Pareidolia היא תופעה פסיכולוגית שבה המוח מגיב לגירוי, בדרך כלל תמונה או צליל, על ידי תפיסת דפוס מוכר שאינו קיים בפועל.
הדוגמאות הנפוצות הן תמונות נתפסות של בעלי חיים, פנים או חפצים בתצורות ענן, כמו האדם בירח, ארנב בירח, מסרים נסתרים בתוך מוסיקה מוקלטת שמנוגנת בהיפוך או במהירויות גבוהות או נמוכות מהרגיל, וקולות לא ברורים ברעש אקראי, כגון זה המיוצר על ידי מזגנים או מאווררים.
פארידוליה יכולה לגרום לאנשים לפרש תמונות אקראיות, או דפוסי אור וצל, כמו פרצופים. מחקר מצא כי חפצים הנתפסים כפרצופים מעוררים הפעלה מוקדמת של אזור המוח שמתמחה בזיהוי פנים, בכל פעם ובמיקום דומה לזה שעוררו פרצופים רגילים, ואילו אובייקטים רגילים אחרים אינם מעוררים הפעלה כזו. ההפעלה אף מתרחשת במהירות גבוהה מעט יותר מאשר התגובה לתמונות של פרצופים אמיתיים.
במוח מופעלים תהליכים קוגניטיביים על ידי כל אובייקט שהוא ''דמוי פנים'', והם מתריעים הן על המצב הרגשי והן על הזהות של הנושא, עוד לפני שהמודע מתחיל לעבד או אפילו לקבל את המידע. היכולת החזקה והמתוחכמת הזאת משוערת להיות תוצאה של תהליך הברירה הטבעית, שמאפשרת לאנשים לזהות במהירות את המצב הנפשי, למשל של איומים מאנשים, ובכך לספק לאדם הזדמנות לברוח או לתקוף מראש. במילים אחרות, עיבוד המידע הוא בליבת המוח - ולכן תת הכרתי - לפני שהוא מועבר אל שאר המוח לעיבוד מפורט, כדי להאיץ שיקול דעת בקבלת החלטות כאשר נדרשת תגובה מהירה.
פארידוליה יכולה להיחשב קטגוריית משנה של Apophenia, ראייה בלתי יזומה של הקשרים מלווה תחושה ספציפית של משמעות חריגה, בשלבים הראשונים של מחשבה הזויה, פרשנויות יתר של תפיסות חושיות בפועל, בניגוד להזיות. האפופניה באה לרמוז על נטייה אנושית אוניברסלית לחפש דפוסים במידע אקראי, כגון הימורים.
סלעים עשויים לחקות צורות מוכרות באמצעות תהליכים אקראיים של היווצרות, בליה ושחיקה. לרוב, קנה המידה של הסלע גדול יותר מהאובייקט שהוא מזכיר, כגון פרופיל צוק שדומה לפנים אנושיות. אנשים בעלי תחביב לפארידוליה יכולים לאסוף גושים קטנים של בטון או חלוקי אבן דמויי עצמות, גולגלות, צדפות, צבים, ביצי דינוזאור וכד', שדומים למקור הן בגודל והן בצורה.
מבחן הדיו של רורשאך משתמש בפארידוליה בניסיון להשיג תובנה למצב הנפשי של אדם. Rorschach הוא מבחן השלכתי, כיוון שהוא מכוון בכוונה את המחשבות או הרגשות של המשיבים באמצעות הדימויים מדיו שמוצגים בפניהם. ההצגה במקרה זה היא צורה של "פארידוליה מכוונת".
במחברותיו כתב ליאונרדו דה וינצ'י על פארידוליה כמכשיר לציירים: "אם תסתכלו על כל הקירות המוכתמים בכתמים שונים או בתערובת של סוגים שונים של אבנים, בשעה שאתם עומדים להמציא סצינה כלשהי, תוכלו לראות בהם דמיון לנופים שונים המעוטרים בהרים, בנהרות, בסלעים, בעצים, במישורים, בעמקים ובגבעות, ותוכלו לראות גם צללים ודמויות בתנועה מהירה, וביטויים מוזרים של פרצופים, תלבושות מוזרות, ועוד מספר אינסופי של דברים, אשר ניתן לאחר מכן לצמצם לצורות נפרדות ומובנות היטב.''
היו מקרים רבים של תפיסות של דימויים ונושאים דתיים, בייחוד פניהם של דמויות דתיות, בתופעות רגילות. ברבים מהן מעורבים דימויים של ישוע, הבתולה מרי, המילה אללה, או תופעות דתיות אחרות.
פרסום סביב תצפיות של דמויות דתיות ותמונות מפתיעות אחרות באובייקטים רגילים הוליד שוק לפריטים כאלה במכירות פומביות מקוונות באיביי. מקרה מפורסם אחד היה כריך גבינה בגריל עם פניה של הבתולה מרי.
פארידוליה גם נוצרת באמצעות המחשב, במיוחד בתוכנות זיהוי תמונה, אשר מאפשרות לזהות מאפיינים בזריזות. במקרה של רשת עצבית מלאכותית, תכונות ברמה גבוהה יותר תואמות תכונות מוכרות יותר, ושיפור תכונות אלה מביא למה שהמחשב רואה. כל תוצאה חדשה משקפת תמונות שהרשת "ראתה" בעבר. תמונות רבות עצמה עשויות להיות מיוצרות בדרך זו, בעיקר בתוכנה DeepDream, אשר מזהה בטעות ולאחר מכן מגבירה מאפיינים כגון עיניים ופנים בכל תמונה.
תופעות קול אלקטרוניות (EVP) מתוארות כפארידוליה של השמיעה. מפורסמות ביניהן הטענות על ערבול רקע במוסיקה פופולרית, שבהן המאזין טוען כי הודעה נרשמה לאחור על הערוץ שנועד להיות מופעל קדימה.
פסיכולוגית המציאה אלגוריתם להפקת מלים ומשפטי רפאים עם צלילים שמגיעים משני רמקולים סטריאופוניים. כל רמקול יוצר ביטוי המורכב משתי מילים או הברות. אותו רצף מושמע שוב ושוב דרך שני הרמקולים, כאשר מקזזים בזמן באופן שכאשר הצליל הראשון מגיע מהרמקול בצד שמאל, הצליל השני מגיע מהרמקול בצד ימין, ולהיפך. לאחר האזנה לזמן מה, פתאום מופיעים מילים ומשפטים דמיוניים, ולעתים קרובות אלה משקפים את מה שמתאים למוחו של המאזין, והם הופכים את התפיסה למילים ולביטויים שונים ככל שהרצף נמשך.
פסיכולוגית המציאה אלגוריתם להפקת מלים ומשפטי רפאים עם צלילים שמגיעים משני רמקולים סטריאופוניים. כל רמקול יוצר ביטוי המורכב משתי מילים או הברות. אותו רצף מושמע שוב ושוב דרך שני הרמקולים, כאשר מקזזים בזמן באופן שכאשר הצליל הראשון מגיע מהרמקול בצד שמאל, הצליל השני מגיע מהרמקול בצד ימין, ולהיפך. לאחר האזנה לזמן מה, פתאום מופיעים מילים ומשפטים דמיוניים, ולעתים קרובות אלה משקפים את מה שמתאים למוחו של המאזין, והם הופכים את התפיסה למילים ולביטויים שונים ככל שהרצף נמשך.
שיטות אירופיות שונות של ניחוש עתיק היו כרוכות בפירוש הצללים הנוצרים על ידי הטלת חפצים. לדוגמה, בטכניקה של חזיונות באמצעות התכת מתכות, צורה אקראית שנוצרת על ידי שפיכת מתכת מותכת למים קרים מתפרשת על ידי הצל שהן מטילות לאור נרות.
פארידוליה היא גם מה שהספקנים מאמינים שגורמת לאנשים להאמין שהם ראו רוחות רפאים. ראיית צללים אנושיים לא טבעיים, המכונים גם דמויות צל, יצירי צל, או מסות שחורות, מיוחסת לעתים קרובות לפארידוליה. זוהי התפיסה של כתם של צל כדמות אדם בפועל, אנושית, בייחוד כפי שמתפרשת על ידי המאמינים בעל טבעי או בנוכחות של רוח או ישות אחרת.
