‏הצגת רשומות עם תוויות מזרח תיכון. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מזרח תיכון. הצג את כל הרשומות

17.6.2025

הקולנוע הפואטי באיראן המהפכנית


נקודות מפגש היסטוריות: איראן הפואטית והוליווד הדועכת


שלהי שנות ה-1970 היו תקופה של תמורות משמעותיות הן באיראן והן בהוליווד, ובאופן מפתיע, ניתן למצוא נקודות חיבור בין אירועים אלו. בעוד הקולנוע הפואטי בהוליווד החל לדעוך באמצע שנות ה-1970, ופינה את מקומו להפקות מסחריות גדולות-תקציב, במקביל החל להתגבש בצרפת, בגלותו, המהפך הפוליטי באיראן. מהלך זה הוביל לעלייתו של האימאם חומייני ולכינון משטר האייתולות באיראן. דעיכת הקולנוע הפואטי המערבי השאירה חלל יצירתי, ובאיראן הפוסט-מהפכנית, תחת מגבלות הצנזורה של המשטר החדש, החל דווקא הקולנוע הפואטי האיראני לפרוח. יוצרים איראניים צעירים, שחיפשו דרך לבטא את עצמם בסביבה פוליטית ותרבותית חדשה, מצאו בסגנון זה כלי ביטוי עשיר, שאיפשר להם להביע רעיונות מורכבים ורב-משמעיים, לעיתים גם ביקורתיים, בדרך עקיפה וסמלית, מבלי להתנגש ישירות עם השלטון. כך, מה שדעך במערב מסיבות מסחריות, מצא קרקע פורייה ופורצת דרך במזרח, כתגובה למציאות פוליטית וחברתית סבוכה.



סרטים פואטיים בקולנוע האיראני הפוסט-מהפכני

אחד הסגנונות הבולטים בקולנוע האיראני לאחר המהפכה האסלאמית הוא הסרט הפואטי, המאופיין בשימוש בשפה חזותית ומילולית פואטית, המבוססת על כללים שהתפתחו בקולנוע המערבי מאז שנות ה-1930. מאפיין מרכזי בסגנון זה הוא הדימוי הפתוח, המאפשר פרשנויות סמליות ורגשיות מרובות על בסיס נרטיב מוצק, בניגוד לדימויים בעלי משמעות יחידה בקולנוע הריאליסטי או לריבוי הפרשנויות הבלתי מוגבל בקולנוע הסוריאליסטי.


שורשים והשפעות

מקורותיו של הקולנוע הפואטי נעוצים בריאליזם הפואטי הצרפתי שבין שתי מלחמות העולם. ממנו התפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה הניאו-ריאליזם האיטלקי, שהשפיע רבות על הקולנוע האיראני, וכן הפילם נואר. בשנות ה-1960, במאי "הגל החדש" בצרפת פיתחו את תיאוריית האוטר, ששימשה בסיס ל"הוליווד החדשה" בשנות ה-1970, ובה נוצרו סרטים פואטיים מצליחים. הקולנוע הפואטי האיראני החל להתפתח לאחר נקודת מפנה זו בקולנוע ההוליוודי, ומילא את החלל שנוצר, כשהוא מציע התפתחות מקורית שענתה על צורך קהל איראני ובינלאומי כאחד.


מאפיינים ותכנים

הקולנוע הפואטי האיראני המוקדם כונה "קולנוע מנחם", ונוצר בנסיבות פוסט-מלחמתיות על ידי במאים בוגרי מלחמת איראן-עיראק. סרטים אלו ביטאו את מוטיב "השיבה הביתה" וחיברו בין טראומות המלחמה לבין שאננות העורף, תוך התאמה לתרבות הפרסית הפיוטית. מטרתם הייתה לשבור את הניכור החברתי והקולנועי באמצעות דימויים פיוטיים. הסגנון המקומי התמקד בנושאים מצומצמים, בעיקר עולם הילדים ומיעוטים אתניים. ריבוי המשמעויות בסרטים אלו מאפשר ביקורת על המשטר, אך היות שהילד והמיעוט משמשים גם כסמלים ארכיטיפיים ואידיאולוגיים, סרטים אלה תואמים את עמדת הממשל ולעיתים אף משמשים כתעמולה עבורו, בעיקר בהצגת אידיליה ותחליף חילוני לדמות המשיח הדתית. הסרטים העוסקים במיעוטים (כמו אפגנים וכורדים) תורמים לגישור בין מגזרי האוכלוסייה ומקדמים את רעיון הפאן-איראניות.


הצלחה בינלאומית וביקורת

הסרטים הפואטיים האיראניים זכו להצלחה רבה ופרסים בפסטיבלים בינלאומיים, ועוררו עניין בקרב חוקרי קולנוע ומדעי החברה. הם מציגים מציאות באור חיובי, והמשטר האיראני מעודד את ייצואם. עם זאת, קיים דמיון בין סרטים אלו לבין הקולנוע הנאצי, שכן שניהם מציגים חזות אידילית ואסתטית שמאחוריה מסתתרת אידיאולוגיה בעייתית. בדומה לקולנוע הנאצי שהלאים את תעשיית הקולנוע ודגל בהצגה אידילית של המציאות, גם הקולנוע האיראני מציג תעמולה מובהקת באמצעות סמלים ארכיטיפיים, ובעיקר דמויות ילדים, המשרתות את מטרות המשטר התיאוקרטי.


התפתחויות עתידיות

הקולנוע הפואטי האיראני, הפועל תחת פיקוח צנזורה ובהשראת האמונה השיעית המיסטית, משתמש ב"דימויים פתוחים" הכוללים צילומי מרחב מנותק, מבט אקספרסיבי, סוף פתוח וסמליות. הסמל הנפוץ ביותר הוא הילד, המשמש תחליף לדמות המשיח השיעי. כיום, יש שאיפה של יוצרים איראנים לעסוק גם בצעירים, נשים וחברה פתוחה יותר, אך הדבר נתקל בהתנגדות השלטון. למרות זאת, נוצרו סרטים פוסט-מודרניים המבליטים מחאה חברתית באופן סוריאליסטי ופואטי. רבים מיוצרי הקולנוע הפואטי האיראני היגרו למערב וממשיכים ליצור, והתפתחויות כגון פוסט-מודרניזם, ריבוי ערוצי המדיה וגלובליזציה צפויות להוליד גל נוסף של סרטים פואטיים איראניים.





23.4.2025

תמצית יחסי סין-מצרים

שיתוף הפעולה הצבאי בין סין למצרים מעמיק משמעותית, כפי שניתן לראות ברכישת מטוסי קרב מתקדמים J-10C ותרגילים אוויריים משותפים ראשונים מסוגם. התפתחויות אלה, על רקע שינויים גיאופוליטיים במזרח התיכון, מעוררות שאלות חשובות לגבי עתיד הבריתות ומאזני הכוחות באזור.

בדומה לעסקת המיראז' 5 בשנות ה-70, בה רכשה מצרים מצרפת, דרך לוב, מטוסי קרב שפותחו במקור בישראל, כך גם רכישת מטוסי ה-J-10C מסין מבוססת על פיתוח ישראלי (ה"לביא"). לאחר שארה"ב ורוסיה סירבו לספק מטוסי קרב חדישים, מצרים רוכשת מסין, על פי מקורות שונים, מטוסי J-10C, בעלי יכולות אוויריות מתקדמות. במקביל, מתנהל משא ומתן לרכישת מטוסי חמקן J-20 או J-31. בנוסף, נפרסה לאחרונה במצרים רכבת אווירית של מטוסי תובלה סיניים ומטוס התרעה מוקדמת KJ-500, לקראת תרגיל אווירי משותף היסטורי.

ההתנהלות המצרית סביב התרגיל האווירי המשותף, המתאפיינת בחשאיות ובחמקנות, מזכירה את הטקטיקה של סוללות טילי הקרקע-אוויר SA-6 שקיבלה מצרים מברית המועצות ערב מלחמת יום הכיפורים, אשר בזכות ניידותן הקשו על גילוין. יש לזכור כי לוח השנה הלאומי משפיע על התודעה הקולקטיבית ועל קבלת ההחלטות. תזמון אירועים צבאיים, כמו מלחמת יום הכיפורים או מתקפת ה-7 באוקטובר, ניצל חולשה מבצעית בימי שבתון.

שיתוף הפעולה הצבאי בין סין למצרים מתרחש על רקע היסטוריה משותפת של מאבק בשלטון קולוניאלי ואינטרס משותף בשליטה בנתיבי שיט באוקיאנוס ההודי. שני המשטרים מתאפיינים במערכת שלטונית וכלכלית ריכוזית ומתמודדים עם אתגרים כלכליים ודמוגרפיים.

מעניין לציין כי גם בסין וגם במצרים מציינים את האחד במאי כחג לאומי, דבר המעיד על קווי דמיון בתפיסות סוציאליות והיסטוריות.

מעבר לדמיון הלשוני, הצירוף "סין-סיני" מקבל משמעות נוספת לאור שיתוף הפעולה האסטרטגי המתהדק ביניהן. ''יום שחרור סיני'' נחגג במצרים ב-25 לאפריל. 

העמקת יחסי סין-מצרים, במיוחד בתחום הצבאי, מהווה התפתחות משמעותית בזירה הבינלאומית, הדורשת מעקב והבנה מעמיקה של השלכותיה האסטרטגיות על האזור.

למעוניינים בהרחבת הידע על סין, ניתן לעיין בספרי "סין: מסע אל לב האימפריה", המציע מבט מקיף על ההיסטוריה, התרבות והחברה הסינית. https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_23.html






22.4.2025

מידי שנה מתקיימת בירושלים תהלוכת תחפושות בשושן פורים. התהלוכה היא שיירה של מיצגים מקוריים ובובות ענק, פרי עבודה תהליכית עם אמנים, מוסדות התרבות, וקהילות העיר. התהלוכה נקראה בשנת 2025 בשם "פורים מאוחדים", על מנת לציין את חשיבות האחדות הלאומית, על רקע המחלוקות הפוליטיות הרבות במדינה.

התהלוכה צעדה במרכז הבירה ירושלים, בין מתחם התחנה למרכז רחוב יפו, ביום ראשון ה-16 במרץ, בין השעות 11:00 ל-14:00. את התהלוכה הובילו משפחות החטופים, יחד עם המיצג "הקו הצהוב" בתפילה ודרישה לשובם במהרה.


השנה, יותר מתמיד, קבלה שמחת הפורים בירושלים גוון נוגה ומרגש. לצלילי השיר 'בלב אחד', המוכר גם כ'סלאם עליכום' או 'בוא תגיד שלום', התמזגו קטעי השמחה הססגוניים של תהלוכת פורים עם תמונות מטלטלות של המציאות המורכבת והכואבת בדרום. השילוב הזה מבקש להדהד את הצורך העמוק באחדות ובתקווה, גם ברגעים קשים, ולזכור את אלה שאינם יכולים לחגוג איתנו.

















19.4.2025

יחסי סין-מצרים


לאחר שארה”ב ורוסיה סירבו לספק מטוסי קרב חדישים, מצרים חתמה עם סין על חוזה, בעסקה שטרם אושרה רשמית,  לרכישת מטוסי J-10C. המטוסים הסיניים, המצוידים בטילים מתקדמים ומשווים ל-F-16 האמריקני, צפויים לספק יתרון במאבק להשגת עליונות אווירית. המטוס מבוסס לפי פרסומים זרים על מטוס הקרב הישראלי "לביא", שבנייתו בוטלה ב-1987.

רכישת המטוס, המבוסס על פיתוח ישראלי היא חזרה על התרגיל שעשו המצרים לישראל, כאשר בראשית שנות ה-1970, כהכנה למלחמת יום הכיפורים, הם קיבלו מצרפת, באמצעות לוב, טייסות של מטוסי מיראז' 5 שישראל פיתחה. 

החוזה נחתם ב-11 באוגוסט 2024, ומצרים תהיה הלקוחה הבינלאומית השנייה של מטוסי ה-J-10C מבית צ'נגדו, אחרי פקיסטן. כבר זמן רב שמצרים מחפשת מקור לרכישת מטוסי קרב חדישים. מטוס ה-J-10C הוא מטוס קרב רב-משימתי המצויד בטילי אוויר-קרקע ואוויר-אוויר מתקדמים. ביצועיו מושווים לאלה של ה-F-16 האמריקני, כאשר למטוס הסיני יתרון במשימות להשגת עליונות אווירית. הפנייה לסין נעשתה לאחר שארה"ב ורוסיה סירבו לספק למצרים מטוסי קרב חדישים. מצרים דחתה הצעה אמריקנית לרכישת קיטים לשדרוג ה-F-16, וכן סירבה להצעה רוסית לרכוש מטוסי מיג-29 בעקבות חוויות שליליות בהפעלת דגם זה שנרכש ב-2015. סין הציגה לאחרונה את מטוס הקרב J-10C בתערוכת תעופה שנערכה במצרים, בספטמבר 2024 – שם טסו לצד מטוסי חמקן סיניים מעל הפירמידות של גיזה. בתערוכה השתתף גם הצוות האירובטי של חיל האויר הסיני. זו הייתה הפעם הראשונה שהצוות הופיע במדינה אפריקאית, וזה גם היה הכי רחוק שהם נסעו כדי להשתתף במופע אווירי בינלאומי. סין הכחישה רשמית את הדיווחים לפיהם מצרים קיבלה את המשלוח הראשון של מטוסי ה-J-10, ותיארה אותם כ”חדשות מזויפות לחלוטין ולא נכונות לחלוטין”. לא ברור אם סין מכחישה את המכירה עצמה, או רק את תהליך המשלוח.

מקור: https://news.walla.co.il/item/3583106


בנוסף, מצרים שוקלת לרכוש מטוסי חמקן מסין. חיל האוויר הישראלי הוא היחיד באזור שמפעיל מטוסי F-35, אבל בקרוב זה עלול להשתנות: בקהיר עשויים לרכוש מטוסי חמקן סיניים. מצרים נמצאת בעיצומו של משא ומתן מתקדם עם סין לרכישת חמישה עשר מטוסי קרב חמקניים מדגם J-20, [או ה-J-31 ]. כך עולה מדיווחים ממקורות בקהיר. על פי דיווח של מקורות אלו, השיחות מתקדמות היטב, כאשר מצרים וסין פותרות היבטים טכניים ולוגיסטיים רבים בעסקה. פריצות דרך משמעותיות הושגו במשא ומתן, במיוחד בכל הנוגע להסכמים טכניים על אופן שילוב מערכת השליטה והבקרה הקיימת של מצרים עם מטוס הקרב J-20. שילוב זה יבטיח התאמה מלאה של ה-J-20 למערך ההגנה האווירית והמבצעית של מצרים. 

גם מטוס ה-J-31 הוא התשובה של הסינים ל-F-35, ומבוסס לפי ההערכות גם על חדירות שביצעו שירותי המודיעין הסיניים למינהלת המטוס בפנטגון. קיים דמיון רב בין המטוסים, והסינים טוענים למאפיינים דומים מבחינת הרדיוס הקרבי, כ-1,200 ק"מ, והמהירות המירבית, 1.8 מאך בגובה רב, והוא מצויד גם כן בשני תאי נשיאת חימוש פנימיים ובכושר נשיאת חימוש כולל במשקל שמונה טונות. כמו המטוס האמריקאי, ה-J-31 מיוצר גם בגרסה להמראה מבסיסים יבשתיים וגם מנושאות מטוסים, אך לא קיים בגרסת המראה ונחיתה אנכית. 

מקורות: https://news.walla.co.il/item/3679894, https://www.israeldefense.co.il/node/64683#google_vignette


באמצע אפריל 2025, רכבת אווירית סינית הופעלה לטובת מצרים, באמצעות יותר מחמישה מטוסי תובלה צבאיים מדגם Xian Y-20. הגעת מטוסי הענק הללו מסמלת את העמקת הקשרים הצבאיים בין סין למצרים ומעוררת שאלות לגבי השאיפות האסטרטגיות של בייג’ין באזור שהייתה הרבה זמן תחת השפעה מערבית ורוסית. פריסת מטוסי המטען הכבדים, ה-Y-20, אבן יסוד ביכולות הטיסות האוויריות ההולכות וגדלות של סין, מעידה על שינוי גיאופוליטי רחב יותר שעלול לעצב מחדש בריתות ומאזני כוחות במזרח התיכון ובצפון אפריקה. 

מקור: https://nziv.net/115530/


החל מאמצע אפריל 2025  סין פורסת מטוס התרעה מוקדמת מדגם KJ-500 מוקדמת למצרים. כנראה לקראת תמרונים אוויריים משותפים שיחלו בקרוב.  זאת הפעם הראשונה שפלטפורמה סינית כזו נפרסה מערבה כל כך. התרגיל האווירי המשותף יתקיים מאמצע אפריל עד תחילת מאי, והם האימון המשותף הראשון בין חילות האוויר הסינים והמצריים, אם כי היו תרגילים ימיים קודמים בין שתי המדינות. תרגיל זה נתפס כבעל משמעות רבה בהגברת שיתוף הפעולה המעשי והעמקת קשרי הידידות והאמון ההדדי בין שני הצבאות. מערכת המכ”ם של ה-KJ-500 נועדה לזהות מגוון רחב של מטרות, כולל כאלה עם חתימת מכ”ם נמוכה. מערכת זו מסתמכת על מכ”ם בעל ביצועים גבוהים עם קצב רענון גבוה, המאפשר לו לעקוב אחר מטרות חמקניות וכלי טיס מהירים. טווח הזיהוי המרבי של המכ”ם הוא כ-470 קילומטרים, מה שהופך אותו למתאים לזיהוי טילי שיוט על-קוליים וכלי טיס בגובה נמוך, עם יכולת לעבד כמויות גדולות של נתונים ביעילות וללא אובדן אותות. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שסין פיתחה טכנולוגיית מכ”ם משלה כדי לשפר את יכולתה לזהות מטוסי חמקן אמריקאים. מדענים סינים עבדו על מערכות מכ”ם המקושרות לרשת הלוויין Beidou, שיכולות לעבור למערכות חלופיות ל-GPS ומקביליו במערב. 

מקור: https://nziv.net/115562/


אם אתם סקרנים לגבי סין ורוצים להרחיב את אופקיכם, אני מזמין אתכם לקרוא את ספרי "סין - מסע אל לב האימפריה". הספר מוצג בבלוג שלי כספר דפדוף דיגיטלי מעוצב. ספר זה מזמין אתכם למסע מרתק אל לב ליבה של סין, ארץ עתיקת יומין ומודרנית כאחד. בין דפיו תגלו את סיפורה המורכב והמרתק של סין, החל מהגיאוגרפיה וההיסטוריה שלה, דרך התרבות, הדת והחברה, וכלה בכלכלה, החינוך והאמנות. הצטרפו אלינו למסע בזמן, מימי הקיסרות המפוארת ועד ימינו אנו, ותכירו את האישים שעיצבו את סין לאורך ההיסטוריה, כמו שושלות הקיסרים, מהפכת התרבות והרפורמות הכלכליות. תצללו אל תוך התרבות הסינית המגוונת, ותגלו את המסורות העתיקות, האמונות הדתיות והפילוסופיות שעיצבו את אופייה הייחודי. תכירו את הקונפוציאניזם, הטאואיזם והבודהיזם, ותבינו את השפעתם על החשיבה וההתנהגות הסינית. תפגשו את הדמויות שעיצבו את ההיסטוריה והתרבות הסינית, כמו קובלאי חאן וקאנגשי, וגם את הדמויות הבולטות של ההווה, כמו שי ג'ינפינג ורובין לי. תגלו את האתגרים העומדים בפני סין המודרנית, כמו פערים חברתיים, בעיות סביבתיות והשפעות גלובאליות, ותבינו כיצד סין מתמודדת איתם. הספר משלב טקסט עשיר ותמונות מרהיבות, כדי להעניק לכם חוויה מלאה ומרתקת. בין אם אתם מתעניינים בהיסטוריה, בתרבות, בכלכלה או באמנות, ספר זה יפתח בפניכם צוהר לעולם המופלא של סין.

קישור: https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_23.html


היחסים בין סין למצרים נטועים עמוק בהיסטוריה, ומושתתים על מסורת משותפת עתיקת יומין. שתי המדינות מתהדרות בעבר של שלטון קיסרי מפואר ובתרבויות נהרות מהקדומות ביותר בעולם. לאחר תקופת שקיעתן של השושלות הקיסריות, הן חוו שתיהן תקופה ממושכת של שלטון קולוניאלי. בעת החדשה, הן קמו לתחייה והתבססו מחדש בסמיכות זמנים תחת אידיאולוגיה קומוניסטית, אשר עם חלוף העשורים התפתחה לקפיטליזם סוציאליסטי. כיום, סין ומצרים חולקות אינטרס אסטרטגי משותף בשליטה בנתיבי השיט באוקיאנוס ההודי, דבר המנוגד להגמוניה של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור, ובראשן הודו ואוסטרליה.

הן בסין והן במצרים, הראשון במאי מצוין כיום חופשה שנתי מלא. לעומת זאת, במדינות רבות במערב, לרבות ישראל, ציון יום זה כמעט ונעלם בעשורים האחרונים.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/International_Workers%27_Day


לוח השנה הלאומי, מעבר להיותו כלי ארגוני למדידת זמן, טומן בחובו משמעות עמוקה בעיצוב התודעה הקולקטיבית והרגלי החשיבה הן של האזרחים והן של מקבלי ההחלטות במדינה. כל אומה, באמצעות ציון ימי זיכרון, חגים לאומיים ומועדים בעלי חשיבות היסטורית או תרבותית, יוצקת תוכן ומשמעות לזהותה הלאומית. ימים אלה הופכים לאבני דרך בנרטיב הלאומי, מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי, ומנחילים ערכים, סמלים ולקחים היסטוריים מדור לדור. הבחירה אילו ימים לציין, ובאיזה אופן, אינה אקראית. היא משקפת את סולם הערכים של החברה, את האירועים המכוננים בתולדותיה, ואת השאיפות והחלומות לעתיד. ימי חג לאומיים מטפחים תחושת שייכות וסולידריות, בעוד שימי זיכרון מעצבים את ההבנה המשותפת של טרגדיות ואת המחויבות לעתיד טוב יותר. באופן זה, לוח השנה הלאומי הופך למעין "תוכנית לימודים" לאומית בלתי פורמלית, המקנה לאזרחים ולמנהיגים מסגרת התייחסות משותפת, המשפיעה בסופו של דבר על תהליכי קבלת ההחלטות המדיניות. 

ההשלכות של לוח השנה הלאומי חוצות את גבולות המדינה ומשפיעות גם על הזירה הבינלאומית. מדינות אחרות עוקבות בקפידה אחר הניואנסים של לוח השנה הלאומי של יריבותיהן ושותפותיהן. הבנה של ימי השבתון, החגים והמועדים המיוחדים יכולה לספק תובנות חשובות לגבי מצב הרוח הלאומי, רמת המוכנות, ואפילו נקודות תורפה פוטנציאליות.

האירועים הטראגיים של השביעי באוקטובר מהווים דוגמא מצמררת לכך. העובדה שהמתקפה הרצחנית התרחשה ביום שבתון, יום בו השגרה הלאומית בישראל שונה, והערנות עשויה להיות פחותה, נוצלה היטב על ידי חמאס. באופן דומה, מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, יום בו חלק גדול מהאוכלוסייה היה עסוק בתפילות ובמסורת, והצבא היה בדלילות כוחות מילואים. שני אירועים אלו מדגישים את החשיבות הקריטית של המודעות ללוחות השנה הלאומיים, הן מבפנים והן מבחוץ, ואת הפוטנציאל הטמון בניצול נקודות זמן אלו.


חשיבות לוח השנה הלאומי בזירה הבינלאומית משתקף גם ברזולוציה נמוכה יותר, בתוך ארגונים מכל הסוגים. קביעת סדר יום מאורגן היא אבן יסוד בניהול אפקטיבי ובהכוונת תהליכי קבלת החלטות. הדבר מקבל משנה תוקף בארגונים מבוססי מידע, שם סדר היום מכתיב את קצב זרימת המידע, את תדירות הדיונים ואת מועדי קבלת ההחלטות הקריטיות.בארגונים אלה, סחר החליפין במידע בין הגורמים האחראים על איסופו וניהולו הוא מרכזי. סדר היום, באמצעות קביעת מפגשים קבועים כגון כינוסים יומיים, פגישות בוקר, דיונים שבועיים, ישיבות חודשיות או סקירות רבעוניות, מבטיח שמידע רלוונטי יגיע בזמן לגורמים הנכונים. מסגרת זמן קבועה זו מאפשרת:סנכרון מאמצים. סדר יום ברור מאפשר לקבוע מועדים לקבלת החלטות חשובות, תוך התבססות על המידע שהוצג בדיונים הקודמים, ויוצר תרבות ארגונית של שיתוף פעולה, אחריות ועמידה בזמנים. קהילת המודיעין היא דוגמא מצוינת לארגון מבוסס מידע בו סדר יום מאורגן הוא קריטי. מפגשים יומיים להערכת מצב, דיונים שבועיים על מגמות אסטרטגיות וסקירות חודשיות של פעילות מבצעית הם חלק בלתי נפרד מסדר היום. יתר על כן, קהילת המודיעין מקיימת קשר רציף עם קהילות מודיעין מקבילות, וגם במסגרת יחסים אלה, סדר יום מוסכם וקבוע של חילופי מידע ועדכונים הוא חיוני לשיתוף פעולה אפקטיבי.


ימים אחדים לפני האחד במאי חוגגים במצרים את החג הלאומי ''יום שחרור סיני'', המציין את שחרור אדמת סיני מהכיבוש הישראלי בחזרה לריבונות המצרית. ''יום השנה לשחרור חצי האי סיני'' נחגג ב-25 באפריל של כל שנה, ומציין את היום בשנת 1982 בו מצרים גבתה את אדמת סיני, ואת נסיגת החייל הישראלי האחרון מהעיר טאבה בשנת 1988. זאת בהתאם להסכם השלום הבינלאומי של 1979 וההסדר הדיפלומטי של 1979. ביום זה נותנים המצרים כבוד לקצינים ולחיילים שהיו הקורבנות שלהם שהובילו להחזרת סיני. יום זה מוקדש גם לחגיגת יופיו של חצי האי סיני, שבו ערים תיירותיות רבות כמו שארם א-שייח' ודהב, לאורך הריביירה המצרית בים סוף, והן יעדים פופולריים עבור מצרים ותיירים זרים כאחד.

מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Sinai_Liberation_Day


בישראל מציינים בסמיכות לתאריכים הנ''ל את ''יום השואה''. יום השואה בישראל בשנת 2025 חל בערב יום רביעי, 23 באפריל 2025, ויסתיים בערב יום חמישי, 24 באפריל 2025. דווקא בערב תשעה באב בשנת 1941, תאריך בעל משמעות היסטורית של אבל וחורבן בעם היהודי, חתם הפושע הנאצי הרמן גרינג על הפקודה המבצעית ל"פתרון הסופי של שאלת היהודים". פקודה זו, שהועברה לידו של ריינהארד היידריך, הייתה למעשה ההוראה המפורשת והמתועדת לתחילתו של רצח העם השיטתי והמתוכנן של יהודי אירופה.

ניתן לראות בכך לא רק צירוף מקרים מצער, אלא גם ביטוי סמלי של הרוע הנאצי, אשר ביקש אולי לנצל את התודעה ההיסטורית היהודית, את יום האבל העמוק, כרקע לתחילת מימוש תוכנית ההשמדה. ייתכן כי הייתה כאן כוונה זדונית נוספת, מעין "חתימה" שטנית על גורל העם היהודי דווקא ביום בו הוא מתאבל על חורבנו בעבר.

ההבנה של הקשר הזה, בין תאריכים בלוח השנה היהודי לבין נקודות מפנה היסטוריות כה נוראות, מעבר לכך שהיא מעמיקה את תחושת האובדן ומדגישה את חשיבות הזיכרון, היא מזכירה לנו כי גם בתוך מעגלי הזמן והמסורת המקודשים שלנו, אירועים חיצוניים יכולים לפרוץ ולחולל טרגדיה בקנה מידה בלתי נתפס. 

קישור: https://holymap.blogspot.com/2009/07/blog-post_6975.html


המעונינים בהרחבת הידע שלהם בנושא השואה מוזמנים לקרוא את הספר: גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה - קורות ניצולת שואה ששרדה שש שנים במחנות הריכוז. "אם צריך, תהיו חזקים כמו ברזל. אם צריך, תהיו רכים כמו חמאה." אלו המילים שמלוות את גולדה הצעירה בדרכה המפותלת, כפי שהיא מספרת בספרה האמיץ. "גולדה גיבורת השואה" הוא סיפור יוצא דופן על נערה שהפכה לגיבורה. ממאבק הישרדות יומיומי, מול מכונת ההשמדה הנאצית, היא צומחת כדמות מעוררת השראה. זהו סיפור על גבורה ותקומת העם היהודי, המשלב בין נקודת מבט אישית לתיעוד היסטורי רחב יריעה. גולדה, נערה יהודייה מלאת חיים, נאלצת להתמודד עם מציאות בלתי נתפסת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מבית חם ואוהב בעיירה פולנית, היא נשאבת אל תוך מחנות עבודה וריכוז, אך מסרבת להיכנע. זהו סיפור שונה ומרתק על תקופת השואה. זהו אינו רק סיפור על אובדן וחורבן, אלא גם סיפור על נערה צעירה ונחושה, שמסרבת להיות קורבן. גולדה מפגינה כוח פיזי ונפשי יוצאי דופן, בזמן שהיא מתמודדת עם עבודות פרך מפרכות, תנאי רעב קשים, עינויים, ומראות זוועה בלתי נתפסים. גולדה זנדמן שורדת שש שנים במחנות הריכוז, לא בזכות פסיביות, אלא בזכות אומץ ליבה ותושייתה. היא סוחרת ממולחת, מבריחה נועזת, מתחכמת, ועושה הכל כדי לשרוד. היא רוקמת קשרים מורכבים, מתמודדת מול אנטישמיות קיצונית, וניצבת מול המוות בעיניים פקוחות. זהו סיפור מטלטל על גבורה, תושייה ונחישות, המגולל את קורותיה של אישה יוצאת דופן, על רקע התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא מאיר באור חדש את גבולות האנושיות, הנשיות והגבורה.

קישור: https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_25.html



8.4.2025

מרכז ושוליים: דינמיקה חזותית ומרחבית בעידן המודרני

בעידן הנוכחי, החשיבה החזותית והמרחבית תופסת מקום מרכזי יותר ויותר על חשבון החשיבה המילולית. הוגי דעות מודרניים ופוסט-מודרניים מצביעים על כך שתמונת העולם שלנו כיום מעוצבת במידה רבה על ידי דימויים חזותיים, כפי שמשתקף בתרבות הקולנוע והתקשורת החזותית. ארנהיים אף טען כי אין הבדל מהותי בין חשיבה מילולית לחזותית, וכי הבנתנו את המציאות נשענת בעיקר על תפיסות חזותיות טהורות, בעוד שהשפה ממלאת תפקיד משני. מחקרים מדעיים אף תומכים בכך, באמצעות גילוי העדפות נושאיות ברשתית העין.

תפיסת העולם העכשווית היא במהותה סינמטית, כאשר המציאות הקולנועית נתפסת לעיתים כממשית יותר מהמציאות עצמה. זוהי הסבה מעולם של מבני דעת מילוליים לעולם דומיננטי של חשיבה חזותית. הגודש החזותי המתמיד הפך למאפיין מרכזי של החשיבה האנושית, בניגוד לעבר בו מבני דעת מושגיים היוו את הבסיס. בעבר, תמונה הייתה נדירה ומילים היו בשפע, כך שסביב תמונה אחת נבנה עולם שלם באמצעות מילים. כיום, המצב התהפך: אנו מוצפים בתמונות אך המילים הפכו יקרות יותר.

בתוך תמונת העולם החזותית, המימד האנכי ממלא תפקיד משמעותי. בעבר, פסגות הרים מרשימות נתפסו כחשובות, אך בעולם המודרני, התפתחות הטכנולוגיה והאדריכלות יצרה שפע של מבנים גבוהים. תהליך זה חיבר בין המימד האופקי הקדום של הקרקע לבין קנה המידה האנכי האינסופי, ויצר את עידן גורדי השחקים. שדה התעופה המודרני אף הוא מהווה ביטוי חזותי מרכזי של עיר העתיד, כהפשטה מוחשית של כיבוש האוויר. חווית ההגעה לשדה התעופה, ההמתנה והטיסה מעוצבות לא פעם כרצף מבוים של אירועים, המדגיש את הקשר לתפקוד הקולנועי של הנוף האווירי.

יחסי מרכז-שוליים הם מושג יסודי בחשיבה האנושית, ובמקורם הם ליניאריים ומילוליים, כפי שבא לידי ביטוי בחוקי המשילות השונים. אולם, חוקי החשיבה החזותית מלמדים כיצד עצמים חזותיים מתארגנים יחד למבני חשיבה, ובכך מסבירים גם יחסי מרכז-שוליים כ"שליטה באמצעות עיצוב". כל צורת הוויה מרחבית מכילה בתוכה יחסי מרכז-שוליים, המוכרים בפיזיקה כצמד הכוחות "צנטריפטלי-צנטריפוגלי". כאשר קיימת תנועה בשני הכיוונים, המרחב הופך למערכת דינמית עם תשומה, תפוקה והיזון חוזר.

התנועה הצנטריפטלית האנושית, מהמרחב פנימה, קדמה לתנועה הצנטריפוגלית. היא מתועדת עוד מהתקופה הניאוליתית, עם התאגדות האדם הקדמון בחבורות והקמת יישובים קבועים. בסביבות שנת 5000 לפני הספירה, עם עליית הערים והשפה הכתובה, החלה להתפתח התנועה הצנטריפוגלית, שהגיעה לשיאה ביוון העתיקה. נוצר דפוס קינטי חדש של תנועה מהמרכז לפריפריה, אשר שילב בתוכו את התנועות הצנטריפטליות הקדומות. התקופה הקלאסית העתיקה מסמנת את הזמן בו המשטר הצנטריפוגלי הפך לדומיננטי יותר.

דימוי משולב זה של תנועה צנטריפטלית וצנטריפוגלית הפך לתנאי ראשוני להתמצאות במרחב. ה"מרחביות" היא תהליך צנטריפטלי של איסוף ו"קיפול" זרימות למקומות מסוימים. מבחינה קינטית והיסטורית, אנו מתחילים בפריפריה, עם מרחבים שונים המתגלים בצורות ביתיות ואנטומיות. כאשר המרחב של הצטברות צנטריפטלית מושלם, נוצרת צומת מרכזית וריכוזית, אשר מגיבה החוצה ומקרינה תנועה לכל הכיוונים.

לשני כוחות אלה השפעה רבה על הגדרת תהליכים חברתיים רבים תחת המושג הרחב של יחסי מרכז-שוליים. הם מאפיינים משטרים פוליטיים, ובמיוחד את הדמוקרטיה. הגלובליזציה היא דוגמא בולטת לכך, כתוצאה של כוחות היסטוריים עמוקים ביחסים בינלאומיים. תהליכים מקומיים יותר מתרחשים באזורים שונים בעולם, המעידים על מתח מתמיד בין כוחות מרכזיים ושוליים.

תחומים ספציפיים בהם בולטת הדינמיקה הזו כוללים את מערכת החינוך, עם העימות בין שאיפות המורה הצנטריפטליות להנחלת ידע לשאיפות התלמידים להתבטאות עצמית צנטריפוגלית, ואת האינטרנט, בו פועלים כוחות צנטריפטליים של חברות ענק מול כוחות צנטריפוגליים של יחידים וקבוצות קטנות.

ה"אנכיות" היא ביטוי חזותי חשוב של יחסי מרכז-שוליים, היוצרת דיאלקטיקה בין ה"נשגב" והשאיפה למעלה לבין המציאות הקרקעית. כל מה שגבוה יותר נתפס כחשוב ומרכזי יותר, כפי שמשתקף בתופעת "מרכז העיר" עם ערך הקרקע הגבוה והבניינים היקרים.

יחסי מרכז-שוליים, אם כן, הם מרכיב יסודי בחברה האנושית, המתקיימים הן כביטוי מילולי והן כביטוי חזותי, ולעיתים משולבים במימד אנכי. הדינמיות בין המרכז לשוליים יוצרת מבנה ספירלי מפותל, כפי שמודגם במהפכה הצרפתית. הוגים כמו לוי-שטראוס וממשיכיו ניתחו את חשיבות הסמלים בחברה המודרנית על בסיס יחסים אלה, תוך שימוש במושגים כמו "פאן-אופטיקון". לבסוף, כפי שטען בשלאר, האדם מוגדר במרחב, וההבדל בין "פה" ל"שם" משקף את הדיאלקטיקה הבסיסית של יחסי מרכז ושוליים בעיצוב תפיסת העולם שלנו.

9.3.2025

ארבעת הבנים בהגדה כמודל לקבלת החלטות בצבא


בהגדה של פסח מופיעים ארבעה בנים:

חכם

רשע

תם 

שאינו יודע לשאול


ניתן לראות את ארבעת הבנים כמודל לקבלת החלטות בצבא, המבוסס על ארבעה עמודי תווך: מודיעין, קבלת החלטות, פיקוד ושליטה וביצוע.

  • החכם: מייצג את איסוף המודיעין. בדומה לחכם השואל ומעמיק, המודיעין אוסף ומנתח מידע קריטי לקבלת החלטות.

  • הרשע: מייצג את קבלת ההחלטות, לרוב על ידי דרג מדיני או פיקודי בכיר. בדומה לרשע המערער, החלטות אלו יכולות להיות נועזות ואף שנויות במחלוקת.

  • התם: מייצג את פיקוד השליטה, האחראי על העברת הפקודות מהמטה לשטח. בדומה לתם הפועל בפשטות, תפקידם הוא להבטיח שההוראות יבוצעו כנדרש.

  • זה שאינו יודע לשאול: מייצג את הלוחמים בשטח, המבצעים את הפקודות. בדומה למי שאינו שואל, תפקידם הוא לבצע את המשימה ללא עוררין. יש לכך שתי סיבות:

    • במסגרת תפקידם, עליהם לבצע ללא שאלות.

    • בפועל, הם המבצעים ולכן, הם יודעים הכל בשטח, ואין להם צורך אמיתי בשאילת שאלות.

באמצעות מודל זה, ניתן להבין טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות הצבאי ואת תפקידו של כל גורם בו.








11.1.2025

הקישור היבשתי למפרץ: חלום או חזיון תעתועים?


המלחמה בעזה נתפסת כיוזמה של חמאס, ללא קישור למצרים או ליוזמת השלום בין ישראל לסעודיה, הכוללת הצעה ליצור אלטרנטיבה לתעלת סואץ באמצעות נתיב יבשתי, דרך סעודיה, בין המפרץ הפרסי לים התיכון. זאת, למרות שניסיון העבר מלמד על הקשיים הכרוכים בהחלפת נתיבי מים מרכזיים. דוגמאות לכך הן: טורקיה -  מנסה לקדם הקמת תעלת מים שתתחרה בתעלת בוספורוס. ניקרגואה - יוזמה סינית לחפור תעלה שתתחרה בתעלת פנמה נתקלת בקשיים. תאילנד - תוכנית לחפור תעלה שתהווה אלטרנטיבה לנתיב דרך מיצרי מלאקה נתקלת בהתנגדות. ניסיון העבר מלמד שיוזמות כאלו מתקשות להתממש, בין היתר בשל חששות גיאופוליטיים וכלכליים.

אמנם הפרויקטים שהוזכרו אכן שונים מנתיב יבשתי, כמו כזה שיקשר את המפרץ הפרסי לים התיכון. מדובר בנתיבים ימיים אלטרנטיביים, בעוד שהנתיב היבשתי המוצע הוא מסוג אחר לגמרי. דוגמה לכך היא מסילת הרכבת במקסיקו, המחברת בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי ותהווה תחרות לתעלת פנמה בתחום תעבורת המכולות. עם זאת, חשוב לציין שגם נתיבים יבשתיים יכולים להתחרות בנתיבים ימיים, ולעיתים אף להוות חלופה נוחה יותר.  אכן, הקמת נתיב יבשתי עשויה לעורר פחות התנגדות ביחס לנתיב ימי חלופי, בין היתר משום שהיא פחות מאיימת על האינטרסים של המדינות השולטות בנתיבים הימיים הקיימים, בעיקר מכיוון שהיקף התעבורה בנתיב יבשתי נמוך יותר מאשר בנתיב ימי.  ובכל זאת, כל פרויקט תחבורה בסדר גודל בינלאומי, שמטרתו להתחרות בנתיב קיים, צפוי לעורר התנגדויות וקשיים משמעותיים, הן ברמה הגיאופוליטית והן ברמה הכלכלית. זאת גם עקב חוסר הוודאות הכרוכה בעתיד תעבורת המכולות, ההופכת להיות אוטונומית. 

שליטה בנתיבי מים מרכזיים היא מקור כוח משמעותי, והמעצמות לא מוותרות עליו בקלות. הקשר של נתיבי המים הבינלאומיים לסכסוכים בינלאומיים רחבי היקף הוא רב: דוגמאות: סין מנסה להרחיב את השפעתה באזורים אסטרטגיים, כולל נתיבי מים חשובים, והמאבק שלה על השליטה בים סין הדרומי קשור לשליטה במיצרי מלקה. ארצות הברית רואה בתעלת פנמה נתיב מים בינלאומי שהוא נכס אסטרטגי וחיוני לשמירה על הסדר העולמי,  ונשמעים בה קולות גוברים להחזרת הריבונות על התעלה. היא עלולה להתנגד ליוזמות שעלולות לאיים על האיזון הקיים בחופש השיט.

מנקודת מבט של מעצמה כמו רוסיה, המעבר מנתיב מים בינלאומי כמו מיצרי הבוספורוס לנתיב מים לאומי ממערב לאיסטנבול, כמו שטורקיה שואפת לבנות, עלול להתפרש כאובדן חלקי של חופש התנועה שלה. הנה כמה סיבות לכך: שליטה - נתיבים לאומיים נתונים לשליטתן הבלעדית של המדינות שבהן הם עוברים. מדינות אלו יכולות להטיל מגבלות, אגרות, או אפילו לסגור את הנתיב למעבר ספינות של מדינות אחרות, מה שעלול לפגוע באינטרסים של מעצמות כמו רוסיה. כלכלה - אגרות המעבר בנתיבים לאומיים עשויות להיות יקרות יותר. ביטחון - מעצמות מעוניינות שנתיבי מים מרכזיים יישארו פתוחים למעבר חופשי כדי להבטיח את יכולתן להעביר סחורות וכוחות צבאיים באופן חופשי. שליטה של מדינה אחת בנתיב עלולה לאיים על ביטחונן. לכן יתכן שמלחמת רוסיה-אוקראינה, שהיא בחלקה גם מלחמה על השליטה בים השחור, פרצה גם בגלל שאיפת ארדואן להקים את התעלה האלטרנטיבית למיצרי הבוספורוס. 

באופן בלתי נמנע, חלופה יבשתית לתעלת סואץ שתעבור דרך ישראל תביא גם לכך שיוקם נמל ענק בעזה, שיביא לפריחה כלכלית ברצועה, יצירת מקומות עבודה ופיתוח תשתיות. הרעיון של נתיב תחבורה יבשתי בין המפרץ לישראל, עם נמל ענק בעזה, הוא רעיון מפתה לכאורה. יש לו פוטנציאל להביא שלום ורווחה גם לתושבי עזה, עד לרמה שהיא תהפוך ל''סינגפור'' של האזור. 

מצרים, עם זאת, עלולה להתנגד לפרויקט. הסיבה העיקרית לכך היא החשש מפגיעה בהכנסות מתעלת סואץ, שהיא מקור הכנסה משמעותי למצרים. האינטרסים המצריים  הם: שמירה על מונופול - מצרים מעוניינת לשמור על מעמדה כנתיב המעבר הימי המרכזי בין אסיה לאירופה. הכנסות - תעלת סואץ מניבה למצרים הכנסות עצומות, והיא לא תרצה שפרויקט אחר יתחרה בה. השפעה אזורית - מצרים רואה עצמה כמנהיגה אזורית, ופרויקט שיפחית את חשיבותה עלול לפגוע במעמדה.

הרעיון של נתיב יבשתי בין המפרץ לישראל עם נמל בעזה הוא בעל פוטנציאל עצום, אך הוא נתקל במכשול משמעותי בדמות האינטרסים המצריים. אין סיכוי לשכנע את מצרים שהוא לא יפגע באינטרסים שלה, ויביא לה תועלת כלכלית ופוליטית.

רעיון עתידה המדיני והכלכלי של רצועת עזה, מהרגע שתשוחרר מהלחץ להפוך ל"סינגפור", ותתמקד בכלכלה שמבוססת על ייצור מקומי וסחר עם מצרים וישראל, מציג גישה פרגמטית ומעשית יותר לפיתוח כלכלי וליציבות אזורית, שלפיה הסכסוך בינה למדינת ישראל ידעך מעצמו. הנה כמה יתרונות פוטנציאליים לגישה זו: ריאליות - מודל "סינגפור" דורש תנאים ספציפיים שקשה לשחזרם בעזה, כמו יציבות פוליטית, מערכת משפט חזקה ותשתית מתקדמת. התמקדות בייצור מקומי וסחר אזורי מציעה דרך ריאלית יותר להשגת צמיחה כלכלית. ביטול החלום להפוך ל''סינגפור'' הוא ביטול השאיפות הלאומיות הגרנדיוזיות של רצועת עזה. לעומת זאת, הוא מציע יתרונות אחרים: ניצול יתרונות יחסיים - עזה יכולה למנף את משאביה הקיימים, כמו כוח אדם זול, קרבה גיאוגרפית לשווקים גדולים ומסורת חקלאית, כדי לפתח תעשיות מקומיות ולייצא מוצרים ושירותים למצרים וישראל. הפחתת תלות - התמקדות בסחר אזורי יכולה להפחית את התלות של עזה בסיוע בינלאומי ובגופים חיצוניים, ובכך לחזק את עצמאותה הכלכלית והפוליטית.

קידום השלום עם סעודיה והקמת קישור יבשתי בין ישראל למפרץ הפרסי הם שני מהלכים בעלי פוטנציאל אדיר לשנות את פני המזרח התיכון. השלום עם סעודיה יביא ליציבות אזורית חסרת תקדים.יפתח ערוצים חדשים לשיתוף פעולה כלכלי ומדיני, יסייע לבלום את ההשפעה האיראנית, ויקדם נורמליזציה עם מדינות מוסלמיות נוספות. הקישור היבשתי יהפוך את ישראל לגשר יבשתי בין אסיה לאירופה, יקצר משמעותית את זמני השינוע של סחורות, יוזיל עלויות ויפתח שווקים חדשים, ויחזק את מעמדה של ישראל כמרכז תחבורה ותיירות. עם זאת, חשוב לזכור שתהליכים אלו דורשים טיפול עדין וזהיר. הקישור היבשתי מעורר חששות ביטחוניים ופוליטיים במדינות המעורבות, דורש תיאום מורכב והשקעות גדולות בתשתיות, ועלול להיתקל בהתנגדות מצד גורמים אינטרסנטיים. לכן, יש לקדם את שני התהליכים בצורה הדרגתית, תוך התחשבות ברגישויות השונות ובניית אמון בין הצדדים. גישה אורגנית, המבוססת על דיאלוג שקט וצנוע, עשויה להניב תוצאות טובות יותר בטווח הארוך.

מדינת ישראל צריכה לשקול מחדש את ההחלטה לקדם את פרויקט התחבורה בין המפרץ הפרסי לישראל, זאת על מנת לשמור על יחסים טובים עם מצרים, ולהרגיע את הסכסוך מול רצועת עזה. גם מול איראן, הרואה בקישור היבשתי המתוכנן סכנה - מהסיבות שנמנו למעלה, יש סיכוי להפגת מתחים. 

זאת למרות ההשקעות העצומות שבצעה ישראל, בעיקר בהקמת נמל המפרץ בחיפה. מן הראוי הוא להשקיע בשדה התעופה הקיים בחיפה ולהרחיב אותו, במקום לנסות לקשר את הנמל הימי והעיר למפרץ הפרסי. הרחבת שדה התעופה בחיפה והפיכתו לנמל תעופה מרכזי נוסף בישראל, עם קריית תעופה משגשגת, יכולה להיות בעלת יתרונות רבים: הגברת הנגישות לחיפה - שדה תעופה גדול ופעיל ימשוך תיירים, אנשי עסקים ומשקיעים לעיר, ויחזק את מעמדה כמרכז כלכלי ותרבותי מוביל בצפון הארץ. יצירת מקומות עבודה - קריית תעופה תביא לפיתוח עסקים חדשים וליצירת מקומות עבודה רבים בתחומים מגוונים, כמו תעופה, תיירות, מסחר ושירותים. חיזוק הכלכלה המקומית - הגברת הפעילות הכלכלית בעיר תביא להכנסות מוגברות ממיסים ותתרום לפיתוח תשתיות ושירותים עירוניים משופרים. פיתוח בר-קיימא - שדה תעופה מודרני יכול להיות מתוכנן תוך התחשבות בסביבה, תוך שימוש בטכנולוגיות ירוקות וצמצום פליטות מזהמים.


פני הספינקס של מצרים





8.11.2024

מגיפת השפעת העולמית

חודש נובמבר מזוהה בישראל כתקופה שבה משרד הבריאות קורא לציבור להתחסן נגד שפעת. מזג האוויר המתחיל להתקרר, והמעבר בין עונות, יוצרים קרקע פורייה להתפשטות וירוסים, כולל וירוס השפעת. אנשים רבים חשים חולשה ועייפות בתקופה זו, וחוששים מהידבקות במחלות חורף.

מלחמת העולם הראשונה הסתיימה בנובמבר 1918, בסיומו של גל מגיפת שפעת בקרב החיילים. המגיפה התעצמה ברחבי תבל לאחר המלחמה, וגרמה אבידות בנפש באוכלוסיה האזרחית במימדים שהאפילו על המלחמה עצמה. 

חוסר המידע בציבור לגבי היקפה ומשמעותה הצבאית והאזרחית של מגיפת השפעת, ההשפעה החברתית הקשה שלה, וההסתבכות הפסיכיאטרית שנגרמה לעיתים בעטיה, היו בית גידול מוצלח לעלית הימין הקיצוני והנאצים בגרמניה. 

התחושה בקרב חלקים בציבור הגרמני לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה שחיל האוויר היה קרוב להכריע את המלחמה בזכות עליונותו הטכנולוגית והטייסים המיומנים שלו. תחושה זו, למרות שלא תאמה לחלוטין את המציאות, תרמה לעליית כוחו של הימין הקיצוני בגרמניה.  תעמולה ימנית קיצונית הפיצה את המיתוס שגרמניה לא הפסידה במלחמה בשדה הקרב, אלא "נדקרה בגב" על ידי גורמים פנימיים כמו יהודים, סוציאליסטים ופוליטיקאים מושחתים. מיתוס זה טען שהצבא הגרמני, ובעיקר חיל האוויר, היה קרוב לניצחון, אך נבגד ונאלץ להיכנע.

בימי קדם, ציפורים בכלובים הוצבו בחדרי חולים, כסגולה לטיהור האויר, ומטוסים, כמו הציפורים, מגיעים לאויר הפסגות הצח בקלות. גם סרט הקולנוע נחשב כמטהר אויר. אנשים נהרו לבתי הקולנוע, בראשית ימיו, בין היתר כי חווית הצפיה בתמונות הנעות שעל המסך היתה חוויה מרגיעה, שיצרה תחושה של אויר נקי.

מדינת ישראל נמצאת בימים אלה של חודש נובמבר 2024 במצב תשישות שאינו רחוק מזה של המדינות שלחמו במלחמת העולם הראשונה. מתקפות הטילים, הרקטות והדרונים הרצופות מחלישות את האוכלוסיה, במשך יותר משנה של מלחמה מתישה בשבע חזיתות.

מתקפות אלה באות בהמשך לגורמים רבים שגרמו להחלשות האוכלוסיה בשנים האחרונות: חמש מערכות בחירות בזו אחר זו, מגפת הקורונה, השסע הפנימי והמאבק הציבורי כתוצאה מרצון הממשלה במהפכה משפטית והשתמטות חרדית, וולאחרונה גם מערכת הבחירות המותחת  בארצות הברית.

המלחמה, מעבר להיותה מאבק פיזי בשדה הקרב, היא גם מלחמה על התודעה. הצדדים הלוחמים משקיעים משאבים רבים בתעמולה, בהפצת מידע כוזב, ובניסיון לעצב את הנרטיב לטובתם. הדבר נעשה באמצעות אפיקי התקשורת הממוסדים כמו ערוצי טלוויזיה, אתרי חדשות ועיתונים, וגם באמצעות רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות אחרות. ההצפה המתמדת של מידע, לעתים קרובות סותר ומטעה, יוצרת תחושת בלבול וחוסר אמון בקרב הציבור. אנשים מתקשים להבחין בין אמת לשקר, ומפתחים ציניות ודחייה מכל מידע שמגיע מאפיקי התקשורת הממוסדים. תופעה זו מכונה לעתים "הרעלת אלקטרונית", והיא עלולה להיות הרסנית לא פחות מהמלחמה עצמה.

גם מלחמת יום הכיפורים הסתיימה בסוף חודש אוקטובר, בתחילת הסתיו. העם ומקבלי ההחלטות כאחד היו שרויים בתשישות כללית. מצב זה הוביל להימנעות מפתיחת מערכה משלימה בחזית המצרית, שתוכננה לחודש נובמבר.  במקום זאת, התחזקו הקולות ששאפו לטשטש את מחדלי המלחמה ולקדם פשרות.

סתיו 2024 מעמיד את ישראל בצומת דרכים גורלית.  מצד אחד,  השילוב של תשישות  לאומית,  קושי כלכלי,  ולחץ בינלאומי גובר  מטה את הכף לכיוון פשרה,  אולי  אפילו  "קניית הסכם".  מצד  שני,  הישגי  המערכה  הצבאית  והחשש  מתדמית  חולשה  עלולים  לדחוף  את  הממשלה  להמשיך  במאבק  עד  לניצחון  מוחלט,  אשר  עלול  להיות  ניצחון שמחירו  גבוה  מדי.

בימים אלה, איתנותו של חיל האוויר חשובה שבעתיים. הוא משמש כעוגן מרכזי לביטחון ישראל, ומספק נשימה אסטרטגית חיונית במציאות המורכבת שבה אנו נמצאים. 

הסרט "טופ גאן 2" עם טום קרוז יצא לאקרנים בתקופה מעניינת - סיום מגיפת הקורונה, והפך לסמל של חזרה לשגרה ותקווה לעתיד טוב יותר. הצלחתו הקופתית המרשימה חיזקה את המסר הזה, והסרט נתפס כסמל לסיום תקופה קשה. ההודעה על קבלת טייסת F-15 משוכללת חדשה לישראל מעוררת גם היא תחושות דומות. בדומה לטייסת ה-F-15 הראשונה שהגיעה לישראל בסוף שנות ה-1970, לאחר מלחמת יום הכיפורים, גם טייסת זו יכולה לסמל עידן חדש של בריאות והחלמה. היא מסמלת את חיזוק ביטחונה של ישראל, את היכולת שלה להגן על עצמה, ואת השאיפה לעוצמה וקדמה. נקווה שטייסת זו תתרום לביטחון וליציבות באזור, ותאפשר לישראל להמשיך לשגשג ולפרוח.





24.9.2024

המילה ''ליטני'' [''Litany"]


למילה ''ליטני'' [''Litany"] יש משמעויות אחדות, אבל הנפוצה ביותר היא:

רשימה ארוכה וחוזרת על עצמה של משהו, בדרך כלל תלונות או בעיות.

לדוגמה:

"נציג שירות הלקוחות נאלץ להקשיב לשורה ארוכה של תלונות על המוצר הפגום."

"הנאום של הפוליטיקאי היה פשוט רצף של הבטחות ריקות."


המשמעות המקורית של המילה מתייחסת לסוג מסוים של תפילה: זוהי תפילה הכוללת סדרה של בקשות או תחנונים מצד המתפלל או מוביל התפילה, ואחריהן תגובות שחוזרות על עצמן מצד הקהל או קבוצת המתפללים. 

לדוגמה, בתפילה מסורתית, החזן עשוי לומר "אל! אנא רחם נא" והקהל יענה "רחם, אנא רחם". חזרה זו יוצרת תחושה של קריאה ותשובה, או דיאלוג בין המוביל לקהל.

מקור המילה הוא ביוונית העתיקה, λιτανεία (litaneía), שפירושה "תפילה, תחנון". משם היא עברה ללטינית (litania) ולבסוף לאנגלית.


למרות שמקורה הדתי עדיין בשימוש, כיום המילה ליטני משמשת לרוב בהקשר רחב יותר לתיאור כל רשימה ארוכה וחוזרת על עצמה, בדרך כלל של תלונות או בעיות.

אז, כשמישהו אומר "a litany of..." הוא מדגיש את האורך והחזרתיות של הרשימה, לעתים קרובות עם קונוטציה שלילית במקצת.

בהקשר של דרונים [הכינוי בהשראת המשמעות של המילה ''פזמון'' לרחפנים או כלי טיס בלתי מאוישים], ניתן להשתמש במילה "litany" לתיאור: רשימה של טענות שליליות או חששות לגבי רחפנים. 


בימים אלה של אמירת הסליחות לקראת ערב ראש השנה, התחנונים הנאמרים בשעות הקטנות של הלילה מהדהדים באופן מצמרר את המציאות הקשה של העימות הצבאי המתרחש על גדות נהר הליטני.




11.9.2024

תאונת המסוק בציר פילדלפי


תאונת המסוק, שנגרמה מטעות אנוש, מעלה זיכרונות כואבים מאסון המסוקים בשנת 1997. שתי התאונות, שאירעו באזור קו הגבול, מעלות את האפשרות לקשר פסיכולוגי ביניהן. הקרבה לגבול, המייצג הפרדה בין "פה" ל"שם", עשויה להשפיע על הטייס וליצור מעין קיבעון מחשבתי. הגבול, כקו דמיוני המפריד בין שתי ישויות, מקביל במידה מסוימת למושגים הבסיסיים של "כן" ו"לא". כאשר גבול זה אינו ברור דיו, או כאשר ישנם סימני שאלה לגבי השייכות אליו, הדבר עלול להוביל לטעויות קריטיות, במיוחד בתנאי טיסה מורכבים.

ניתן לראות הקבלה גם במחדל המודיעיני של מלחמת יום הכיפורים, שהתפתח גם הוא על רקע השאלה של "פה" ו"שם". האם סיני היא חלק מישראל או לא? האם היא "פה" או "שם"? שאלות אלו, שיצרו בלבול וחוסר בהירות, תרמו לאסון הכבד.

נראה כי הקרבה לגבול, המייצגת את הדואליות של "פה" ו"שם", "כן" ו"לא", עשויה להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות ולגרום לקיבעון מחשבתי. הבנת הקשר הפסיכולוגי הזה עשויה לסייע במניעת הישנותן של טעויות טרגיות בעתיד.