חוש הריח בקולנוע
ראשי פרקים
מבוא
פרולוג - ריחות מלחמה
התכונות המיוחדות של חוש הריח
היסטוריה של חוש הריח בקולנוע
סמל או ויז'ן
ארומהרמה
כרטיסי גירוד ריח
הסרט ''העולם החדש''
טכנולוגיות חדישות לריחות בסרטים
קולנוע 4DX
מתקני הפצת הריחות של חברת ''אולורמה''
מציאות מדומה בפסטיבל הקולנוע חיפה 2018
הסרט ''חנות קטנה ומטריפה''
סיכום - חוש הריח באקדמיה לקולנוע
ביבליוגרפיה
גלרית תמונות
מבוא
חוש הריח הוא בעל חשיבות רבה מאד עבור הרווחה האנושית. ריחות אישיים, בשילוב שפת הגוף, הם אחד מאמצעי התיקשורת החשובים ביותר, אך עדיין בלתי מודעים בחלקם. לכן השילוב של חוש הריח במסגרת הקרנת סרטים, באורח אמנותי, עשוי למלא חלל ריק גדול מאד. השימוש המסחרי בריחות הוא נפוץ, וגם הטכנולוגיות להפצתו הן רבות. אפשר להתרחב בנושא באורח בלתי מוגבל, לתחומים כמו ארומותרפיה, או סרטים שעוסקים בריח כנושא עלילתי. במסגרת עבודה זאת העיסוק הוא בריחות ממשיים, שמופצים ומתחלפים בעת הקרנת סרטים, ומלווים בדרך זאת את העלילה, באמצעות מיכשור מתאים.
התשוקה לשילוב חוש הריח בקולנוע היא רבת שנים, כמו שאפשר להבין מהפרולוג, אך בחיפוש אחר ספרות מחקרית בנושא נמצאו שני מאמרים בלבד, אשר עוסקים דווקא בסגולות החיוביות של היעדר של חוש הריח בקולנוע. המאמר הראשון מתמקד בסרט ''הבושם'' על פי סיפרו של פטריק זיסקינד. המחבר משתמש במושג ''סינאסתזיה'' כדי להצדיק את היעדר השימוש בחוש הריח. סינאסתזיה היא היכולת לחוש חוויה חושית כוללת, בלתי אמצעית, על פי הסתמכות על חוש אחד או שניים בלבד. על פי המחבר, הקולנוע מצליח ליצור אצלנו חוויה סינאסתזית באמצעות חושי הראיה והשמיעה בלבד, והסרט ''הבושם'' הוא דוגמא לכך. ביצירה זאת, סצנות שבהן ריחות אקזוטיים והשפעתם הן במרכז העלילה. המאמר השני עוסק גם הוא בחוש הריח בסרטים על דרך השלילה: המחבר טוען שהסרטים שימשו, החל מתחילת ימי הקולנוע, כאמצעי להגברת ההיגיינה בערים. ההיגיינה העירונית, שאותה הוא מפרט באריכות בחלק הראשון של המאמר, מזוהה עם היעדר ריחות. יתר על כן, הריח מזוהה עם האוכלוסיה הענייה. הסרטים הם תצוגת היגיינה בזכות היעדר ריח שבוקע מהם בעת הקרנתם, ומשמשים כאמצעי להגברת תודעת הניקיון בקרב הציבור. מסיבה זאת, יוצרי סרטים אשר שילבו התיחסות לחוש הריח, עשו זאת דווקא בכוונה לנטרל אותו. זאת בעיקר באמצעות ייצוג חזותי של השפעתם השלילית של ריחות דוחים, גם מוסרית, על הבעות פניהם וגופם של מי שמופיעים על גבי המסך, בסרטים עלילתיים ודוקומנטריים.
המקורות בנושא ריחות ממשיים בסרטים, אשר מופצים בעת הקרנתם, הם מעטים באינטרנט כולו. עם זאת יש ביניהם גם כאלה שהם מקיפים ומספקים תמונה רחבה. ביניהם, על פי סדר הופעתם, נמצאים: סידרה של תריסר מאמרים פרי עטו של מחבר אחד, שעוסקים בתכונות חוש הריח. אפשר למצוא ספרים מדעיים רבים שעוסקים בתכונות המגוונות של חוש זה, ועיקרי הדברים חוזרים בכולם. היתרון של הפיצול למאמרים הוא שבדרך זאת הצליח מחברם להקיף את הנושא על כל היבטיו, מה שלעיתים קשה למחבר ספר, שנוטה להתמקד בתחום מומחיותו.
אין מקור שמרכז את נושא חוש הריח בקולנוע תחת כותרת ספציפית, אך יש ערך בויקיפדיה שכותרתו היא טכניקת הפצת ריח באולמות סרטים אשר נזנחה, ובמסגרת זאת מביא גם סקירה כוללת של ההיסטוריה של הנושא, ושל טכניקות נוספות.
אולמות הקולנוע 4DX משלבים הקרנת בתלת מימד עם אפקטים נוספים כמו כיסאות זזים, משבי רוח, עשן ומים, ועל פי הפרסום גם ריחות. אולמות כאלה הקרינו בעבר סרטים תיעודיים קצרים באתרי תיירות, והפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהקומפלקסים הגדולים של בתי הקולנוע ברחבי תבל ובמדינת ישראל. הסרטים שמוקרנים בהם הם הוליוודיים ארוכים, ונוצרו על ידי מיטב היוצרים. למרות הפירסום, לא נעשה שימוש במתקני הפצת ריח באולם שקיים בקומפלקס בתי הקולנוע בחיפה, במהלך הקרנת שלושה סרטים שניצפו בחצי שנה האחרונה. נושא זה מתועד במסגרת עבודה זאת בפרק נפרד.
יש כיום אמצעים טכנולוגיים לנתוח ולשכפול של השילובים המדויקים של כמעט כל ניחוח, והיישומים הם אינסופיים כמעט. למרות זאת יש חברה אחת בלבד שמשווקת כיום לציבור הרחב מתקן טכנולוגי להפצת ריח בסרטים, בעיקר במסגרת הקולנוע הביתי. החברה מציעה למכירה את מוצריה באתר אינטרנט שבו יש גם כתבות רבות אודות הנושא, ולכן הוא מקור מתאים לעבודה זאת.
בסיכום עבודה זאת יש קריאה להתיחסות אמנותית נפרדת לחוש הריח בקולנוע, בדומה להתיחסות לתחומי הסאונד והתאורה. זאת במסגרת פקולטות קולנוע אקדמיות, אשר יחקרו את נושא הריח במשולב עם מכוני מחקר וטכנולוגיה שעוסקים בו.
חשוב לציין כי, על פי ההתנסות האישית, חוש הריח, בניגוד לחושים אחרים, משפיע באפקטיביות ברגעים הראשונים בלבד שבהם הוא נקלט, באופן המנוסח בביטוי הידוע: ''מכת ריח''. לאחר דקות ספורות של הרחה אינטנסיבית התחושה מתקהה ונעלמת. לפיכך, גם בקולנוע צריכה פעולת היישומים להפצת ריח להיות בהתאם: הפצה של ריחות עזים למשך זמן קצר ובתדירות נמוכה, שביניהם יש משכי זמן ממושכים של אויר נקי. דבר זה עשוי להקל מאד מבחינה טכנולוגית על הפעלת היישומים.
פרולוג - ריחות מלחמה
מתוך הספר רב המכר של אורי אבנרי ''הצד השני של המטבע'', חוויות פצוע מלחמה מאושפז במלחמת השחרור, 1948
''אומרים שחוש הראיה הוא החוש החזק ביותר של האדם, בה בשעה שאצל החיות מפותח יותר חוש הריח. אם כן הוא, הרי המלחמה הפכה אותנו לחיות. יתכן גם שריחות מבחילים נחרתים עמוק יותר בזכרון מאשר מראות מבחילים. כשאדם חושב על רופא שיניים, הוא נזכר תחילה בריח המיוחד לו, ורק אחר כך עולה לנגד עיניו מראה מכשירי העינויים.
המלחמה היא ענין לחוש הריח. אולי זו הסיבה לחוסר הבנתם של האנשים את המלחמה. הם רואים את המלחמה בקולנוע. אך הקולנוע אינו מתאר את הריח. גם ספרי המלחמה אינם יכולים להעלות את ריח המלחמה בנחירי הקוראים. לכן נראית להם המלחמה כה רומנטית. היו צריכים להמציא המצאה חדשה כדי להנציח ריחות ולהביאם אל נחירי הקהל, כשם שמכונת הקולנוע הביאה להם את המראה והקול.
הבחורות בעורף קוראות בספר שלא התרחצנו שבועיים וזה נראה להן כדבר רומנטי מאד. לו יכלו להריח אותנו באותו רגע היו בורחות מאתנו בבחילה.
''ומרחוק יריח מלחמה, רעם שרים ותרועה" אמר איוב. יתכן שגם הוא היה פעם חייל. רק חייל בעל עבר קרבי יכול היה לכתוב ספר כה פציפיסטי. רק הוא יכול היה לדעת שהמלחמה מסריחה. שאר האנשים רואים את המדים המצוחצחים של תהלוכת הנצחון. זה דרכו של עולם מאז. בוודאי לא נשתנה הרבה מימי איוב.''
התכונות המיוחדות של חוש הריח
הריח הוא חוש כימי מיוחד. תאי הריח הם המקום היחיד בגוף האדם שבו מערכת העצבים המרכזית נמצאת במגע ישיר עם הסביבה החיצונית. כאשר אנו מזהים את הריח של משהו, יש קשר ישיר בין מולקולות הריח לבין הקולטנים שלנו. המסר של מולקולת הריח עובר לאורך עצב חוש הריח למרכז העצבים במוח. נוירונים של עצבים שולטים על התגובות הפנימיות, כלומר רגשות וזיכרונות, כמו גם על ההורמונים של הגוף.
אין סיווג מקובל של סוגים בסיסיים של ריחות שמוכרים על ידי האדם. חוש הריח יכול להיות רגיש מאוד, ולחוש ריכוזים זעירים של חומרים מסוימים באוויר. יש וריאציה אינדיבידואלית ניכרת בפעילות חוש הריח. ההסתגלות יכולה להתרחש לריחות נעימים ומגעילים, עקב שינויים הן בקולטנים והן בחיבורים המרכזיים.
לשאיפה של ניחוחות יש השפעה עמוקה ומיידית על חיי היומיום. האונה הלימבית של המוח, שמקבלת מידע על הריח באמצעות עצב חוש הריח, עוסקת גם בזיכרון הרגשי שלנו. המערכת הלימבית מייצרת תגובות אוטונומיות המלוות מצבים רגשיים והתנהגויות. ריחות מסוימים יכולים לעורר תגובות רגשיות חזקות, שהן נעימות או לא נעימות בהתאם לניסיוננו האישי. עם הריח מגיע זיכרון מיידי של הרגש שקשור - הנאה, אושר, צחוק, חיבה, או אולי עצב, כאב, צער.
התת מודע, התגובות הרגשיות אומרים משהו בעל חשיבות חיונית כאשר ריח מסוים מעורר תגובה. החכמה היא להקשיב. אחרת מפחיתים מאד את מידת התובנה שמוענקת.
מדי יום אנו נושמים מיליארדי מולקולות ריחניות. לריחות אלה יש השפעה משמעותית על הבריאות הפיזית והרגשית שלנו.
מי מאתנו אינו זוכר את ריח הלחם הטרי בארוחת הערב, ניחוח הקפה הטרי בבוקר, ניחוח הלילך המסחרר באביב, או ניחוח תפוחים אפויים בסתיו? רובנו יכולים לזכור את הריחות האלה, וחלקנו גם משייכים להם זיכרונות נפרדים.
במהלך יום אחד כל אחד מאיתנו ינשום מעל עשרים אלף נשימות, ינשוף מעל 438 מטר מעוקב של אוויר, וישאף לקירבו אינספור מיליארדי מולקולות ריחניות. למרות זאת, למרבה הפלא, מעטים מאיתנו ישימו לב ליותר מאשר רק קומץ של ריחות שונים. זאת כי אנחנו כל הזמן מוקפים במערבולות של ניחוחות שנכנסים ונובעים מהגוף שלנו, וכך אנו הופכים פחות רגישים לריחות השונים.
בין אם אנו מודעים להם או לא, לריחות אלה יש השפעה משמעותית על הבריאות הפיזית והרגשית שלנו.
לחוש הריח יש קישור חזק יותר לזיכרון מאשר יתר החושים. לא זאת בלבד שחוש הריח הוא אחד החושים הראשונים שבהם משתמש התינוק, אלא הוא גם החוש היחיד שהוא בוגר לחלוטין מרגע הלידה. רוב הטעמים נובעים בעצם מחוש הריח. איבוד חוש הריח מצביע על הופעת מחלת האלצהיימר או פרקינסון.
כל ריח מקורו כימי. ללא כימיקלים, המוח שלנו אינו מסוגל לקלוט ריחות. מסביבנו יש זרמי אוויר שנמצאים בתנועה מתמדת. זרמים אלה מכילים ריבוי של שילובים מורכבים של ריחות, אשר מעוררים את תשומת הלב שלנו, כדי לגרות או לרצות אותנו.
בכל פעם שאנו נושמים, האף שלנו קולט את הכימיקלים האלה, אשר עוברים מעל שני שטחים קטנים, בגודל של פרוטה, ומכילים 5-6 מיליון תאי קולטנים צהובים זעירים, שנקראים ''אפיתליום חוש הריח''. על תאים אלה ממוקמים קולטנים, שהם חוטים מיקרוסקופיים שנקראים ''סיליה'', אשר מתארכים אל הריר המימי שמקיף את האפיתליום. על הסיליה נמצאים חלבונים, שמגיבים למולקולות ספציפיות.
כמו מפתח במנעול, כאשר חלבונים אלה באים במגע עם מולקולה ריחנית שמקבילה אליהם, מתחילה סדרה של אינטראקציות ביולוגיות. ראשית, יש זרם מיידי של פעילות חשמלית. לעצבי החושים שלנו יש נימים ארוכים, שנקראים אקסונים, שנמצאים בקצה ההפוך של עצבי חוש הריח. האקסונים שולחים הודעות לעצבים הממוקמים בבלוטת חוש הריח, אשר מעוצבת כמו בלון מוארך. מיליוני האקסונים שמקיפים את הבלוטה משדרים דפוסים של פעילות ספציפית, שתואמים למולקולות הריח הנשאפות. בדיוק כפי שהמוח שלנו מסוגל לאחסן ולזהות תווי סימפוניה מורכבים, הוא מסוגל גם לאחסן ולהכיר שילובים מורכבים של ניחוחות ריח.
לעומת כלב שיש לו 200 מיליון חיישנים חוש הריח, לבני האדם יש רק חמישה או שישה מיליון. נדמה אולי כי בני האדם מקופחים לעומת יתר בעלי החיים בטבע כאשר מדובר בחוש הריח, אך אנחנו יכולים, בכל זאת, לזהות אלפי ריחות שונים. האדם מסוגל, למשל, לזהות חומרים מסוימים בדילולים של אחד חלקי מיליארדים.
חוש הריח של תינוקות עוזר להם לאתר את אמם ואת מקור המזון שלה. ללא תחושת תפקוד זו, תינוקות של בעלי חיים אינם יכולים לאתר את חלב האמהות שלהם. מחקרים מראים כי תינוק יכול לזהות את הפטמה של אמו על ידי הריח שלה. מחקרים מעידים על קשר בין חוש הריח של התינוק לבין היכולת ללמוד בגיל צעיר. החל מגיל שלוש, לפעוטות יש אותן העדפות בחוש הריח כמו למבוגרים. עם זאת, חוש הריח של הילדים אינו מקביל בדיוק לזה של המבוגרים, ולילדים אין כנראה רגישות לריחות שקשורים למיניות.
חוש הריח של האדם הוא החריף ביותר בין הגילאים עשרים עד ארבעים. ריחות אצל אנשים מבוגרים נקלטים בדרך כלל במחצית העוצמה בלבד. אך אנשים מבוגרים אשר מפגינים בריאות נפשית ופיזית טובה, הם בדרך כלל בעלי חוש ריח אשר דומה לזה של אנשים צעירים. בכל מקום יש סביב ניחוחות. התפקיד של האדם הוא להבחין בהם, ולערוך מידי יום הקשר נפשי לכמה עשרות מהם לכל הפחות.
חברויות ובריתות רומנטיות תלויות במה שמדענים מזהים כ"חיבור ריחות". לכל אדם יש גם את "טביעת הריח" הייחודית שלו. גורמים הקובעים את ריחות הגוף השונים כוללים את הגיל, מצב גופני, תרופות, מחלות, הורמונים, הקצב הגופני, המזון שאנו אוכלים, המינרלים במים שאנו שותים, העור והשיער, והכימיקלים שבאוויר שאנו נושמים. לכל חלק בגופנו - השיער, הפה, העיניים, המרפקים, בתי השחי, הרגליים וכו', יש גם ניחוח משלו. אם מוסיפים בשמים למשוואה זאת, מגלים כי הבושם על הצוואר אינו מריח אותו הבושם בבית השחי. בתוך שניות של מפגש עם אנשים חדשים, אנו מקבלים החלטות לגביהם שמבוססים על איך הם מריחים. האינטראקציה החברתית, וההערכה העצמית, הן מוצלחות יותר ככל שהן מתבססות על חוש הריח. נשים, באופן קבוע, משיגות תוצאות טובות יותר מהגברים במבחני חוש הריח. היכולת של אישה להריח תלויה ברמה של הורמונים שונים בגוף שלה. חוש הריח של האישה מתגבר כאשר היא פורייה ומגיבה מינית. במהלך הביוץ, נשים הן רגישות פי 10,000 לניחוח ההורמונים הגבריים מאשר במהלך המחזור החודשי. במהלך ההריון, הרגישות של נשים לריח הופכת לסלקטיבית.
חוש הריח שלנו קשור ישירות לאזור המוח ששולט בזיכרונות שלנו. הרמז הקל ביותר של ריח יכול להעביר אותנו אלפי קילומטרים, לכמה מזיכרונות המוקדמים ביותר שלנו, אפילו לא לאלה שלא ידענו שיש לנו. העובדה שחוש הריח שלנו קשור קשר הדוק ביותר לזיכרון אינה מפתיע, בהתחשב במיקום שלו. קולטני הריח ממוקמים ליד המערכת הלימבית, שהיא החלק הפרימיטיבי ביותר של המוח האנושי, והמקום בו הרגשות שלנו שוכנים. זהו האתר השולט או משנה את תגובותינו הרגשיות והמיניות, את הרעב ואת תגובות הצמא שלנו, ואת תגובות החרדה והפחד שלנו. הוא גם שולט ביכולות האמנותיות שלנו, בתפיסת החלל שלנו, כמו גם בטמפרטורת הגוף שלנו, וביכולתנו לחשוב. הוא מקבל ומאחסן מידע מכל החושים שלנו. בעיקרו של דבר, זה אזור השליטה הראשי שלנו. כאשר אנו שואפים ריח, התחושה מועברת בעדיפות ראשונה לקליפת המוח, שבו מתרחשת ההכרה הקוגניטיבית. לפני שנוכל לזהות את הריח, החלק העמוק ביותר של המוח שלנו הופך להיות מגורה. לכן, עד שנזהה את הריח, הוא כבר הפעיל את המערכת הלימבית, ואנחנו מועברים בחזרה לזיכרון הבלתי אמצעי שלנו. במחקר אחד ניתנו לנבדקים גירויים אובייקטים חזותיים, מילוליים, ריחניים, וביקשו לרשום את התגובות אליהם. בעוד התגובות לגירויים חזותיים ומילוליים נטו להיות ארוכות יותר, אלה לגירויי חוש הריח נטו להיות מבוססות זיכרון. ניחוחות המסייעים להגדיל את הזיכרון כוללים בזיליקום מתוק, מנטה, רוזמרין וטימין.
יצרני ומפרסמי ניחוחות, ובעיקר של בשמים, טוענים כי ניחוחותיהם מעניקים כוח למשוך את תשומת הלב החיובית של הזולת. לעתים קרובות זאת הגזמה. בבסיס הטעות טמון חוסר הבנה לגבי ההבדלים בין הריחות שנוצרים במצבי גוף שונים. בנסיבות הלא מתאימות, אנשים עלולים להידחות מריחות הבשמים היקרים ביותר. לדוגמא, הריח המיוצר על ידי זיעה טריה אינו אותו ריח לאחר שהזיעה חומצנה.
האף האנושי, לא הלשון, הוא האיבר העיקרי של הטעם. בעוד קולטני הטעם שלנו מסייעים לנו להבחין בין ארבעה טעמים עיקריים בלבד, מתוק, חמוץ, מריר ומלוח, קולטני הריחות הם שמבחינים בכל "הטעמים" האחרים. לכן לניחוחות יש השפעה משמעותית על היכולת לרדת במשקל. יתכן שאנשים רבים הסובלים מעודף משקל לא בהכרח משתוקקים לשומן או סוכר, אלא יש להם "סף ריח גבוה'' בלבד. חשיפה למזון ארומטי הוכחה כתורמת לחילוף החומרים בגוף. חשיפה לניחוחות מזון מגבירה את פעילות העיכול. ריחות הלחם הטרי במאפיה מעוררים תמיד את התיאבון. ניחוחות מזון הם פשוט הדרך של אמא טבע להבטיח שאנחנו מקבלים חומרים מזינים. במילים פשוטות, חשיפה ממושכת לניחוחות שונים עשויה כשלעצמה לספק את התיאבון שלנו למזון, גם אם אם אין לנו משהו לאכול.
החוקרים רק החלו לגרד את פני השטח לגבי האופן שבו חוש הריח שלנו מתייחס למצבי הרוח השונים שלנו. מחקרים מראים כי שמונה גורמים עיקריים של מצב הרוח, כגון: מתח, דיכאון, אדישות, אושר, חושניות, הרפיה וגירוי, יכולים להיות מושפעים על ידי ניחוחות. באמצעות הדמיית תהודה מגנטית אנו יכולים לראות תמונות מפורטות של פעילות המוח. המדענים הצליחו לאשר ויזואלית כי חוש הריח גורם לפעילויות ספציפיות בתוך המוח. ניחוחות מסוימים, כמו ניחוח הלילך, מעוררים שרשרת של תגובות. ריחות אחרים, כמו ניחוח עצי האורן, מעוררים תגובה אחת בלבד. אותם הריחות עשויים להיות נעימים, או בלתי נעימים, לבני אדם שונים. לדוגמא, ריח הבנזין, שעשוי להתקשר לזיהום הסביבה, או להכנה לטיול ממונע. בני האדם נוטים לזהות ריחות טוב יותר אם מציגים להם במקביל צבעים מתאימים. לדוגמא, ריח הלימון מתגלה מהר יותר כאשר ברקע מופיע צבע צהוב. לכן היצרנים מוסיפים סימוני צבע לריחות שהם משווקים.
ניחוח הווניל הוא המועדף ביותר על בני האדם. יצרני בושם, סבון, מטהרי אוויר ונרות מיהרו לנצל את התופעה הזו מאז שנות התשעים. חוקרי חוש הריח מכירים את ההשפעות הרגשיות החיוביות של ניחוח הווניל מזה שנים רבות. זאת לאחר שימוש בניחוח זה בניסויים בהם נדרש ניחוח נעים אוניברסלי. ניחוח הווניל משמש לטיפול בחולי סרטן שעברו הליכי אבחון, כדי להפחית את החרדות שלהם. הווניל מפחית את רפלקס ההמולה בבני אדם ובעלי חיים. לווניל יש השפעה מרגיעה לא רק על בני אדם, אלא גם על בעלי חיים. הקשר בין ניחוח ווניל לרגשות חיוביים קשור ליותר מזיכרונות ילדות חמימים ומעורפלים. החוקרים רק החלו לגרד את פני השטח בנושא זה.
קזינו בלאס וגאס חווה גידול של 45% בכמות הכסף במכונות ההימורים, כאשר הקזינו היה מבושם בניחוח נעים.
מחקרים מצאו כי:
* ניחוחות עוזרים להפחית את רמות הלחץ של העובדים ומקדמים אווירה נפשית בריאה.
* הריח הממריץ של לימון הוכח קלינית כמסייע לעובדי מחשב לבצע פחות שגיאות.
* ריח לבנדר יכול לעזור ליחידים לחשב משוואות מהר יותר.
* ריח מנטה יכול לעזור ליחידים להאריך את טווח תשומת הלב שלהם.
* ניחוחות נעימים גם מקדמים רווחה בקרב העובדים בכל מקום בו הם מתאספים.
ככל הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, יותר ויותר עובדים יהיו כפופים שעות ארוכות מול מחשבים. כל מי שחווה יותר משעה של הקלדת נתונים למחשב יודע כמה קשה יכול להיות להישאר ערני. ייתכן שמנדיף ריח מנטה עשוי לעזור לנו להישאר ער יותר מכוס הקפה. המחקר בתחום זה מציע תקווה מבטיחה במיוחד עבור אלה שיש להם חוסר סובלנות לקפאין.
חברות יפניות מיישמות את המחקרים האלה ורואות תוצאות מבטיחות. עובדים שנחשפים לתרסיסי ריח באמצעות מערכות ממוחשבות, דרך מערכות מיזוג ואוורור, מראים עלייה ניכרת בביצועים. כדי לעורר עובדים בתחילת יום העבודה שלהם, המערכת מפיצה ריחות הדרים. אחר כך, בשעות הבוקר המאוחרות, עובדים לריחות מעוררים שונים. בשעות אחר הצהריים המאוחרות העובדים נחשפים לניחוחות של עצי ברושים וארז.
לניחוחות נעימים מסוימים יכולה למעשה יש השפעה שלילית על הפרודוקטיביות. "תסמונת הבניין החולה", היא תופעה שבמסגרתה אנשים נעשים חולים כתוצאה מרמות נמוכות של ריחות כימיים סביבתיים נפוצים, כמו של צבעים, חומרי בניין ואפילו בשמים. הסובלים נוטים לחוות עייפות בשעות היום, ולעתים קרובות הם ביישנים ומופנמים.
אם התיאוריה ''חוש הריח = רפלקס הישרדות'' היא נכונה, ייתכן כי אנשים בעלי רגישות גבוהה לריחות הופכים ביישנים ונמנעים מחידושים, מפני שהרצפטורים של חוש הריח שלהם מעבירים יותר סימני סכנה ראשוניים, שגורמים להם להרגיש פגיעים יותר.
חקר הניחוחות, ממגוון רחב של סיבות, מציע פוטנציאל עצום לבריאות ולאיכות של הדורות הבאים. ככל שהחוקרים מתעמקים במדע שמאחורי הריחות, העולם הטכנולוגי מציע יותר דרכים לחקות את הפונקציה המדויקת שבה האף האנושי מגלה ריחות שונים.
באמצע שנות ה-1980 נבנה אב הטיפוס הראשון בעולם של אף מלאכותי. הגרסאות המסחריות של האף משמשות כיום את יצרני הבושם שמעוניינים להגן על נוסחאותיהם הסודיות. חוקרים של הקשר בין ריחות החולה למחלותיו עוסקים ביצירת אפליקציות לחיישני ריח בסמארטפון, אשר באמצעותם יכולים המטופלים לקבל אבחנה.
טביעת הריח האישית שלנו עשויה יום אחד לשמש למטרות אבטחה, כמו זיהוי תעודות זהות מזויפות. במחשבים ביתיים עשויים להיות מכשירים מיוחדים שבהם אנשים יוכלו לחוות ריחות שונים באמצעות האינטרנט.
היתרונות של האף האלקטרוני הם רבים. שלא כמו האף האנושי, הם לא הופכים רגישים לריחות, הם לא משתעממים מניחוחות חוזרים, ולא נעשים חולים מריחות כימיים דוחים.
המדע כיום מסוגל לנתח ולשכפל את השילובים המדויקים של כמעט כל ניחוח. יישומים של טכנולוגיה זו הם אינסופיים לכאורה. אפשר להעניק ניחוח רצוי למכוניות שלנו, למשרדים, לבית, וכדומה. יתר על כן, המזון שאנו אוכלים והמשקאות שאנו שותים עשויים כעת להיות משופרים, עם טעמים עשירים יותר ונאמנים יותר לחיים.
מדע הארומה הוא עדיין בחיתוליו. הריח אינו מוצר חדש, אלא מסורת עתיקת יומין. עם זאת, ההיתוך של המדע עם הטבע מוביל את הצמיחה בשימוש בו.
היסטוריה של חוש הריח בקולנוע
צעדים ראשונים בשילוב ריחות בסרטים
השימוש בניחוחות בשילוב עם סרט קונוע התחיל בשנת 1906, עוד לפני כניסת הצליל לבתי הקולנוע. בעליו של תיאטרון קולנוע משפחתי בפנסילבניה הניח צרור של צמר גפן, שהיה ספוג בשמן וורדים, מול מאוורר חשמלי, במהלך הקרנת סרטון אודות משחק הגמר בפוטבול על גביע ''הוורדים''.
בשנת 1929, במהלך הקרנת הסרט "מנגינת ברודוויי" [The Broadway Melody], ריסס תיאטרון קולנוע בניו יורק בושם מן התקרה.
ארתור מאייר התקין מערכת ריח בתיאטרון ריאלטו בברודוויי בשנת 1933, שבאמצעותה הוא נהג להפיץ ריחות במהלך הקרנת סרטים. אך לקח יותר משעה לנקות את הריחות מהתיאטרון, והיו גם ריחות שנותרו למשך ימים אחדים.
כל הניסיונות המוקדמים הללו נעשו על ידי בעלי התיאטרון, ולא היו חלק מהסרטים עצמם. הקהל יכול היה להיות מוסח דעת על ידי ניחוחות, במקום להתמקד במה שבמאי הסרט התכוון אליו. יתר על כן, בגלל הגודל של התיאטראות, כמויות גדולות של בושם היו צריך להיות משוחררות, כדי להגיע לכל הקהל. זה גרם לבעיה נוספת: האף האנושי מתקשה לעבור בין ריחות, ועד שהמולקולות שהפעילו ריח אחד התנקזו לחלוטין מהאף, ועם נפח הבושם הגדול, הריחות היו מתמזגים ומתבלבלים.
וולט דיסני היה היוצר הראשון שחקר את הרעיון של ריחות בסרטים הלכה למעשה, בסרט שלו משנת Fantasia - 1940, אבל בסופו של דבר החליט נגד מימוש הרעיון מסיבות תקציב. במתחמי השעשועים של וולט דיסני נעשה כיום שימוש בטכניקות שחרור ריחות, בסרטי התלת מימד שמוקרנים באולמות מתאימים.
ג'נרל אלקטריק פיתחה מערכת בשנת 1953 אשר לה הם קראו Smell-O-Rama. הם הוכיחו את הפוטנציאל שלה על ידי הצגת תמונה תלת מימדית של ורד מלווה בניחוחות פרחים.
Smell-O-Vision
Smell-O-Vision היתה מערכת ששיחררה ריח במהלך הקרנת הסרט, כך שהצופה יכול היה "להריח" את מה שקורה בסרט. הטכניקה נוצרה על ידי הנס לאובה, וביצעה את הופעתה היחידה בסרט "ניחוח המסתורין" [Scent of Mystery] משנת 1960.
התהליך הזרים 30 ריחות למושבי בית הקולנוע, ששוחררו על ידי המקרין, על פי סימון בצד פסקול הסרט.
הטכניקה של Laube, שאותה כינה "Scentovision", היתה לחבר צינור לכל כסא בנפרד, כך שהעיתוי והכמות יכלו להישלט בקפידה על ידי המקרין באמצעות לוח בקרה. הוא הציג את המערכת במהלך היריד העולמי בניו יורק בשנת 1939. ה"ניו-יורק טיימס" דיווח ב -1943 כי ''המערכת יצרה ריחות מהר ובמהירות כמו פסקול של סרט". אבל לאובה, אזרח שווייצרי, חזר לאירופה ב -1946, לאחר שלא הצליח לעניין אולפני קולנוע או טלוויזיה בהמצאתו.
מייק טוד האב ביים סדרה של סרטים מוזיקליים ביריד העולמי של 1939 ופגש את לאובה בתקופה זו. חמש עשרה שנים לאחר מכן, טוד ובנו חשבו על דרכים שהם יכולים לשפר את הסרט שלהם ''מסביב לעולם בשמונים יום''. הם זכרו את המצאתו של לאובה, ואף שהחליטו לא להשתמש בה לסרט זה, טוד ג'וניור, לאחר מותו של אביו, היה מסוקרן מספיק כדי לחתום על לאוב לעסקת קולנוע.
שיטתו של לאובה, שעליה הוא קיבל פטנט בארה"ב, השתפרה בתקופה שחלפה. כעת, במקום שהריחות ישתחררו באופן ידני, הוא השתמש במה שהוא כינה "מוח ריח", שהיה סדרה של מיכלי ריחות מסודרים על חגורה, לפי הסדר שהם ישתחררו. החגורה הסתובבה באמצעות מנוע. כאשר הסרט החליק דרך מקרן הסרט, סמן על הפילם הורה להפעיל את ''מוח הריח''. מחטים היו חודרות דרך ממברנות אל המיכלים ומשחררות את הריחות, אשר היו מופצים דרך פתחי הצינורות שמתחת למושבי הקהל.
העלות של הסבת תיאטרון כדי שיוכל להכיל את המערכת היתה, במחירי ימינו, בין כ-100,00 למיליון דולר.
לאובה וטוד הבינו שלמערכת יש מגבלות אסתטיות. לדוגמה, דרמה כבדה לא היתה סוג של סרט שיכול להתאים היטב. לכן, המערכת יושמה בקומדית המסתורין Scent of Mystery, אשר הפכה לסרט הראשון שבו הריחות חשפו שיאי עלילה שונים. לדוגמה, דמות הרוצח זוהתה על ידי ריח של טבק מקטרת.
Smell-O-Vision לא פעלה כמתוכנן. הריחות שוחררו עם רעש שורק ומסיח דעת, והקהל ביציע התלונן שהריחות הגיעו אליו כמה שניות אחרי שהפעולה הוצגה על המסך. בחלקים אחרים של התיאטרון, הריחות היו חלשים מדי, וגרמו לקהל לרחרח בקול רם בניסיון לתפוס את הריח. בעיות טכניות אלו תוקנו ברובן לאחר ההצגות הראשונות, אבל שמועות שנפוצו, יחד עם ביקורות שליליות על הסרט עצמו, סימנו את סוף הפרויקט.
AromaRama
בשנת 1959 יצא למסכים הסרט הדוקומנטרי הארוך "מאחורי החומה הגדולה - מסע בסין'', מלווה בתהליך שנקרא "AromaRama", אשר שילח ריחות באוויר באמצעות מערכת מיזוג האוויר של תיאטרון הקולנוע.
הטכניקה המיוחדת הומצאה על ידי צ'רלס וייס מניו יורק, מנהל יחסי ציבור בעל מוניטין. הוא השקיע במערכת יותר משנתיים וחצי של עבודה, ויותר מ-100 ניחוחות שונים הוזרמו לתיאטרון במהלך הסרט. ביניהם ריחות של דשא, אדמה, פיצוץ זיקוקים, נהר, קטורת, לפידים בוערים, סוסים, מסעדות, נמר לכוד ועוד.
ווייס האמין, בעקבות רודיארד קיפלינג, שהריח גורם, יותר מצלילים או מראות, את הפעלת הרגשות.
''החומה הגדולה'' יצאה לאקרנים ב -2 בדצמבר 1959, רק שלושה שבועות לפני ''ניחוח המסתורין'', והתחרות בין שני הסרטים נקראה the battle of the smellies. ''החומה הגדולה'' נבחרה משום שהמפיק, וולטר רייד, חש שרבות מן הסצינות יהיו מרשימות עוד יותר עם ריחות שנוספו. מכיוון שהסרט זכה בפרסים גדולים באירופה, הוא היה צפוי להתקבל היטב באמריקה - ואכן כך היה. הסרט עצמו, ללא ה''ארומהראמה'', זכה לשבחים רבים. מערכת ה''ארומהראמה'' עצמה, לעומת זאת התקבלה בביקורות מעורבות יותר. להלן חלק מהן:
ביקורות חיוביות:
במגזין "טיים" נכתב, ב -21 בדצמבר 1959: "תהליך הארומהראמה הוא מבריק".
ב"דיילי מירור" נכתב בתאריך ה -11 בדצמבר 1959: "נדהמנו. אפילו הקהל פרץ במחיאות כפיים, כאשר תפוז פרוס למחצה מילא את המסך".
במקום אחר נכתב: ''בדיוק כמו ש"שוד הרכבת הגדול" (1903) היה הסרט הראשון עם עלילה, "מאחורי החומה הגדולה" הוא הראשון עם ניחוחות לאורך כל הסרט.''
בניו יורק הראלד טריביון כתב המבקר: "AromaRama Premieres: הקהל מריח את מה שהוא רואה ושומע בסרט. עם כמה יוצאים מן הכלל, הקהל אתמול בלילה הכריז על ניחוחות של הצלחה מוחלטת, החל מקטע הפתיחה, שהראה חיתוך תפוז, בשעה שמערכת הריחות מילאה את התיאטרון בריח תפוזים".
מאמר נוסף באותו עיתון נכתב: "למרבה הפלא, הריחות לא עושים את הרושם שהם מתפוצצים או מגיעים מכיוון מסוים. למעשה, הריחות פשוט מופיעים בנחיריים, ללא כל מאמץ לרחרח או להתאמץ עבורם, ומה שמדהים יותר, הריח נעלם מיד כשהדימוי החזותי המקביל שלו נעלם מהמסך. אין ספק לגבי יעילות המערכת ביצירת אשליות של המציאות".
מגזין אחר הסביר את התהליך: הריחות בנויים על בסיס אידוי מהיר של גז הפריאון, וכאשר האוויר נמשך לסינון הוא מועבר על ידי מטען חשמלי טעון, כי להאיץ את החלקיקים הארומטיים. הניחוחות פותחו על ידי חברת ''רודיה''.
בעיתון סאן נכתב: ''אתה חייב לנשום את זה כדי להאמין בזה - סרטים מבושמים הם כאן כדי להישאר!''
ביקורות מעטות היו שליליות:
''ניו יורק טיימס'' פרסם כתבה שקראה למערכת: "פעלולים, עם אפס תועלת אמנותית". הדיוק של הריחות תואר כ"קפריזי וחמקמק, מדכא, או מושלם אך בנאלי… אלה הם ריחות סינתטיים בלבד, שמדי פעם מתאימים למה שניצפה על המסך, אבל לעיתים קרובות יותר הם מבלבלים את האווירה."
האנציקלופדיה של הקולנוע סיכמה: ה- AromaRama התחרתה במערכת אחרת, SMELL-O-VISION , כדי לזכות בתשומת הלב של הקהל, בניסיון נואש של הוליווד בשנות ה -1950 להחזיר לאולמות הקולנוע צופים שאבדו לטובת הטלוויזיה. אף אחת מהמערכות לא הוכיחה פופולריות, למרות שטכנית שתיהן היו מוצלחות."
כרטיסי גירוד ריח
הסרט ''פוליאסטר''
כמחווה לסרט ''ניחוח המסתורין'' נוצר הסרט ''פוליאסטר', שהוא סרט בז'אנר קומדיה שחורה אמריקני משנת 1981, בכיכובו של דיוויין, שנכתב, הופק, והופץ על ידי ג'ון ווטרס. הוא צולם בבולטימור, וכלל גימיק בשם "אודורמה", לפיו הצופים יכולים להריח את מה שהם רואים על המסך, באמצעות כרטיסי גירוד. הסרט הוא מבט סאטירי על חיי הפרברים בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20, שעסקו בגירושים, הפלות, ניאוף, אלכוהוליזם, פטישיזם, והימין הדתי. ריחות, במיוחד חוש הריח הרגיש במיוחד של פרנסין, גיבורת הסרט, ממלאים תפקיד חשוב בסרט. כדי להדגיש זאת, ווטרס עיצב את אודורמה, גימיק "גרד והרח" בהשראת ''ניחוח המסתורין''. כרטיסים מיוחדים, עם משבצות ממוספרות מ-1 עד 10 חולקו לקהל לפני המופע, כמו שמחלקים משקפי 3D. כאשר מספר הבהב על המסך, הצופים היו אמורים לגרד ולרחרח את המקום המתאים. לאחר שהתבקשו בתחילה לגרד ולהריח זר ורדים, הצופים היו נתונים לסדרה של ריחות מבחילים בעיקר, וכך נפלו קורבן למתיחת הבמאי. עשרת הריחות בסרט הם: 1.ורדים 2. גזים 3. דבק דגמי מטוסים 4. פיצה 5 . בנזין 6. בואש 7. גז טבעי 8. מכונית חדשה 9. נעליים מלוכלכות 10. מטהר אוויר
שימוש נוסף בכרטיסי גירוד ריח
על אף שגישת ''כרטיסי הריח'' פתרה את הבעיות הטמונות בניסיונות קודמים להפיץ ריח בסרטים, היא לא זכתה לשימוש נרחב בסרטים אחרים. בכל זאת, נעשה בה שימוש פעמים אחדות נוספות, בעיקר בטלוויזיה:
בטלוויזיה הבריטית בשנת 1985, כאשר מהדורה של תוכנית מדע לילדים שודרה עם חבילת כרטיסי ריח בבית.
בערוץ MTV, באמצע שנות ה-1980, שודר סרטון קידום מכירות יחד עם כרטיסי ריח לבית.
''Rugrats Go Wild'' הוא סרט אנימציה אמריקאית משנת 2003, שמבוסס על סדרת טלוויזיה. גם בסרט זה נעשה שימוש בטכניקת ה"אודורמה", אשר אפשרה לצופים להריח ריחות באמצעות כרטיסי ''גרד והרח''.
בשנת 2010, הקולנוען הנורבגי קורט יוזף ואגל יצר את הסרט ''האגדה של המכשפה מהפיורד'' עם כרטיסי רחרוח.
בסרט ''2011 Spy Kids: All the Time in the World'', עם ג'סיקה אלבה, נעשה שימוש בכרטיס ''גרד והרח'' שנקרא "Aromascope". מימד הריח התפרסם כ''המימד הרביעי'', והפורמט זכה לכינוי "4D".
הסרט ''העולם החדש'' - 2006 [4]
בשנת 2006 נערכה באולם מיוחד בטוקיו, ובאולם נוסף באוסאקה, הקרנת הסרט ''העולם החדש'' בבימויו של טרנס מאליק, אודות סיפור האהבה של פוקהונטס, הנסיכה האינידיאנית מהמאה ה-17. שלוש שורות בסוף האולם הוקצו ל''מושבי ארומה מיוחדים''. המפיץ היפני של הסרט החליט להשתמש בטכנולוגית הפצת הריחות החדישה של חברת התיקשורת NTT. על ריצפת אזור ''מושבי הריח'' הונחו כדורי פלסטיק אחדים בקוטר של כ-25 ס''מ. הכדורים הכילו שמנים ארומטיים, שעורבבו ושוחררו במהלך הסרט, על פי לוח זמנים ממוחשב.
מתאם הריחות היפני לסרט החליט להעצים את האווירה שבו, על חשבון הריאליזם. לגישה זאת היו שתי תוצאות:
א. הסרט נבחר לא בזכות היותו יצירת מופת ויזואלית ומוזיקאלית, אלא כיוון שהמפיץ ראה בו סיפור אהבה על רקע פסטורלי, וככזה מתאים לחיזוק ארומטי. למרות שהיו בסרט גם מעט ניחוחות של עצים, הריחות השולטים היו מנטה ופרחים - של הגיבורים בסצינות הרומנטיות, והם היו מוגזמים.
ב. כאשר נעדרו ריחות מלווים, הדבר בלט היטב. הצופים ריחרחו לשווא בחיפוש אחר ניחוחות של עורות, אבק שריפה, או גחלים, בסצינות שונות.
בסך הכל, חווית הריח הזכירה קליניקה לארומותראפיה שנמצאת בלובי. היה קשה להבדיל בין הניחוחות, ושרר חוסר ביטחון בקרב הקהל לגבי החוויה. לא היה ברור אם הריח שנמצא באולם נובע מהתקן יעודי, או שתזוזת אוויר מקרית באולם יוצרת תחושת שארית ריח בלתי קיים, או שמקור ריח מועט הוא באחד הצופים/ות. בסך הכל, הריחות הפכו למעורפל עוד יותר סרט שמלכתחילה היה מפוזר למדי.
טכנולוגיות חדישות להפצת ריחות בסרטים
אולמות סרטי 4DX בישראל [5]
מרגישים בסרט: צופים בקולנוע ב-4DX
פורסם: 10.03.13
''ברוכים הבאים לאולם הקולנוע 4DX ביס פלאנט בראשון לציון, שם תקבלו חוויה ייחודית בסרטי קולנוע רגילים.
הקרנות עם כסאות זזים ואפקטים נוספים הן לא דבר חדש, אך עד כה הסרטים האלה יוצרו במיוחד לאותו מתקן בלבד, ונועדו לספק חוויה סביב אותה עלילה ספציפית. אולמות ה-4DX מקרינים סרטים עלילתיים רגילים כמו ''אוואטר'' ו''ראלף ההורס'', שעבורם יצרנית ציוד האולמות הדרום קוריאנית - CJ, התאימה את מיכשור האפקטים המיוחדים של האולם.
הסרט מוקרן בדו או תלת מימד, עם אותו ציוד כמו שאר האולמות הרגילים, כשהמימד הרביעי מתווסף באמצעות התקנים שונים באולם. הכסאות זזים אנכית, אופקית וגם על צירם, ויש רמקול בתוך המושב שמרעיד אותו בהתאם לסרט. במושב ישנן גם בוכנות קטנות שבועטות בצופה בגב ובישבן, וכדי שתעופו ממש - זרמי אוויר מול הצופה ומאחורי האוזניים מדמים כדורים שורקים, וזרבובית קטנה מרססת אדי מים שהופכים לערפל. בנוסף, מעל הכל ישנם אורות מהבהבים, מאווררים עוצמתיים, מכונות עשן, בועות סבון, ואלף סוגי ריחות שונים.
כדי שסרט קולנוע רגיל יוצג באולם המיוחד, יש ליצור פס מידע לאפקטים היחודיים של ה-4DX. תהליך התיכנות נעשה על ידי היצרנית, והוא אורך כמעט חודש.
קובץ המידע נשלח אל האולם, והמפעיל מטעין אותו למערכת הנמצאת בחדר ההקרנה. בשרת שבו מאחסנים את הסרטים עבור המקרן יש כרטיס ייעודי, שמייצר קוד תיזמון - רצף של מספרים במרווחים קבועים מראש, שאותו הוא שולח אל המחשב של ה-4DX, שמסנכרן את הסרט אל האפקטים.
מבחינת המקרין מדובר בפעולה של קליק וחצי, אך מאחורי הקלעים ישנם ארונות של מחשוב וציוד מתקדם. מתחת למושבים מסתתר לו חדר המכיל שני מדחסים ומיכלי אוויר, היוצרים את הלחץ הדרוש להנעת האפקטים. בנוסף ישנו ארון שבו שוכנים מיכלי התמצית שאותה מערבבת המערכת, כדי ליצור את כל אחד מאלפי הריחות הזמינים לצופה.''
הסרט מוקרן בתלת מימד, עם צליל היקפי מרשים. חווית הצפיה כללה גם הבזקי אור, עשן, משבי רוח שונים, ומתזי מים קלים, שהוסיפו בהחלט להנאה.
עם זאת, בכתבה אודות סרטי 4DX ב- YNET , תוארה גם חווית הריח כחלק בלתי נפרד.
כיוון שלא חשתי בריחות במהלך הסרט פניתי בסופו להנהלת המקום, וביקשתי הסבר. המנהל בירר טלפונית, ומסתבר שלסרט שצפיתי בו לא נוסף אפקט זה. ביקשתי כי הוא יברר עבורי אם בסרטים האחרים שמוקרנים בפורמט זה בימים אלה מופעל התקן ריחות. התשובה היתה כי גם ב''ספיידרמן'' אין אפקט ריחות. הלכתי לצפות בסרט חדש נוסף, ''אקוואמן'', וגם בו לא היו כלולים ריחות. משירות הלקוחות של יספלאנט התקבלה התשובה הבאה בכתב: "יוצרי האפקטים בסרטים באולם ה- 4DX הם חברת 4DX הקוריאנית, המייצרת את האפקטים בשיתוף מלא עם יוצרי הסרט בחו"ל. המערכות שלנו נבדקות מדי תקופה לוודא את התקינות שלהן, ולבדוק שאכן האפקטים נאמנים למקור כפי שתוכננו על ידי יוצרי הסרט. בסרט אשר נכחת בו הופעלו כל האפקטים הרלוונטים אליו, בהתאם להתאמות החברה בקוריאה."
למרות היעדר השימוש בריח, יש לי מסקנות אחדות מהצפיה בשני סרטי 4DX:
ככל שהסרט הוא יותר ''אקשן'', והאדרנלין זורם בגוף, כך עולה גם רמת הציפיה לריחות. ציפיתי לריח חדש בכל סצינה שהתחלפה, ובסך הכל חשתי מסוגל להריח עשרות רבות של ריחות שונים, במהלך הקרנה של כשעתיים.
הציפיות שלי לגבי איכות הריחות היו גבוהות. ציפיתי לניואנסים דקים של ריחות מכונות, חול, ים, יער, על פי המיקומים והפעילות בסצינות השונות. לא הסתפקתי, לדוגמא, בריח של שמן מכונות רגיל בשעה שהרובוטריקים מפרקים במכות אחד את השני, אלא דימינתי מה יהיה ריח שמן המכונות המיוחד שלהם. דוגמא נוספת: כאשר התרחשה סצינה לחוף הים בסן פרנציסקו, ציפיתי להריח את ריח הים שאופיני לאזור זה.
משבי הרוח ומתזי המים בעת ההקרנה, ותמונות שמעוררות אסוציאציות עם ריחות, כמו סצינה בדוכן נקניקיות בלונה פארק, עוררו בי תחושה רגעית מדומה כי מתלווה אליהן ריח. אך לאחר דקות אחדות הבנתי, למרות כל האפקטים הרב-חושיים שהופעלו עלי באולם הסרטים, כי איני מריח מאומה, וכי האף שלי נותר צחיח.
עוד מסקנה מתבקשת היתה כי לאפקטים הרבים שמופעלים באולם אפשר להוסיף גם את סמיכות האויר, כלומר עד כמה הוא מאובק. זאת בפרט לאור סצינות ההתגוששות הרבות שמעלות אבק. חוש הריח מגורה ביתר שאת כאשר מתלווים אליו שינויים באיכות האויר.
אפשר בהחלט להוסיף אפקטים של ריח גם לסרטים רגועים יותר, כמו סרטי הרפתקאות רומנטיות. בסרטים כאלה, שמתרחשים במקומות רבים, וכוללים סצינות מגוונות, עשוי חוש הריח להוסיף מימד רב של הנאה, ומשמעות נוספת. לדוגמא: סרט הרפתקאות רומנטי שנעשה במאה הקודמת עשוי להביא עימו את ניחוחות התקופה למיניהן. בגירסה חדשה לסרט שתיעשה בימים אלה, יהיו הריחות שונים במקצת. האוירה תשתנה, ובדרך זאת גם העלילה תקבל משמעות שונה.
ז'אנרים נוספים שבהם יוצרי הסרטים יהיו מסוגלים להשתמש בהתקני ריח בקלות הם: סרטים פוסט-מודרניים שמשלבים ציטוטים ארוכים מתוך סרטים קלאסיים, סרטים מוזיקליים שבהם יש קטעי שירים ארוכים, סרטי ילדים, בעלי חיים, ואנימציה, שבהם גיבורי העלילה הם ברורים, ועוד.
יתכן ויווצרו גם ז'אנרים חדשים של סרטים, שבהם חוש הריח ימלא תפקיד מרכזי.
הריח לא חיב להיות בקולנוע הרב-חושי 4DX בלבד. בכל אחד ממתחמי הקולנוע הגדולים ברחבי תבל יש עשרות אולמות. אפשר להציב, בשלב ראשון, התקן ריח באחד מהם בלבד, ולהפעילו במסגרת הקרנות דו-מימדיות פשוטות.
מצפיה ב''אקוואמן'' הבנתי שאין צורך בגלריה עשירה של ריחות על מנת להרשים את הצופה. בסרט זה, שמתרחש ברובו באוקיאנוסים, די היה במנה גדושה של ריח ים בתחילת ההקרנה, ופה ושם במהלכה, על מנת להכניס את הצופים עמוק לתוך האוירה.
מערכות קולנוע ביתי ומציאות מדומה
''אולורמה'' היא חברה מסחרית, אשר לאחר חיפוש באינטרנט נמצא כי היא הדוגמא הטובה ביותר לישום התקני ריחות באולמות קולנוע, במערכות קולנוע ביתי, ובמשקפי מציאות מדומה. האתר המקיף שלה מספק תובנות לא מעטות. המוצר המרכזי של החברה הוא מתקן לשימוש ביתי, בגודל קופסת נעלים בערך, שמורכב ממאווררים ומחסניות ריח. המתקן משחרר, באמצעות חיבור לאפליקצית מחשב, ריחות שונים בסינכרוניזציה להקרנת סרטים.
''כעת הינכם ממש בתוך הסרט'' היא כותרת דף הבית של החברה. כותרת נוספת: ''כעת הוא הזמן לחוויה מקיפה''
תיאור החוויה של סצינת הפתיחה ב''ווילי וונקה וממלכת השוקולד'': ''אתה מכבה את האורות. התמונות הראשונות מופיעות לנגד עיניך. צלילי המוזיקה נשמעים באוזן השמאלית, אחר כך בימנית..לפתע, ריח ממתק חודר לנחיריך. האם כך מריח בית החרושת של ווילי וונקה?'' זה חלומו של כל אוהב אולם קולנוע ביתי.
''מאומה אינו יכול למשוך אותך לתוך הסרט כמו ניחוחות. טכנולוגית אולורמה היא הראשונה בעולם שמשלבת ניחוחות בסרטים, ממש בתוך הבית. בני אדם זוכרים 1% ממה שהם ממששים, 2% ממה שהם שומעים, 5% ממה שהם רואים, 15% ממה שהם טועמים, ו-35% ממה שהם מריחים.''
''האינטגרציה של מתקן ''אולורמה'' בודד היא פשוטה מאד. היא ניתנת להתקנה בפחות מרבע שעה. היא מבוססת על אינטרנט אלחוטי ביתי. לחדר הקולנוע הביתי מציעה חברת אולורמה מתקני ריחות שמוסתרים תחת כסאות. מתקן אחד לכל 5-7 כסאות. הניחוחות משתחררים באופן אוטומטי ואחיד. ההתקנה פשוטה מאד ואינה כרוכה בחיבורי כבלים.''
''95% מהצופים שחוו ריחות בסרטים מוכנים לשלם יותר עבור כרטיס לסרט שכולל ריחות. במקביל, אף יוצר אינו מעונין להחמיץ את ההזדמנות להעניק גם את חווית הריח. יוצרים רגישים בכל התחומים, בעלי מוח פתוח ואחראים, אשר רוצים להדהים ולרגש יותר, להעניק יותר חופש בחירה וחוויות, מוזמנים להצטרף למשתמשי הטכנולוגיה.''
''כל הניחוחות של אולורמה הם מאושרים לשימוש, בלתי רעילים ובלתי אלרגנייים. הם מתאימים לילדים ולמבוגרים כאחד. הניחוחות השונים נוצרים על ידי שמנים בסיסיים, שמופקים מתמציות טבעיות, מה שהופך אותם למציאותיים כל כך. הם אינם כוללים מרכיבים שמאריכים את משך השפעתם, כמו אלה שבהם משתמשים במטהרי אוויר. הם מתנדפים במהירות, בתוך דקה אחת או שתיים ופחות מכך. כל הריחות מורגשים במלוא עוצמתם, בלי תערובות שמקלקלות או מדללות את החוויה המושלמת.''
''חווית הריח מורגשת במלוא עוצמתה מרגע הכניסה לחדר התיאטרון הביתי, כאשר ניחוחות מתאימים מקבלים את פני הנכנסים, שמתארגנים לישיבה.''
''המגוון שמתאים בהווה לשימוש במתקני אולורמה הוא רחב מאד, וכולל גם משחקי מחשב על מסכי ענק, קונצרטים חיים, מצגות, וכדומה. החוויה מתמשכת גם לאחר פעולת המתקן, כיוון שהריחות מעוררים תיאבון רב, ומפתים ללכת לאחר הסרט לפאב או מסעדה מתאימים.''
''מתקן האולורמה הוא כלי שיווקי יעיל בכל תעשיות התקשורת, מוזיאונים, בתי מלון, מתקני שעשועים וכדומה. ההפתעה שמייצרים הריחות יעילה מאד לשימור לקוחות. זה כלי שיווקי מבוקש, כי הוא מסוגל להחזיר בני אדם לילדותם, לעורר זכרונות, ליצור זכרונות חדשים, ואפילו לשנות מצבי רוח.''
''המתקן הנייד משחרר ביעילות ניחוחות באמצעות תוכנה מתאימה, שמופעלת על ידי אפליקציה ידידותית, שניתנת לתכנות פשוט ואינטואיטיבי.''
''מתקן הארומטיזר מכסה שטח של בערך 15 מ''ר, וכולל עד עשר מחסניות שמכילות ניחוחות, שאינם מעורבבבים ואינם חודרניים. יש גם התקנים עבור שטח של 150 מ''ר, במחיר נוח. המודלים השונים מתאימים לכל חוויה ולכל כיס, וכוללים תמיכת לקוחות. מספר הניחוחות שקיימים במלאי הוא קרוב ל-70. אפשר גם לקבל ניחוחות מיוחדים על פי הזמנה מיוחדת, במידה והפרויקט דורש זאת. המחיר לערכת קולנוע ביתי הוא כ- 4,000$ לערכה של 20 ניחוחות וכ- 5,000$ ל-30 ניחוחות.''
סרטון שיווקי קצר בספרדית, במתכונת קליפ חדשותי, מתאר את החידוש כך: ''בהתחלה היה הקולנוע אילם. אחר כך נוספו פס הקול, הצבע, תלת המימד, וכעת גם סרטים עם ריחות...אפשר יהיה 'להריח' את סוף הסרט...נכון שהסרט ''אווטאר'' הוא חוויה חזקה בתלת מימד, אך הוא חוויה מרשימה עוד הרבה יותר בתוספת התקן הריח... צופים מספרים כי הרשים אותם מאד הניגוד בין ריחות היער בכוכב פנדורה לריחות העשן, בעת סצינת האקשן של פלישת כוחות בני האדם לטריטוריה של הילידים. הצופים השתעלו, ממש כמו במציאות אמיתית. התקן הריחות בסרט המצויר ''רטאטו'', אודות העכבר-שף מפאריס, העניק לצופים ניחוחות תבשילים אותנטיים, שהביאו אותם למסקנה כי סרטים שעוסקים באוכל יהיו הראשונים להטמיע התקן ריחות... לאמנות השביעית צפוי באמצעותו עתיד מזהיר…''
חברת אולורמה מעדכנת כל העת סרטים קלאסיים, כך שישולבו בהם התקני הריח שלה. לדוגמא, בפסטיבל הסרטים במילאנו 2018, הסרט המוסיקלי המפורסם ''גריז'' זכה להקרנה חגיגית, במלאת 40 שנה להקרנת הבכורה. הסרט הוקרן עם סינכרוניזציה של ניחוחות ששוחררו בתוך אולם הקולנוע. ''החוויה של ניחוחות דני זוקו - ג'ון טראבולטה, ושל סאנדי אולסון - אוליביה ניוטון ג'ון, היתה ייחודית, מקיפה ומהפנטת.''
החברה התאימה מתקני ריחות גם למבחני ראיה, שמטרתם בדיקת היכולת לזהות במהירות תמונות של עצמים שונים. חברת ''לנקום'' השתמשה במשקפי מציאות מדומה משולבים במתקן ריח של אולורמה, כדי להציג את מוצריה במסגרת כנס שערכה בעיר קאן בשנת 2018.
רשימת הריחות שמציעה חברת ''אולורמה'':
ריחות יצירתיים: חוף ים, בושם נשי, בירה, משקה קולה, עץ/ריהוט, סיגרים, חנות מאפים, ענבים תוססים, רוטב שום, מנטה של ספא, עשן מיקטרת, קפה, סבון, נענע, בושם גברי, סוכריה על מקל, צמר גפן סוכר, קינמון, חומץ.
ריחות מזון: וניל, דבש, לימון, חמוציות, גבינה, תות שדה, שוקולד, לחם, תפוחים, אנצ'ובי, נקניקיות, מורטדלה, תפוזים/מנדרינות, בייקון, בשאמל, קוקוס, חמאה, אפונה, פסיפלורה, בננות, דובדבנים, אפרסקים, שקדים, תה ירוק, פיצה, תרד.
ריחות טבע: דשא טרי קצוץ, וורדים פורחים, לבנדר, עץ, אורנים, רוזמארין, סיגליות, יער, אדמה רטובה.
ריחות פעולה: אש, שמן רכב שרוף, גשם, דיזל, גומי שרוף, פלסטיק ביער, בנזין, דם.
VIRTUAL REALITY בחיפה
בפסטיבל הסרטים בחיפה, שנערך בסוכות 2018, פעל בעיר התחתית מתחם מיוחד, פורט-טאון, שהוקדש למציאות מדומה. המתחם הוא מחסן ענק, עם אולמות אחדים, שמשמש בדרך כלל לאירועים סטודנטיאליים שונים. בתוך המבנה פוזרו ערימות חול ובלוקים, כך שהתחושה, כולל הריח, היתה של אתר בניה. במקביל, היו מפוזרים באולמות השונים עשרות אזורי ישיבה, ולכל אחד מהם היו צמודים משקפי מציאות מדומה אחדים עם אוזניות. הקטלוג תיאר 50 יצירות קצרות של אמני מציאות מדומה, שהחלקו על פי נושאים כמו: יצירה ישראלית, סרטים דוקומנטריים וחברתיים, וידיאו ארט על טכנולוגיה וזהות דיגיטלית, אדם טבע ומכונה, אימה, וילדים. הסרטים היו ברובם במשך של כ-5 עד 20 דקות. הארוע נמשך 3 ימים, והיה מלא בקהל. רוב המשתמשים היו ילדים. מצפיה אישית קצרה באחת מהיצירות, התקבלה אצלי התחושה של התנתקות מושלמת מהמציאות. המשקפיים מכסות את כל מרחב הראיה, והתמונה משתנה בהתאם למקום שפונים אליו. אם הזזתי את הראש ימינה, שמאלה, מטה או מעלה, הסתובבתי או הלכתי, הכל בסרט זז לכיוון הפניה. התחושה של הניידות היתה מושלמת. לא היה שילוב של מתקני ריח בארוע זה, וניתן אך לשער מה היתה עוצמת החוויה לו אפשר היה להריח כל מקום.
דף מיוחד באתר חברת ''אולורמה'' מוקדש למציאות המדומה והרבודה. ''חוש הריח תומך בחוויה זאת יותר מכל. הניחוחות של הים, היער, המסיבה, וכדומה, מעצימים את ההתנסות. היא הופכת לרבת עוצמה כאשר חוש הריח נמצא בסינכרוניזציה עם התמונה. יצירת תוכן ב-360 מעלות היא יקרה מאד, וכרוכה בכאב ראש ניכר. באמצעות ''אולורמה'' אפשר להפוך את החוויה ה''רגילה'' לחוויה ייחודית במחיר נמוך הרבה יותר.''
''על פי הביקורות, משקפי המציאות המדומה לוקחים את הצופה עמוק לתוך יער הגשם, אך אינם מאפשרים לו לחוש בלחות, להריח את הריחות, או לגעת בצמחיה. הפתרון של ''אולורמה'' הוא מושלם לחוש החשוב מבין חושים אלה, חוש הריח. בחלל של כ- 12 מ''ר צריך מפיץ ריח אלחוטי יחיד בלבד, כדי להעניק את החוויה. מחיר הערכה למציאות מדומה הוא כ-2,000$.''
לפוסט מיוחד בבלוג של חברת אולורמה זכה סרטו האחרון של סטיבן שפילברג, ''שחקן מספר 1''. הסרט עוסק במתרחש בעתיד דיסטופי, כאשר ההמון העני משקיע את כל זמנו בפעילות במציאות מדומה, ואת כל כספו בשידרוג האמצעים להגברת החוויה, כמו משקפים, חליפות, וערכות ריחות.
''חנות קטנה ומטריפה'' [1986] - שילובי ריחות בסרט
הסרט ''חנות קטנה ומטריפה'' מתאים מאד לשילוב ריחות, מהסיבות הבאות:
א. הנושא, פרח ענק, משדר ציפיות לניחוחות.
ב. המיוזיקל, עם סצינות שיריות מוגדרות היטב, מאפשר שילוב מדויק של ריחות.
ג. העלילה הפרובוקטיבית מאפשרת הטמעת ריחות ברורים.
הריחות, שמתוארים בטבלה להלן, נערכו בהשראת השיטה של תאורה אמנותית על פני דמויות בסרטים:
א. תאורת מוקד, שמבליטה את מה שהבמאי מבקש להדגיש. נקראת כאן - ריח ראשי.
ב. תאורת מילוי, שממלאת באור בעוצמה חלשה יותר את פני הדמות, כדי שלא יהיה קונטרס. נקראת כאן - ריח משני
ג. תאורה אחורית, שמעניקה רקע מואר שמשמש מסגרת לדמות. נקראת כאן - ריח רקע.
הערות נוספות:
א. את עוצמת הריחות אפשר לכוון על פי דרישות הקהל.
ב. מעברי ריחות, כמו מעברי תאורה ותמונה, מתבצעים הדרגתית במהלך הסצינות, על פי התפישה האמנותית של הבמאי.
ג. סרט בגירסה עם ריחות הוא שונה מסרט בגירסה ללא ריחות, וסצינות אחדות בו עשויות להשתנות, למרות שהמסר הכללי נותר זהה.
טבלת ריחות מתאימים לסצינות ב''חנות קטנה ומטריפה''
סיכום - חוש הריח באקדמיה לקולנוע
ביבליוגרפיה
אורי אבנרי: הצד השני של המטבע. זמורה ביתן, 1950.
לוק ווסטרמנס: 12 מאמרים אודות חוש הריח - Unlocking the Secrets of Your Sense of Smell. בתוך אתר המאמרים: Articles Factory, 2008
ערך ויקיפדיה SMELL-O-VISION - ערך מקיף בנושא חוש הריח בסרטים
Chris Fujiwara: Wake Up and Smell the New World. Film Comment, August 2006
שחר שושן: מרגישים בסרט: צופים בקולנוע ב-4DX. ווינט דיגיטל, 10.03.2013
אתר חברת OLORAMA - חברה שמתמחה במתקני הפצת ריחות לסרטים
VR בפסטיבל הסרטים בחיפה 2018 מתוך אתר הפסטיבל
הסרט ''חנות קטנה ומטריפה'' - גירסת הבמאי - הסרט המלא באתר putlocker
Sim Jiaying: An Olfactory Cinema: Smelling Perfume. Acta Universitatis Sapientiae, Film and Media Studies, 2014 - degruyter.com
Vinzenz Hediger, Alexandra Schneider : The Deferral of Smell: Cinema, Modernity, and the Reconfiguration of the Olfactory Experience. Valentina Re et. al. (eds.) The Five Senses of Cinema. Udine: Forum 2005, pp. 241-264.
גלרית תמונות
כריכות ספריו של אורי אבנרי: מימין: ''בשדות פלשת 1948'', שהיה רב המכר של התקופה.
משמאל: ''הצד השני של המטבע'', ספר ההמשך שקיבל ביקורות בלתי אוהדות.
המבנה האנטומי של מערכת חוש הריח עם בלוטת חוש הריח במרכזה
דרך הפעולה של חוש הריח, מהאויר שאנו נושמים ועד למערכת הלימבית
ריח הלימון, אחד הריחות המוכרים ביותר.
הריחות נדמים מוחשיים, או חזקים יותר, בליווי תמונות מתאימות.
מבחן ביכולת הזיהוי של ריחות. הריחות נעשים קשים
יותר לזיהוי ככל שגיל האדם מבוגר יותר.
מאפה בריח ווניל, הריח האהוב ביותר, שנמצא
באינספור שימושים.
זוג אוהבים מתרפקים זה על זה בסיוע חוש הריח,
שהוא גורם חשוב ביצירת הקשר הזוגי.
פוסטר הסרט ''פוליאסטר''
כרטיס גירוד ריח של הסרט ''פוליאסטר'' בגרמנית
תמונה מהסרט ''העולם החדש'' של טרנס מאליק, שבו נעשה ביפן שימוש אקספרסיוניסטי, חד פעמי, בהפצת ריחות.
אולם קולנוע 4DX, עם תלת מימד, כיסאות מטלטלים, הבזקי תאורה ועשן, ומערכות
התזת משבי אוויר, מים, עשן וריח. אולמות אחדים במתכונת זאת פועלים בישראל.
מתקני הפצת הריחות של חברת ''אולורמה''
מתקן של חברת ''אולורמה'' עם בקבוקוני ריחות
ערכת מציאות מדומה של חברת ''אולורמה'', עם מתקן להפצת ריחות
שתלוי על הקיר.
מתחם המציאות המדומה בעיר התחתית בחיפה, בפסטיבל הסרטים בסוכות 2018, ללא מתקני ריח.
סרט על הקיר בפיאצה של פסטיבל הסרטים בחיפה, שמלווה בניחוחות אקראיים מבתי המזון הסמוכים.
פוסטר הסרט ''חנות קטנה ומטריפה'', בגירסת המחזמר משנת 1986
