ספר שופטים מתייחס באריכות רבה לסיפור המכונה 'פילגש בגבעה'. שלושה פרקים ארוכים ומאד מפורטים על המעשה, המלחמה, והתוצאות הקשות שלה, מסיימים את הספר.
הסיפור מתחיל בפסוק: 'בימים ההם אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה'.
בהמשך הפרק מסופר על אורחים שמגיעים משומרון ליהודה, אל היישוב גבעה, אשר שייך לשבט בנימין.
אחד התושבים הכניסם ללון בביתו, והאורחים מבקשים את פילגשו: 'הוציאה אלינו ונדע אותה'.
מעשה נורא זה ומותה של האישה גרמו לזעזוע עמוק בעם.
בני ישראל מתכנסים ומכריזים מלחמה על שבט בנימין, אשר אינו מוכן להסגיר את הרשעים.
במבצע צבאי מדוקדק הם מחסלים את כל השבט, על הנשים והטף, למעט 600 גברים שברחו לצוק במדבר.
בני ישראל מבינים כי חייבים להציל את השבט. אך מכיוון שנשבעו כי לא יתנו להם מבנותיהם, עולה ההצעה לאפשר להם לחטוף נשים אשר מחוללות בכרמים בעת הבציר.
על פי הגאוגרפיה של מפת ארץ הקודש, הרי יהודה ושומרון הם תפוחי הלחיים, שמעל ומתחת לירושליים אשר היא הפה.
בהתאם לאנתרופומורפיזם זה של פני הנוף, סיפור 'פילגש בגבעה' הוא התרחשות שהיתה צפויה מראש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה