישובים, של שדות וטראסות. שטחים אלה נכבשים על ידי ההתישבות הפרברית, על פי הדפוסים שקיימים במושבים ובקיבוצים, אם כי באורח פחות מתוכנן. רוב השדות שעליהן נבנים בתי מגורים שייכים למשפחות שהשדות בבעלותן, והתפשטות הבניה מבנין בודד לקבוצת בנינים, וממנה לשכונת מגורים, נעשית על בסיס חמולתי.

רצועות ישובי המיעוטים הן:
פסוטה, חורפיש, בית ג'ן
מעלות תרשיחא, יאנוח ג'ת, פקיעין, כיסרא סומיע
בישובים אלה, כמו ביתר ישובי המיעוטים בגליל העליון והתחתון, אין כמעט מקומות עבודה, וגם החקלאות הפכה להיות משנית. במציאות של דרכי התחבורה המהירות והמרחקים הקצרים, יחד עם היצע זול של קרקעות לבניה, בהיתר או בלי היתר, עדיף לבנות במקום מרוחק מעט ממרכזי התעסוקה, לנסוע אליהם ברכב פרטי הלוך וחזור מידי יום, ולנהל אורח חיים כפרי-פרברי.

השטחים הירוקים שבין רצועות הישובים הם של רכסי הרים וואדיות שבהם הבניה היא בלתי אפשרית. עם זאת, גם באזורים אלה נסללו כבישים מודרניים, אשר לאורכם מתפתחות רצועות בניה. המרחקים בקו אוירי בין הישובים שביניהם נסללו הכבישים הם בדרך כלל מאות מטרים אחדים, כך שסביר להניח שבמהלך השנים הקרובות יהפכו גם הם לגוש אורבאני אחד. 

בין ישובי המיעוטים הוקמו ישובים קהילתיים יהודים אחדים, שגם הם ישובים פרבריים לכל דבר, שהגדול בהם הוא כפר ורדים. צפונית מזרחית לו נמצאים הישובים הקהילתיים חוסן וצוריאל. יחד הם יוצרים ''חיץ'' בין ישובי המיעוטים פקיעין, תרשיחא, יאנוח וחורפיש. החיץ הוא פיקטיבי, כיוון שישובי המיעוטים צמחו למימדים כאלה שהם מכתרים ומקיפים את הישובים היהודים. הישובים הקהילתיים בגליל, שחלקם נקראים מצפים, הם חלק מתוכנית התישבות משנות ה-1980, שנועדה להתגבר על הירידה בגודל האוכלוסיה היהודית באזור. כמו שניתן לראות בתצלום, ועל סמך נתונים דמוגרפיים, הירידה לא פסקה אלא הואצה. בהיעדר מדיניות תכנון ואכיפה ממשלתית המשיכו ישובי המיעוטים להתפתח ולהתפשט לכל עבר, בזכות הקרקעות ומיומנויות הבניה שלהם. יתר על כן, הישובים הקהילתיים גרמו לתוספת בניה נכבדה באזורים שנחשבו לירוקים, והביאו בכך לדלדול משמעותי של השטחים הירוקים הפתוחים.

התהליכים בגליל מתרחשים ביתר שאת במרכז, מזרח ודרום הארץ. התנועה הציבורית הרחבה להתחדשות עירונית שקיימת במגזר היהודי, וקוראת לעיבוי השטחים העירוניים באמצעות תכנון ובניה מחודשים, חייבת להתעורר גם בישובי מגזרי המיעוטים. היוזמה צריכה לבוא מתושבי ישובים אלה. הם מי שמסוגלים לטפל בנושא, בזכות כישוריהם והכרתם את מקום מגוריהם. בדרך זאת בלבד הם יוכלו להבטיח את עתידם ואת עתיד המדינה שבה הם חיים. במסגרת תנועה כזאת יאוחדו גושי ישובים שמקיימים רצף אורבאני ליחידה אחת, ויוקמו בהם שכונות חדשות על גבי הישנות כחלק מתוכניות התחדשות עירונית, עם אפשרות מגורים לכל מגזרי האוכלוסיה במדינת ישראל.

אין מפות רשמיות שבהן מופיעה תפרושת הישובים המלאה במדינת ישראל, וסדרת התצלומים בנושא שמתפרסמת כאן היא מקורית ומאירה אותו באופן שלא נעשה עד כה. במשרדי הממשלה ובאקדמיה יתכן ומודעים לתופעה, אך מכאן ועד פרסומה בציבור ארוכה הדרך, ומזה שנים רבות רבות שמפות הישובים הרשמיות שנועדות לציבור הרחב לא עודכנו. מפות הן מטבען מגמתיות על פי עריכתן, והמפות שמתפרסמות בתקשורת הישראלית מבליטות בדרך כלל את המגזר היהודי. תמונת השטח המעורפלת מאפשרת לפוליטיקאים לקבל החלטות בנושא הרחבות בניה על פי ראות עיניהם.

13.11.2016

שירי שלוש-שלוש-שלוש על זמרות בלקניות

מכל שירי ההורה
וסרטי אמיר קוסטריצה
לזמרות בלקניות אתגעגע

הכול בא מתחת
השפה לא מובנת
אבל תמיד מתהפכת

שירים שמחים ועצובים
נוסחה בטוחה להצלחה
שצוענים מאושרים איתה


כמו שושנת פלאים
הם חזקים מסמים
היישר לאבי העורקים

התלבושת אולי מתחלפת
אבל הנשמה נשארת
בקול חם לתפארת

פרימדונה בלקנית בשטח
הגברים פתאום במתח
ומאבדים את המפתח


לפה ברנה הגדולה
תמיד מהממת ומפתיעה
בהופעה עם נשמה

צובטים את הגברת
זאת חגיגה אמיתית
כך נראית זמרת

שיריה הם קסמים
שמסך ברזל חודרים
והחיים אינם נגמרים

12.11.2016

שלושה שירי שלוש-שלוש-שלוש על החזקה

שניה היא מספר
רגע בלתי מובהר
ויחידת זמן מוגדר

זאת גם חזקה
שכל סיפרה הופכת
למכפלה בזכות עצמה

כל ספר תורה
נחתם בחזק כמילה
שכוונתה תיקון במעלה


ליצור ענין בקצה
שעלול להפוך קהה
זאת מהות התודעה

בהווה כמו בעבר
הגלגל סובב מהר
ושעמום לא חסר

אני חושב עליך
ואת נמצאת לצידי
ברגע כה יחודי


שקט שורר ברמה
חרב חוזרת לנדנה
מעשה נעשה ונשמע

כלל בא ללמד
על פרט שיצא
חזר וגם נמצא

מי שבא להרוס
ידע עוד לבנות
וגם לעשות מצוות


השירים כולם הם במתכונת של: שלוש-שלוש-שלוש.
זאת מתכונת מקורית שאין דומה לה בשפה העברית.
הרעיון בא בעקבות החמשירים הנפוצים ושירת ההייקו היפנית.
הוא מבטא את השאיפה לאינות, בפרט לנוכח השואה.

בכל שיר יש שלושה בתים, בכל בית שלוש שורות, ובכל שורה שלוש מילים.
אפשר לעשות זאת בזכות התמציתיות של השפה העברית, שבה במילה אחת אפשר לאגד גוף, זמן, ומילת קישור.
לדוגמא: השורש ה.ל.ך
כשהלכנו, ותלכו, בהליכתה - יש גוף, זמן, וקישור במילה אחת בלבד.
כל מילה בעברית היא שלוש מילים באנגלית, ולדוגמא: while we went, when you will go, as she walked

חוקי משנה בשירי השלוש-שלוש-שלוש הם:
אין כותרת - השורה הראשונה היא הכותרת
אין אף מילה שחוזרת פעמיים
כל מילה קטנה, אפילו בת שתי אותיות וחלק מסמיכות, נחשבת בפני עצמה.
אין סימני פיסוק
אין צורך בניקוד, אם כי הוא עשוי להוסיף

11.11.2016

אנרכיה בתחום התכנון האזורי במדינת ישראל

קיימת אנרכיה בתחום התכנון האזורי במדינת ישראל. האנרכיה מתבטאת בעיקר בהתפשטות בלתי מבוקרת של ישובי המיעוטים, אשר תופשים שטחים טבעיים עצומים.
בתצלום המצורף רואים את השטח הבנוי שנמצא בין חיפה לכרמיאל.
כל השטחים הבהירים הם שטחים בנויים, בעיקר של בניני מגורים.
השטח היהודי הוא בעיקר מצד שמאל למעלה, לאורך מישור החוף. רואים את שטחי חיפה, הקריות ועכו. כרמיאל היא כתם קטן בימין התצלום, שדומה בצבעיו לכתם של חיפה.
יותר מ-95% של יתר השטחים הם של ישובי מיעוטים! הם מכסים את רוב החצי הימני של התצלום, שהוא של אזור הגליל המערבי התחתון.
השטח הבהיר מדרום לחיפה על הר הכרמל הוא של דלית אל כרמל ועוספיה. שטח זה קרוב בגודלו לשטחה של חיפה, למרות שמספר התושבים בו הוא כעשירית בלבד.
באמצעות תקריבים במפות גוגל 'לווין' אפשר למצוא את שמות הישובים, ואת תפרושת השכונות והבנינים, עד לצורתו של כל בנין.
המאפיין המרכזי של הבניה בישובי המיעוטים הוא של בניני מגורים משפחתיים נמוכים, באיכות בניה טובה, שמתפרשים על שטח נרחב, בהתאם לטופוגרפיה, בלי תכנון מוקדם. הם נעדרים לפיכך תשתיות מסודרות, בניה לגובה, אזורי תעשיה, שטחים ירוקים וכדומה.
מנגד מתכננת ממשלת ישראל להקים בלב מטרופולין חיפה תעשיה פטרוכימית ונמל מכולות אשר ימנעו כל אפשרות להתפתחותו.
השטח בתצלום הוא של חלק קטן בלבד מצפון הארץ, והתמונה המלאה מדאיגה הרבה יותר. הרי הגליל מכוסים בכל מקום אפשרי בישובי מיעוטים בצפיפות דומה.


השטח הבנוי בין חיפה לכרמיאל

10.11.2016

טיול מהחוץ פנימה

טיול מהחוץ פנימה
מסע ברחבי הגלקסיה
בחזרה אל החמלה


שירת המרחב העתידית
הליכה באינסוף וריק
לעבר מערבולת מזערית

אני צמא מאד
ותן לי כוחות
לתאר את המאורעות

9.11.2016

כדורים נגד כולסטרול

אנשים רבים משתכנעים לקחת את הסטטינים כי כולסטרול גבוה מזוהה גם עם חום מזג, והם לא רוצים להיתפש ברגע של אובדן שליטה עצמית.
תופעת לוואי שלילית מרכזית בלקיחת סטטינים היא חולשת שרירים.
לכן יש אפקט כפול: החשש מכולסטרול הופך לחולשה כללית.

לאחר שנים לא מעטות של סבל פיזי ופסיכולוגי מהכדורים האלה הפסקתי לקחת אותם.
הכולסטרול הגבוה לא מטריד אותי. העיקר הוא שהכבד אינו מותקף, שזה מה שעושים הכדורים.
כיום אני בדיאטה שמבוססת על שמן זית, ומרגיש טוב מאד.
שמן זית הוא יעיל גם נגד הזיהום מהמפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.
להורדת הכולסטרול מומלץ לאכול שום, שכיום מוכרים אותו גם מרוסק בקופסאות.

ההשתקמות מהכדורים נגד כולסטרול ארכה אצלי זמן רב, וכללה את התכונות הגופניות הבאות אשר חזרו אלי בהדרגה, על פי הסדר הבא:
גמישות, קואורדינציה, איזון, זקיפות, עיכול, רגישות, שרירים, סבולת, אנרגיה, כושר.

כתבה ב''מגזין'' של אושרת קוטלר נגד לקיחת תרופות להורדת כולסטרול




8.11.2016

הילארי, דונאלד, וכוח המשיכה

אם נפשט את העימות, אז הילארי היא כדור ודונאלד הוא עמוד. העימות בין שני הפוליטיקאים התמצה בשאלה מי עדיף: קלינטון עם חשבון האימייל הפרטי או טראמפ עם ההערות הסקסיסטיות.
העימות, במתכונתו המופשטת, המאוירת, הוא גם העימות בין הספרות אפס לאחת, שיוצר מצד אחד את עולמנו הבינארי, הדיכוטומי, ומצד שני את הסיפרה עשר.
האנלוגיה מחזירה אותי לימים רחוקים, בראשית ימי כסטודנט. מי שמלך אז במחוזות הפילוסופיה היה ישעיהו ליבוביץ, שעיקר משנתו היתה שלטון הדיכוטומיה במחשבה. התפישה התאימה להפליא גם למסורת הפילוסופית היוונית, וגם למציאות של ראשית עידן המחשב, המלחמה הקרה, ותורת היחסות לכאורה.
אך אני הכרתי כבר מציאות אחרת, זאת של קורות הוריי בשואה, ושל מלחמת יום הכיפורים, וידעתי שהמציאות אינה משחק סכום אפס, וכי היא נוטה לטובה או לרעה באופן בלתי מאוזן.
נכון שהיה מונח בקצה המדף המושג אנטרופיה, והרהורי תורת הכיאוס התחילו להתפשט באורח מעורפל, אך גם אלה, בסופו של דבר, הובילו לאותה מסקנה לוגית, שלפיה בסופו של דבר הכל מתאזן.
מי שיצר את התפנית החשיבתית עבורי היה הפילוסוף גסטון בשלרד. הוא חקר את חלום המעוף, והגיע למסקנה שמרבית הדימויים האנושיים מצטוברים בטיפוס הקשה כלפי מעלה, ואילו כלפי מטה הנפילה היא מהירה, חשוכה ונעדרת דימויים כמעט.
כוח המשיכה הוא המרכזי בעולמנו. אנו נאבקים נגדו, וכל הישג קטן מלווה באינספור תשבחות.


6.11.2016

כשרבין נרצח בכיכר

כשרבין נרצח בכיכר
חילקתי עיתונים למחר
ועוד לילה עבר

הצעירים השתאו מאד
המבוגרים קצת פחות
ונותרתי עם חידות

המשכתי לרוץ בדרכי
לעבר יום דימיוני
שלפתע היה מוחשי

3.11.2016

החלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה בנושא הרחבת בז''ן

אני יליד חיפה, שגדל בעיר זאת וחי בה כל ימי. ארובות בתי הזיקוק מלוות אותי מאז ילדותי במזרח שכונת הדר, ועד היום הזה. למדתי גיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה. ממרומי האוניברסיטה נשקף הלב של מטרופולין חיפה, שהוא מפרץ חיפה, ומתקני בתי הזיקוק במרכזו. הצורה הכללית של האזור היא של קדירה, או איצטדיון טבעי, הן מבחינה טופוגרפית והן מבחינת תפרושת הבניה. בכיתה למדתי, לעומת זאת, במסגרת קורס בגאוגרפיה עירונית, כי מתאר המודל של קו הרקיע בכל מטרופולין הוא כשל פעמון, עם שוליים שמתאפיינים בבניה נמוכה והם בעלי ערך קרקע נמוך, ומרכז שמתאפיין בבנינים גבוהי קומה וערך קרקע גבוה.

להלן המחשה לכך באמצעות תמונה:
למעלה - תל אביב
באמצע - מפרץ חיפה
למטה - מראה קו הרקיע העירוני הטיפוסי

city skyline model.jpg

נצרכו לי ולעמיתיי, פעילי איכות הסביבה במטרופולין חיפה, שנים רבות כדי להבין את המבנה הפרדוקסלי של המטרופולין שבו אנו חיים, מבנה שהוא תוצאה של מורשת היסטורית, יחד עם רגולציה ממשלתית מיותרת.

עבדתי כממפה עבור הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, לקראת מפקד האוכלוסין הארצי בראשית שנות ה-1980, והלכתי ברגל, כשצילום אויר בידי, בעשרות ישובי המיעוטים בגליל המערבי והתחתון, כדי לסמן על התצלום כניסה של כל בית. נדהמתי מהיקף הבניה, שיצרה כבר אז מסה אורבנית רצופה, שאינה מופיעה במפות עד היום, החל מצפון הגליל המערבי ועד למזרח הגליל התחתון. איני מתפלא לכן על עצימת העין של ארגוני הגג של איכות הסביבה בישראל גם לגבי מפרץ חיפה.

לכל ידוע כי מפעלי בז''ן במפרץ חיפה הם מפעלים כושלים, שמזהמים את האזור ומונעים את התפתחותו. מדוע אם כן התקבלה, בוועדה הארצית לתכנון ובניה, ההחלטה להרחיב אותם?
ממשלת ישראל מעדיפה לשמר את הסטאטוס קוו במפרץ חיפה כי הדבר חוסך לה את הדיון על מציאת חלופות אנרגיה, שהוא נושא לוהט בקלחת הפוליטית הבינלאומית.
משרד הבריאות דוחה את מסקנות הדו''ח שקובע כי תחלואת הסרטן במפרץ היא גבוהה בהרבה מהממוצע, כי אישורו מחייב הודאה במחדל רב שנים.
החברה להגנת הטבע רואה עצמה כאחראית על האיזון הקדוש בין טבע לפיתוח, אך היא יוצאת במאבקים על שימור חלקות טבע קטנות, תוך התעלמות מהתמונה הכללית של הפרות התכנון והבניה ברחבי מדינת ישראל, ובאזור מפרץ חיפה והגליל התחתון בפרט.
לתקשורת לא אכפת עקב קשרי הון-עיתון, והיא אף מוטה נגד טובת הציבור.
משפחת עופר מעונינת בבז''ן כי בשליטה על השטח טמון פוטנציאל נדלנ''י, שעשוי להיות מקור רווח מרכזי בתקופה שבה חברת 'צים' שבשליטתם נמצאת במצוקה, בגלל התמורות מרחיקות הלכת בענף הספנות העולמי.
משפחת פדרמן, הבעלים הנוספים של בז''ן, מעונינת בהרחבה כי החברה שלהם קיבלה הערת 'עסק חי' ועומדת בפני חדלות פירעון. פדרמן הוא בגדר טראומה לרבים מתושבי מטרופולין חיפה והגליל המערבי, מחמת מפעל אסבסט בנהריה שהיה בבעלותו.
מפרץ חיפה נמצא, אם כן, בחוד החנית של עיסוקם של גורמים רבי כוח והשפעה, ואין להם כוונה לוותר עליו, ועל אורח החיים שיצרו בזכותו, אורח חיים שמתעלם מסבל התושבים ומתקוותם לעתיד טוב יותר.

בז''ן = נדל''ן!
גם אם יפתרו את בעית הזיהום, אך בז''ן ישארו במקומם, הסיכויים של מטרופולין חיפה להתפתח יגוועו.
מתווכחים עם מקבלי ההחלטות על נתוני זיהום ותחלואה. אפשר לדבר אליהם, ואל הציבור כולו, בשפה שכולם מבינים, שהיא שפת הכסף והנדל''ן.
מפעלים פטרוכימיים בונים במקום נידח, על קרקע שהערך שלה הוא אפסי. הערך של דונם קרקע מופשרת למגורים בלב ריכוז אוכלוסיה הוא מיליוני שקלים. לכן ההכנסות מבז''ן הן אפסיות לעומת ההכנסות שצפויות למדינה ממכירת הקרקע, והמיסים השונים שיגיעו מהאזרחים שיתגוררו ויעבדו במקום הזה.
לא קשה למצוא שטח מתאים של 2000 דונם, שהוא שטח בז''ן, ברמת הנגב. זאת כי מפעלים ומתקנים פטרוכימיים אפשר לבנות במרחק 10-20 ק''מ מעיר, ולא צריך מרחק גדול יותר כדי למנוע את הסכנות מהם. מפעלים אלה יוכלו להתפתח ולהתרחב באזור נידח כאוות נפשם, מבלי להיות נתונים ללחצים סביבתיים, ותוך תשלום ארנונה מינימלית.
הבניה למגורים לא תהיה על השטח המזוהם של בז''ן, אשר יהפוך לחלק מפארק הקישון, אלא בשטח של האדמות סביבו, שיהפכו לחלק מעיר הקריות. אלה הם עשרות אלפי דונמים שמהווים את העתודה המשמעותית האחרונה לבניה במישור החוף של מדינת ישראל. זה שטח עצום ומרהיב עין, מצוין לעיור אינטנסיבי, שכיום אי אפשר לעשות עליו כלום, כי המתקנים הפטרוכימיים חייבים שוליים בטיחותיים רחבים מאד.
אין ספק שהעתקת בז''ן למקום אחר תעלה הון רב, ויש הנוקבים במחיר של 10 מיליארד שקלים, אך בנינים במקום בז''ן יצמיחו את מטרופולין חיפה לדרגת מטרופולין תל אביב לפחות.
בז''ן, שמילאו וממלאים תפקיד משמעותי בבנין הארץ, חיבים לאמץ תוכנית זאת, גם מתוך אחריות לאומית וגם כי הם ירוויחו ממנה.
צריך להפוך את הלבניות לבנינים. בליבו של כל מטרופולין בעולם נמצאים מגדלי מגורים ועסקים, ולא מתקנים פטרוכימיים כמו שיש בלב מטרופולין חיפה.

המצב במפרץ חיפה הוא נפיץ וחולני. מוטל עלינו, פועלי בתי הזיקוק  ופעילי איכות הסביבה, להתאחד על מנת ליצור כאן מציאות שפויה. בימים אלה נחנכה רכבת העמק. קו רכבת העמק, וקו הרכבת לכרמיאל, מבססים את מעמדה של חיפה כמטרופולין של הצפון. הם מעניקים רוח גבית למאבק למען ניקיון מפרץ חיפה.
מפרץ אילת, עם הערים אילת ועקבה שנמצאות משני צידיו, זהה כמעט בתכונותיו הטופוגרפיות למפרץ חיפה, והדמיון הפיזי בין השניים הוא רב מאד. בין אילת לעקבה יש יחסי שכנות טובים. תיירים ועובדים רבים חוצים את הגבול מידי יום. אין ספק שמראה העמק השלו, בעל המראה הפסטורלי מדברי, מסייע להשכנת השלום.
במפרץ חיפה המצב הוא בדיוק להיפך. על העמק חולשת תעשיה פטרוכימית מרעילה, בלתי בריאה לסביבה ולאדם, מזיקה גם מבחינה בטחונית, חברתית וכלכלית. מה שעושה התעשיה הזאת הוא להרעיל את הנשמה, ולסכסך בין תושבי האזור. היא מסכסכת בין שכנים, ואפילו בין אדם לעצמו. התעשיה הפטרוכימית יוצרת די.אנ.איי מקומי, שהוא חולה, פסימי, שלילי, הישרדותי והפכפך כמשב רוח קל. תושבי מפרץ אילת מתפרנסים ברובם מתיירות. התיירים מגיעים דרך 3-4 נמלי תעופה בינלאומיים, שנמצאים באזור ששטחו כשטח מפרץ חיפה, ומספר תושביו כעשירית בלבד. חיפה חיבת לאמץ דוגמא זאת!

יש להזכיר, בנוסף למצב הבריאותי הקשה שנוצר במפרץ חיפה, גם את ההתחממות הגלובאלית של כדור הארץ, והחלטות ועידת פאריס, שאושרו לאחרונה על ידי מנהיגי ארצות הברית וסין, לגבי צמצום השימוש בדלקים פוסיליים. המדינה יזמה חוק לבניה של מלונות על קו החוף במקום אחד, אך במקום שני תעשיה כבדה. מישור החוף של מדינת ישראל הוא אחד הצפופים בעולם. מה שנעשה הוא כמו לקחת רכב שטח ולדהור איתו בחוף הים בין המוני המתרחצים. בצפון תל אביב על גבול רמת השרון, בשטח שהיה עד לא מזמן מרכז הפצת הגז הביתי של גוש דן, עומדים לבנות 12 אלף דירות. באותו הזמן, במפרץ חיפה, על שטח דומה, מחליטים להקים חוות מיכלי דלק וגז. זאת אינה שמחה לאיד בלבד. בעידן התמ''א והפינוי-בינוי, שיוצרים חוסר וודאות ארצי בתחום הנדל''ן, מישהו כאן גוזר קופון. מחירי הנפט והגז בעולם נמצאים בשפל, ועומדים כנראה לרדת יותר בזכות תקנות פאריס, היצע מאיראן, והרחבת תעלת פנמה. יתכן ומפעלי בז''ן, ומיזמי נפט וגז נוספים במדינת ישראל,  יעמדו מול שוקת שבורה, כתוצאה מהיעדר ביקושים.

לתוכנית הרחבת בז''ן וקרקעות הצפון, נוספת תוכנית שלישית שתמנע את התפתחותו העתידית של מפרץ חיפה כמרכז מטרופולין הצפון, וזאת תוכנית ''נמל המפרץ''. נמל המפרץ נעדר כל עורף לוגיסטי, ומשתלט עקב כך על שטחים נרחבים בעלי יעוד טוב בהרבה.

במפה להלן רואים את ''הציר הפטרוכימי של מפרץ חיפה''.
במפה רואים קו ישר בצבע אדום, שנמתח ממפרץ חיפה במערב עד רכס הכרמל במזרח. לאורך קו זה פרושים המתקנים הפטרוכימיים המרכזיים במפרץ. הקו הרחב מאד הזה אינו מתחשב באזורי מגורים ואזורים ירוקים. כל מטרתו היא השתלטות טריטוריאלית, על פי קווי צינורות הנפט.
במפה מצוינים המתקנים המרכזיים בלבד, ובראשם בתי הזיקוק. בצמוד להם, ממערב לשדרות ההסתדרות נמצא מפעל ''גדות'' של תשלובת בז''ן שנראה, בתמונה שלהלן, מימין לכביש ההסתדרות. מפעל זה יוצר רצף טריטוריאלי עד חוות המיכלים הענקית והעתיקה בחוף הים בקרית חיים, וממנו למסוף הדלקים הענק המתוכנן של נמל המפרץ.

ציר המתקנים הפטרוכימיים במפרץ חיפה.jpg


המבנה הטופוגרפי של מפרץ חיפה, של אמפיתאטרון טבעי, גורם לכך שהתנאים המטאורולוגיים ישפיעו על תושביו באופן קיצוני. במשך רוב ימות השנה פליטות ארובות המפעלים אינן יוצאות מתחומי המפרץ, ונשארות כלואות בו למשך שעות רבות ביממה, ובמיוחד בשעות הלילה בקיץ. זאת כי תנאי מזג האויר במפרץ הם יציבים: האקלים הים תיכוני הוא רגוע, רכס הכרמל במערב מונע כניסת רוחות חזקות, והקירבה לים יוצרת שעות רבות, בבוקר ובערב, שבהם האויר עומד כתוצאה משיוויון הטמפרטורה בין היבשה לים. ההשפעה של זיהום האויר על האוכלוסיה במטרופולין חיפה היא כה רבה, עד שמידת הקרבה אליו, עד לרמה של מיקום וכיוון דירת המגורים, משפיעה באופן משמעותי על מעמדו החברתי-כלכלי ועל התנהגותו כלפי הזולת של כל אדם שמתגורר בחיפה ובאזור המפרץ. ככלל, תושבי מערב רכס הכרמל, הם בעלי יתרון בריאותי משמעותי לעומת תושבי מזרח חיפה, והדבר בא לידי ביטוי בחיי היומיום. תושבי המערב נהנים יותר מהבריזה המערבית, כשהם צופים לנופים פסטורליים. תושבי המזרח קמים מידי יום לשכבת אויר מזוהם שמונח מול אפם, ולצפיה במתקנים הפטרוכימיים ובמגרשי המכולות המתרבים. התהליך של קריסת מזרח חיפה לעומת התחזקות מערב חיפה התחזק מאד בדור האחרון, כתוצאה מהקרבת המפרץ למען הנפט והמכולות, וההקמה במקביל במערב הרכס של שכונות מגורים, אזורי מסחר ותעסוקה, ובפרט הקמת האיצטדיון העירוני החדש בדרום העיר. הכדורגל בחיפה הפך, כמו ברחבי תבל, למנוע תיקשורתי עיקר. באמצעות הפופולריות הרבה בה זכה יונה יהב בעקבות הקמת האיצטדיון, הוא הצליח לגייס לטובתו מקבלי החלטות רבים למען התוכניות השנויות במחלוקת של: נמל המפרץ, הרחבת בז''ן, חוות מיכלי הדלק, צמצום פארק הקישון, אי פיתוח נמל תעופה בי''ל בחיפה, ועוד. כיוון שהאיצטדיון הוא מרכיב חיוני במערכת בריאות הציבור, ניתוקו מסוגיות בריאות הסביבה המרכזיות עלול לגרום להתפרצות של מגיפות. פעילי איכות הסביבה, אשר מבקרים במחלקות בתי החולים בחיפה, מתריעים על מגיפה אונקולוגית!

המיקום שנבחר להקמת בתי הזיקוק על ידי הבריטים, לפני כמעט מאה שנה, אינו מוצדק כיום. אין כיום הצדקה טכנולוגית, פוליטית, וכלכלית למיקום המפעלים הפטרוכימיים במפרץ.מבחינה טכנולוגית, שיטות הקירור המתקדמות אינן דורשות מי ים, ואפשר להציב מפעלים כאלה הרחק מהחוף. מבחינה פוליטית, הבריטים זיקקו נפט שהגיע בצינור מעיראק ונשלח דרך נמל חיפה. כיום מקורות היבוא והיצוא הם שונים לגמרי. הפינוי של המפעלים הפטרוכימיים מהמפרץ הוא בעל דחיפות כלכלית, טכנולוגית, ופוליטית, באותה המידה שהוא בעל דחיפות בריאותית. אך אפשר לבצע אותו בהדרגה ובחוכמה.

עתידו הכלכלי של מטרופולין חיפה צריך להתבסס על תעשיות מתקדמות ונקיות, פרי המוסדות האקדמיים שלה, ועל ניצול נתוניה הטבעיים הייחודיים של עיר שיושבת על הר הגולש לים, עם פוטנציאל ל-30 ק"מ של ריביירה, קירבה לאתרים דתיים מרכזיים, ועוד. מפרץ חיפה נהנה ממזג אוויר נאה, שטוף שמש, בהיר ורגוע במשך רוב השנה, ועשוי למשוך תיירים רבים לאזור היפה וההיסטורי, תיירים שכרגע רק עוברים בו בדרכם למקומות אחרים. המפרץ הוא במקורו אחד האזורים היפים ביותר בישראל, סמוך לחוף ים ונחל, מול נוף מרהיב, ויכול להפוך למרכז עולמי כדוגמת סינגפור. במקום זאת נמצאים בלב האזור מפעלים מזהמים, שגם צברו חובות עתק לרשויות ועתידם בלתי ברור לנוכח תנאי השוק המשתנים, אשר ממשלת ישראל החליטה להרחיב אותם עוד יותר במקום לפנותם בהדרגה.

על כל אלה יש להוסיף כי מפרץ חיפה הוא יעד קבוע להתקפות טילים מיידיות, וטיל שיפגע במתקן דלק עלול לפוצץ את כל האזור ולגרום בקלות לעשרות אלפי קורבנות.

מדינת ישראל רואה את דימוי ארץ ישראל כארץ התנ''ך כמרכיב מרכזי בזהותה מאז ומתמיד. הזהות ה''ירוקה'' היא גם המפתח לשגשוגה הכלכלי של ישראל, שכן היא כוללת בתוכה אופקים טכנולוגיים רבים מאד, וביניהם השימוש באנרגיה תחליפית, תחבורה ציבורית מתקדמת, תכנון אזורי ועירוני ידידותי לאדם, ועוד תחומים רבים, שיש ביניהם כאלה שהמדינה מובילה בהם. הארץ היא יחידה גיאוגרפית - סביבתית - תכנונית אחת בין הים לירדן, והתובנה שארץ ישראל כולה היא יחידה סביבתית אחת חייבת להתבטא בכל תוכניות הממשלה. במטרופולין חיפה יש עשרות ישובים, שרובם נמצאים במפרץ ועוטפים את בז''ן, וסך האוכלוסיה בהם הוא קרוב למיליון נפש. אך אין כמעט תיאום בין הישובים, תיאום שעשוי היה להתממש במסגרת איחוד רשויות. יש בעיה גדולה בכל מדינת ישראל של מחסור בדיור למגורים, ובעיה נוספת במטרופולין חיפה של מחסור במקומות עבודה, אשר יוצרות שתיהן הגירה שלילית מהאזור. יש להקים אזורי מגורים ותעשיה מתקדמים במטרופולין. המפעלים הפטרוכימיים נמצאים על קרקע יקרה, על חוף ים ונהר, עם נוף מרהיב ובלב מרכזי אוכלוסייה. המסים שהם משלמים נמוכים ביותר בהשוואה למסים מאוכלוסייה של מיליוני אנשים, שיכולה לחיות ולעבוד על מקומם.

18.8.2016

יש להקים שני נמלי תעופה בינלאומיים בצפון הארץ, בחיפה וברמת דויד

יש ויכוח אינסופי כמעט היכן להקים נמל תעופה בין לאומי בצפון הארץ? בחיפה או ברמת דויד?

התשובות אינן ''לא לא'' ו''או או'', אלא ''גם וגם''.
גם לשדה תעופה גדול עם אפשרות התפתחות בלתי מוגבלת כמעט במפרץ חיפה,
וגם לשדה תעופה אזרחי בתפעול מינימלי ברמת דויד.

התרחבות הביקושים הצפויה בתחבורה האווירית בתבל צריכה להתחבר לצורך בפיתוח צפון מדינת ישראל. חיפה ורמת דויד גם יחד עשויים שלא להספיק לצורך זה, לאור הפוטנציאל האנושי הרב שקיים באזור.

מדינת ישראל מפגרת בתשתיות שדות תעופה לנפש יחסית למדינות המערב:
במדינת ישראל יש שדה תעופה סלול אחד לכל 270,000 איש.
בארצות הברית יש שדה תעופה סלול אחד לכל 62,000 איש.

נמל תעופה בי''ל על חוף המפרץ חיוני לפיתוח מטרופולין חיפה וביכולתו לשמש סמל ומפתח לשינוי פני מפרץ חיפה. באמצעות הארכת המסלול לתוך הים אפשר יהיה לפתח אותו באופן בלתי מוגבל כמעט.
רמת דויד מתאים אמנם לשימוש מידי, אך קיימות מגבלות רבות לפיתוחו ולשימוש בו.

העלות הנמוכה של הפיתוח בשני השדות מאפשרת פיתוחם והפעלתם בו זמנית, דבר שמתבצע למעשה, בהילוך נמוך מאד, כבר כיום.

צריך לפתח את שני השדות במקביל, על פי צרכים וייעודים הולמים. זאת בדומה למה שמתרחש במטרופוליני נמל רבים ברחבי תבל, שבהם יש שדה ותיק בעומק היבשה, ושדה חדש על שטח שנכבש מהים.

חיפה מתאים לפעילות אינטנסיבית ומגוונת של חברות תעופה רבות, שמפעילות טיסות קבועות ליעדים לרחבי תבל.
רמת דויד מתאים לתחזוקה ולחברות לאו קוסט שיפעילו טיסות שכר.

23.6.2016

תחזית קודרת לנמל המפרץ ולתעלת סואץ

פולין היתה בעבר השער האירופאי לסחורות מסין.
יהדות פולין שגשגה בזכות זאת.
כיום מגיעים אליה ישראלים רבים לחגיגת קניות.
סביר שגם נמל המפרץ בחיפה ינטש בעקבות פתיחת הקו המהיר.

נתיבי הסחר בין סין לאירופה

מפה נוספת שמטילה צל כבד על כדאיות פיתוח נמל המפרץ בחיפה, ושופכת אור על הפחזנות שבה התקבלה ההחלטה להקימו, היא מפת נתיבי הסחר הימי בין המזרח הרחוק לאירופה. התמוססות כיפת הקרח באזור הקוטב הצפוני פותחת נתיבי ספנות חדשים בין המזרח הרחוק לאירופה. אורך הנתיב שמעל לצפון יבשת אסיה הוא כמחצית מאורך הנתיב המפותל והמסוכן שעובר דרך מיצרי סינגפור ותעלת סואץ.
זאת אמנם חדשה רעה לשוחרי איכות הסביבה, אך זאת בשורה משמחת לחברות הספנות. הקו הצפוני בין שנחאי לרוטרדם מבטיח להן צמיחה מהירה ורווחים נאים.
על גבי צורת הגלובוס אפשר גם לראות עד כמה קצר משמעותית הנתיב היבשתי שעובר בין סין לאירופה, לעומת הנתיבים הימיים. הנתיב היבשתי של רכבות המטען המודרניות עובר בתחנות המסחר המסורתיות של דרך המשי, ומבטיח את שגשוגן של המדינות ששוכנות לאורכו.

נתיבי הסחר הימיים בין המזרח הרחוק לאירופה

נתיב הרכבות המהירות שעובר כיום לאורך דרך המשי בין סין לאירופה כולל גם שלוחות משגשגות לאיראן, תורכיה, והים השחור. תורכיה והים השחור הן כיום יעד מרכזי לספינות המכולות הקטנות שיוצאות מחיפה לאחר שיטעון מספינות שהגיעו מהמזרח הרחוק. 

עוד מכה לנמל המפרץ  צפויה מתעלת פנמה המורחבת שנחנכת בימים אלה, ומאפשרת תנועה של ספינות מכולות בנפח גדול פי שלושה מאשר בעבר. התעלה צפויה להתחרות מול תעלת סואץ בהובלת המטענים בין המזרח הרחוק לאירופה. משך ההפלגה בין החוף המזרחי של ארצות הברית למזרח הרחוק דרך תעלת פנמה צפוי להיות קצר בשבועיים לעומת משך ההפלגה בתעלת סואץ.
.
המפות מצביעות על כך שמן הראוי הוא לערוך בדיקה מחודשת של הנתונים שעל פיהן נקבעה כדאיות הקמת נמל המפרץ. כל פיתוח של מפרץ חיפה חיב לכלול גם את האופציה של ירידה דרמטית בכמות המכולות שתעבור דרך נמל חיפה.  

5.5.2016

יום השואה

כל השנה אני עוסק בשואה,
אך ביום הזיכרון נח ממנה.
הנושא עובר תהליכים רבים,
וביום זה הוא אצלי כמו מים.

אתמול שמעתי את ישראל לאו,
מדבר על שואה ותקומה,
בעיניו של הילד הקטן שאז היה,
והיתה זאת חויה מדהימה.

אך לא התקרבתי ללחוץ לו יד,
עמדתי מרחוק, צופה מהצד.
מה אגיד לרב שגדל בבוכנוואלד,
ומאמין במדינת ישראל לעד.

גם השתיקה לא מתאימה,
לא לימוד, מחקר, או שריטה.
כי צריך נקודת ארכימדס לשואה,
שקראתי לה: זמן שווה תיקון בשניה.

24.4.2016

מפרץ חיפה בעתיד - הצעה לשדה תעופה בינלאומי

מפרץ חיפה בעתיד בהתאם לבלוג בחצר האחורית של חיפה
המפה היא של תכנית עבור שדה תעופה בינלאומי במפרץ חיפה, אשר יהיה בשילוב עם נמל ימי.
ההגדלה מראה בבירור גם את 2 המפות הקטנות מתחת. המפה מימין מראה את מפרץ חיפה כיום. המפה משמאל, עם הכתמים הצהובים, היא של מפרץ חיפה על פי תוכניות ממשלה הרות-אסון.
תוכניות אלה, שהן כבר בשלב בניה מוקדם, הן עבור נמל מכולות ענק בשליטה סינית.
לנמל זה, שכינויו 'נמל המפרץ', אין שטח עורף לוגיסטי טבעי, כך שהכוונה היא להשתלט על שטחי שדה התעופה ופארק הקישון. דבר זה יבטל כל אפשרות לקיומם! זה יחסל אותם!
נמל המפרץ ישמש גם כמסוף דלקים ענק, עבור בתי הזיקוק המורחבים, מהלך אשר יחרוץ את גורלו של מטרופולין חיפה. הוא יחסום כל אפשרות להתפתחות שלו. גרוע מכך, זה יגדיל את שיעור הסרטן באזור, שהוא כבר גבוה מאוד, בגלל זיהום האוויר שננעל מעל המפרץ בעל צורת האצטדיון.

2 המסלולים באיור משקפים תפיסה תכנונית חדשה, של מסלול אשר ניתן להארכה לים בשילוב עם מחסום גלים ורציפים עבור נמל ימי. המסלול הוא "צלע" של הנמל.
האורכים של 2 המסלולים מבוססים על המדף היבשתי של המפרץ, כפי שניתן לראותו על ידי ההבדל של צבע המים.
המסלולים הם המשך של המסלול הקטן של שדה התעופה הנוכחי, שהוא כשר כיום רק לנחיתות מטוסי נוסעים קטנים. 2 המסלולים המוצעים מתאימים לנחיתות מטוסי בואינג 747 והם באורך של כ-3,500 מטרים כל אחד.

סינגפור, אשר יש לה את הנמל הימי הגדול בעולם, היא מדינה משגשגת בזכות שדה התעופה הבינלאומי שלה, אשר זכה במשך 4 השנים האחרונות ברציפות בתואר נמל התעופה הטוב ביותר בעולם. ההשוואה לכלכלה המתפוררת של חיפה מתבקשת מאליה.

הגורמים הירוקים במטרופולין חיפה עושים מאמצים נואשים כדי להפוך על פיהן את החלטות הממשלה הקטסטרופליות. ללא עזרה מבחוץ, סיכוייהם הם קלושים.

2.4.2016

סיפורי גולדה: חלק I - זמן, פרק א' - עיר, קטע: קונדיטוריה, אישור עבודה, יודנראט

קונדיטוריה

לא הרחק מהבית שלנו נפתחה קונדיטוריה.

לבעל הקונדיטוריה קראו קאז'יק.
הוא בא משלונסק, מסביבה גרמנית, אך היה פולני.
הוא קנה, או לקח, את הקונדיטוריה, משתי נשים יהודיות.

הוא ידע לאפות, והיה מוכר שם עוגות.

זה היה מקום קטן, אך משגשג, כי הגרמנים אהבו לבקר בו.
קאז'יק לא היה יכול להשיג קמח, חמאה, או ביצים.
זה היה בלתי אפשרי בזמן המלחמה.

הפכתי לסוחרת מצרכי מזון, מדרילץ' ומקורות נוספים,

וכל מה שקאז'יק היה צריך, הייתי מוכרת לו.
חמאה בחבילות של עשר קילו, ביצים בארגזים של מאה.
הוא היה קונה הכל, ומשלם פי שלוש.

במשך הזמן הוא התידד עם גרמנים בעלי דרגות גבוהות.

הם בנו לו מאפיה חדישה וגדולה. הוא תכנן זאת איתם.
הם לקחו פועלים ממפעל התחמושת, וחומרי בניה מהצבא,
והקימו הכל על חשבון גרמניה.

מהיהודים הוא לקח חנות גדולה, ופתח מסעדה מפוארת.
הלקוחות הגרמנים היו באים לאכול ולשתות.
הייתי נכנסת למטבח ורואה אותם,
אוכלים וחוגגים סביב שולחנות עמוסים כל טוב.

היו לקאז'יק אם ואחות. האם היתה עובדת במטבח.

היא היתה מבשלת שניצלים, מרקים, ומטעמים לרוב.
האחות עבדה בקונדיטוריה, והיא התחתנה עם בחור נאה.
הוא הצטרף לעסק, והם כולם חיו יפה וטוב.

יום אחד אירע המשבר הגדול.

באתי לאמא, כהרגלי, והיא בכתה בפני:
''אוי גולדהל'ה, אין לנו חיים! אנחנו גמורים!
באו ולקחו את הבן שלי! אוי! הרגו אותו לבטח!''

היא סיפרה לי על החברים הגרמנים שלו,

והפועלים ממפעל התחמושת, שבנו לו את הכל.
מישהו הלשין, ותפשו אותו. הם נשארו בלי כלום.
החרימו להם את הקונדיטוריה והמאפיה, עוד באותו יום.

הזקנה לא שמעה יותר מהבן שלה.

הגרמנים אמרו לה שהרגו אותו.
הם חיפשו גם את אחותו ובעלה,
אשר נאלצו להסתתר.



אישור עבודה

את אישור העבודה היינו חייבים לחדש מידי חודש.
בזמן שמסרנו אותו לאישור,
היה אסור עלינו ללכת ברחוב.

אך אני תמיד הסתכנתי בעסקים,
וגם כשלא היה לי אישור,
הייתי יוצאת מהבית.

פעם, ברחוב, רדפו אחרי שני שוטרים גרמנים.
הם לא היו מהגסטאפו.
במשטרה הם לא היו פושעים גדולים.

זה היה לא רחוק מהבית שלנו.
ראיתי שהם רודפים אחרי.
נכנסתי לשכנה גויה אחת, והתחבאתי בתוך ארון.

הם נכנסו לבית,
הוציאו אותי מהארון,
ולקחו אותי לרחוב.

הלכנו מרחק רב.
הם רצו לקחת אותי למפקדת הגסטאפו.
הם עצמם לא עשו שום סידורים.

ברחוב הם פגשו שוטר פולני בשם שצ'יגן.
הגרמנים אמרו לשצ'יגן: ''תיקח אותה לגסטאפו.''
הם היו עסוקים, ורצו ללכת למקום אחר.

למפקדת הגסטאפו היה צריך ללכת מרחק גדול.
בדרך פניתי אליו.
הוא בא מעיר אחרת, אבל הכיר אותי.

התחננתי בפניו:
''אדון שצ'יגן, תעשה לי טובה.
אל תיקח אותי לגסטאפו.

הגרמנים אמנם תפשו אותי,
אבל הם לא בדקו אם יש לי אישור עבודה.
אני יכולה למות אם יגלו שאין לי.''

הוא עשה עצמו כלא מאזין.
התחננתי שנית: ''אתה מוליך אותי לגסטאפו,
וכל האנשים רואים שאתה לוקח אותי.

לא לוקחים אותי גרמנים, רק אתה.
אתה רוצה שיהיה על המצפון שלך שהם יהרגו אותי?
למה אתה עושה את זה, אדון שצ'יגן?

תעשה לי טובה, ואני אחזיר לך טובה.
תיקח אותי ליודנראט, ליהודים.
אני עובדת. תמיד יש לי סידור עבודה.

הסידור נמצא בחידוש.
אקח אותו עכשיו, כרגע.
הם יתנו לי אותו, ואז אמשיך איתך.''

תוך כדי כך ששהתחננתי בפניו,
הגענו כמעט עד למפקדת הגסטאפו.
התחננתי סופית: ''זה יהיה על מצפונך.

קח אותי ליודנראט, ואסביר להם את הכל.
הם יודעים שאני עובדת, ויתנו לי את האישור.
כשיהיה לי את הנייר בכיס, אלך איתך לגסטאפו.''

ברגע האחרון, ממש מול המפקדה,
הוא נכנע לתחנוניי, וחזר עימי ליודנראט.
במהירות ובעצבנות סיפרתי מה קרה.

''אבל'', אמרתי, ''הם לא ביקשו ממני אישור.
רק תתחתמו לי עליו,
ואני אלך עם השוטר.

קיבלתי את האישור, וחזרנו לגסטאפו.
שצ'יגן דיווח ששני הגרמנים הורו לו למסור אותי.
הוא לא אמר מאומה על כל מה שקרה בדרך.

אמרתי לגסטאפו שיש לי אישור עבודה.
הוצאתי אותו מהכיס, והראיתי להם.
הם החליטו לשחרר אותי בלי חקירה.



יודנראט

היתה בסטרכוביצה משפחה מכובדת בשם הלפרט.
היתה להם מסעדה גדולה, בכיכר שבמרכז העיר.
הבכור באחים היה משה, בחור אינטליגנטי וחבר של אחי.
הם היו ביחד בנוער הציוני, בפעילות ציונית.
כשפרצה המלחמה הוא התמנה לראש היודנראט.
מרוב צרות הוא הפך לאכזר.

הגרמנים היו אוסרים יהודים על כל עבירה פעוטה.
אם פנו אליו, כדי שיבטל את רוע הגזירה,
הוא היה נוהג לומר: ''לאחר שהאיש ימות, נדאג להוציא אותו''.
הנאצים אסרו שכן שלנו, בשם טייכנר, לאחר שמצאו אצלו ביצים.
הוא לא רצה להשתדל, אפילו במילה אחת, כדי לשחרר אותו.

הוא היה גובה מיהודי העיר את הכופר לגרמנים, אחת לחודש.
כשהיה לנו כסף, שילמנו. כשאזל, אסרו את אבא.
אני ישבתי במקומו שבועיים בבית סוהר.
הוא זה שחתם לי על אישור העבודה, לאחר שתפשו אותי.