מסע הגיבור: הסוד הסמוי שמאחורי כל סרט מושלם (מלחמת הכוכבים, הארי פוטר ועוד!)

 

למה כל סרט טוב עוקב אחר אותו מסלול סודי? 

אותו דפוס סיפורי עתיק בן אלפי שנים מופיע כמעט בכל סרט להיט שהפך לקלאסיקה – ממלחמת הכוכבים, דרך הארי פוטר, שר הטבעות, ועד סרטי מארוול.

זה נקרא "מסע הגיבור" (Hero's Journey) – המודל שג'וזף קמפבל פיצח, והוליווד משתמשת בו עד היום כדי לגרום לך להתמכר לסיפור!

בסרטון הזה תגלו:מהם 3 השלבים העיקריים שכל גיבור עובר (יציאה → ייזום → חזרה)

למה הסיפורים האלה מרגישים כל כך "נכונים" לנשמה שלנו

האם המודל הזה גברי מדי? והאם הגיע הזמן למסע גיבורה פנימי חדש?

דוגמאות מסרטים אהובים + ביקורת מעניינת על התיאוריה

אם אתם כותבים סיפורים, יוצרים תוכן, או סתם אוהבים להבין למה סרטים מסוימים גורמים לכם לבכות/לצחוק/להתרגש – הסרטון הזה ישנה לכם את הדרך שבה אתם צופים בקולנוע לנצח!

אי פעם הרגשתם דז'ה-וו כשצפיתם בשובר קופות חדש? כאילו אתם כבר יודעים בדיוק מה יקרה לגיבור? זה לא במקרה.

בסרטון הזה אנחנו צוללים לעומק ה"מונומתיוס" – תבנית העל של ג'וזף קמפבל הידועה בשם "מסע הגיבור". נגלה איך ספר אחד שינה את פני הקולנוע לעד, ממלחמת הכוכבים ועד למלך האריות, ונבין את המבנה המרתק של עזיבה, חניכה וחזרה.

מה מחכה לכם בסרטון:

מי היה ג'וזף קמפבל ואיך הוא פיצח את הקוד של כל הסיפורים בעולם?

איך הוליווד אימצה את המודל כדי לייצר להיטים בטוחים.

הביקורת על המודל: האם הוא מתאים גם לגיבורות?

מבט לעתיד: מהו "מסע הגיבורה" והמעבר ממלחמה בדרקונים לחיבור פנימי.

הצטרפו אלינו למסע שבין מיתוסים עתיקים למסכים המודרניים.

תמונת עזה המופצצת

 

מה קורה בפייסבוק?

סדר הדברים הטבעי הוא בינארי: כוחות הטבע זורמים מנקודה א - הפלוס, לנקודה ב - המינוס, כמו האור והחושך בבראשית א'. 

החשיבה בשלוש, כמו שלושת האבות, השילוש הקדוש, וכל התובנות שמתחלקות לשלוש, היא פרי רוח האדם, ומייצגת חשיבה תלת מימדית. 

לכן המצאת הדיגיטל היתה, מבחינה מסוימת, נסיגה רוחנית, כמו לימים של ערב המבול הגדול. 

אולי כדאי להמציא את המחשב מחדש על בסיס של שלוש: פלוס, מינוס, אפס. אני, אתה, הוא. 

כדאי לחשוב על הפלוס, המינוס, וההארקה שיש בשקע החשמל, במקום על תקע ושקע בלבד.

מפת דמות האדם של ארץ הקודש

תכונת ההאנשה היא אחת התכונות האופייניות ביותר למין האנושי. ההאנשה, שהיא מתן תכונות ומראה אנושיים לחפצים דוממים ובעלי חיים, רווחת מאד בתרבויות העולם כאמצעי ביטוי. הפופולאריות הרבה של ההאנשה נשענת על היות גוף האדם מוקד תשומת לב מרכזי בחברה האנושית. במסגרת כל האמונות הדתיות הידועות משתמשים בעיקרון זה ברמה היומיומית, אך גם בעולם המודרני נדרש שימוש בהאנשה, לצורך ייעול הקשר בין המכונה לאדם. גוף האדם הוא עולם בזעיר אנפין בו משתקף העולם הגדול מחוץ לו, ולהיפך. ההאנשה נעזרת מאד בתכונת המוח לתפוס גירויים מעורפלים כמוכרים ובעלי משמעות, ובמיוחד בפעילותו הנמרצת בעת זיהוי פנים אנושיות.

מפות מהוות אמצעי רבי השפעה להעברת מסרים באמצעות סמלים תלויי תרבות. מפות עתיקות רבות ייצגו תמצית חזותית של הידע משולבת עם תפיסת העולם של יוצריהן. למרות שהמיפוי המדעי המודרני נעזר באמצעי מדידה משוכללים, גם מפות מדויקות מייצגות נקודת מבט פרשנית ומגמתית. במקביל, קיים שיתוף פעולה היסטורי בין אנשי הרפואה לאמנים לצורך המחשת האנטומיה באמצעים הגראפיים ובסגנונות האמנותיים המתקדמים ביותר, גם על חשבון התיאור המדעי הטהור.

מפות מואנשות, בהן מתוארים פני השטח כדמות אנוש, קיימות משחר ההסטוריה. המפות המואנשות מציעות השתקפות של זהות אישית וקולקטיבית של גוף האדם. מפות אלה נוצרה בתהליך הולדה ממושך. פני הנוף אינם בדיוק כתווי דמות האדם. נדרש תהליך שינוי צורה מורכב לצורך הפיכת הגיאוגרפיה לדיוקן אנושי. אך הדבר אפשרי כיוון שקיים דיאלוג מתמיד בין האדם לנוף, כתהליך דינאמי מזכך וכדימוי בפעולה.

המפות המואנשות המוקדמות הן מפות הכוכבים המזוהות עם היקום כולו, ומפות העולם המיושב של העת העתיקה וימי הביניים. מהן התפתחו בהדרגה בעת החדשה מפות מואנשות של ארצות ויבשות, אשר מבוססות על זיהוי דימיוני של פני השטח עם פני וגוף האדם. אטלסים של מפות אלה זכו להצלחה רבה עד למאה העשרים. בימינו, קריקטורות פוליטיות מעוצבות לעיתים כמפות מואנשות, והן כלי גיאופוליטי חשוב.

המושג 'צלם אלוהים' הוא רב חשיבות ביהדות, אך דמות האדם אינה נקשרת בו לארץ ישראל. זאת למרות שבתנ''ך כתוב כי האלוהים, עם ישראל, וארץ ישראל, הם ישות אחת. הגדרה זאת חרצה את גורל העם היהודי, כי בניגוד למוחשיות הברורה של העם והחוקים, גבולות הארץ נותרו עמומים ובלתי מוגדרים.

מפת ארץ הקודש כדמות האדם, שאותה יצר אבינועם עמיזן, היא תיאור מהפכני של הגיאוגרפיה של ארץ ישראל השלמה. המפה היא תוצאה של מחקר בזמן ובמרחב, הגוף והנפש. צורת האדם כוללת את חבלי הארץ בין נהר הירדן לים התיכון כפני אנוש, רמת הנגב כצוואר, וחצי האי סיני כטורסו. הרי אדום כשיער, והרי הלבנון כקרני מלאך, משלימים את התמונה.

בתהליך יצירת המפה נבחנו פני הנוף בתצלומים ומפות רבים בהתאמתם לדמויות אנושיות, אנטומיות ואמנותיות. רמת המתאם בין חבלי הארץ לגוף האדם עולה לאין שיעור על זאת הקיימת בכל מפה אנתרופומורפית אחרת. זאת רמת מתאם הקוראת לבחינה מדעית של הקשר, כמציאות פיזית בעלת תבליט יחודי, שחורט בנפש ומרומם אותה.