30.5.2021

הטייס כגיבור על בקולנוע ההוליוודי


גיבורי העל בתרבות הפופולרית בארה''ב במאה העשרים

הלוחמים היו מוקד להערצה בכל דור ודור, בחייהם ובמותם. תכונותיהם היו ממוקדות בדמות אחת, שהיתה לציבור למופת ומושיע, וקיבלה צביון מיתי. גיבור נערץ במיוחד הוא גיבור-על, כל יכול, בעל כוחות על אנושיים. במהלך ההיסטוריה עברו גיבורי העל תהליכי שינוי תמידיים, שנוצר כיוון שהם השתייכו לתרבות הפופולרית של תקופתם, אשר היתה בעלת דגשים אופיניים, והשתמשה באמצעים הטכנולוגיים שעמדו לרשותה.  דמויות גיבורי העל הקדומות, מהתנ''ך והמיתולוגיה היוונית, הפכו לאבירים על סוסים בחברות ימי הביניים, ולחלוצי התעופה וטייסי הקרב והחלל במאה העשרים. במקביל היתה התפתחות בטכניקת הסיפור: על פה, כתב, דפוס, קולנוע, מחשב. 

ככל שהמציאות הפכה להיות מורכבת יותר, הפך הצורך בארכיטיפים מיתיים חשוב יותר. בתהליך התפתחות הגיבור האמריקני הפופולרי מגיבור המערב המסורתי להרפתקן העיתונות הזולה, ולגיבור העל של חוברות הקומיקס, אנו מוצאים תגובה יצירתית לאורבניזם ולשינויים החברתיים אשר, בכל אופן, שימרו הנחות מוצא מושרשות לעומק של גזע, גבריות, וערכים, אשר עוצבו על פי המסורת האירופאית וההתנסות במערב הפרוע. גיבורי הרפתקאות סיפקו לדורות עוקבים של קוראים מסגרות להתמודדות, ובסופו של דבר לאימוץ שינויים, שחוזקו על ידי מושגי הגבורה ששיער הגבר הלבן. 

בכל שלב, הגיבור האמריקני ניווט בקשיים שבין הברבריות לציביליזציה, והתמודד מול רצף של סביבה עוינת. גיבור המערב הפרוע הביא חוק וסדר, ובאותה עת שגשג באוירת החירות שם. גיבור העיתונות הצהובה הרחיב סדר זה לפינות המרוחקות והחשוכות ביותר של הגלובוס, לעבר זמן אגדתי ולסכנות שגרמו החיים האורבניים. גיבור העל של חוברות הקומיקס פתר את הבעיות שיצר האורבניזם בהביאו סיטואציות פנטסטיות לרקעים מוכרים, במטרה ליצור מסגרת מיתית לקיום המודרני. 

עיבוד חוזר ונשנה של הרפתקאות סביב נוסחאות עלילתיות בלתי משתנות, איפשר לגיבורי העל האמריקנים להישאר רלוונטיים עבור תקוותיו ופחדיו של כל דור. 

גיבורי העל הבידיוניים בחוברות הקומיקס הצבעוניות היו פופולריים מאד בארצות הברית בתקופה שבין שתי המלחמות. מגבלות הפקה טכנולוגיות לא אפשרו, עד שנות האלפיים, עיצוב קולנועי משכנע של החזיון החיוני להצגת הרפתקאות גיבורי העל מחוברות הקומיקס. סמוך לתחילת שנות ה-2000, עם התפתחות טכנולוגית ההדמיה הממוחשבת, הפכו גיבורי העל הבידיוניים לפופולריים מאד גם בסרטים. 


טייס הקרב האבירי בתור הזהב של הקולנוע ההוליוודי

גיבורי העל של חוברות הקומיקס התפתחו במקביל לדמות טייס הקרב האבירי, שהיה תוצר של תעשיית הקולנוע. הקולנוע, כמדיום רב תחומי ורב משתתפים, הוא מקום שבו מרבה המיתוס להופיע, כיוון שהן הקולנוע והן המיתוס פונים באורח מובהק למכנים משותפים רבים ככל האפשר. אפשר להסביר כך את תפוצתם הרבה של סרטים אשר מיתוס התעופה והטייס בולט בהם. 

בהוליווד נעשו שלושה סרטי תעופה מרכזיים בין שתי מלחמות העולם. שלושתם מנציחים את סטריאוטיפ טייס הקרב האבירי. על פיהם נעשו עשרות חיקויים, כולל תוך שימוש בחומרי צילום מיותרים. הסרטים  הם:

''כנפיים'' (1927) - הסרט הראשון שזכה בפרס האוסקר בתואר ''הסרט הטוב ביותר'', בטקס האוסקר שהחל להתקיים משנת 1928, וסרט הראינוע היחיד שזכה בפרס זה.  הסרט עוסק בטייסי הקרב האמריקאים הצעירים של מלחמת העולם הראשונה, וכולל דיאלוגים רומנטיים קלילים בצד סצנות קרבות אויר דרמטיות. יש לכל אורכו פסקול מרשים של קונצרט מוסיקלי בלתי פוסק בסגנון ריכארד וואגנר. 

''מלאכי הגיהנום'' (1930) - הפקתו היוקרתית של המיליארדר הווארד יוז, האישיות אשר מזוהה עם התקופה כולה, כמפיק קולנוע ותעשיין מטוסים. בסרט הביוגרפי אודותיו, ''הטייס'' (2004) של מרטין סקורסזה, מוצג המימד האינדיבידואלי והקפיטליסטי של דמותו, שאופייני לתרבות האמריקאית, אשר הציגה את דמות הטייס בהקבלה לדמות הקאובוי. העלילה של ''מלאכי הגיהנום'' עוסקת בשני חברים שנלחמים כטייסי קרב מול הגרמנים, כשהם חולקים אהבה לאותה נערה. סצנות טיסה ארוכות מציגות הפצצות של ספינות אויר ומפציצים, בצד קרבות אויר קלאסיים בין מטוסי קרב, בהשתתפות עשרות מטוסים אמיתיים, צולם פעמים אחדות, בין היתר בשל המעבר לסרט המדבר, שהתרחש במהלך הפקתו. למרות התארכות ההפקה והעליה בהוצאות הוא הפך לרווחי. 

''פטרול עם שחר'' (1938) - סרט שמתייחד בכך שהדגש בו אינו על דמות הטייס הרומנטית והאבירית, אלא על הקורבנות הרבים שתבעה החזית האוירית. כוכבי הסרט, בתפקידי טייסים בכירים, היו דייויד ניבן וארול פלין. לויכוח שמתנהל ביניהם בסרט אודות נחיצות ההקרבה יש משמעות שחורגת מגדר הסרט: הטייסים, כגיבורי העל של השחקים, הם גם בעלי הסמכות המוסרית העליונה להחליט על גורל המשימות שהוטלו עליהם.

תעשיית הקולנוע היתה, מראשיתה, מקור תעסוקה חשוב לאנשי חילות האויר ברחבי תבל, לאחר שהשתחררו מהשירות הצבאי. הם השתלבו בתעשייה זאת בכל התחומים והדרגים. שחקני קולנוע בעלי רישיונות טייס אזרחיים השתלבו בצמרת גלריית הכוכבים של אולפני הוליווד. דוגמאות ידועות של כוכבי על שהיו גם טייסים פעילים הם: ג'ימי סטיוארט, צ'אק נוריס, קלינט איסטווד, ג'ון טרבולטה, טום קרוז, והריסון פורד. תחביב  הטיסה שלהם סייע לטיפוח קריירה קולנועית מזהירה, ממושכת ויציבה של תפקידי גיבורים ראשיים. 


התעופה ותרבות הסיקסטיז

לאחר מלחמת העולם השניה, ההתלהבות הציבורית מהטיסה בארצות הברית סייעה ביצירת ציפיות מוגזמות מהכוח האוירי בקרב תומכיו הרבים. מאמרים בעיתונות הפופולרית היללו את העתיד שיובטח על ידי עליונות אוירית אמריקאית. דמויות צבאיות בכירות, אושיות רדיו-טלוויזיה, דמויות קומיקס פופולריות כמו סטיב קניון, וכוכבי קולנוע כמו ג'ימי סטיוארט, שיחקו תפקידי מפתח בקמפיין המתפתח. סרטים הוליוודיים סיפקו לדמיון הציבורי תמונות נעות שאישרו את מה שנפך להיות החוכמה המקובלת: שניתן להבטיח בצורה הטובה ביותר את ביטחונה של אמריקה כנגד האיום הסובייטי באמצעות כוח אוירי, יחד עם יכולת גרעינית. 

בתחילת המחצית השניה של המאה העשרים התחילה האנושות לפרוץ את גבולות כדור הארץ לעבר החלל החיצון, ושינתה בכך את תפישת העולם של בני האדם. בזירה הבינלאומית חלה הסלמה ניכרת במלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, במסגרת ''מאזן האימה'' של טילים בין יבשתיים נושאי ראשי נפץ אטומיים. במקביל התנהל מירוץ אזרחי לחלל, שראשיתו בשיגור ה''ספוטניק'' לחלל על ידי ברה''מ, ושיאו בחללית אפולו 11 מארה''ב, שבה נחת האדם הראשון על הירח. 

רוב טייסי החלליות המאוישות, ולדוגמא יורי גגארין וניל ארמסטרונג, הגיעו מרקע של טייסי קרב. בדרך זאת, המקום החשוב בתקשורת שתפש טייס הקרב לפני המלחמה, התמלא בטבעיות על ידי טייס החללית לאחר מלחמת העולם השנייה. הטיל והחללית הפכו לנושא מרכזי ב''מדורת השבט האלקטרונית'', שהוא כינוי רווח לטלוויזיה בעלת הערוצים הבודדים של התקופה. 

היתה זאת תקופה שנשלטה על ידי מספר מצומצם של פוליטיקאים וגנרלים יודעי סוד, שבה החשש ממלחמת פתע אטומית היה מוחשי, והשתקף גם בסרטי האימה הדמיוניים ובסרטי ה''פילם נואר'' שרווחו באותה התקופה. תחושת חוסר ההיגיון של מירוץ החימוש התפשטה בקרב הצעירים בכל פינה בכדור הארץ. היא יצרה את החברה הפוסט-מודרנית, שבבסיסה ניכור, ייאוש וספקנות כלפי הממסד, ובמקביל הישענות על העצמי בלבד וחיפוש אחר תרבות אלטרנטיבית.

מלחמת וייטנאם היתה סימן היכר מובהק של התקופה. במהלכה נשלחו מאות אלפי צעירים אמריקנים למדינה בדרום מזרח אסיה, להילחם למען משטר מושחת, ורבים מאד מצעירים אלה הקריבו את חייהם בה. המלחמה התנהלה כאשר היה ידוע מראש, עוד בתחילת שנות ה-1960, שאין אפשרות לנצח אותה בדרך שבה היא נוהלה. המלחמה נוהלה באורח מוגבל על ידי ארה''ב, בלי עירוב של מלוא כוחה הצבאי, תוך שימוש רב בכלי טיס, וללא הצלחה בשליטה הקרקעית. האמריקנים השתמשו במסוקים לצרכי שינוע כוחות, ביצעו תקיפות שטח באמצעות מטוסי קרב, וערכו הפצצות אסטרטגיות באמצעות מפציצים כבדים. זירת לחימה מרכזית חדשה היתה של המטוסים מול טילי הקרקע-אויר, שבמסגרתה נעשה לראשונה גם שימוש סודי ונרחב בכלי טיס בלתי מאוישים.

ככל שהמלחמה הקרה ומלחמת וייטנאם נמשכו, החלה להופיע בקולנוע ובטלויזיה ביקורות לגבי הקשר בין התעופה, הממשל ואמצעי התקשורת. דימויי הגבורה והפטריוטית התחלפו בסאטירות, עם סרטים כמו ''ד"ר סטריינג'לאב'' (1964), ''מילכוד 22'' (1970), וסדרת הטלויזיה ''מ.א.ש''.

יותר מכל זכור עשור  שנות ה-1960 בזכות תרבות הצעירים המתירנית שהתפתחה בצפון אמריקה ובאירופה, שכונתה גם תרבות ''ילדי הפרחים''. תרבות זאת, פציפיסטית ואנטי-קפיטליסטית, דחתה את ערכי דור ההורים וההחפצה הפירסומית. ה''סיקסטיז'' הפך למונח, המשמש כדי לתאר את תרבות הנגד, והמהפכה בנורמות חברתיות בלבוש, מוסיקה, סמים, אמנות, מנהגים חברתיים, שחרור האישה ועוד, שאפיינו את העשור, והשפעתם הניכרת נמשכת עד היום. 

אחד הביטויים של מחאת הצעירים בסיקסטיז היה הקולנוע העצמאי, שנוצר מחוץ למסגרת האולפנים, אשר נתפסו כחלק מהשיטה הפוליטית המיושנת. אולפנים אלה יצרו באותה תקופה סרטים מסחריים דלי תוכן. דור חדש של יוצרים שאף ליצור סרטים שיבטאו את עולמו. כישוריהם הביאו אותם להוליווד, והם שינו בה את השיטה. הקולנוע העצמאי התחיל לחדור ללב הוליווד התאגידית, ויצר את ''הוליווד החדשה'', באמצעות במאים כמו מרטין סקורסזה, פרנסיס קופולה, בריאן דה פאלמה, רוברט אלטמן, וודי אלן, סטיבן ספילברג, ואחרים.

ג'ורג' לוקאס, חובב סרטי התעופה, השתייך לחבורת היוצרים הזאת. גם הוא קיבל חופש פעולה יחסי ליצור את יצירותיו הקולנועיות המקוריות, שהיו פופולריות ורווחיות. 

בשנת 1976 חגגה ארצות הברית את שנת המאתיים לעצמאותה. לוקאס הגה באותה תקופה את סדרת סרטי ''מלחמת הכוכבים'' אשר הציעה, החל משנת 1977, אלטרנטיבה קולנועית מפשרת בתחום התעופה והמרוץ לחלל


אין תגובות: