האינטלקטואל בעל ההשפעה הרבה ויחד עם זאת החשאי ביותר בקרב מדינות הציר היה פרופסור קרל האושופר. הוא לימד את היטלר להיות מדינאי, עיצב את הבריתות שלו והכתיב את מדיניות החוץ. הוא היה האדם בחשיכה שאחז בחוטים רבים, שנמשכו לגיאופוליטיקה ולמיסטיקה. השפעתו של האושופר הייתה כה גדולה עד שהוא כונה לעיתים ''מרלין של היטלר''. רב מכשפים ואסטרטג על, הוא בנה את גרמניה הנאצית כבבל הגדולה והיהירה, לפני שהשליט המטורף ריסק אותה.
האושופר היה חייל מקצועי בחיל התותחנים. כישרונותיו זוהו במהרה על ידי המטכ''ל הגרמני והוא מונה בשנת 1908 לנספח צבאי בטוקיו, שעקב אחר ההתארגנות מחדש של הצבא היפני. היה זה מסע גורלי, כיוון שהוא הושפע שם מאד מהתורות הפילוסופיות האזוטריות היפניות שטיפחו את תרבות הסמוראי.
האושופר נלחם בחזית המערבית במלחמת העולם הראשונה והתקדם לדרגת גנרל בכיר. תשוקתו האישית ל''רוח הסמוראי'' לא הספיקה להביא לניצחון גרמניה במלחמה. היא גרמה לו לחוש מרירות ותחושת בגידה בעקבות התבוסה. הוא פרש מהצבא, מאשים את הקומוניסטים והיהודים במפלה.
במהלך מלחמת העולם הראשונה נודע האושופר כאדם בעל כוחות נסתרים, שיכול היה לראות אל העתיד ולדעת מבעוד מועד מה עומד להתרחש. הוא השתמש בראיית הניסתר כדי לגלות היכן כוחות האויב יתקיפו, והיה מסוגל להצביע על איזה אזורים תונחת האש הארטילרית. לאחר המלחמה, בשנת 1919 הוא יסד בברלין את ''אחוות הווריל'', שקדמה לאחווה המיסטית בה התחנך היטלר. היללו אותו כ''מכשף הגדול ביותר בגרמניה''.
האושופר קיבל משרה באוניברסיטת מינכן, בה מסעותיו למזרח הרחוק הפכו אותו מורה מושלם לגיאוגרפיה. הדוקטורט שלו היה על תפישה חדשה ביחסים הבינלאומיים, אותה קרא ''גיאופוליטיקה''. הבסיס של הדוקטרינה היה מונח שמקורו בהרצאה הראשונה שנשא באוניברסיטת מינכן: ''מרחב המחיה''.
דר' קרל האושופר פיתח והפיץ את התיאוריה. הוא טען כי למדינה יש את הזכות להתרחבות פיזית במטרה לכלכל את אוכלוסייתה על חשבון מדינות פחות מפותחות. הייתה זאת תורה שכבר זכתה ליישום נרחב על ידי מעצמות המערב, אנגליה, צרפת וארצות הברית, במסגרת הקולוניאליזם והאימפריאליזם. החדשנות של האושופר הייתה ביומרה לפיתוחו של מודל מדעי אובייקטיבי, שהתבסס על שליטתו המתנשאת בעובדות וניתוחן. התיאוריות של האושופר הפכו מאד פופולאריות בגרמניה ובעולם. גם מלומדים אמריקנים הושפעו ממנו מאד.
המדינה, כפי שלימד האושופר, אינה מושג מדעי אובייקטיבי, אלא נושא מתחום תורת הניסתר. בלב תורתו נמצא הרעיון כי המדינה דומה לאורגאניזם טבעי, עץ קוסמי בעל הזכות המעשית לגדול ולהתפשט. סדר הדברים הטבעי הוא שהחזק ינצל את החלש. האבסולוטיזם חיוני למדינה המתפתחת. הרעיון מפחית את מעמדו של האזרח לחלקיק מהמדינה ומעניק לגיטימציה לשלילת זכויות וחירויות הפרט.
אין ספק שהאושופר היה מודע לתעופה כגורם חשוב בפיתוח מרחב המחיה. האימפריאליזם הבריטי התפתח בעיקבות המצאת ספינת הקיטור והאושופר בודאי חשב על התפתחות ספינת האויר והמטוס בהקשר דומה עבור גרמניה. התיאוריה של הפרופסור לגיאוגרפיה לא היה אלא תמריץ לאסטרטגיה פוליטית חדשה: התחבורה הימית איבדה את בכורתה, כי אפשר היה להתגבר על מרחקים ומכשולים יבשתיים וימיים באמצעות הרכבת, ספינת האויר והמטוס, שהיו טכנולוגיה חדישה ומבטיחה שעמד לרשות מדינות מפותחות כמו גרמניה, שהקולוניות שלה מעבר לים היו עד אז מעטות ובלתי משגשגות. האושופר הגה ברית בין גרמניה, רוסיה, סין, הודו ויפן נגד העוצמה הקולוניאלית הימית של אנגליה, צרפת וארצות-הברית.
האושופר ערג לחזרת עוצמתה של גרמניה, וטען לסמכות להביא לכך באמצעות תורתו. הוא הצדיק את ההתפשטות על חשבון מדינות שכנות בזכות עליונות תרבותית. לכן רצה לאחד את כל בעל הדם הגרמני במדינות אלה תחת דגל אחד.
אחד הסטודנטים שלו היה רודולף הס, לימים סגנו של היטלר. האושופר התעניין בטייס הצעיר, שהזמין אותו מידי פעם לטיסות חוויה מעל שמי גרמניה. האושופר הציע להס להיות עוזרו האקדמי. באותה עת בדיוק גם אדולף היטלר הציע להס להיות מזכירו. הס לא היסס ובחר במשרה השנייה, אך הוא יזם קשר בין האושופר להיטלר. לאחר שהיטלר והס נכלאו יחד בעיקבות ''הפוטש במרתף הבירה'', ביקר אותם האושופר פעמים אחדות, וסייע בכתיבת ''מיין קאמפף''.
בראשית עלית הנאצים לשלטון התמנו רודולף הס וקרל האושופר כנשיאי ארגון חוץ, שתחת כיסוי כארגון תרבותי קבע את הבסיס הנאצי בקרב המיעוטים הגרמנים במדינות שכנות. התפישה כי יש לאחד את כל בעלי הדם הגרמני במדינות השכנות תחת דגל הנאציזם נשאה פרי בעת סיפוח אוסטריה וצ'כוסלובקיה, בעת המלחמה ביתר ארצות הכיבוש.
בתואנות ותחבולות שונות כיפף האושופר את חוזה ורסאיי, בנה את עוצמת גרמניה הנאצית והתחיל לארגן את התמיכה בה. הברית שעיצב האושופר לימים בין גרמניה-רוסיה-יפן, כנגד מעצמות המערב, שכונתה ''הבלוק'', הפכה בבת עינו. האושופר היה אחראי להסכם במסגרתו נשלחו חיילים גרמנים לאימונים סודיים ברוסיה, ומתכנני מטוסים גרמנים נשלחו ליפן. חוזה מדינות הציר, המסמך שכרך יחד את גרמניה, איטליה ויפן, נכתב בידו.
לאחר פלישת גרמניה לרוסיה התמוטט חזון הברית האירופאית-אסיאתית של האושופר. כמו רבים אחרים בשלטון הנאצי הוא חיפש פתרון למצב. לאחר התבוסה בסטאלינגרד היה ברור שהרייך מתמוטט. האושופר הפך פעיל בארגון שקשר קשר להתנקשות בהיטלר ובנו אלברט הצטרף אליו. הקושרים רצו במות היטלר ובהקמת ממשלה אזרחית. הם היו פעילים בניסיון ההתנקשות הכושל בהיטלר בתאריך 20 ליולי 1944, בבונקר המבצעים שלו בחזית הרוסית. הם נחשדו בשיתוף פעולה ונכלאו עד תום המלחמה. בשנת 1946, בגיל 75, סיים האושופר את חייו בהתאבדות ברוח מנהגי הסמוראים.
