המושג ''אפרו-פוטוריזם'' מחבר בין המגדר האפריקני לנושא העתידנות בתרבות הפופולרית. הוא מיישם את התפוצה הדמוגרפית הגלובלית והמתרחבת של מגדר זה, יחד עם השימוש בטכנולוגיות ומושגים תרבותיים מעולם התרבות הדיגיטלית החדשנית. המטרה היא לשחרר את המגדר מכבלי השעבוד, המורשת המקוטעת, והתדמית הירודה, באמצעות התנתקות גורפת מהתרבות המערבית ויצירת יקום תרבותי עתידני מקורי, המשמש גם כלי שובר שוויון בהווה.
אחת ההשראות ליקום וירטואלי זה הן השמיכות המקודדות שבהן השתמשו משחררי העבדים בנקודות סימון, כדי לסמן את נתיבי הבריחה של העבדים מהדרום לצפון בארצות הברית. כיום מחליפים האמצעים הדיגיטליים את השמיכות. האמצעים הדיגיטליים מאפשרים יצירת שכבות התייחסות שונות, שמבססות את המורשת, מגדירות מחדש את ההווה, ומתוות כיווני יצירה לעתיד. התוצאה היא פיתוח רשת טכנו-תרבותית, תואמת את שפת המגדר. היא מאתגרת אמנים ויוצרים בדרכים חדשות, לדגום, לערבב מחדש, ולחבר נרטיבים אפרו-פוטוריסטיים באמצעות מדע, מדע בדיוני, טכנולוגיה, סאונד, וכמובן קולנוע.
התוצאה היא שהמגדר האפריקני הצעיר נע כיום בעיקר במרחב הפוטוריסטי, שיצר שפה אסתטית ייחודית.
הסופר טוני מוריסון כי העבדים האפריקאים היו למעשה בני האדם המודרנים הראשונים. הם עברו תנאים קיום של חוסר בית, ניכור, ודה-הומניזציה שפילוסופים כמו ניטשה יגדירו אחר כך כמודרניים. לכן ההתאזרחות בארצות המערב של נתיני אפריקה כבני אדם מודרניים, מובילה אותם חזרה לעבר האונטולוגיה של העבדות.
ביטוי מרכזי של תפיסת השחרור של המגדר האפריקאי הוא המוזיקה, ובפרט ה''היפ-הופ'', אשר במסגרת הופעות פומביות מלווה גם בתצוגה הולוגרפית מרשימה. מוזיקה זאת הכשירה את הקרקע ליצירת ''עתיד מוזר'', פוסט מודרניסטי. החומריות המוכרת הפכה למטושטשת. השיח הרוחני האפרו-צנטרי מייצג בדרך זאת דמיון מחדש טכנולוגי, של חופש משחרר, שהופעל במקור על ידי האמונה הנוצרית, שרווחת בקהילות אפרו-אמריקאיות. נוצרו בדרך זאת דימויים אוטופיים חדשים.
האמן Sun Ra נחשב לחלוץ האפרו-פוטוריזם בקולנוע, בסרטו התנסה במכשירים אלקטרוניים ליצירת נופי צליל מהעתיד יישומים ניידים יוצרים נופי סאונד מורחבים, בסרטו Space is the Place משנת 1974. בסרט זה הוא הגדיר את המוזיקה האפרו-אמריקאית של התקופה, כמנוע שמעביר את האוכלוסיה מכדור הארץ לעבר יקום דמיוני אוטופי.
הסרט ''הפנתר השחור'' [2018] הוא דוגמא לאפרו-פוטוריזם, בהקשר של תרבות הקומיקס וגיבורי העל. על פי פיינגרוט, בתרבות פופולרית זאת רווחו, עד לעת האחרונה, בעיקר גיבורים לבני עור, כדוגמת סופרמן, בטמן, וונדרוומן ווספיידרמן, אשר מייצגים בארצות הברית את מגזרי האוכלוסיה הלבנה, אוכלוסית המהגרים ובניהם, והיהודים בכלל זה. המאפיינים של גיבורי על אלה שאובים מהמסורת היהודית-נוצרית, המורשת ההיסטורית, והמציאות הכלכלית שלהם, שאינה חופפת את זאת של האוכלוסיה ממוצא אפריקני. הם הודרו מן המסכים עד כה, למרות ש''הפנתר השחור'' קיים כדמות קומיקס עוד משנות ה-1960.
''הפנתר השחור'' הוא הסרט הראשון של חברת מארווול שמככבים בו שחקנים שחורים בעיקר, וזכה להצלחה קופתית של מעל מיליארד דולר. עלילת הסרט, שהוא פנטזית פעולה, נסובה אודות בני הוואקאנדה, אומה בלב אפריקה הבלתי נודעת, אשר מחזיקים במתכת נדירה בשם ''ויברניום'', שהיא בעלת סגולות פלאיות, ומאפשרת להם לפתח טכנולוגיה ותרבות עילאיים ואוטופיים. המתכת מתגלית לעולם החיצון, וסוחרי נשק רודפים אחריה, ומנסים לגלות את מקום הימצאותה. מתחולל מאבק בתוך האומה על ירושת כתר הממלכה, בין המלך הלגיטימי השואף לשמר את המורשת הבדלנית, לבין בן דודו שחזר מהעולם הגדול, ושואף למלחמה מול העולם החיצון. בתפקיד המלך טצ'אלה משחק צ'דוויק בוזמן, אשר נפטר לא מכבר בטרם עת.
הסרט נע בין שני עולמות: העולם הראשון הוא ממלכת וואקנדה. על פני השטח זה אזור ג'ונגל, אך מתחתיו רוחשת תרבות עתידנית משוכללת ונאורה במיוחד, באמצעות הויברניום שמאפשר כל טכנולוגיה ספקטקולרית, שמופגנת לראווה בסרט באמצעות אפקטים מיוחדים. בו בעת נשמרים בקרב תושבי הממלכה מאפיינים טכסיים וחיצוניים אפריקניים, כמו בלבוש ובמנהגים החברתיים. גם אלה מתוארים בפירוט רב, בעזרת שחקני משנה מוכשרים כמו פורסט ויטאקר. התערובת הצבעונית בין השבטי לעתידני היא מרתקת וכובשת לב ועין. צבעוניות קסומה חוברת לאמונה תמימה בנפש האדם, ברוח אגדות הילדים, שהם אלה החולמים להיות גיבורי על. העולם השני הוא העולם החיצון האורבאני בימינו, שבו שולטים שכירי חרב ומחרחרי מלחמה, והוא עומד על סף קריסה חברתית ואקולוגית.
הסרט המרהיב ופורץ הדרך שם את הדגש על דמיון, יצירה וחירות של אנשים אפריקאים, והוא סימן לעבר שנמחק, ותקווה לעתיד אוטופי. עולה בו גם, ב''הפוך על הפוך'' מהפכני, השאלה המוסרית של הפער בין העולם הראשון לעולם השלישי. ברוח ה''אפרו-פוטוריזם'', העולם הראשון הוא האפריקאי, אשר בסוף הסרט נחלץ לעזרת העולם המערבי, ובפרט למען האזרחים האפריקאים שחיים בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה