26.7.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק ג' - מַחֲנֵה עֲבוֹדָה, פֶּרֶק 34: הוֹצָאָה לְהוֹרֵג

הוֹצָאָה לְהוֹרֵג

גְּבֶרֶת אַחַת בִּקְּשָׁה שֶׁאֶקַּח חֲבִילָה לְלֶהְמַן, בַּעַל מִפְעַל בֶּטוֹן בָּעִיר.
גְּבֶרֶת נוֹסֶפֶת בִּקְּשָׁה שֶׁאֲבָרֵר, בְּאוֹתָהּ הִזְדַּמְּנוּת, מָה שְׁלוֹם הַיֶּלֶד שֶׁלָּהּ.
לָבַשְׁתִּי אֶת בִּגְדֵי הַבָּחוּר שֶׁלִּי, שֶׁכָּלְלוּ מְעִיל אָרֹךְ שֶׁל בִּנְיָמִין, וְיָצָאתִי לְפְּעֻלָּה.

יָצָאתִי בַּפַּעַם הַזֹּאת בַּבֹּקֶר.
זֶה הָיָה יוֹם רִאשׁוֹן,
חֹדֶשׁ לִפְנֵי פֶּסַח.

הִגַּעְתִּי לֶחָצֵר שֶׁבָּהּ הַיֶּלֶד הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת.
לֹא מָצָאתִי אַף אֶחָד, וְנִכְנַסְתִּי לַשְּׁכֵנִים לִשְׁאֹל.
הָיְתָה שָׁם סַנְדְּלָרִיָּה וּבְתוֹכָהּ גֶּבֶר, אִשָּׁה, וּבָחוּר צָעִיר.

הֵם אָמְרוּ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁאֲנִי מְחַפֶּשֶׂת
עָזְבָה אֶת הַמָּקוֹם, וְהֵם לֹא יוֹדְעִים לְאָן.
אָמַרְתִּי לָהֶם: ''תּוֹדָה רַבָּה'', וְיָצָאתִי לָרְחוֹב.

כַּנִּרְאֶה שֶׁבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת הֶחְלִיטוּ בֵּינֵיהֶם שֶׁאֲנִי יְהוּדִיָּה.
הַבָּחוּר יָצָא אַחֲרַי וְהִתְחִיל לִצְעֹק: ''יוּדֶה! יוּדֶה! יוּדֶה!''
הָיָה בִּרְחוֹב פַּטְרוֹל שֶׁל שְׁנֵי גֶּרְמָנִים מֵחַיִל הַמִּשְׁמָר.

חוּץ מֵהֶם הָרְחוֹב הָיָה רֵיק.
הָרְחוֹב הָיָה כָּל כָּךְ שָׁקֵט,
שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת צַעֲדֵיהֶם.

עוֹד קֹדֶם חָשַׁשְׁתִּי שֶׁהֵם חוֹשְׁדִים שֶׁאֲנִי יְהוּדִיָּה, כִּי הֵם הִתְלַחֲשׁוּ.
לָכֵן כְּשֶׁהוּא צָעַק הֶעֱמַדְתִּי פָּנִים כְּאִלּוּ לֹא מִתְכַּוְּנִים אֵלַי.
אֲבָל רָאִיתִי שֶׁהַגֶּרְמָנִים אַחֲרַי, וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת מַהֵר.

לֹא רָחוֹק מִשָּׁם הָיָה מִפְעַל הַבֶּטוֹן שֶׁל לֶהְמַן.
מֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַחֲרֹשֶׁת הָיְתָה דֶּרֶךְ לַיַּעַר,
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֶבְרַח לְשָׁם.

נִגַּשְׁתִּי לַשַּׁעַר וְדָפַקְתִּי עָלָיו בְּכָל הַכּוֹחוֹת.
הַשּׁוֹמֵר נִגַּשׁ, וְהִתְחַנַּנְתִּי: ''תִּפְתַּח לִי, תַּצִּיל אוֹתִי!''
בַּהַתְחָלָה הוּא סֵרֵב, אַךְ לְבַסּוֹף הִסְכִּים וּפָתַח אֶת הַשַּׁעַר.

בָּאוּ הַחַיָּלִים וְדָפְקוּ בְּרוֹבֵיהֶם עַל הַשַּׁעַר.
הַשּׁוֹמֵר פָּתַח, וְהֵם תָּפְשׂוּ אוֹתִי.
הֵם הִתְחִילוּ לְהַכּוֹת אוֹתִי.

הֵם שָׁאֲלוּ: ''מֵאֵיפֹה אַתְּ? מָה יֵשׁ לָךְ בַּחֲבִילָה?!''
עָנִיתִי: ''אֲנִי מִמַּחֲנֵה הָעֲבוֹדָה. אָסַפְתִּי קְצָת בְּגָדִים.''
הֵם לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁאֲנִי מֵהַמַּחֲנֶה, וְחָשְׁבוּ שֶׁאֲנִי מֵהַפַּרְטִיזָנִים.

הֵם הִמְשִׁיכוּ לְהַכּוֹת אוֹתִי.
מַכּוֹת חֲזָקוֹת, גַּם עִם הָרוֹבִים שֶׁלָּהֶם.
לֹא פָּחַדְתִּי, אֲבָל הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁפֹּה יִהְיֶה הַסּוֹף שֶׁלִּי.

הֵם אָמְרוּ: ''תַּגִּידִי מֵהֵיכָן הַחֲבִילָה, וּנְשַׁחְרֵר אוֹתָךְ.''
אָמַרְתִּי פַּעַם נוֹסֶפֶת: ''אֲנִי מִמִּפְעַל הָעֵצִים''
הֵם הִתְעַקְּשׁוּ: ''אַתְּ מֵהַפַּרְטִיזָנִים!''

הֵם הִכּוּ אוֹתִי בְּכוֹחַ, וְתוֹךְ כְּדֵי כָּךְ חָזְרוּ וְאָמְרוּ:
''אִם תְּגַלִּי שֶׁל מֵי הַחֲבִילָה, נְשַׁחְרֵר אוֹתְךָ.''
לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל יוֹתֵר אֶת הַכְּאֵבִים.

סִפַּרְתִּי לָהֶם שֶׁל מִי הִיא.
הֵם לָקְחוּ אוֹתִי מִיָּד
לַמִּשְׂרָד שֶׁל לֶהְמַן.


לֶהְמַן, כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי, כִּמְעַט וְהִתְעַלֵּף, כִּי הוּא הִכִּיר אוֹתִי.
אָבִי שִׁמֵּשׁ רֹאשׁ וְעַד הַיְּהוּדִים, וְהָיְתָה לָנוּ חֲנוּת רָהִיטִים גְּדוֹלָה.
הוּא הִזְמִין לְמּוֹעָצָה חֲמִשָּׁה נִכְבָּדִים מֵהָעִיר, נֶאֱמָנִים וּבַעֲלֵי לֵב נָקִי.

גְלוֹבָּצְקִי הִתְגּוֹרֵר מוּלֵנוּ וְהָיָה בַּעַל חֲנוּת הַנַּעֲלַיִם ''בָּאטַא''.
הַשֵּׁנִי הָיָה הָרוֹקֵחַ בַּעַל בַּיִת הַמִּרְקַחַת, שֶׁגַּם הָיָה שָׁכֵן.
הַשְּׁלִישִׁי הָיָה כֹּמֶר הָעִיר, פָּרוֹלָה, שֶׁהָיָה אִישׁ חָבִיב.

הָרְבִיעִי הָיָה בַּעַל בַּיִת וַחֲנוּת פֶּרְפוּמֶרְיָה.
הַחֲמִישִׁי הָיָה גַּם הוּא גּוֹי מְכֻבָּד.
שִׁשְׁתָּם חָשְׁבוּ מָה לַעֲשׂוֹת.

הֵם אָמְרוּ לַגֶּרְמָנִים: ''לֹא כְּדַאי לַעֲשׂוֹת סִפּוּר מֵהַבַּחוּרָה.
הִיא בְּסַךְ הַכֹּל בָּאָה לְבַקֵּשׁ כַּמָּה דְּבָרִים קְטַנִּים,
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מָה לֶאֱכֹל, וְזֶהוּ זֶה.''

הַפּוֹלָנִים אָסְפוּ סְכוּם כֶּסֶף נִכְבָּד, וְרָצוּ לָתֵת  אוֹתוֹ לַגֶּרְמָנִים.
בֵּינְתַיִם, הֵם גַּם עָרְכוּ לָהֶם מְסִבָּה גְּדוֹלָה וְיָפָה.
אֹכֶל וּשְׁתִיָּה עִם בָּשָׂר וְיֵינוֹת, מִכָּל טוּב.

אוֹתִי הֵם כָּלְאוּ בְּחֶדֶר נִפְרַד.
הַחַלּוֹנוֹת בַּחֶדֶר הָיוּ מְכֻסִּים סּוֹרָגִים,
בְּאֹפֶן שֶׁאִי אֶפְשָׁר הָיָה לִפְתֹּחַ אוֹתָם וּלְהִמָּלֵט.

כָּל עֶשֶׂר דַּקּוֹת הָיָה נִכְנָס לְחֶדֶר אֶחָד מֵהַגֶּרְמָנִים וּמַכֶּה אוֹתִי.
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַכּוֹת, שֶׁכְּבָר הִתְרַגַּלְתִּי וְלֹא בָּכִיתִי.
הֵם הִכּוּ אוֹתִי מַכּוֹת חֲזָקוֹת מְאֹד.

מִדֵּי פַּעַם נִכְנַס לַחֶדֶר אַחַד הַגּוֹיִים וְסִפֵּר מֶה חָדָשׁ:
''אֲנַחְנוּ רוֹצִים לָתֵת הַרְבֵּה כֶּסֶף כְּדֵי שֶׁיְּשַׁחְרְרוּ אוֹתָךְ,
אַתְּ יוֹדַעַת אֵיזֶה צָרוֹת יִהְיוּ אִם הֵם יַסְגִּירוּ אוֹתָךְ לַגֶּסְטָפּוֹ.''

''הַגֶּרְמָנִים יַהַרְגוּ בָּעִיר עֲשָׂרָה גּוֹיִים,
בִּגְלַל שֶׁאֲנַחְנוּ עָזַרְנוּ לַיְּהוּדִים.
אַךְ הַחֲיָלִים רָעִים מְאֹד.''

''הֵם לֹא רוֹצִים,
וַאֲנַחְנוּ לֹא יְכוֹלִים
לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה בַּנָּדוֹן.''


תָּפְשׂוּ אוֹתִי בְּאַחַת-עֶשְׂרֵה בַּבֹּקֶר.
הַמַּצָּב הַזֶּה נִמְשַׁךְ כָּךְ עַד שָׁעָה שְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב.
עִם כָּל הַמַּכּוֹת, הַצָּרוֹת, הַפַּחַד, וּבְלִי טִפַּת אֹכֶל.

עִם כָּל הַגּוֹיִים הַמְּכֻבָּדִים,
שֶׁחִבְּבוּ אֶת אָבִי, וְרָצוּ לַעֲזֹר לִי,
מוּל הַגֶּרְמָנִים שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהַסְגִּיר אוֹתִי.

בַּעֲשָׂרָה לִשְׁמוֹנֶה נִכְנַס גֶּרְמָנִי לַחֶדֶר, וּבְיָדָיו צַלַּחַת אֹכֶל וְכוֹס ווֹדְקָה.
בַּצַּלַּחַת הָיְתָה מְנַת תַּפּוּחֵי אֲדָמָה, וּמֵעָלֶיהָ חֲבִיתַת שְׁנֵי בֵּיצִים.
הוּא אָמַר: ''תֹּאכְלִי, כִּי בִּשְׁמוֹנֶה אֲנַחְנוּ הוֹרְגִים אוֹתָךְ.''

הֵרַמְתִּי אֶת כּוֹס הַוּוֹדְקָה בָּאֹמֶץ וְאָמַרְתִּי בַּבּוּז:
''אֲנִי שׁוֹתָה כְּדֵי שֶׁנִּהְיָה מְשֻׁחְרָרִים מִכָּל הַסֵּבֶל מִכֶּם!''
בְּרֶגַע שֶׁשָּׁמַע זֹאת, הַגֶּרְמָנִי הִתְחִיל לְהַכּוֹת אוֹתִי בְּכָל הַכּוֹחוֹת.

הִתְנַצַּלְתִּי: ''לָמָּה אַתָּה מַכֶּה?
בִּקַּשְׁתִּי שֶׁהַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר, שֶׁלֹּא נִסְבֹּל.''
הוּא הִפְסִיק וְאָמַר בְּכַעַס: ''תֹּאכְלִי וּתְסַיְּמִי!''

לַחֶדֶר נִכְנַס, בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן, גְלוֹבָּצְקִי.
הוּא לָחַשׁ לִי: ''נַעֲרָה חֲבִיבָה וְנֶחְמָדָה, עָשִׂינוּ הַכֹּל,
אֲבָל הֵם סֵרְבוּ. אֲנִי אוֹמֵר לָךְ שֶׁתִּבְרְחִי, תִּמָּלְטִי עַל נַפְשְׁךָ!''

הוּא לֹא אָמַר לִי מָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהֶחְלִיטוּ לְהוֹצִיא אוֹתִי לַהוֹרֵג.
כַּנִּרְאֶה שֶׁהַגּוֹיִים, ולֶהְמַן בְּרֹאשָׁם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶצְלָם שָׁקֵט,
הִצְלִיחוּ לְשַׁכְנֵעַ אֶת הַגֶּרְמָנִים לַהֲרֹג אוֹתִי.


בְּשָׁעָה שְׁמוֹנָה הַגֶּרְמָנִים פָּקְדוּ: ''לָצֵאת! תִּקְּחִי גַּם אֶת הַחֲבִילָה שֶׁלָּךְ.''
הָיָה עָלַי הַכֶּסֶף שֶׁרָצִיתִי לִמְסֹר עֲבוּר הַיֶּלֶד, שֶׁאוֹתוֹ הֵם לֹא גִּלּוּ.
הֵם הוֹלִיכוּ אוֹתִי אֶל מִחוּץ לָעִיר, דֶּרֶךְ הַשָּׂדוֹת, יָשָׁר לַיַּעַר.

בִּזְמַן שֶׁהוֹלִיכוּ אוֹתִי הֵם הָיוּ חוֹקְרִים:
''מָה עוֹשֶׂה אַבָּא שֶׁלָּךְ? אֵיפֹה יֵשׁ לָכֶם מַחְבּוֹא?
אֵיפֹה גַּרְתֶּם? אַתֶּם עֲשִׁירִים? לֹא נַהֲרֹג אוֹתָךְ אִם תַּגִּידִי!''
עָנִיתִי: ''אֲנַחְנוּ עֲנִיִּים. אֲבִי נַגָּר, לֹא יוֹתֵר. אֵין לָנוּ כְּלוּם יוֹתֵר.''

כָּל הַזְּמַן אֶחָד מֵהֶם הָיָה מְכַוֵּן אֶת הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ אֵלַי, וְכָךְ הִגַּעְנוּ לַיַּעַר.
כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַיַּעַר, הֵם הִתְחִילוּ לְהִתְוַכֵּחַ מִי מֵהֶם יַהֲרֹג אוֹתִי.
הָאֶחָד אָמַר: ''תַּהֲרֹג אוֹתָהּ אַתָּה!''

הַשֵּׁנִי הֵשִׁיב: ''לֹא, אַתָּה תַּהֲרֹג!''
אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא רָצָה לַעֲשׂוֹת זֹאת.
הֵם הִתְוַכְּחוּ עַל כָּךְ בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת.

קִבַּלְתִּי הַשְׁרָאָה, וְנִזְכַּרְתִּי שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹלְכִים לְהוֹצִיא אוֹתוֹ לְהוֹרֵג,
יָכֹל לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁה אַחֲרוֹנָה, שֶׁאַף אֶחָד לֹא מְסָרֵב לָהּ,
כִּי זֶה הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן בַּחַיִּים.

בִּקַּשְׁתִּי מֵהֶם: ''אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת פִּיפִּי.''
הֵם הִרְשׁוּ לִי: ''בְּבַקָּשָׁה, תַּעֲשִׂי מָה שֶׁאַתְּ רוֹצֶה.''
הָיִיתִי לְבוּשָׁה בִּמְעִיל אָרֹךְ, וְהָלַכְתִּי כַּמָּה צְעָדִים הַצִּדָּה.   

הָיִיתִי צְרִיכָה לְהָרִים אֶת הַמְּעִיל,
וּלְהוֹרִיד אֶת הַמִּכְנָסַיִם. עָשִׂיתִי עַצְמִי
כְּאִלּוּ אֲנִי מִתְבַּיֶּשֶׁת לְהוֹרִיד אֶת הַבְּגָדִים.

כְּשֶׁהַגֶּרְמָנִים רָאוּ זֹאת הֵם זָזוּ מְעַט הַצִּדָּה, וְהִסְתּוֹבְבוּ.
כְּשֶׁהֵם הִסְתּוֹבְבוּ, אָסַפְתִּי אֶת עַצְמִי בְּכָל כּוֹחוֹתַי,
וְרַצְתִּי עָמֹק אֶל תּוֹךְ הַיַּעַר.

הֵם הֵגִיבוּ מִיָּד, וְיָרוּ עָלַי. הַקְּלִיעִים שָׁרְקוּ מִסְּבִיבִי.
אַךְ הָיִיתִי אַמִּיצָה וַחֲזָקָה, לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי אַחֲרֵי מַחֲלָה.
קִבַּלְתִּי כּוֹחַ עֶלְיוֹן, רַצְתִּי בַּזִּיגְזָגִים, וְנִכְנַסְתִּי לְעֹמֶק הַיַּעַר.

מֵרֹב רִיצָה נָפַלְתִּי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לָקוּם.
הִתְחַבֵּאתִי תַּחַת עֵץ קָטָן, וְכִסִּיתִי אֶת עַצְמִי בַּעֲנָפָיו.
הִתְקַפַּלְתִּי כְּמוֹ כַּדּוּר, וַאֲפִלּוּ פִּיפִּי עָשִׂיתִי שָׁם בְּלִי לָזוּז.


הַגֶּרְמָנִים לֹא נִכְנְסוּ לַיַּעַר.
בַּלַּיְלָה רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ פַּרְטִיזָנִים,
עוֹבְרֵי אֹרַח, גַּנָּבִים, אוֹ אֲנָשִׁים מְדַבְּרִים.

אֲבָל בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַלַּיְלָה לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא כַּמָּה זְאֵבִים מְיַלְּלִים.
לִפְנוֹת בֹּקֶר אָמַרְתִּי לְעַצְמִי: ''מָה זֶה? אֵין פֹּה אַף אֶחָד, וְאֲנִי לְבַד בַּיַּעַר.
אֵיךְ אֶסְתַּדֵּר? אֲנִי חַיֶּבֶת לַחְזֹר לְמַחֲנֵה הָעֲבוֹדָה. יֵשׁ לִי שָׁם אַבָּא, אִמָּא וּמִשְׁפָּחָה.''

חָשַׁשְׁתִּי לַחְזֹר בַּדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ הִגַּעְתִּי, וּבָחַרְתִּי בְּדֶרֶךְ עוֹקֶפֶת, דֶּרֶךְ יַעַר אַחֵר.
הַזְּמַן הָיָה לִפְנוֹת בֹּקֶר. הָיִיתִי צְרִיכָה לַחְצוֹת נָהָר רָחָב, הַקָמְיֶנָה.
חָצִיתִי אֶת הַקָמְיֶנָה בִּשְׂחִיָּה, כְּשֶׁבְּגָדַי קְשׁוּרִים עַל רָאשִׁי.

הִתְקַדַּמְתִּי בִּזְהִירוּת עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לַמַּחֲנֶה.
לְאַחַר חֲצִיַּת הַנָּהָר הָלַכְתִּי עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְכְּבִישׁ.
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַכְּבִישׁ, הוֹרַדְתִּי אֶת הַנַּעֲלַיִם וְהָלַכְתִּי יְחֵפָה.

בְּכָל הַכְּבִישִׁים, בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם, הָיוּ פַּטְרוֹלִים שֶׁל חַיָּלִים.
נִזְהַרְתִּי, וּכְשֶׁעָבְרוּ לְיָדִי הִתְחַבֵּאתִי בְּצַד הַדֶּרֶךְ.
כְּשֶׁהִתְקַדְּמוּ, הִמְשַׁכְתִּי בְּעִקְבוֹתֵיהֶם.


לַמַּחֲנֶה הָיְתָה גָּדֵר בְּגֹבַהּ שֵׁשׁ מֶטֶר.
אַף פַּעַם לֹא הָיְתָה לִי בְּעָיָה לַעֲבֹר אוֹתָהּ.
הָיִיתִי נֶאֱחֶזֶת בָּהּ, מְטַפֶּסֶת בִּזְרִיזוּת, וְקוֹפֶצֶת.

בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה טִפַּסְתִּי עַל הַגָּדֵר בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי.
הָיִיתִי כְּבָר בִּפְנִים, וְהִצְטָרַכְתִּי לְהַגִּיעַ לַצְּרִיפִים.
אַךְ לֹא יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת, לֹא יָכֹלְתִּי לָקוּם.

הָיִיתִי בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת מֻחְלֶטֶת.
לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת מְאוּמָה.
לֹא יָכֹלְתִּי כִּמְעַט לַזּוּז.

בְּקֹשִׁי רַב, בִּזְחִילָה, עָבַרְתִּי אֶת הַמֶּרְחָק לַצְּרִיפִים.
סְבִיב הַצְּרִיפִים הָיְתָה גָּדֵר נְמוּכָה, שֶׁלֹּא יָכֹלְתִּי לַעֲבֹר.
לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַגָּדֵר הַקְּטַנָּה. לֹא יָכֹלְתִּי לָקוּם.

פִּתְאוֹם רָאִיתִי מִישֶׁהוּ יוֹרֵד בְּמַדְרֵגוֹת הַצְּרִיף.
זֶה הָיָה לֵיְזֶר וֶקְסְלֶר, נַגָּר שֶׁעָבַד אֶצְלֵנוּ לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה.
לָחַשְׁתִּי לוֹ בְּקֹשִׁי רַב, כֻּלִּי רוֹעֶדֶת: ''לֵיְזֶר, לֵיְזֶר, זֹאת אֲנִי.''

הוּא, שֶׁכְּשֶׁרָאָה אוֹתִי שׁוֹכֶבֶת עַל הָאֲדָמָה,
נִסָּה לְהָקִים אוֹתִי. הָיִיתִי חֲצִי מְעֻלֶּפֶת.
הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הָיָה שָׁמוּט לְאָחוֹר.

הוּא נִדְהַם: ''גּוֹלְדָּה'לֶה, אַתְּ חַיָּה?! אָמְרוּ שֶׁהָרְגוּ אוֹתְךָ!''
לָחַשְׁתִּי: ''אֲנִי חַיָּה לֵיְזֶר, אֲנִי חַיָּה.''
הוּא נָשָׂא אוֹתִי לַצְּרִיף.

כֻּלָּם הָיוּ שְׁקוּעִים בַּשֵּׁנָה, חוּץ מֵאָבִי.
הוּא יָשַׁב עַל הַמִּטָּה שֶׁלּוֹ, וּלְצִדּוֹ מַגָּפָיו.
לֵיְזֶר הִכְנִיס אוֹתִי וְצָעַק: ''גּוֹלְדָּה'לֶה חַיָּה!''

אַבָּא שֶׁלִּי לָקַח מַגָּף, וְרָצָה לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ עָלַי.
לֵיְזֶר הִתְחַנֵּן: ''רַב יְחֶזְקֵאל, לֹא! גּוֹלְדָּה'לֶה חַיָּה!''
כָּל הַצְּרִיף הִתְעוֹרֵר, וְאַחֲרֵי זֶה הִכְנִיסוּ אוֹתִי לַמִּטָּה.


הָיִינוּ צְרִיכִים לָצֵאת בְּשֶׁבַע בַּבֹּקֶר לָעֲבוֹדָה.
בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי לָבַשְׁתִּי בִּגְדֵי עֲבוֹדָה וְיָצָאתִי.
עָמַדְתִּי בְּעֶמְדַּת הָעֲבוֹדָה שֶׁלִּי כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם.

יָצָאתִי בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּבֹּקֶר, 
וְחָזַרְתִּי לְמָחֳרָת, בְּיוֹם שֵׁנִי בַּבֹּקֶר.
בְּיוֹם רִאשׁוֹן לֹא עָבְדוּ בַּמִּפְעָל, חוּץ מֵעוֹבְדִים מְיֻחָדִים.

אֶלָּא שֶׁהַגּוֹיִים, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁתָּפְשׂוּ אוֹתִי,
הוֹדִיעוּ עַל כָּךְ לְנוֹבַק הַמְּנֻוָּל, מְנַהֵל הָעֲבוֹדָה הַפּוֹלָנִי הָאַכְזָר.
הִגִּיעוּ גּוֹיִים מִכָּל הָעִיר, שֶׁשָּׁמְעוּ גַּם הֵם שֶׁהוֹלְכִים לַהֲרֹג אוֹתִי, וְסִפְּרוּ.

כְּשֶׁנוֹבַק רָאָה אוֹתִי, הוּא נִגַּשׁ אֵלַי מִיָּד וְשָׁאַל בְּכַעַס:
''אֵיךְ אַתְּ פֹּה?! שָׁמַעְנוּ שֶׁהָרְגוּ אוֹתְךָ!''
עָנִיתִי בְּקֵהוּת חוּשִׁים: ''אֲנִי פֹּה''

הוּא אָמַר: ''מִי אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ!
אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַגֶּרְמָנִים יַהַרְגוּ אוֹתְךָ?
גַּם אֲנִי יָכוֹל לַהֲרֹג אוֹתָךְ אִם אֲנִי רוֹצֶה!''

בַּיּוֹם הַזֶּה הָיוּ פָּנַי שְׁחֹרוֹת וּנְפוּחוֹת. רַק עֵינַי נִרְאוּ, לֹא יוֹתֵר.
הוּא נָבַח: ''תַּחְזְרִי לַצְּרִיף. נַעֲשֶׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן אַחַר כָּךְ.''
הוּא לֹא רָצָה שֶׁכֻּלָּם יִרְאוּ אוֹתִי וִידַבְּרוּ עָלַי. 

הֵבֵאתִי בַּחֲזָרָה אֶת הַכֶּסֶף שֶׁקִּבַּלְתִּי, אֲבָל אֶת הַחֲבִילָה הִשְׁאַרְתִּי בַּיַּעַר.
הָאִשָּׁה שֶׁמָּסְרָה לִי אוֹתָהּ, לֹא אָמְרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ יַהֲלוֹם גָּדוֹל.
הִיא הִתְנַפְּלָה עָלַי וְשָׁאֲלָה: ''אֵיפֹה הַחֲבִילָה?!''

סִפַּרְתִּי לָהּ עַל כָּל מָה שֶׁעָבָר עָלַי.
הִיא לֹא הֶאֱמִינָה שֶׁעָבְרָה עָלַי יְמָמָה כֹּה קָשֶׁה.
הִיא הִתְפָּרְצָה עָלַי: ''הָיִיתָ כָּל הַלַּיְלָה עִם בַּחוּרִים.''

''לָכֵן חָזַרְתְּ כָּזֹאת עֲיֵפָה. 
עָשִׂית מִי יוֹדֵעַ מָה עִם בַּחוּרִים,
וְעַכְשָׁו אֶת מַמְצִיאָהּ לָנוּ תֵּרוּצִים.''

עָנִיתִי לָהּ, מִשְׁתַּדֶּלֶת לְהִשָּׁאֵר רְגוּעָה:
''פְרִימְצ'וּ, הַמִּלְחָמָה תִּגָּמֵר מָתַי שֶׁהוּא,
וְלָנוּ יֵשׁ בְּבֵית מַחְבּוֹא עִם דְּבָרִים יְקָרִים.

אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה אַחְזִיר לָךְ. אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה?
אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת. בְּכָל מִקְרֶה, אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לִבְרֹחַ.
כָּל הַלֵּב שֶׁלִּי נִפְתַּח אֵלַיִךְ כָּעֵת. אַתְּ חַיֶּבֶת לְהַאֲמִין לִי.''

יוֹם לְאַחַר מִכֵּן הִגִּיעַ לֶהְמַן אֶל נוֹבַק.
הוּא בָּא לְאַחַר שֶׁבְּכָל הָעִיר נוֹדַע שֶׁאֲנִי חַיָּה.
הֵם הָיוּ יְדִידִים, וְהוּא בָּא לְהַסְדִּיר אֶת הַפָּרָשָׁה.

רָאִיתִי אֶת נוֹבַק הוֹלֵךְ לַמִּשְׂרָד וְלֶהְמַן אִתּוֹ.
אַחַר כָּךְ הֵם קָרְאוּ גַּם לְפְרִימְצ'וּ, שֶׁעוֹד לֹא נִרְגְּעָה.
לֶהְמַן סִפֵּר לָהּ מָה קָרָה, וְאֵיךְ הִתְגַּלְגְּלוּ כָּל הָאֵרוּעִים.

הִיא בִּקְּשָׁה סְלִיחָה אֶלֶף פְּעָמִים: ''גּוֹלְדָּה'לֶה, סְלִיחָה!
זֶה נָכוֹן כָּל מָה שֶׁסִּפַּרְתְּ. תִּסְלְחִי לִי עַל כָּךְ שֶׁהֶעֱלַבְתִּי אוֹתְךָ.''
עָנִיתִי בַּשַּׁלְוָה: ''אִם נִחְיֶה, אַחְזִיר לָךְ. בָּרוּךְ הַשֵּׁם, אֲנִי עֲדַיִן חַיָּה.''


הִבְרֵאתִי וְחָזַרְתִּי לַעֲבֹד.
יוֹם אֶחָד, לְאַחַר כִּשְׁבוּעַיִם,
בָּא אֶחָד מֵהַגֶּרְמָנִים שֶׁרָצוּ לְהָרְגֵנִי.

הוּא הִגִּיעַ לַמַּחֲנֶה וְנִכְנַס יָשָׁר לַמִּשְׂרָד.
לְבֵית הַחֲרֹשֶׁת הָיוּ חַלּוֹנוֹת זְכוּכִית גְּדוֹלִים,
וְיָכֹלְנוּ לִרְאוֹת דַּרְכָּם. יָצָאתִי, וְהִתְחַבֵּאתִי מִיָּד.

הוּא נִכְנַס לְבֵית הַחֲרֹשֶׁת,
נֶעֱמַד עַל יַד כָּל בַּחוּרָה, וְהִסְתַּכֵּל עָלֶיהָ הֵיטֵב.
בַּחוּרָה אַחַת דָּמְתָה לִי. הָיָה לָהּ גּוּף דּוֹמֶה וּפָנִים שׁוֹנוֹת.

הָיָה לוֹ רוֹבֶה גָּדוֹל עַל הַכָּתֵף, וְהִתְנַהֲגוּתוֹ הֵטִילָה אֵימָה.
הוּא אָמַר לָהּ: ''נוּ?! זֹאת אַתְּ שֶׁבָּרַחְתְּ לִי מֵהַיַּעַר!''
הִיא עָנְתָה בַּבֶּהָלָה: ''מָה אַתָּה רוֹצֶה מִמֶּנִּי? מָה?''

''אֲנִי עוֹבֶדֶת כָּל הַזְּמַן, 
וְלֹא עָשִׂיתִי שׁוּם דָּבָר!''
הוּא צָעַק: ''אַתְּ זֹאת שֶׁבָּרַחְתְּ!''

הִיא קָרְאָה לְנוֹבַק וְאָמְרָה: ''מָה הוּא רוֹצֶה? הוּא לֹא נוֹתֵן לַעֲבֹד!''
הַגֶּרְמָנִי בִּקֵּשׁ מִנוֹבַק לְסַיֵּר אִתּוֹ בְּכָל בֵּית הַחֲרֹשֶׁת.
הֵם עָבְרוּ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת הָאֶפְשָׁרִיִּים, וְעָזְבוּ.


הָיָה שָׁם בָּחוּר צָעִיר שֶׁאָבִיו,
עוֹד בַּגֶּטוֹ, הָיָה מַלְשִׁין עַל יְהוּדִים,
וּמוֹסֵר לַגֶּרְמָנִים לְמִי יֵשׁ רְכוּשׁ לַהַחְרָמָה.

הֵם הָיוּ יוֹדְעִים כָּךְ הַכֹּל. לְמִי יֵשׁ כֶּסֶף, לְמִי יֵשׁ פָּרָה, וּמִי אוֹפֶה לֶחֶם.
הַגֶּרְמָנִים הָיוּ מַגִּיעִים תָּמִיד לַקָּרְבָּנוֹת בְּעִקְבוֹת הַהַלְשָׁנוֹת.
הֵם הָיוּ מַחְרִימִים אֶת הָרְכוּשׁ, וְאוֹסְרִים אֶת בְּעָלָיו.

הַגֶּרְמָנִים חִסְּלוּ אֶת הָאָב, אַךְ נִשְׁאֲרוּ בְּקֶשֶׁר עִם הַבֵּן,
וְהָיוּ מְבַקְּרִים אוֹתוֹ בַּמַּחֲנֶה מִדֵּי פַּעַם.
הֵם הָיוּ בִּקְשָׁרִים טוֹבִים אִתּוֹ.

הַגֶּרְמָנִי הָלַךְ לַבָּחוּר וְאָמַר לוֹ:
''אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אֶת הַבַּחוּרָה שֶׁבָּרְחָה לִי.
אַתֶּן לְךָ שְׁנֵי בַּקְבּוּקֵי ווֹדְקָה אִם תַּגִּיד אֵיפֹה הִיא.''

''אֲנִי לֹא אֶעֱשֶׂה לָהּ כְּלוּם. 
אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָהּ, 
לֹא יוֹתֵר.''

הָאִידְיוֹט הִתְחִיל לִצְעֹק בַּמַּחֲנֶה:
''גּוֹלְדָּה'לֶה! הַגֶּרְמָנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתָךְ,
אֵיפֹה אַתְּ? הוּא אָמַר שֶׁהוּא לֹא יַעֲשֶׂה לָךְ כְּלוּם!''

אֲנִי, כְּאִלּוּ וְאֵינִי קַיֶּמֶת, לֹא עָנִיתִי.
הִמְשַׁכְתִּי לְהִסְתַּתֵּר כִּשְׁעָתַיִם.
עַד הַפְסָקַת הַצָּהֳרַיִם.

הָאֲנָשִׁים יָצְאוּ לֶאֱכֹל.
יָצָאתִי גַּם אֲנִי.
לֹא הִלְשִׁינוּ.

אין תגובות: