נקודות מפגש היסטוריות: איראן הפואטית והוליווד הדועכת
17.6.2025
הקולנוע הפואטי באיראן המהפכנית
17.5.2025
28.4.2025
Cruise Between Haifa and Acre
27.4.2025
הפלגה בין חיפה לעכו
מסע ימי קצר אך מרתק, בין שני נמלי עתיקים השזורים בהיסטוריה עשירה ונוף עוצר נשימה.
23.4.2025
תמצית יחסי סין-מצרים
שיתוף הפעולה הצבאי בין סין למצרים מעמיק משמעותית, כפי שניתן לראות ברכישת מטוסי קרב מתקדמים J-10C ותרגילים אוויריים משותפים ראשונים מסוגם. התפתחויות אלה, על רקע שינויים גיאופוליטיים במזרח התיכון, מעוררות שאלות חשובות לגבי עתיד הבריתות ומאזני הכוחות באזור.
בדומה לעסקת המיראז' 5 בשנות ה-70, בה רכשה מצרים מצרפת, דרך לוב, מטוסי קרב שפותחו במקור בישראל, כך גם רכישת מטוסי ה-J-10C מסין מבוססת על פיתוח ישראלי (ה"לביא"). לאחר שארה"ב ורוסיה סירבו לספק מטוסי קרב חדישים, מצרים רוכשת מסין, על פי מקורות שונים, מטוסי J-10C, בעלי יכולות אוויריות מתקדמות. במקביל, מתנהל משא ומתן לרכישת מטוסי חמקן J-20 או J-31. בנוסף, נפרסה לאחרונה במצרים רכבת אווירית של מטוסי תובלה סיניים ומטוס התרעה מוקדמת KJ-500, לקראת תרגיל אווירי משותף היסטורי.
ההתנהלות המצרית סביב התרגיל האווירי המשותף, המתאפיינת בחשאיות ובחמקנות, מזכירה את הטקטיקה של סוללות טילי הקרקע-אוויר SA-6 שקיבלה מצרים מברית המועצות ערב מלחמת יום הכיפורים, אשר בזכות ניידותן הקשו על גילוין. יש לזכור כי לוח השנה הלאומי משפיע על התודעה הקולקטיבית ועל קבלת ההחלטות. תזמון אירועים צבאיים, כמו מלחמת יום הכיפורים או מתקפת ה-7 באוקטובר, ניצל חולשה מבצעית בימי שבתון.
שיתוף הפעולה הצבאי בין סין למצרים מתרחש על רקע היסטוריה משותפת של מאבק בשלטון קולוניאלי ואינטרס משותף בשליטה בנתיבי שיט באוקיאנוס ההודי. שני המשטרים מתאפיינים במערכת שלטונית וכלכלית ריכוזית ומתמודדים עם אתגרים כלכליים ודמוגרפיים.
מעניין לציין כי גם בסין וגם במצרים מציינים את האחד במאי כחג לאומי, דבר המעיד על קווי דמיון בתפיסות סוציאליות והיסטוריות.
מעבר לדמיון הלשוני, הצירוף "סין-סיני" מקבל משמעות נוספת לאור שיתוף הפעולה האסטרטגי המתהדק ביניהן. ''יום שחרור סיני'' נחגג במצרים ב-25 לאפריל.
העמקת יחסי סין-מצרים, במיוחד בתחום הצבאי, מהווה התפתחות משמעותית בזירה הבינלאומית, הדורשת מעקב והבנה מעמיקה של השלכותיה האסטרטגיות על האזור.
למעוניינים בהרחבת הידע על סין, ניתן לעיין בספרי "סין: מסע אל לב האימפריה", המציע מבט מקיף על ההיסטוריה, התרבות והחברה הסינית. https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_23.html22.4.2025
מידי שנה מתקיימת בירושלים תהלוכת תחפושות בשושן פורים. התהלוכה היא שיירה של מיצגים מקוריים ובובות ענק, פרי עבודה תהליכית עם אמנים, מוסדות התרבות, וקהילות העיר. התהלוכה נקראה בשנת 2025 בשם "פורים מאוחדים", על מנת לציין את חשיבות האחדות הלאומית, על רקע המחלוקות הפוליטיות הרבות במדינה.
התהלוכה צעדה במרכז הבירה ירושלים, בין מתחם התחנה למרכז רחוב יפו, ביום ראשון ה-16 במרץ, בין השעות 11:00 ל-14:00. את התהלוכה הובילו משפחות החטופים, יחד עם המיצג "הקו הצהוב" בתפילה ודרישה לשובם במהרה.
השנה, יותר מתמיד, קבלה שמחת הפורים בירושלים גוון נוגה ומרגש. לצלילי השיר 'בלב אחד', המוכר גם כ'סלאם עליכום' או 'בוא תגיד שלום', התמזגו קטעי השמחה הססגוניים של תהלוכת פורים עם תמונות מטלטלות של המציאות המורכבת והכואבת בדרום. השילוב הזה מבקש להדהד את הצורך העמוק באחדות ובתקווה, גם ברגעים קשים, ולזכור את אלה שאינם יכולים לחגוג איתנו.
19.4.2025
יחסי סין-מצרים
לאחר שארה”ב ורוסיה סירבו לספק מטוסי קרב חדישים, מצרים חתמה עם סין על חוזה, בעסקה שטרם אושרה רשמית, לרכישת מטוסי J-10C. המטוסים הסיניים, המצוידים בטילים מתקדמים ומשווים ל-F-16 האמריקני, צפויים לספק יתרון במאבק להשגת עליונות אווירית. המטוס מבוסס לפי פרסומים זרים על מטוס הקרב הישראלי "לביא", שבנייתו בוטלה ב-1987.
רכישת המטוס, המבוסס על פיתוח ישראלי היא חזרה על התרגיל שעשו המצרים לישראל, כאשר בראשית שנות ה-1970, כהכנה למלחמת יום הכיפורים, הם קיבלו מצרפת, באמצעות לוב, טייסות של מטוסי מיראז' 5 שישראל פיתחה.
החוזה נחתם ב-11 באוגוסט 2024, ומצרים תהיה הלקוחה הבינלאומית השנייה של מטוסי ה-J-10C מבית צ'נגדו, אחרי פקיסטן. כבר זמן רב שמצרים מחפשת מקור לרכישת מטוסי קרב חדישים. מטוס ה-J-10C הוא מטוס קרב רב-משימתי המצויד בטילי אוויר-קרקע ואוויר-אוויר מתקדמים. ביצועיו מושווים לאלה של ה-F-16 האמריקני, כאשר למטוס הסיני יתרון במשימות להשגת עליונות אווירית. הפנייה לסין נעשתה לאחר שארה"ב ורוסיה סירבו לספק למצרים מטוסי קרב חדישים. מצרים דחתה הצעה אמריקנית לרכישת קיטים לשדרוג ה-F-16, וכן סירבה להצעה רוסית לרכוש מטוסי מיג-29 בעקבות חוויות שליליות בהפעלת דגם זה שנרכש ב-2015. סין הציגה לאחרונה את מטוס הקרב J-10C בתערוכת תעופה שנערכה במצרים, בספטמבר 2024 – שם טסו לצד מטוסי חמקן סיניים מעל הפירמידות של גיזה. בתערוכה השתתף גם הצוות האירובטי של חיל האויר הסיני. זו הייתה הפעם הראשונה שהצוות הופיע במדינה אפריקאית, וזה גם היה הכי רחוק שהם נסעו כדי להשתתף במופע אווירי בינלאומי. סין הכחישה רשמית את הדיווחים לפיהם מצרים קיבלה את המשלוח הראשון של מטוסי ה-J-10, ותיארה אותם כ”חדשות מזויפות לחלוטין ולא נכונות לחלוטין”. לא ברור אם סין מכחישה את המכירה עצמה, או רק את תהליך המשלוח.
מקור: https://news.walla.co.il/item/3583106
בנוסף, מצרים שוקלת לרכוש מטוסי חמקן מסין. חיל האוויר הישראלי הוא היחיד באזור שמפעיל מטוסי F-35, אבל בקרוב זה עלול להשתנות: בקהיר עשויים לרכוש מטוסי חמקן סיניים. מצרים נמצאת בעיצומו של משא ומתן מתקדם עם סין לרכישת חמישה עשר מטוסי קרב חמקניים מדגם J-20, [או ה-J-31 ]. כך עולה מדיווחים ממקורות בקהיר. על פי דיווח של מקורות אלו, השיחות מתקדמות היטב, כאשר מצרים וסין פותרות היבטים טכניים ולוגיסטיים רבים בעסקה. פריצות דרך משמעותיות הושגו במשא ומתן, במיוחד בכל הנוגע להסכמים טכניים על אופן שילוב מערכת השליטה והבקרה הקיימת של מצרים עם מטוס הקרב J-20. שילוב זה יבטיח התאמה מלאה של ה-J-20 למערך ההגנה האווירית והמבצעית של מצרים.
גם מטוס ה-J-31 הוא התשובה של הסינים ל-F-35, ומבוסס לפי ההערכות גם על חדירות שביצעו שירותי המודיעין הסיניים למינהלת המטוס בפנטגון. קיים דמיון רב בין המטוסים, והסינים טוענים למאפיינים דומים מבחינת הרדיוס הקרבי, כ-1,200 ק"מ, והמהירות המירבית, 1.8 מאך בגובה רב, והוא מצויד גם כן בשני תאי נשיאת חימוש פנימיים ובכושר נשיאת חימוש כולל במשקל שמונה טונות. כמו המטוס האמריקאי, ה-J-31 מיוצר גם בגרסה להמראה מבסיסים יבשתיים וגם מנושאות מטוסים, אך לא קיים בגרסת המראה ונחיתה אנכית.
מקורות: https://news.walla.co.il/item/3679894, https://www.israeldefense.co.il/node/64683#google_vignette
באמצע אפריל 2025, רכבת אווירית סינית הופעלה לטובת מצרים, באמצעות יותר מחמישה מטוסי תובלה צבאיים מדגם Xian Y-20. הגעת מטוסי הענק הללו מסמלת את העמקת הקשרים הצבאיים בין סין למצרים ומעוררת שאלות לגבי השאיפות האסטרטגיות של בייג’ין באזור שהייתה הרבה זמן תחת השפעה מערבית ורוסית. פריסת מטוסי המטען הכבדים, ה-Y-20, אבן יסוד ביכולות הטיסות האוויריות ההולכות וגדלות של סין, מעידה על שינוי גיאופוליטי רחב יותר שעלול לעצב מחדש בריתות ומאזני כוחות במזרח התיכון ובצפון אפריקה.
מקור: https://nziv.net/115530/
החל מאמצע אפריל 2025 סין פורסת מטוס התרעה מוקדמת מדגם KJ-500 מוקדמת למצרים. כנראה לקראת תמרונים אוויריים משותפים שיחלו בקרוב. זאת הפעם הראשונה שפלטפורמה סינית כזו נפרסה מערבה כל כך. התרגיל האווירי המשותף יתקיים מאמצע אפריל עד תחילת מאי, והם האימון המשותף הראשון בין חילות האוויר הסינים והמצריים, אם כי היו תרגילים ימיים קודמים בין שתי המדינות. תרגיל זה נתפס כבעל משמעות רבה בהגברת שיתוף הפעולה המעשי והעמקת קשרי הידידות והאמון ההדדי בין שני הצבאות. מערכת המכ”ם של ה-KJ-500 נועדה לזהות מגוון רחב של מטרות, כולל כאלה עם חתימת מכ”ם נמוכה. מערכת זו מסתמכת על מכ”ם בעל ביצועים גבוהים עם קצב רענון גבוה, המאפשר לו לעקוב אחר מטרות חמקניות וכלי טיס מהירים. טווח הזיהוי המרבי של המכ”ם הוא כ-470 קילומטרים, מה שהופך אותו למתאים לזיהוי טילי שיוט על-קוליים וכלי טיס בגובה נמוך, עם יכולת לעבד כמויות גדולות של נתונים ביעילות וללא אובדן אותות. דיווחים אחרונים מצביעים על כך שסין פיתחה טכנולוגיית מכ”ם משלה כדי לשפר את יכולתה לזהות מטוסי חמקן אמריקאים. מדענים סינים עבדו על מערכות מכ”ם המקושרות לרשת הלוויין Beidou, שיכולות לעבור למערכות חלופיות ל-GPS ומקביליו במערב.
מקור: https://nziv.net/115562/
אם אתם סקרנים לגבי סין ורוצים להרחיב את אופקיכם, אני מזמין אתכם לקרוא את ספרי "סין - מסע אל לב האימפריה". הספר מוצג בבלוג שלי כספר דפדוף דיגיטלי מעוצב. ספר זה מזמין אתכם למסע מרתק אל לב ליבה של סין, ארץ עתיקת יומין ומודרנית כאחד. בין דפיו תגלו את סיפורה המורכב והמרתק של סין, החל מהגיאוגרפיה וההיסטוריה שלה, דרך התרבות, הדת והחברה, וכלה בכלכלה, החינוך והאמנות. הצטרפו אלינו למסע בזמן, מימי הקיסרות המפוארת ועד ימינו אנו, ותכירו את האישים שעיצבו את סין לאורך ההיסטוריה, כמו שושלות הקיסרים, מהפכת התרבות והרפורמות הכלכליות. תצללו אל תוך התרבות הסינית המגוונת, ותגלו את המסורות העתיקות, האמונות הדתיות והפילוסופיות שעיצבו את אופייה הייחודי. תכירו את הקונפוציאניזם, הטאואיזם והבודהיזם, ותבינו את השפעתם על החשיבה וההתנהגות הסינית. תפגשו את הדמויות שעיצבו את ההיסטוריה והתרבות הסינית, כמו קובלאי חאן וקאנגשי, וגם את הדמויות הבולטות של ההווה, כמו שי ג'ינפינג ורובין לי. תגלו את האתגרים העומדים בפני סין המודרנית, כמו פערים חברתיים, בעיות סביבתיות והשפעות גלובאליות, ותבינו כיצד סין מתמודדת איתם. הספר משלב טקסט עשיר ותמונות מרהיבות, כדי להעניק לכם חוויה מלאה ומרתקת. בין אם אתם מתעניינים בהיסטוריה, בתרבות, בכלכלה או באמנות, ספר זה יפתח בפניכם צוהר לעולם המופלא של סין.
קישור: https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_23.html
היחסים בין סין למצרים נטועים עמוק בהיסטוריה, ומושתתים על מסורת משותפת עתיקת יומין. שתי המדינות מתהדרות בעבר של שלטון קיסרי מפואר ובתרבויות נהרות מהקדומות ביותר בעולם. לאחר תקופת שקיעתן של השושלות הקיסריות, הן חוו שתיהן תקופה ממושכת של שלטון קולוניאלי. בעת החדשה, הן קמו לתחייה והתבססו מחדש בסמיכות זמנים תחת אידיאולוגיה קומוניסטית, אשר עם חלוף העשורים התפתחה לקפיטליזם סוציאליסטי. כיום, סין ומצרים חולקות אינטרס אסטרטגי משותף בשליטה בנתיבי השיט באוקיאנוס ההודי, דבר המנוגד להגמוניה של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור, ובראשן הודו ואוסטרליה.
הן בסין והן במצרים, הראשון במאי מצוין כיום חופשה שנתי מלא. לעומת זאת, במדינות רבות במערב, לרבות ישראל, ציון יום זה כמעט ונעלם בעשורים האחרונים.
מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/International_Workers%27_Day
לוח השנה הלאומי, מעבר להיותו כלי ארגוני למדידת זמן, טומן בחובו משמעות עמוקה בעיצוב התודעה הקולקטיבית והרגלי החשיבה הן של האזרחים והן של מקבלי ההחלטות במדינה. כל אומה, באמצעות ציון ימי זיכרון, חגים לאומיים ומועדים בעלי חשיבות היסטורית או תרבותית, יוצקת תוכן ומשמעות לזהותה הלאומית. ימים אלה הופכים לאבני דרך בנרטיב הלאומי, מעצבים את הזיכרון הקולקטיבי, ומנחילים ערכים, סמלים ולקחים היסטוריים מדור לדור. הבחירה אילו ימים לציין, ובאיזה אופן, אינה אקראית. היא משקפת את סולם הערכים של החברה, את האירועים המכוננים בתולדותיה, ואת השאיפות והחלומות לעתיד. ימי חג לאומיים מטפחים תחושת שייכות וסולידריות, בעוד שימי זיכרון מעצבים את ההבנה המשותפת של טרגדיות ואת המחויבות לעתיד טוב יותר. באופן זה, לוח השנה הלאומי הופך למעין "תוכנית לימודים" לאומית בלתי פורמלית, המקנה לאזרחים ולמנהיגים מסגרת התייחסות משותפת, המשפיעה בסופו של דבר על תהליכי קבלת ההחלטות המדיניות.
ההשלכות של לוח השנה הלאומי חוצות את גבולות המדינה ומשפיעות גם על הזירה הבינלאומית. מדינות אחרות עוקבות בקפידה אחר הניואנסים של לוח השנה הלאומי של יריבותיהן ושותפותיהן. הבנה של ימי השבתון, החגים והמועדים המיוחדים יכולה לספק תובנות חשובות לגבי מצב הרוח הלאומי, רמת המוכנות, ואפילו נקודות תורפה פוטנציאליות.
האירועים הטראגיים של השביעי באוקטובר מהווים דוגמא מצמררת לכך. העובדה שהמתקפה הרצחנית התרחשה ביום שבתון, יום בו השגרה הלאומית בישראל שונה, והערנות עשויה להיות פחותה, נוצלה היטב על ידי חמאס. באופן דומה, מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי, יום בו חלק גדול מהאוכלוסייה היה עסוק בתפילות ובמסורת, והצבא היה בדלילות כוחות מילואים. שני אירועים אלו מדגישים את החשיבות הקריטית של המודעות ללוחות השנה הלאומיים, הן מבפנים והן מבחוץ, ואת הפוטנציאל הטמון בניצול נקודות זמן אלו.
חשיבות לוח השנה הלאומי בזירה הבינלאומית משתקף גם ברזולוציה נמוכה יותר, בתוך ארגונים מכל הסוגים. קביעת סדר יום מאורגן היא אבן יסוד בניהול אפקטיבי ובהכוונת תהליכי קבלת החלטות. הדבר מקבל משנה תוקף בארגונים מבוססי מידע, שם סדר היום מכתיב את קצב זרימת המידע, את תדירות הדיונים ואת מועדי קבלת ההחלטות הקריטיות.בארגונים אלה, סחר החליפין במידע בין הגורמים האחראים על איסופו וניהולו הוא מרכזי. סדר היום, באמצעות קביעת מפגשים קבועים כגון כינוסים יומיים, פגישות בוקר, דיונים שבועיים, ישיבות חודשיות או סקירות רבעוניות, מבטיח שמידע רלוונטי יגיע בזמן לגורמים הנכונים. מסגרת זמן קבועה זו מאפשרת:סנכרון מאמצים. סדר יום ברור מאפשר לקבוע מועדים לקבלת החלטות חשובות, תוך התבססות על המידע שהוצג בדיונים הקודמים, ויוצר תרבות ארגונית של שיתוף פעולה, אחריות ועמידה בזמנים. קהילת המודיעין היא דוגמא מצוינת לארגון מבוסס מידע בו סדר יום מאורגן הוא קריטי. מפגשים יומיים להערכת מצב, דיונים שבועיים על מגמות אסטרטגיות וסקירות חודשיות של פעילות מבצעית הם חלק בלתי נפרד מסדר היום. יתר על כן, קהילת המודיעין מקיימת קשר רציף עם קהילות מודיעין מקבילות, וגם במסגרת יחסים אלה, סדר יום מוסכם וקבוע של חילופי מידע ועדכונים הוא חיוני לשיתוף פעולה אפקטיבי.
ימים אחדים לפני האחד במאי חוגגים במצרים את החג הלאומי ''יום שחרור סיני'', המציין את שחרור אדמת סיני מהכיבוש הישראלי בחזרה לריבונות המצרית. ''יום השנה לשחרור חצי האי סיני'' נחגג ב-25 באפריל של כל שנה, ומציין את היום בשנת 1982 בו מצרים גבתה את אדמת סיני, ואת נסיגת החייל הישראלי האחרון מהעיר טאבה בשנת 1988. זאת בהתאם להסכם השלום הבינלאומי של 1979 וההסדר הדיפלומטי של 1979. ביום זה נותנים המצרים כבוד לקצינים ולחיילים שהיו הקורבנות שלהם שהובילו להחזרת סיני. יום זה מוקדש גם לחגיגת יופיו של חצי האי סיני, שבו ערים תיירותיות רבות כמו שארם א-שייח' ודהב, לאורך הריביירה המצרית בים סוף, והן יעדים פופולריים עבור מצרים ותיירים זרים כאחד.
מקור: https://en.wikipedia.org/wiki/Sinai_Liberation_Day
בישראל מציינים בסמיכות לתאריכים הנ''ל את ''יום השואה''. יום השואה בישראל בשנת 2025 חל בערב יום רביעי, 23 באפריל 2025, ויסתיים בערב יום חמישי, 24 באפריל 2025. דווקא בערב תשעה באב בשנת 1941, תאריך בעל משמעות היסטורית של אבל וחורבן בעם היהודי, חתם הפושע הנאצי הרמן גרינג על הפקודה המבצעית ל"פתרון הסופי של שאלת היהודים". פקודה זו, שהועברה לידו של ריינהארד היידריך, הייתה למעשה ההוראה המפורשת והמתועדת לתחילתו של רצח העם השיטתי והמתוכנן של יהודי אירופה.
ניתן לראות בכך לא רק צירוף מקרים מצער, אלא גם ביטוי סמלי של הרוע הנאצי, אשר ביקש אולי לנצל את התודעה ההיסטורית היהודית, את יום האבל העמוק, כרקע לתחילת מימוש תוכנית ההשמדה. ייתכן כי הייתה כאן כוונה זדונית נוספת, מעין "חתימה" שטנית על גורל העם היהודי דווקא ביום בו הוא מתאבל על חורבנו בעבר.
ההבנה של הקשר הזה, בין תאריכים בלוח השנה היהודי לבין נקודות מפנה היסטוריות כה נוראות, מעבר לכך שהיא מעמיקה את תחושת האובדן ומדגישה את חשיבות הזיכרון, היא מזכירה לנו כי גם בתוך מעגלי הזמן והמסורת המקודשים שלנו, אירועים חיצוניים יכולים לפרוץ ולחולל טרגדיה בקנה מידה בלתי נתפס.
קישור: https://holymap.blogspot.com/2009/07/blog-post_6975.html
המעונינים בהרחבת הידע שלהם בנושא השואה מוזמנים לקרוא את הספר: גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה - קורות ניצולת שואה ששרדה שש שנים במחנות הריכוז. "אם צריך, תהיו חזקים כמו ברזל. אם צריך, תהיו רכים כמו חמאה." אלו המילים שמלוות את גולדה הצעירה בדרכה המפותלת, כפי שהיא מספרת בספרה האמיץ. "גולדה גיבורת השואה" הוא סיפור יוצא דופן על נערה שהפכה לגיבורה. ממאבק הישרדות יומיומי, מול מכונת ההשמדה הנאצית, היא צומחת כדמות מעוררת השראה. זהו סיפור על גבורה ותקומת העם היהודי, המשלב בין נקודת מבט אישית לתיעוד היסטורי רחב יריעה. גולדה, נערה יהודייה מלאת חיים, נאלצת להתמודד עם מציאות בלתי נתפסת עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מבית חם ואוהב בעיירה פולנית, היא נשאבת אל תוך מחנות עבודה וריכוז, אך מסרבת להיכנע. זהו סיפור שונה ומרתק על תקופת השואה. זהו אינו רק סיפור על אובדן וחורבן, אלא גם סיפור על נערה צעירה ונחושה, שמסרבת להיות קורבן. גולדה מפגינה כוח פיזי ונפשי יוצאי דופן, בזמן שהיא מתמודדת עם עבודות פרך מפרכות, תנאי רעב קשים, עינויים, ומראות זוועה בלתי נתפסים. גולדה זנדמן שורדת שש שנים במחנות הריכוז, לא בזכות פסיביות, אלא בזכות אומץ ליבה ותושייתה. היא סוחרת ממולחת, מבריחה נועזת, מתחכמת, ועושה הכל כדי לשרוד. היא רוקמת קשרים מורכבים, מתמודדת מול אנטישמיות קיצונית, וניצבת מול המוות בעיניים פקוחות. זהו סיפור מטלטל על גבורה, תושייה ונחישות, המגולל את קורותיה של אישה יוצאת דופן, על רקע התקופה האפלה ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא מאיר באור חדש את גבולות האנושיות, הנשיות והגבורה.
קישור: https://holymap.blogspot.com/p/blog-page_25.html
9.4.2025
המהפכה החזותית והסרט ''ממזרים חסרי כבוד''
ההיסטוריה האנושית רצופה נקודות מפנה ששינו את מהלך התרבות והחשיבה. אחת מהן, המצאת הדפוס, נחשבת לאבן דרך משמעותית בהפצת ידע ורעיונות. עם זאת, בעידן המודרני אנו עדים למהפכה תודעתית רחבה אף יותר – המעבר מחשיבה מילולית לחשיבה חזותית.
במשך אלפי שנים, התבססה התרבות האנושית על תקשורת מילולית, הן בכתב והן בעל פה. הדפוס, שהיווה המשך ישיר של כתב היד, רק העצים את השימוש במילים ככלי להעברת מידע. אולם, הטכנולוגיה המודרנית, עם התפתחותם של אמצעים חזותיים כמו צילום, קולנוע, טלוויזיה, דיגיטל וסמארטפון, הביאה לשינוי דרמטי באופן שבו אנו תופסים את העולם ומעבדים מידע.
החשיבה החזותית, בניגוד לחשיבה המילולית, מתבססת על תמונות, סרטונים וייצוגים גרפיים אחרים. היא דורשת מאיתנו לפתח מיומנויות חדשות, כמו ניתוח ויזואלי, פרשנות של דימויים וסינתזה של מידע רב בו זמנית. המעבר הזה מחייב אותנו להתמודד עם כמויות אדירות של נתונים חזותיים, ולפתח יכולת מיון וסינון יעילה.
בעולם החזותי, הסיפור מקבל משנה תוקף. תמונות וסרטונים מספרים סיפורים באופן מיידי ומרתק, ומעוררים רגשות ותגובות עזות. היכולת להבין, ליצור ולצרוך סיפורים חזותיים בצורה הנכונה, הופכת למיומנות חיונית בעידן המודרני, שכן היא מאפשרת לנו להעביר מסרים בצורה יעילה ומשפיעה. התוכן הוא המלך גם בעידן זה.
המעבר לחשיבה חזותית משפיע על כל תחומי החיים, החל מחינוך ותקשורת ועד אמנות ופוליטיקה. הוא משנה את האופן שבו אנו לומדים, מתקשרים וצורכים מידע, ודורש התאמה של מערכות חברתיות וחינוכיות למציאות החדשה. המהפכה החזותית אינה רק שינוי טכנולוגי, אלא שינוי תודעתי עמוק. היא מעצבת את האופן שבו אנו חושבים, מתקשרים ומתנהגים, ודורשת מאיתנו לפתח מיומנויות חדשות ודרכי חשיבה יצירתיות.
הסרט "ממזרים חסרי כבוד" (2009) של קוונטין טרנטינו הוא יצירת קולנוע המעניקה פרשנות ייחודית ומרתקת למלחמת העולם השנייה. מעבר לעלילת הנקמה הסוחפת ולסגנונו הוויזואלי המרהיב, הסרט מתבלט במיוחד בזכות האופן שבו הוא משלב את תרבות הקולנוע כחלק אינטגרלי מהנרטיב ההיסטורי.
טרנטינו אינו מסתפק בשחזור מדויק של התפאורה התקופתית, אלא חודר לעומק התודעה של התקופה וחושף את מקומו המרכזי של הקולנוע בחיי היומיום. הקולנוע מוצג ככוח רב עוצמה, המסוגל לעצב תודעה, להשפיע על רגשות ואף להוביל לשינויים היסטוריים.
הסרט עוסק בחבורת חיילים אמריקאים ממוצא יהודי, הנשלחים להילחם בנאצים מעבר לקווי האויב, ועושים זאת בלי סנטימנטים, בדומה לשיטת הפעולה של הנאצים כנגד היהודים. בנאצים. הגיבור הרע של הסרט, שהוא הדמות הבולטת בו, הוא קצין נאצי המתמחה בחיפוש אחר יהודים מסתתרים, ועושה זאת תוך מקצוענות חסרת חמלה.
העלילה מתפתחת כאשר חבורת הלוחמים נשלחת לפוצץ בית קולנוע פריזאי, בו עומדת להתבצע הקרנת בכורה של סרט גרמני, בנוכחות כל ראשי המשטר הנאצי.
הסרט מציג את האופן שבו הנאצים השתמשו בקולנוע ככלי תעמולה רב עוצמה, במטרה לשלוט על תודעת הציבור ולהפיץ את האידיאולוגיה שלהם. טרנטינו משתמש בסצנות קולנועיות מתוך סרטים נאציים כדי להמחיש את השפעתו המהפנטת של הקולנוע על הצופים.
אחד המקומות המרכזיים בסרט הוא חדר ההקרנה, המשמש כזירה להתכנסות של דמויות מפתח ולתכנון מהלכים דרמטיים. טרנטינו מדגיש את האווירה המיסטית והמסתורית של חדר ההקרנה, המהווה סמל לכוחו של הקולנוע ככלי להפצת רעיונות ולביצוע מניפולציות.
שיאו של הסרט מגיע במבצע נועז בו מנהלת האולם, שהיא צעירה יהודיה אשר משפחתה נרצחה, מציתה את בית הקולנוע באמצעות גלילי צלולויד של סרטים ישנים. בכך, טרנטינו ממחיש על כוחו של הקולנוע, ושל החשיבה החזותית בכלל, לשנות את המציאות.
להטמעה של חשיבה חזותית דומיננטית, ובפרט לצפייה בקולנוע, יש השלכות מנטליות מרחיקות לכת. הטיפוס של הצופה המודרני, הניצב בפני שטף בלתי פוסק של דימויים, יוצר לו כלי הגנה נגד האיום בעקירה מן השורשים בשל הזרמים והניגודים בסביבה החיצונית, כפי שקורה גם במגורים בעיר. מאז ומעולם נחשבו אנשים בעלי אוריינטציה חזותית מפותחת וכאלה שפחות נחשפו לה, שונים זה מזה. מוחם של אנשים המורגלים בחשיבה חזותית מוגברת ובצפייה בקולנוע, לעומת כאלה שפחות, עובד אחרת. יש הבדל מהותי בפעילות של אזורים מסוימים במוחם של אנשים שחיים בעולם רווי דימויים חזותיים לבין מוחם של אנשים שגדלו בסביבה פחות ויזואלית או חיים בה. המוח החזותי דרוך יותר לגירויים ויזואליים, עשוי להיות לחוץ יותר עקב העומס, ויש בו פעילות מוגברת באזורים הקשורים לעיבוד מידע חזותי מהיר ולתגובה לשינויים. מצד שני, חשיפה מופחתת לגירויים חזותיים עשויה לפגוע במרכיב מהותי אחר של החשיבה החזותית והקולנוע, שהוא חדשנות ויצירתיות ויזואלית. המשימה הכי גדולה של יוצרי תוכן ויזואלי ושל מערכות החינוך היא טיפוח חשיבה חזותית שמגנה על המוח מפני השפעות שליליות של עומס ויזואלי, אבל גם מעודדת אותו ליצירתיות ולחדשנות בתחום החזותי.
אין כנראה תופעה נפשית המאפיינת את החשיבה החזותית המוגברת והצפייה בקולנוע יותר מן האדישות. תופעה זו היא בראש ובראשונה תולדה של הגירויים העצביים החזותיים המנוגדים, המתחלפים במהירות והדחוסים, שמתוכם נובע כנראה גם האינטלקטואליזם המופשט והמרוחק, בדומה לאינטלקטואליזם האופייני לחיים בעיר הגדולה. מבחינה פורמלית, ניתן לתאר את יחסם של אנשים הצורכים כמויות גדולות של תוכן חזותי איש לרעהו כיחס של הסתייגות ואדישות. אילו היו המגעים התמידיים עם דימויים חזותיים רבים מספור מפיקים תגובות פנימיות הדומות לאלה של בן הכפר הקטן, שבו האדם מכיר כמעט את כל מה שהוא רואה ומפתח יחס חיובי כלפי כמעט כל גירוי, הוא היה מגיע למצב נפשי בל יתואר. היחידים, המשוחררים מן הכבלים שההיסטוריה כפתה עליהם, מבקשים עתה להיבדל זה מזה גם באמצעות טעם ייחודי בצריכת מדיה חזותית. נושא הערכים האנושיים כבר אינו האדם האוניברסלי והמוסרי הטמון בכל יחיד ויחיד, אלא דווקא ייחודו התועלתי והאי־יכולת להחליפו בזולתו, כפי שמתבטא גם בחיפוש אחר ייחודיות בתוך המרחב העירוני. ההיסטוריה הפנימית והחיצונית של ימינו רצופה במאבקים ובהסתבכויות של שני סוגי האינדיווידואליזם הללו, המתחלפים זה בזה.
8.4.2025
מרכז ושוליים: דינמיקה חזותית ומרחבית בעידן המודרני
בעידן הנוכחי, החשיבה החזותית והמרחבית תופסת מקום מרכזי יותר ויותר על חשבון החשיבה המילולית. הוגי דעות מודרניים ופוסט-מודרניים מצביעים על כך שתמונת העולם שלנו כיום מעוצבת במידה רבה על ידי דימויים חזותיים, כפי שמשתקף בתרבות הקולנוע והתקשורת החזותית. ארנהיים אף טען כי אין הבדל מהותי בין חשיבה מילולית לחזותית, וכי הבנתנו את המציאות נשענת בעיקר על תפיסות חזותיות טהורות, בעוד שהשפה ממלאת תפקיד משני. מחקרים מדעיים אף תומכים בכך, באמצעות גילוי העדפות נושאיות ברשתית העין.
תפיסת העולם העכשווית היא במהותה סינמטית, כאשר המציאות הקולנועית נתפסת לעיתים כממשית יותר מהמציאות עצמה. זוהי הסבה מעולם של מבני דעת מילוליים לעולם דומיננטי של חשיבה חזותית. הגודש החזותי המתמיד הפך למאפיין מרכזי של החשיבה האנושית, בניגוד לעבר בו מבני דעת מושגיים היוו את הבסיס. בעבר, תמונה הייתה נדירה ומילים היו בשפע, כך שסביב תמונה אחת נבנה עולם שלם באמצעות מילים. כיום, המצב התהפך: אנו מוצפים בתמונות אך המילים הפכו יקרות יותר.
בתוך תמונת העולם החזותית, המימד האנכי ממלא תפקיד משמעותי. בעבר, פסגות הרים מרשימות נתפסו כחשובות, אך בעולם המודרני, התפתחות הטכנולוגיה והאדריכלות יצרה שפע של מבנים גבוהים. תהליך זה חיבר בין המימד האופקי הקדום של הקרקע לבין קנה המידה האנכי האינסופי, ויצר את עידן גורדי השחקים. שדה התעופה המודרני אף הוא מהווה ביטוי חזותי מרכזי של עיר העתיד, כהפשטה מוחשית של כיבוש האוויר. חווית ההגעה לשדה התעופה, ההמתנה והטיסה מעוצבות לא פעם כרצף מבוים של אירועים, המדגיש את הקשר לתפקוד הקולנועי של הנוף האווירי.
יחסי מרכז-שוליים הם מושג יסודי בחשיבה האנושית, ובמקורם הם ליניאריים ומילוליים, כפי שבא לידי ביטוי בחוקי המשילות השונים. אולם, חוקי החשיבה החזותית מלמדים כיצד עצמים חזותיים מתארגנים יחד למבני חשיבה, ובכך מסבירים גם יחסי מרכז-שוליים כ"שליטה באמצעות עיצוב". כל צורת הוויה מרחבית מכילה בתוכה יחסי מרכז-שוליים, המוכרים בפיזיקה כצמד הכוחות "צנטריפטלי-צנטריפוגלי". כאשר קיימת תנועה בשני הכיוונים, המרחב הופך למערכת דינמית עם תשומה, תפוקה והיזון חוזר.
התנועה הצנטריפטלית האנושית, מהמרחב פנימה, קדמה לתנועה הצנטריפוגלית. היא מתועדת עוד מהתקופה הניאוליתית, עם התאגדות האדם הקדמון בחבורות והקמת יישובים קבועים. בסביבות שנת 5000 לפני הספירה, עם עליית הערים והשפה הכתובה, החלה להתפתח התנועה הצנטריפוגלית, שהגיעה לשיאה ביוון העתיקה. נוצר דפוס קינטי חדש של תנועה מהמרכז לפריפריה, אשר שילב בתוכו את התנועות הצנטריפטליות הקדומות. התקופה הקלאסית העתיקה מסמנת את הזמן בו המשטר הצנטריפוגלי הפך לדומיננטי יותר.
דימוי משולב זה של תנועה צנטריפטלית וצנטריפוגלית הפך לתנאי ראשוני להתמצאות במרחב. ה"מרחביות" היא תהליך צנטריפטלי של איסוף ו"קיפול" זרימות למקומות מסוימים. מבחינה קינטית והיסטורית, אנו מתחילים בפריפריה, עם מרחבים שונים המתגלים בצורות ביתיות ואנטומיות. כאשר המרחב של הצטברות צנטריפטלית מושלם, נוצרת צומת מרכזית וריכוזית, אשר מגיבה החוצה ומקרינה תנועה לכל הכיוונים.
לשני כוחות אלה השפעה רבה על הגדרת תהליכים חברתיים רבים תחת המושג הרחב של יחסי מרכז-שוליים. הם מאפיינים משטרים פוליטיים, ובמיוחד את הדמוקרטיה. הגלובליזציה היא דוגמא בולטת לכך, כתוצאה של כוחות היסטוריים עמוקים ביחסים בינלאומיים. תהליכים מקומיים יותר מתרחשים באזורים שונים בעולם, המעידים על מתח מתמיד בין כוחות מרכזיים ושוליים.
תחומים ספציפיים בהם בולטת הדינמיקה הזו כוללים את מערכת החינוך, עם העימות בין שאיפות המורה הצנטריפטליות להנחלת ידע לשאיפות התלמידים להתבטאות עצמית צנטריפוגלית, ואת האינטרנט, בו פועלים כוחות צנטריפטליים של חברות ענק מול כוחות צנטריפוגליים של יחידים וקבוצות קטנות.
ה"אנכיות" היא ביטוי חזותי חשוב של יחסי מרכז-שוליים, היוצרת דיאלקטיקה בין ה"נשגב" והשאיפה למעלה לבין המציאות הקרקעית. כל מה שגבוה יותר נתפס כחשוב ומרכזי יותר, כפי שמשתקף בתופעת "מרכז העיר" עם ערך הקרקע הגבוה והבניינים היקרים.
יחסי מרכז-שוליים, אם כן, הם מרכיב יסודי בחברה האנושית, המתקיימים הן כביטוי מילולי והן כביטוי חזותי, ולעיתים משולבים במימד אנכי. הדינמיות בין המרכז לשוליים יוצרת מבנה ספירלי מפותל, כפי שמודגם במהפכה הצרפתית. הוגים כמו לוי-שטראוס וממשיכיו ניתחו את חשיבות הסמלים בחברה המודרנית על בסיס יחסים אלה, תוך שימוש במושגים כמו "פאן-אופטיקון". לבסוף, כפי שטען בשלאר, האדם מוגדר במרחב, וההבדל בין "פה" ל"שם" משקף את הדיאלקטיקה הבסיסית של יחסי מרכז ושוליים בעיצוב תפיסת העולם שלנו.
3.4.2025
הסרט "ממזרים חסרי כבוד"
"ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו הוא יצירת קולנוע פורצת גבולות, המעניקה פרשנות ייחודית ומרתקת למלחמת העולם השנייה. מעבר לעלילת הנקמה הסוחפת ולסגנונו הוויזואלי המרהיב של טרנטינו, הסרט מתבלט במיוחד בזכות האופן שבו הוא משלב את תרבות הקולנוע כחלק אינטגרלי מהנרטיב ההיסטורי.
הקולנוע ככוח משמעותי בתקופה
טרנטינו אינו מסתפק בשחזור מדויק של התפאורה התקופתית, אלא חודר לעומק התודעה של התקופה וחושף את מקומו המרכזי של הקולנוע בחיי היומיום. הקולנוע מוצג ככוח רב עוצמה, המסוגל לעצב תודעה, להשפיע על רגשות ואף להוביל לשינויים היסטוריים.
- חדר ההקרנה כזירת מפתח: אחד המקומות המרכזיים בסרט הוא חדר ההקרנה, המשמש כזירה להתכנסות של דמויות מפתח ולתכנון מהלכים דרמטיים. טרנטינו מדגיש את האווירה המיסטית והמסתורית של חדר ההקרנה, המהווה סמל לכוחו של הקולנוע ככלי להפצת רעיונות ולביצוע מניפולציות.
- הקולנוע ככלי תעמולה: הסרט מציג את האופן שבו הנאצים השתמשו בקולנוע ככלי תעמולה רב עוצמה, במטרה לשלוט על תודעת הציבור ולהפיץ את האידיאולוגיה שלהם. טרנטינו משתמש בסצנות קולנועיות מתוך סרטים נאציים כדי להמחיש את השפעתו המהפנטת של הקולנוע על הצופים.
- הקולנוע ככלי לנקמה: שיאו של הסרט מגיע בחדר הקולנוע, במבצע נועז בו שושנה דרייפוס מציתה את בית הקולנוע בו בכירי הנאצים נמצאים, ובכך מממשת את נקמתה. בכך, טרנטינו משתמש בקולנוע ככלי לנקמה סופית, ורומז על כוחו של הקולנוע לשנות מציאות.
אהבת הקולנוע כנרטיב מרכזי
מעבר לניתוח ההיסטורי, טרנטינו משלב בסרט את אהבתו האישית לקולנוע, המהווה נרטיב מרכזי לאורך העלילה. דמויות רבות בסרט, כמו קולונל הנס לנדה ושושנה דרייפוס, מגלות בקיאות רבה בעולם הקולנוע, וההתייחסויות לסרטים שונים שזורות לאורך הסרט.
- הומאז'ים קולנועיים: טרנטינו מרבה לשלב בסרט הומאז'ים לסרטים קלאסיים מתקופת מלחמת העולם השנייה, כמו גם לסרטי מערבונים וסרטי פעולה. שילוב זה מעניק לסרט רובד נוסף של עומק ומשמעות, ומדגיש את השפעתו של הקולנוע על יצירתו של טרנטינו.
- דיאלוגים קולנועיים: הדיאלוגים בסרט עשירים בהתייחסויות קולנועיות, המעידות על בקיאותם של הדמויות בעולם הקולנוע. טרנטינו משתמש בדיאלוגים אלו כדי להעמיק את אפיון הדמויות וליצור אווירה קולנועית סוחפת.
לסיכום
"ממזרים חסרי כבוד" הוא סרט ייחודי ופורץ דרך, המשלב בין נקמה היסטורית, סגנון ויזואלי מרהיב ואהבה אינסופית לקולנוע. טרנטינו מצליח ליצור חוויה קולנועית בלתי נשכחת, המעניקה פרשנות חדשה ומפתיעה לאחת התקופות האפלות בהיסטוריה האנושית.
המהפכה החזותית: שינוי תודעתי גדול מהמצאת הדפוס
ההיסטוריה האנושית רצופה נקודות מפנה ששינו את מהלך התרבות והחשיבה. אחת מהן, המצאת הדפוס, נחשבת לאבן דרך משמעותית בהפצת ידע ורעיונות. עם זאת, בעידן המודרני אנו עדים למהפכה תודעתית רחבה אף יותר – המעבר מחשיבה מילולית לחשיבה חזותית.
במשך אלפי שנים, התבססה התרבות האנושית על תקשורת מילולית, הן בכתב והן בעל פה. הדפוס, שהיווה המשך ישיר של כתב היד, רק העצים את השימוש במילים ככלי להעברת מידע. אולם, הטכנולוגיה המודרנית, עם התפתחותם של אמצעים חזותיים כמו טלוויזיה, קולנוע, צילום ובעיקר הסמארטפון, הביאה לשינוי דרמטי באופן שבו אנו תופסים את העולם ומעבדים מידע.
החשיבה החזותית, בניגוד לחשיבה המילולית, מתבססת על תמונות, סרטונים וייצוגים גרפיים אחרים. היא דורשת מאיתנו לפתח מיומנויות חדשות, כמו ניתוח ויזואלי, פרשנות של דימויים וסינתזה של מידע רב בו זמנית. המעבר הזה מחייב אותנו להתמודד עם כמויות אדירות של נתונים חזותיים, ולפתח יכולת מיון וסינון יעילה.
בעולם החזותי, הסיפור מקבל משנה תוקף. תמונות וסרטונים מספרים סיפורים באופן מיידי ומרתק, ומעוררים רגשות ותגובות עזות. היכולת להבין, ליצור ולצרוך סיפורים חזותיים בצורה הנכונה, הופכת למיומנות חיונית בעידן המודרני, שכן היא מאפשרת לנו להעביר מסרים בצורה יעילה ומשפיעה. התוכן הוא המלך גם בעידן זה.
המעבר לחשיבה חזותית משפיע על כל תחומי החיים, החל מחינוך ותקשורת ועד אמנות ופוליטיקה. הוא משנה את האופן שבו אנו לומדים, מתקשרים וצורכים מידע, ודורש התאמה של מערכות חברתיות וחינוכיות למציאות החדשה. המהפכה החזותית אינה רק שינוי טכנולוגי, אלא שינוי תודעתי עמוק. היא מעצבת את האופן שבו אנו חושבים, מתקשרים ומתנהגים, ודורשת מאיתנו לפתח מיומנויות חדשות ודרכי חשיבה יצירתיות.
29.3.2025
ניצולי השואה כגיבורי על: פרספקטיבה חדשה על גבורה והישרדות
השואה, תקופה אפלה ובלתי נתפסת בהיסטוריה האנושית, הותירה צלקות עמוקות בנפש העם היהודי. סיפוריהם של הניצולים, אלו ששרדו את התופת, מהווים עדות חיה לרוע, לסבל ולאובדן, אך גם לגבורה אנושית יוצאת דופן. לעיתים קרובות, הדימוי הרווח של ניצול השואה בתרבות הפופולרית נוטה להציג דמות שבורה, קורבנית, או אפילו משתפת פעולה,דימוי שהוטמע, בין השאר, דרך סיפורי הקאפו. אולם, קיימת פרספקטיבה נוספת, חשובה ומעוררת השראה, הרואה בניצולי השואה גיבורי על – אנשים ונשים שגילו תושייה, אומץ לב, כוח פיזי ונפשי בלתי רגילים, וסירבו להיכנע מול מכונת ההשמדה הנאצית.
ניצולי השואה גילו גבורה במציאות בלתי אפשרית. בין היתר, סיפורה של גולדה זנדמן, המופיע בספר ''גולדה גיבורת השואה'', מציג דוגמה חיה לניצולת שואה כגיבורת על. "אם צריך, תהיו חזקים כמו ברזל. אם צריך, תהיו רכים כמו חמאה" – מילים אלו, המלוות את גולדה, מסכמות את גמישות הנפש והיכולת האדפטיבית הנדרשת להישרדות בתנאים קיצוניים. גולדה, נערה יהודייה מלאת חיים, נשאבת מביתה החם אל מציאות אכזרית של מחנות עבודה וריכוז. אך היא מסרבת להיות קורבן פסיבי. היא מפגינה תושייה כסוחרת ממולחת ומבריחה נועזת, מתחכמת לרשויות, רוקמת קשרים מורכבים וניצבת מול המוות בעיניים פקוחות. סיפורה אינו רק תיעוד של אובדן וחורבן, אלא סיפור על נחישות, על מאבק הישרדות יומיומי, ועל ניצחון הרוח האנושית. גבורתה אינה טמונה בכוחות על-טבעיים, אלא בכוחה הפנימי, באומץ ליבה, ובסירובה לאבד צלם אנוש גם מול הזוועה.
ניתן למצוא הקבלות מעניינות בין סיפורי ניצולי השואה לבין הנרטיבים של גיבורי העל המוכרים מעולם הקומיקס והקולנוע. גיבורי על רבים, כמו ספיידרמן, בטמן או מגנטו (שבעצמו ניצול שואה), מתמודדים עם טראומות, אובדן וסביבה עוינת, ומפתחים יכולות יוצאות דופן, פיזיות ונפשיות, כדי לשרוד ולהגן על אחרים. הם פועלים במרחבים אורבניים מורכבים, מפגינים תעוזה ויכולת הסתגלות.
סיפורה של גולדה מצביע על חשיבות חוש המישוש והחוויה הפיזית האינטנסיבית בעולמם של גיבורי העל – הם חשים את העולם סביבם בצורה מועצמת, דרך מגע ישיר עם הסביבה, עם המכות והפיצוצים. ניתן לראות אנלוגיה מסוימת לחוויית הניצולים, שגופם ונפשם חוו את המציאות הפיזית הקשה של המחנות – הרעב, הקור, עבודות הפרך, האלימות – באופן בלתי אמצעי וקיצוני. ההישרדות הפיזית והנפשית במחנות דרשה חידוד חושים, ערנות מתמדת, ותגובה מהירה לסכנות, בדומה ל"חוש העכביש" של ספיידרמן או ליכולותיו של דרדוויל.
לאורך ההיסטוריה, דמויות של גיבורים ומיתוסים סיפקו מסגרות להתמודדות עם משברים ושינויים. דמויות כמו שמשון הגיבור, אבירי ימי הביניים, טייסי קרב או חלוצי החלל, שימשו מוקד להערצה ולחיקוי. גיבורי העל המודרניים, בין אם בקומיקס או בקולנוע ("מלחמת הכוכבים", היקום של מארוול), ממלאים צורך אנושי בסיסי זה. הם מציעים נרטיבים של התגברות על מכשולים, מאבק בין טוב לרע, והגנה על ערכים.
בהקשר של השואה, הדימוי של הניצול כגיבור על מאפשר לנו להתחבר לסיפורי ההישרדות לא רק מתוך הזדהות עם הסבל, אלא גם מתוך הערכה עמוקה לכוחות הנפש והגוף שנדרשו כדי לשרוד. זהו נרטיב המאפשר לקום מתוך האפר, למלא את החלל שהותירה השואה, ולהדליק "נר זיכרון" המורכב מסיפורי גבורה אישיים וקולקטיביים. במקום להתמקד רק בתדמית הקורבנית או בשאלות מורכבות של שיתוף פעולה, ראיית הניצולים כגיבורי על מאירה באור חדש את גבולות האנושיות, הנשיות והגבורה, ומציעה מודל מעורר השראה של תקווה וחוסן.
סיפורי ניצולי השואה הם הרבה יותר מתיעוד היסטורי של זוועות. הם טומנים בחובם סיפורי גבורה יוצאי דופן, של אנשים רגילים שהפכו לגיבורים בעל כורחם. בדומה לגיבורי העל מעולם הפנטזיה, הם התמודדו עם רוע בלתי נתפס, גילו תושייה וכוחות נפש אדירים, ונאבקו על חייהם ועל צלםהאנוש שלהם. אימוץ הפרספקטיבה הרואה בניצולים גיבורי על אינה באה להמעיט מחומרת הסבל והאובדן, אלא להעצים את רוח האדם, להדגיש את כוח ההישרדות, ולהציב מודל של גבורה ותקומה לנו ולדורות הבאים. סיפורים כמו זה של גולדה זנדמן מזכירים לנו את הפוטנציאל האנושי הטמון בנו, גם ברגעים האפלים ביותר, ואת חשיבות הזיכרון ככוח מעצב ומחזק.
9.3.2025
ארבעת הבנים בהגדה כמודל לקבלת החלטות בצבא
בהגדה של פסח מופיעים ארבעה בנים:
חכם
רשע
תם
שאינו יודע לשאול
ניתן לראות את ארבעת הבנים כמודל לקבלת החלטות בצבא, המבוסס על ארבעה עמודי תווך: מודיעין, קבלת החלטות, פיקוד ושליטה וביצוע.
החכם: מייצג את איסוף המודיעין. בדומה לחכם השואל ומעמיק, המודיעין אוסף ומנתח מידע קריטי לקבלת החלטות.
הרשע: מייצג את קבלת ההחלטות, לרוב על ידי דרג מדיני או פיקודי בכיר. בדומה לרשע המערער, החלטות אלו יכולות להיות נועזות ואף שנויות במחלוקת.
התם: מייצג את פיקוד השליטה, האחראי על העברת הפקודות מהמטה לשטח. בדומה לתם הפועל בפשטות, תפקידם הוא להבטיח שההוראות יבוצעו כנדרש.
זה שאינו יודע לשאול: מייצג את הלוחמים בשטח, המבצעים את הפקודות. בדומה למי שאינו שואל, תפקידם הוא לבצע את המשימה ללא עוררין. יש לכך שתי סיבות:
במסגרת תפקידם, עליהם לבצע ללא שאלות.
בפועל, הם המבצעים ולכן, הם יודעים הכל בשטח, ואין להם צורך אמיתי בשאילת שאלות.
באמצעות מודל זה, ניתן להבין טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות הצבאי ואת תפקידו של כל גורם בו.
ארבעת הבנים בהגדה של פסח כמודל לקבלת החלטות בצבא
בהגדה של פסח מופיעים ארבעה בנים:
ניתן לראות את ארבעת הבנים כמודל לקבלת החלטות בצבא, המבוסס על ארבעה עמודי תווך: מודיעין, קבלת החלטות, פיקוד ושליטה וביצוע.
החכם: מייצג את איסוף המודיעין. בדומה לחכם השואל ומעמיק, המודיעין אוסף ומנתח מידע קריטי לקבלת החלטות.
הרשע: מייצג את קבלת ההחלטות, לרוב על ידי דרג מדיני או פיקודי בכיר. בדומה לרשע המערער, החלטות אלו יכולות להיות נועזות ואף שנויות במחלוקת.
התם: מייצג את פיקוד השליטה, האחראי על העברת הפקודות מהמטה לשטח. בדומה לתם הפועל בפשטות, תפקידם הוא להבטיח שההוראות יבוצעו כנדרש.
זה שאינו יודע לשאול: מייצג את הלוחמים בשטח, המבצעים את הפקודות. בדומה למי שאינו שואל, תפקידם הוא לבצע את המשימה ללא עוררין. יש לכך שתי סיבות:
- במסגרת תפקידם, עליהם לבצע ללא שאלות.
- בפועל, הם המבצעים ולכן, הם יודעים הכל בשטח, ואין להם צורך אמיתי בשאילת שאלות.
באמצעות מודל זה, ניתן להבין טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות הצבאי ואת תפקידו של כל גורם בו.
19.2.2025
הנוף האוירי בקולנוע
נופי קולנוע פנורמיים הם חלק חשוב מסרט הקולנוע. הם יכולים לשמש כדי ליצור תחושה של יופי, רוחב, עומק, הוד וקסם. "2001: אודיסיאה בחלל" [1968], וסרטי מדע בידיוני רבים נוספים העוסקים בטיסה בחלל, משלבים נופים פנורמיים של כדור הארץ, כפי שנראה מהחלל, נופים המשמשים כדי ליצור תחושה של קנה מידה עצום, וגם כדי להדגיש את קטנותו של האדם בתוך היקום.
הסרט "2001: אודיסיאה בחלל" - כדור הארץ נראה מרחוק במבט פנורמי
המבט האוירי הוא כלי קולנועי רב עוצמה, המאפשר לבמאים ליצור מגוון רחב של אפקטים ויזואליים וסיפוריים. הוא יכול לשמש ליצירת תחושה של מרחב, עומק, תנועה ודרמה.
למשל, צילום אוירי יכול להדגיש את גודלו ועוצמתו של נוף טבעי, לחשוף את הפערים החברתיים בתוך עיר גדולה, או ליצור תחושה של איום וסכנה בסצנת מרדף.
באמצעות המבט האוירי, במאים יכולים לתמרן את תפיסת הפרספקטיבה של הצופים. הם יכולים לשחק עם גודל יחסי, זוויות צילום ועומק שדה כדי ליצור אשליות אופטיות ולעורר רגשות מסוימים.
למשל, צילום אוירי של דמות קטנה הולכת לבדה במדבר יכול ליצור תחושה של בדידות וחוסר אונים, בעוד שצילום אוירי של קהל עצום בהפגנה יכול ליצור תחושה של עוצמה וסולידריות.
המבט האוירי יכול לשמש גם ככלי נראטיבי חשוב. הוא יכול לשמש כדי להציג את העלילה מנקודת מבט רחבה יותר, לחשוף מידע חשוב שאינו נגיש לדמויות, או ליצור אפקטים דרמטיים של הפתעה וגילוי.
למשל, בסרט "פסיכו" של אלפרד היצ'קוק, המבט האוירי משמש כדי לחשוף את מיקומו המבודד של המלון ואת הסכנה האורבת לגיבורה.
המבט האוירי נפוץ במיוחד בז'אנרים קולנועיים מסוימים, כמו סרטי מלחמה, מערבונים וסרטי מדע בדיוני. הוא מאפשר לבמאים ליצור סצנות מרהיבות ועוצרות נשימה, ולהעביר את הצופים לעולמות דמיוניים. למשל, בסרטי "מלחמת הכוכבים", המבט האוירי משמש ליצירת קרבות חלל מרשימים ומלאי אקשן.
התפתחות הטכנולוגיה הקולנועית, ובמיוחד המצאת הרחפן והמצלמה הדיגיטלית, הרחיבה את האפשרויות היצירתיות של המבט האוירי בקולנוע. כיום, במאים יכולים ליצור צילומים אויריים מורכבים ומתוחכמים יותר מאי פעם.
המבט האוירי המודרני הוא תוצאה של שני תהליכים טכנולוגיים: אוטומציה של דרכי הראייה והרחבת טווח הראייה האנושית. האוטומציה של דרכי הראייה החלה עם המצאת המצלמה באמצע המאה ה-19. המצלמה אפשרה לאנשים לצלם תמונות של העולם מנקודת מבט חדשה, של צופה בלתי מעורב. הרחבת טווח הראייה האנושית החלה עם המצאת הכדור הפורח בשלהי המאה ה-18. הכדור הפורח אפשר לאנשים לראות את העולם מנקודת מבט גבוהה יותר, המעניקה תובנה חדשה על המרחב. המבט האוירי בקולנוע הוא שילוב של שני התהליכים הללו. לכך יש להוסיף כי המצלמה הקולנועית הממוקמת גבוה מאפשרת ליצור תמונות קולנועיות של העולם מנקודת מבט גבוהה.
ההיסטוריה של המבט האוירי בקולנוע מתחלקת לשלושה שלבים:
שלב הניסוי [1898–1914]: בשלב זה, במאים קולנועיים התנסו בטכניקות שונות של צילום אוירי. הם השתמשו בכדורים פורחים, ספינות אויר ומטוסים, כדי לצלם את העולם מנקודות מבט חדשות ומפתיעות.
שלב ההתפתחות [1914–1939]: בשלב זה, טכניקות הצילום האוירי הפכו למפותחות יותר. במאים קולנועיים השתמשו בטכניקות אלו כדי ליצור אפקטים מיוחדים ולספר סיפורים חדשים.
שלב ההתמקדות הקולנועית [1939–היום]: המבט האוירי הפך לחלק אינטגרלי מהקולנוע. הוא משמש במגוון רחב של סרטים, החל מסרטי תעודה וכלה בסרטי קולנוע.
המבט האוירי בקולנוע הוא יותר מסתם עניין של חזון. הוא גם עניין של סנסציה. תחושת המעוף היא מרכזית במבט האוירי, כמו גם ההנאה הנחווית מהתבוננות בכדור הארץ מנקודת מבט יוצאת דופן. ההנאה המסוימת של המבט הקולנועי, בכל הנוגע למבט האוירי, טמונה בתנודה בין תפיסה חזותית סטאטית לתפיסה תנועתית.
הקולנוע הופיע בתקופה שבה הייתה התמקדות רבה בכיבוש השמים ובשחרור המבט האנושי מהמגבלות הפיזיות שלו. כבר ב-1898, האחים לומייר צילמו סרט קצר מכדור פורח קשור לקרקע. הסרט צולם מנקודת מבט אנכית, מה שאפשר לצופה לראות את הנוף בצורה שונה מאוד מזו שהוא רואה בדרך כלל. הסרט מציג תנועה הן בתוך גונדולת הנשיאה והן מחוצה לה. התנועה בתוך הגונדולה נוצרת על ידי הנוסעים, והתנועה מחוצה לה נוצרת על ידי האנשים והרכבים שנעים על הקרקע. הסרט ממחיש גם את האופן שבו נראה החלל מנקודת מבט אנכית. קו האופק נעלם, והעולם נראה כשטוח יותר ומסודר יותר. הסרט חושף, אולי לראשונה, את הממדים התנועתיים והקבועים הממשיים של החוויה האווירית במרחב.
הקולנוע, בזכות חופש האפשרויות והניידות חסרי התקדים שלו, הפך לדרך המקובלת להעברת החוויה האוירית, יחד עם חוסר היציבות של נקודת המבט הנלווית לכך. האנכיות של נקודת המבט היא במקור סוג מוזר של אפקט חזותי, מעין מיזוג ייחודי של ראייה מאקרוסקופית והתבוננות מיקרוסקופית. התבוננות בעולם מלמעלה מאפשרת הרחבה חסרת תקדים של שדה הראייה, אך היא גם גורמת לעולם להיראות קטן יותר ומרוחק יותר. הקולנוע הקדום שמר על שילוב בין ה"אני רואה" עם ה"אני עף". התחום היה רחוק מלהיות מוגבל לייצוג קולנועי, והיה קשור לשאלה הרחבה יותר של תרבות חזותית.
התפתחות הצילום האוירי בקולנוע עד 1914 הובילה למצגות מרהיבות ומשמעותיות ביותר. כבר לפני מלחמת העולם הראשונה, צלמים אחדים החלו לצייד ספינות אויר, ולאחר מכן מטוסים, במצלמות קולנוע, כדי לחקור את התחושה של טיסה חופשית במרחב. מאמר משנת 1911 מספר על צילומי טיול אוירי בצרפת החקלאית, על סיפון מטוסים שונים. הצילומים שהוצגו היו טובים מאוד מבחינת מרכיבי איכות הצילום שלהם, כמו הבהירות והחדות. הם היו טובים מבחינת האיכות התיעודית שלהם, למטרות תצפית, טופוגרפיה, וסיור. מאמר שני, משנת 1912, מתמקד בנושאים טכניים של צילום אוירי. אחד הקשיים העיקריים בצילום אוירי הוא הצורך להשתמש במצלמה בעלת זווית רחבה כדי לתפוס את כל התמונה. חשוב להשתמש במצלמה בעלת מהירות תריס מהירה, כדי למנוע טשטוש כתוצאה מתנועות המטוס. בעשורים הראשונים של המאה ה-20, אמונה כמעט עיוורת באובייקטיביות של שיטות של שכפול ממוכן, כמו צילום וקולנוע, רק הדגישה את הנטייה התכליתית שראתה בדימויים רחבי ידיים שהתקבלו מהאויר את התחליף הטבעי למפות כרטוגרפיות. עם זאת, התמונות הללו התבררו לעתים קרובות כפחות "קריאות" ממפה קונבנציונלית. לדוגמה, כאשר בוחנים מבנים גדולים ממבט אנכי לחלוטין, אי אפשר לזהות אותם, כי הם מופיעים כצורות גאומטריות דו מימדיות.
ב-1918, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, החלו סרטים אויריים להופיע באופן נרחב יותר בקולנוע. אחד הפרויקטים המשמעותיים ביותר בתחום זה היה סדרת הסרטונים "בספינת אויר מעל שדות הקרב", שהופקה על ידי הקולנוע הצבאי הצרפתי. הסדרה, שצולמה בין 1918 ל-1919, מתעדת את ההרס שנגרם בצרפת במהלך המלחמה. הסרטון הראשון בסדרה מתאר את המסע של ספינת אויר מעל צרפת, החל בפריז וכלה באזורי החזית. הסרטון השני מתאר את שדות הקרב של הסום, ואילו הסרטון השלישי מתאר את שדות הקרב של איפר. הסרטון הרביעי והאחרון מתאר את תהליך השיקום של צרפת לאחר המלחמה. הסרטונים בסדרה עושים שימוש בנקודת מבט אוירית כדי להציג את ההרס שנגרם בצרפת בצורה דרמטית. הצילומים מראים את הבתים ההרוסים, הכנסיות החרבות והשדות המוזנחים. הם גם מציגים את הגופות של החיילים שנהרגו בקרבות. הסרטונים היוו מסמך היסטורי חשוב, והם שימשו גם למטרות תעמולה. הם הדגישו את גודל ההרס שנגרם במלחמה, וכן את הצורך בשיקום המדינה. הסרטונים בסדרה צולמו באמצעות מצלמות קולנוע מיוחדות שפותחו עבור צילום אוירי. המצלמות היו בעלות זווית רחבה, ומהירות תריס גבוהה. הצילומים בסדרה היו מאתגרים מבחינה טכנית. ספינת האויר הייתה מוגבלת בתנועותיה, והצלמים נאלצו להתמודד עם רוחות חזקות ועם תנודות שלה.
"בספינת אוויר מעל שדות הקרב" (1918-19)
סדרת הסרטונים הזאת הייתה בעלת השפעה משמעותית על התפתחות הצילום האוירי בקולנוע. הם הראו את הפוטנציאל של הצילום האוירי ליצור תמונות דרמטיות ומדויקות של אירועים היסטוריים. הם גם השפיעו על התפתחות הצילום האוירי למטרות תעמולה. הם הדגימו כיצד ניתן להשתמש בצילום אוירי כדי להציג את המציאות בצורה דרמטית ומניפולטיבית. מבחינה קולנועית ספציפית, סרטונים אלה מהווים ציון דרך חשוב בהתפתחות הצילום האוירי בקולנוע. הם היו הראשונים שעשה שימוש נרחב בצילומי מעקב אוירי. צילומי המעקב האוירי בהם ייחודיים בכך שהם מצליחים ליצור תחושה של תנועה חופשית ומלאת אנרגיה. הצילומים חולפים על פני שטחים נרחבים, תוך שהם מדגישים את הנזק שנגרם למרחב. השימוש בצילומי מעקב אוירי איפשר למצלמה ליצור תחושה של אינטימיות עם הצופה. הצופה מרגיש כאילו הוא טס יחד עם ספינת האויר, ומתבונן בהרס ממעוף הציפור. הסרטונים גם היו מקור לפנטזיה. הצילום האוירי מאפשר לצופה לראות את העולם מנקודת מבט חדשה. הצופה יכול לראות את העולם כפי שהוא אינו רואה אותו בדרך כלל, מנקודת מבט שמעל ומעבר לעולם האנושי. הסרטונים המחישו את הפוטנציאל של הצילום האוירי ליצור תחושה של חופש ושל התעלות. הצילומים אפשרו לצופה להרגיש כאילו הוא יכול לעוף מעל העולם, ולראות אותו ממעוף הציפור. סרטוני "בספינת אויר מעל שדות הקרב" השפיעו רבות גם על הקולנוע האוונגרדי. האוונגרדיסטים ראו בסרטונים אלה את הפוטנציאל של הצילום האוירי ליצור צורות חדשות של אמנות קולנועית. האוונגרדיסטים השתמשו בצילומי מעקב אוירי כדי ליצור תחושה של תנועה חופשית ומלאת אנרגיה. הם גם השתמשו בצילומי מעקב אוירי כדי ליצור תחושה של אינטימיות עם הצופה.
ההתמקדות הקולנועית הצילום האוירי התמסדה בשנות ה-1920, בפרט באמצעות ה''עיר'' כנושא מרכזי. יוצרי קולנוע רבים ראו בעיר מקום מאתגר וחדשני לצילום, וסרטונים אויריים איפשרו להם לראות את העיר מזווית חדשה.
דוגמאות בולטות לשימוש בצילום אוירי בקולנוע של התקופה כוללות את הסרטים הבאים:
"ברלין: סימפוניה של עיר גדולה" [1927], הוא סרט של וולטר רוטמן, המשתמש במראות אויריים כדי להציג את העיר הגרמנית מזווית חדשה, וכולל נקודת מבט אוונגרדית.
''גורדי השחקים'' [1929] הוא סרטון יומן חדשות קולנועי, מאת חברת ''גומונט'', המציג צילום אוירי של גורדי השחקים בשיקגו.
''לטוס מעל ניו יורק'' [1932] ו''מתחת לשלג'' [1934] הם שני סרטוני אקטואליה נוספים, מאת חברת ''פאת'ה'', המציגים צילומים אוירי של ניו יורק.
"לטוס מעל ניו יורק" (1932)