14.5.2012

ספירת העומר וקווי הרוחב בכדור הארץ על פי לוח השנה העברי

אדם יקר, אשר לצער רבים אתר האינטרנט שלו הפסיק לפעול, יצר פרשנות מקורית לקווי הרוחב הגיאוגרפיים.
המפות בפוסט זה ותוכנו לקוחות מהאתר המקורי.
לא נמצאה אפשרות ליצור קשר עם יוצר התוכן.
נושא זה מחזק את תוקף מפת דמות האדם של ארץ הקודש.

לפי פרשנותו, ראש השנה - א' תשרי, הוא קו הרוחב הראשון, המצוי בקוטב הצפוני.
משם הולך ומתחלק הגלובוס לקווי רוחב על פי ימות השנה בלוח העיברי.
יש קו לכל יום בשנה.
סך הכול יש 356 קוי רוחב, עד הגיעם לקו המשווה, שהוא קו הרוחב כ''ט באלול.

אם נתבונן בקו הרוחב 30 מעלות במפה 1, נראה כי קו זה, העובר מעט צפונית לאילת הוא, על פי קווי הרוחב העיבריים, הגבול בין חודש אייר לחודש סיוון.

המפה מאפשרת ציון קו רוחב גיאוגרפי של מקום באמצעות היום והחודש בהם הוא נמצא. לדוגמא: ירושליים תצויין במפה זאת ביום כ''ג אייר, כפי שהיא מצויינת בקו רוחב 31 מעלות ו-45 דקות במפה הרגילה.


מפה מס' 1 מתארת באופן סכמאטי את חציו הצפוני של כדור הארץ המחולק ל-12 אזורים שווים, כאשר כל אזור הוא בן 7.5 מעלות [90 מעלות מחולקים ל-12 חודשים].

בימין המפה מופיעות שתי רשימות:
1.           רשימת חודשי הלוח העברי.
2.           רשימה הלקוחה מגלגל המזלות. כל חודש מקבל את שם המזל המתאים לו.

בחודש של 30 [ל] ימים יש 4 ימים בכל מעלה. [30 יום מחולקים ל – 7.5 מעלות].
בחודש של 29 [כ''ט] ימים, וכל יום תופס שטח מיזערי יותר גדול.

קווי הרוחב בכדור הארץ על פי לוח השנה העברי
מפה 1 - קווי הרוחב בכדור הארץ על פי לוח השנה העברי


במפה 2, שהיא מפת ארץ ישראל, יש חלוקת מישנה לימים:

בשמאל המפה מופיעה רשימת הימים: אייר מט''ז עד כ''ט, וסיוון מ-א' עד ט''ו.
בימין המפה מופיעים קוו הרוחב הרגילים.

על פי מפה זאת עובר קו הרוחב של ל''ג בעומר – י''ח באייר, בהר מירון שהוא בקו רוחב 33.

קו הרוחב של חג השבועות – ו' בסיוון, עובר בהר סיני שהוא מקום מתן תורה.

קווי הרוחב בארץ ישראל על פי לוח השנה העברי
מפה 2 - קווי הרוחב בארץ ישראל על פי לוח השנה העברי


כדאי לשים לב לכך שיום שחרור ירושלים, שהוא יום חג לאומי בישראל, חל בכ''ח באייר, ואילו על פי המפה קו הרוחב הוא בכ''ג אייר, חמישה ימים קודם. מן הראוי הוא שיום ירושלים יחול בתאריך כ''ג באייר.

בימי ספירת העומר עוברים בארץ ישראל קווי הרוחב של העולם, על פי לוח השנה העיברי.