23.7.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר I - זְמַן, חֵלֶק א - עִיר, פֶּרֶק 2: אַנְטִישֵׁמִיּוּת

אַנְטִישֵׁמִיּוּת

בַּשָּׁנִים לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה הָפְכוּ הַגּוֹיִים לְאַנְטִישֵׁמִים מְאֹד.
קֹדֶם לָכֵן הָיָה יַחֲסָם טוֹב, אַךְ בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה
הֵם הָיוּ צוֹעֲקִים בָּרְחוֹב הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב:
''אַל תִּקְנוּ אֵצֶל יְהוּדִים!''
הַפִּרְחָחִים בֵּינֵיהֶם הָיוּ
גַּם מַרְבִּיצִים לָנוּ.

בָּחוּר אֶחָד בְּגִילִי הָיָה פִּרְחָח כָּזֶה, וְהֵצִיק מְאֹד.
הָיָה מַכֶּה, שׁוֹבֵר שְׁמָשׁוֹת, וְצוֹעֵק מוּל חֲנֻיּוֹת:
''אַל תִּקְנוּ אֶצְלוֹ! הוּא יְהוּדִי!''
לֹא הִצְלִיחוּ לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו,
גַּם לֹא הַמִּשְׁטָרָה.

יוֹם אֶחָד אָרַבְתִּי לוֹ בָּרְחוֹב ותָּפַשְׂתִּי אוֹתוֹ.
גָרַרְתִּי אוֹתוֹ בְּעַצְמִי לְתוֹךְ הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.
הֶעֱלֵיתִי אוֹתוֹ לְחֶדֶר בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה,
הֵטַלְתִּי אוֹתוֹ עַל אַחַת הַמִּטּוֹת,
וְהִפְשַׁלְתִּי אֶת מִכְנָסָיו.

מָשַׁכְתִּי אֶת הַ''צִפּוֹר'' שֶׁלּוֹ,
הֵנַפְתִּי סַכִּין, וְאִיַּמְתִּי עָלָיו
תּוֹךְ כְּדֵי תְּנוּעוֹת חִתּוּךְ:
''אִם תַּעֲשֶׂה לָנוּ צָרוֹת,
אֲנִי חוֹתֶכֶת לְךָ!''

הוּא צָרַח עַד הַשָּׁמַיִם.
הַפּוֹעֲלִים שֶׁלָּנוּ שָׁמְעוּ,
וּבָאוּ לִרְאוּת מָה קוֹרֶה.

אַחַר כָּךְ הָיָה אֶצְלֵנוּ שָׁקֵט,
וּבְכָל הָעִיר אָמְרוּ,
שֶׁכַּאֲשֶׁר אֲנִי הוֹלֶכֶת בַּחוּץ,
כָּל הַבַּחוּרִים רוֹעֲדִים.

אין תגובות: