תחזית מזג האויר בירושלים לימי חג סוכות תשפ''ג 2023

התפתחות האדם מקוף לדמות ארץ הקודש

 

מספקטקל לסיטואציה במעוף ובתעופה

 

גרף בסיסי

גרף עם טבלה בסיסית

גרף עם טבלה מפורטת

גרף וטבלה עם קנה מידה כרונולוגי 

גל החדשנות הטכנולוגית - נמשך כעשר שנים בממוצע

יחסי חוץ ופנים בסרטי יום הקולנוע הישראלי 2023

האדם חי במרחבי העולם

הרבה יותר מאשר בזמן.

חוץ ופנים הם כמו לא וכן

ובסיס לכל מה שקיים.

על בסיס תובנה זאת אפשר לנתח חמישה סרטים ישראלים שהוקרנו במסגרת יום הקולנוע הישראלי 2023. הסרטים הם:

ההילולה

המזח

כולם ממתינים לי

שבע ברכות

גן קופים

בדירוג על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' מוביל הסרט ''ההילולה'' בכיכובו של שלום אסייאג, המגלם דמות הדומה מאד לאריה דרעי. עלילת הסרט עוסקת בחבורת שכנים הנוסעת באוטובוס להילולה בנתיבות, אך טועה בדרך, מגיעה לעזה ונשבית. הסרט הוא קומדית בורקס פרועה, עם להקת דמויות שהן קריקטורות של ישראל השניה והשלישית בשנות ה-1980. המוחצנות שלהן במסגרת הדינמיקה הקבוצתית היא המאפיין הבולט של הסרט, והאוטובוס הנוסע בכבישי הארץ נדמה כמתפרק כתוצאה מכך.

במקום השני על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''המזח'', המתרחש במלחמת יום כיפור, במוצב על גדות תעלת סואץ. יש בסרט סצנות חוץ מרהיבות של לוחמה על גדות התעלה, הכוללות את צליחת התעלה על ידי המצרים, קרבות שריון, ולוחמת תעלות. במקביל מופיעות סצנות הפנים, המתרחשות במעמקי הבונקרים, ובפרט בחדר הקשר ובונקר הפצועים. גיבור הסרט, שהוא רופא המוצב, מקשר היטב בין סצנות הפנים והחוץ, ובפרט בסצנת הכניעה למצרים בסוף הסרט.

בניגוד לסרטים זה, שלושת הסרטים הבאים להלן מציגים מסע הולך וגובר אל תוככי הנפש, חזותי ותוכני, המתחיל בכתלי הבית, נמשך בשולחן הסעודה, ומסתיים במכונת הכתיבה.

במקום השלישי על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''כולם ממתינים לי'', בכיכוב אקי אבני בתפקיד מפיק קולנוע מצליח. סרט זה הוא המבריק ביותר מבחינה קולנועית מבין החמישה, שכן הוא ברובו סצנות ממצלמות סמויות, אותן שתל בביתו גיבור הסרט, במטרה לעקוב אחר המוזמנים למסיבת הפתעה עבורו. דמויות המוזמנים המוחצנים, שהם מצמרת תעשיית הקולנוע המקומית, מקנה לסרט תחושת פתיחות. הוילה המפוארת היא הגיבור השני של הסרט. השימוש במצלמות הסמויות מאפשר מעברים מהירים, שהם חלק בלתי נפרד מהקולנוע בימינו.

במקום הרביעי על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''שבע ברכות'', העוסק באישה שהופרדה בילדותה ממשפחתה, ונמסרה לאחות אימה העקרה, במטרה לשמור על מסגרת הנישואין שלה, על פי מנהג שהיה מקובל ביהדות מרוקו. המסורת המשפחתית של יוצאי מרוקו בישראל לפני דור שנים היא גיבורת הסרט האמיתית. העלילה מתרחשת כולה סביב שולחנות האוכל הארוכים בדירות שונות של בני המשפחה הגדולה, המארחים את האישה, שהתחתנה בגיל מבוגר עם בחיר ליבה, לשבע סעודות בשבעה ימים. במהלך הסעודות מתגלגל ומתפתח סיפור האימוץ, ונחשפת מצוקתה הנפשית של האישה כתוצאה מהפרידה ממשפחתה המקורית. השפה המדוברות בסרט הן עברית, אך חלקים משמעותיים הם במרוקאית ובצרפתית. השפות הנוספות יוצרות תחושת אותנטיות, אך פוגמות בשטף ההבנה של הצופים.

במקום החמישי על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''גן קופים'', בכיכוב אדיר מילר. הסרט עוסק בסופר מתוסכל, השוכר שחקנית שתגלם חוקרת הכותבת ספר על יצירותיו, שהוא כתב בעצמו. העלילה עוסקת ביחסי ההדרכה והפיקוח בין הסופר המבוגר לשחקנית הצעירה. הוא מכניס מראש, לפיכך, את הצופים לעולמו הפנימי של הסופר. מונולוגים שלו במהלך העלילה מדגישים זאת עוד יותר. למרות שבסרט יש קטעים המתרחשים בחוץ, כמו בבתי מלון ואולפני טלוויזיה, גם הם נדמים כמתרחשים במוחו של הסופר. יוצר הסרט, אבי נשר, מוכר בזכות הנוף הפנורמי האנושי שהוא מציג דרך עדשת המצלמה. סרט זה מגשר בין הנוף של פני וגוף האדם לנופו הנפשי, עם נגיעות לנוף הגיאוגרפי של ארץ ישראל, החצויה מבחינה דמוגרפית. בחירה מוצלחת יותר של השחקניות הראשיות היתה מוסיפה לו, על מנת לשדר אמירה חברתית מובהקת.

חג ראש השנה, הסרט "ספרות זולה" ומלחמת יום הכיפורים.

 

ראש השנה נחשב ליום בו נולד העולם, ובו ממליכים באי עולם את האלוהים עליהם.

סרט הקאלט המכונן של טרנטינו,"ספרות זולה" (1994), מתרחש לאורך יממה, ומחולק מבחינת התוכן לארבעה חלקים מרכזיים שונים, בעלי רצף כרונולוגי. בכל אחד מהם צמד גיבורי עלילה ססגוניים, המגולמים על ידי שחקנים מצוינים.

אלא שבהחלטה שרירותית של יוצר הסרט, חלקיו אינם מופיעים בסדר הכרונולוגי. החלק הראשון מופיע בסוף, והחלק האחרון מופיע לפניו, באמצע הסרט. התחלת הסרט היא אוסף אפיזודות קצרות, שנועדו להכין את הצופה לבאות. ההתחלה היא בסוף, והסוף הוא באמצע, כי החיים הם ניסיונות וטעויות.

דבר דומה קרה גם למכונת המודיעין ערב  מלחמת יום הכיפורים בתשל'"ג, החל משבוע לפני ראש השנה. לכן יש לראות את כל התקופה מערב ראש השנה ועד לאחר הפסקת האש כמקשה אחת הדוקה.

ערב ראש השנה הוא שיא המוכנות הנפשית לקראת הבאות, שיא של מתח פנימי שאין שני לו, ומגיע לתהומות חסרי חקר. לכן קיימת חזרה לשגרה הדרגתית מיד לאחר מכן, בבחינת "במופלא ממך אל תחקור".

לאחר ראש השנה, יום השיא, מכונת המודיעין חזרה לשגרה הדרגתית בעשרת ימי התשובה. מסיבה זאת נתפסו מקבלי ההחלטות עם שורה תחתונה שגויה, על פי  משל "זאב זאב", המחובר לכפרת עוונות מוסללת מראש וחתומה כדין, כגרסה שגויה של ספרות זולה.

גם תהפוכות קבלת ההחלטות של בני פלד ניתנות להבנה על רקע זה. הוא שינה את התוכניות של הפעלת חיל האוויר בימים הראשונים כמו על פי אפיזודות בסרט.

מהלך המלחמה היה בהתאם לכך. באמצעיתה כבר נקבע סופה, על פי התסריט של עשרת ימי תשובה. תמונת הנצחון היתה ברורה עוד לפני שלב חציית התעלה. 

מי שנכנסו בעובי הקורה של חקר המחדל, הפכו את יום כיפור לציר שסביבו העלילה, למרות שראש השנה היה היום המכריע מבחינה פסיכולוגית. החוקרים קבעו שהימים המכריעים היו ערב יום הכיפורים, כאשר בפועל מה שהתרחש נקבע, למעשה, כבר בראש השנה.

ראש השנה היה היום המכונן, שניצח על כל מתווה המלחמה. הוא יצר תחושת בטן גורפת שהניעה את כל השיקולים. זאת כמו קטעי סרטים בעלי עוצמה דומה, שהודבקו ברצף לא הגיוני. אין פחדן ואין גיבור במלחמה - יש אינסטינקטים, והאינסטינקט נולד בראש השנה.

עדיף ה''דרון'' על ה''כטב''מ''

אחת המילים החשובות והנפוצות ביותר בתקשורת החדשות בימים אלה היא ה''כטב''מ'' - ראשי התיבות של ''כלי טיס בלתי מאויש''. 

לדוגמא כותרות אחרונות מהחדשות: 

אוקראינה פגעה בחמישה מטוסי קרב רוסיים באמצעות כטב"מים מקרטון.
אלביט תספק מערכת נגד כטב״מ להולנד.
צה"ל יירט בשמי עזה כטב"מ שטס לכיוון שטח ישראל.

באנגלית המקובלת בתקשורת, לביטוי העברי יש מקבילה מקורית וקולעת, מקיפה ורחבת משמעות הרבה יותר. זאת היא המילה ''דרון'' -  DRONE. מונח זה רווח בשפה האנגלית כשם כולל לנושא. 

כותרות חדשות אחרונות לדוגמא:

Russia Says it Downed Ukrainian Drone Near Moscow.

AI-powered drone beats human champion pilots.

Central Asia: Could Kazakh-Chinese joint venture export drones to Russia?

בשפה האנגלית, לפני השימוש הנפוץ בעולם התעופה, פירוש המילה DRONE היה ''רון'', אשר בתרגום לעברית הוא  גם ''זמזום'', ''המהום'' או ''פיזום''. 

התרגום לעברית של DRONE ל''רון'' הוא מבחינתנו החשוב ביותר כאן.

DRONE הוא, בשפה האנגלית הרווחת בתקשורת בימינו, כינוי מקיף לכל כלי הטיס הבלתי מאוישים, מצעצועים לילדים עד ענקיים וצבאיים, על כל סוגיהם. 

בשימוש חדשני זה, DRONE היא לפיכך מילת מפתח, המאגדת בתוכה מגוון עצמים, יחד עם כל ההקשרים הפסיכולוגיים והתרבותיים. הביטוי כורך הגדרה של שם עצם, פועל, וקריאה לפעולה. האמירות ''המדיום הוא המסר'', או ''אלוהים מתוך המכונה'', נכונות מאד לגביו. אפשר לומר ''הבגד עושה את האדם'', ו''הדרון עושה את המציאות'''. לפיכך,  יש מי שניסח את כלי הטיס הבלתי מאוישים כתופעה תרבותית.

ההקשרים הפסיכולוגיים הם,  מצד אחד, זיקה מרוחקת לכל מה שהוא נשלט מרחוק, ובניגוד לכך זיקה קרובה לכל אמירה מקורית אישית הבוקעת מתוככי הנפש. ''רון'' הוא פזמון העולה ומתפשט במרחב במעין היסח דעת, כחלק בלתי נפרד מחווית המעוף, המושרשת בנפש האדם. חווית המעוף הרוחנית נכרכת בימינו, באמצעות המילה ''דרון'', במציאות התעופה המעשית. 

''דרון'' היא מילה הדומה מאד, בצליל ובמשמעות, למילה העברית ''רון''. הביטוי ''דרון'' מתאים לדקדוק העברי, כי בפירוק המילה לשתי הברותיה, ה''ד'' היא קידומת מארמית שקיימת בביטויים רבים, כמו ב''סיעתא דשמיא'', ''בעידנא דריתחא'', ''סדנא דארעא'' ועוד. האות ד' ככלל, בצורתה ובהגייתה, מאפיינת משמעות הקשורה לפתיחה ומרחב כאשר היא נמצאת בראש מילה, כמו במילים: דלת, דרך, דקה, דמיון, דף, דלק, דגל, דהר, דור, דבר, דשא, דואר, דפק, דבורה, דלי, ועוד.

הביטוי ''דרון'', ככינוי מקביל בעברית למשמעותו התעופתית בשפה האנגלית, לא נקלט אצלנו. זאת למרות שהנושא הוא בעל שורשים ישראלים מפותחים: הדרונים האמריקנים, בדגמים הצבאיים הגדולים, הם בחלקם פרי המצאה ישראלית. תעשיית התעופה הישראלית היא מהמובילות בעולם בתחום זה. צה''ל עושה שימוש הולך וגובר בדרונים בפעולותיו. פעולות אלה דורשות דיוק רב, כי הן נעשות בלב אוכלוסיה אזרחית. 

במהלך השנים נוצרו בשפה עברית ביטויים אחדים לדרונים: מב''ט, מזל''ט , מל''ט, כטב''ם, כטמ''ם, רחפן, רב להב ועוד. הכינוי השתנה יחד עם התפתחות התחום.

מב''ט - מטוס בלא טייס, היה בין הכינויים הראשונים, ונפסל כנראה בגלל קרבתו לביטוי ''מבט לחדשות''.

מל''ט - מטוס ללא טייס, נפסל כנראה בגלל הדמיון למילה ''נמלט''. מב''טים ומלט''ים בחיל האויר היו גדולים ובעלי מנועי סילון. מתוצרת ארה''ב, שהשתמשה בהם כבר במלחמת וייטנאם

מזל''ט - מטוס זעיר בלא טייס, רווח בשנים הראשונות להפעלתו המבצעית השוטפת בחיל האויר, ונפסל כנראה בשל קרבתו לביטוי ''מזל''. המזל''טים היו בעלי מנועי בוכנה, והשתמשו בהם במלחמת לבנון, בכינוי ''זהבן''.

כטב''ם - כלי טיס בלתי מאויש, הוא הכינוי הנפוץ ביותר בשנים האחרונות, ושגור על פי כל.

כטמ''מ - כלי טיס מאויש מרחוק, הוא הביטוי החדש שהפך לתקני בחיל האויר. הכטב''מים והכטבמ''ים הם כלי טיס בגודל מטוס קטן, בעלי מצלמות, סנסורים, וחימוש, שהפכו לכלי הטיס העיקרי בחילות האויר בעולם. דגמים קטנים יותר נפוצים בחילות היבשה. חלקם פועלים בשיטת ''שגר ושכח'' או ''נחילים''.

רחפן - כינוי לכלי טיס דמויי הליקופטר בעל להבים אחדים, בעל מנוע חשמלי, לרוב קטן ובאזרחות, אך בעל יכולות משודרגות של צילום וניווט.

רב להב - כינוי שהחליף ברשות התעופה האזרחית את ה''רחפן'', במטרה לדרג משקל ומספר להבים גדול.

''דרון'' הוא הכינוי המוצע כאן להחלפת שלל הכינויים שפורטו, המעידים על המבוכה הקיימת בהכלת הנושא במדינת ישראל.

הרון הוא הבסיס של היצירה המוזיקלית. הוא הצליל התומך במנגינה. המרכיב ההכרחי שמקיים את הזהות של המלודיה  המפותחת. הרון הוא ביטוי החירות של היחיד בעבודתו, והקבוצה המלוכדת.

האות ''ד'' בתחילת המילה יוצרת דגש חיוני, כשימוש היחס הדקדוקי ''מן''.

באמצעות הכינוי ''דרון'' כלי הטיס הבלתי מאוישים מוצאים את מקומם המלא בעולם.