הדרך הארוכה והמתפתלת - שינויים בתפיסת הגורמים למחלות נפש

גנטיקה זה לא גורל. התפיסה העכשווית, אפי-גנטיקה, קובעת שלסביבה השפעה מכרעת ביותר על האופן שבו הגנים באים לידי ביטוי. הגירויים הסביבתיים הם אלו המכתיבים. אף לאמונותינו, מחשבותינו, התנסויותינו והאופן בו אנו תופסים את הסביבה יש השפעה ניכרת, לא רק באופן שבו הגנים יבואו לידי ביטוי, אלא אף בשכתובם של גנים חדשים.

עד היום יש, ככל הנראה, מומחים רבים בקרב קהילת רפואת הנפש שמוכנים להישבע בכל היקר להם כי הגנטיקה בלבד היא שמייצרת את מחלות הנפש.

לקביעה מופרכת זאת יש השלכות נחרצות לגבי המתמודדים עם מחלות נפש והקרובים להם.

פרוייקט פיצוח הגנום האנושי רתם לעגלתו גם את האזרחים הפשוטים והפכם לקורבנותיו.

הפרוייקט הושלם, וכרגע בעיות איכות הסביבה הן על הפרק, והסביבה היא נושא מרכזי במחקרים מדעיים רבים.

בעוד שנים ספורות יעלה נושא אופנתי יותר למרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית.

הגנים יישכחו, הסביבה תרד מגדולתה, ובמחקרים המדעיים בנושא בריאות הנפש יככב שוב גורם חדש.

מבחינה גיאופוליטית ניתן לראות במשאבים שהוקצו לפרויקט הגנום האנושי מתן ביטוי לעליונות הרפואה המערבית והרמה הטכנולוגית העדיפה שלה על פני זאת הקומוניסטית, בעידן שלאחר נפילת מסך הברזל.

בגלל חשיבותו הרבה הקפיא, ייתכן, פרוייקט הגנום את התפתחות החשיבה הרפואית, ואת החשיבה וההתפתחות החברתית של היחיד.

המשבר הכלכלי העולמי הוא, ייתכן, סימפטום של כל אלה.

עד סוף שנות ה-1970 שלטה בחברה הישראלית הגישה העיוורת כי כל מי שמזוהה עם השואה הוא בחזקת חולה נפש.

התפישה השתנתה מאז ב-180 מעלות וכיום השואה נתפשת כעילה היחידה לקיומה של מדינת ישראל.

ברמת התהליכים החברתיים אנחנו רחוקים עדיין מאד מהטמעת לקחי השואה.

ההפך הוא הנכון, המדינה עוברת תהליכים מסוכנים שמביאים אותה למבנה דמוגרפי ופוליטי זהה לזה של יהדות פולין המפולגת ערב מלחמת העולם השניה.

ביהדות פולין היו שליש סוציאליסטים, שליש ציוניים, ושליש דתיים. במדינת ישראל כיום אנו מתקרבים למבנה בלתי יציב ופלגני דומה: שליש ציונים, שליש חרדים, ושליש ערבים.

אם יש משהו יציב אחד בגנטיקה היהודית זה כנראה הנטייה לפלגנות...

יתכן כי לאור השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים שאנו עוברים תשתלט בעתיד הקרוב התפישה הדתית הפונדמנטליסטית גם על מערכת בריאות הנפש, וכל חילוני ייתפש כבלתי שפוי, בדיוק להפך לעומת מה שהיה לפני שנות דור אחד בלבד.

ניתן לדמיין בנקל את עובדי המערכת הזאת בדרגים השונים מגיעים עם ברכות מחצרות רבנים, שומרים הלכות למהדרין, ומסתכלים בעין בוחנת וחשדנית על כל החילוניים שבאים לבקש עזרה.

מי שמאמין כיום בחשיבות האהבה, חוש ההומור וחווית המעוף כמזור לנפש, עלול לגלות בעוד שנים אחדות כי קנאות, קדרות ומרובעות הן התרופה...

עיסקת שליט והאינתיפאדה הבאה

יתכן והמניע המרכזי של ממשלת ישראל, שמעוניינת לבצע בכל מחיר את עיסקת שליט, הוא תקיעת טריז בין החמס בעזה לפתח בגדה.

אך סדר יום זה בדיוק יביא מיד בסיום העיסקה לפרוץ אינתיפאדה בגדה, בירושליים, וברחבי ישראל, שתהיה חמורה ועקובה מדם מקודמותיה.

אבו מאזן לא יוכל לשאת את מחיר העיסקה על גבו הפוליטי הרצוץ, ועושי דברו יעשו כל שביכולתם כדי להביע זאת.

לאחר ששוחררו עשרים אסירות פוליטיות בתמורה לקלטת באורך דקה אחת פרצו מהומות קשות בהר הבית, וחלה החמרה קשה ביחסים עם הרשות הפלסטינאית.

קל לשער אם כן לאיזה הדרדרות ביחסים תגיע ממשלת ישראל באם תתבוצע עיסקת שליט.

חג חנוכה שמח

טיל אולנשפיגל ואדולף היטלר

יתכן כי דמות הפולקלור הגרמנית שהשפיעה על אדולף היטלר יותר מכל היא זאת של טיל ['טול'] אולנשפיגל.
טיל – שם עצם בעברית שפרושו 'רקטה', והוא נגזר מהפועל 'להטיל'.
TIL – הברה שאותיותה T ו-L הן הגבוהות ובעלות המימד האנכי ביותר באלפבית.
TALL – התואר 'גבוה' באנגלית.
TOLL – שם תואר בגרמנית שפרושו 'מטורף', 'יוצא מהכלל', ו'פנטסטי'.
TOLL – שם עצם בגרמנית שפרושו, כמו באנגלית, 'אגרה'.
טיל – ששמו מזכיר את חבל טירול באוסטריה ממנה הגיח היטלר.
טיל – שם שמזכיר את האגודה בשם 'טולה' בה צמח היטלר בשנות ה-1920.
טיל – החלק המרכזי בשם 'הי-טל-ר'.
טיל – הברה שנמצאת גם בכינוי הטיל כ'קליע' באנגלית וגרמנית 'PROJETILE'.
טיל אולנשפיגל [שהפרוש העממי של שם משפחתו הוא 'מנגב התחת', והפרוש הדיקדוקי 'ינשוף וראי'] - שהחידוד ברבים מתעלוליו נבע מיכולתו להעניק פירוש מילולי ארצי וסותר ל'שפה גבוהה'.
טיל – שנפיחות עזות היו לחם חוקו, כמו אצל היטלר ימ''ש, ואחדים מסיפוריו המפורסמים הם בנושא זה.
טיל – איש עמק הריין שדמותו אומצה גם על ידי ההולנדים הפרוטסטנטים למורת רוחם של הגרמנים הקתולים.
טיל - הפרחח הגרמני הפיקח והפופולארי של ימי הביניים, שמונצח יושב על כרכובי הגגות הגבוהים והמשופעים, שהיו הטריטוריה הטבעית שלו. הוא התחמק אל הגגות כדי לנוח מרודפיו. מהגגות נראו היו בני האדם כולם שווים. אצילים, כמרים, בעלי מלאכה ופשוטי העם כאחד. כולם היו נתינים של תעלולי הקונדס שלו.
בפולקלור העממי של אומות רבות יש דמויות דומות לזאת של טיל אולנשפיגל, שחביבות על כל הילדים. הצורך המאגי של הגרמנים בזהות לאומית הפך את טיל למקור השראה לאומני.

עצמות האוזן בים המלח

איש חום

עץ - ציור מקורי

חג הסוכות - מחשיבה דיכוטומית לחשיבה היברידית

חג הסוכות נמשך שמונה ימים של חגיגת חושים, שמטרתם לפתוח את הנפש אל הסביבה.

ביום הכיפורים נעשית ההפרדה בין הנפש לגוף. אך ההפרדה עלולה להיות מסוכנת, כיוון שהיא יוצרת שני קטבים, שיכולים להתפרש גם כטוב ורע, דיכוטומיה.

יש צורך לעבור לחשיבה חיובית יותר.

המעבר מחשיבה חד מימדית לדו ותלת מימדית נעשה באמצעות המודעות לספירות הפנימיות.

באמצעותן מפתח האדם את החזון שבו.

מערכת דימויים בפעולה מאפשרת חשיבה משולבת, היברידית.

ישראל = אור+חושך

המילה 'ישראל' שווה בגימטריה: 541

המילה 'אור' שווה בגימטריה: 207

המילה 'חושך' שווה בגימטריה: 334

207+334=541

טוב לזכור בהקשר זה כי בשעה 02:00 בלילה שבין מוצאי שבת ליום ראשון שלפני יום הכיפורים מסתיים דרך קבע שעון הקיץ ועוברים לשעון חורף. מחוגי השעון מוזזים שעה אחת אחורנית, לשעה 01:00.

בין כסה לעשור

כינוי זה של עשרת ימי תשובה מצביע על משמעותם על פי צירי האנרגיה בגוף האדם.

אלה הם ימים בהם חולפים באינטנסיביות על פני כל הספירות האנרגטיות, מהעליונה ועד התחתונה.

לכל ספירה [צ'אקרה] מוקדש יום.

ראש השנה ויום הכיפורים אינם נחשבים למנין הספירות, אלא שמונת הימים ביניהם בלבד.

התהליך הפנימי בתקופה זאת מכונה גם 'נסירה'.

מטרתו לשכלל את הדבקות הטבעית של עם ישראל עם הקב''ה וארץ ישראל.

ההמשלה במקורות היא לניתוק החיבור הראשוני שהיה לאדם הראשון עם חוה אימנו.

ארץ ישראל ועם ישראל הם שניים שהם אחד.

חיבור זה מתבצע, בין היתר, באמצעות ההאנשה של 'נהר הירדן, ים כינרת, וים המלח'.

הדבקות הטבעית אינה מספיקה. זאת דבקות גב אל גב.

אפשר להפנות את הפנים לארץ ישראל באמצעות צירי האנרגיה של הארץ.

הנושא הוסבר בהרחבה בפרשנות לספר 'במדבר'.

יום בריאת העולם - שישה ימים לפני ראש השנה

ראש השנה נועד עבור בני האדם.

האדם צריך להגיע ליום זה שלם בגופו, כמו ביום השישי לבריאה בו נוצר על פי התורה.

לכן הימים טרם ראש השנה משולים לימי הבריאה.

התפילה החשובה ביותר בערב ראש השנה היא תהילים פרק כד, 'לדויד מזמור':

לְדָוִד, מִזְמוֹר: לַיהוָה, הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ; תֵּבֵל, וְיֹשְׁבֵי בָהּ.
כִּי-הוּא, עַל-יַמִּים יְסָדָהּ; וְעַל-נְהָרוֹת, יְכוֹנְנֶהָ.
מִי-יַעֲלֶה בְהַר-יְהוָה; וּמִי-יָקוּם, בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ.
נְקִי כַפַּיִם, וּבַר-לֵבָב: אֲשֶׁר לֹא-נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי; וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה.
יִשָּׂא בְרָכָה, מֵאֵת יְהוָה; וּצְדָקָה, מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ.
זֶה, דּוֹר דֹּרְשָׁו; מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה.
שְׂאוּ שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ, פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבוֹא, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
מִי זֶה, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: יְהוָה, עִזּוּז וְגִבּוֹר; יְהוָה, גִּבּוֹר מִלְחָמָה.
שְׂאוּ שְׁעָרִים, רָאשֵׁיכֶם, וּשְׂאוּ, פִּתְחֵי עוֹלָם; וְיָבֹא, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד.
מִי הוּא זֶה, מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: יְהוָה צְבָאוֹת-- הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה.

השראה: כולנו מופרעים

המרירות היא מחלת נפש, טוענים פסיכיאטרים אמריקאים, ומעוררים דיון סוער על גבולות הנורמליות. למה הפסיכיאטרים המשפיעים בעולם מתעקשים להגדיר התנהגויות טבעיות כהפרעות נפשיות, וכמה כסף מרוויחות מזה חברות התרופות? הצצה אל תעשייה שיוצאת מדעתה.

למאמר המלא בכלכליסט

מטוס מלון בקוסטה ריקה

מקור: Boing Boing

פרשת עקב - עיני ה' אלוהיך בה

עקב - מלשון יעקב אבינו, שיצא לעולם כשידו אוחזת בעקב אחיו.

קביעת הסדר בעולם ההתבוננות נעשית באמצעות הפרדה בין עיקר לטפל ומציאת קווים מנחים.

מכאן הצורך בחשיבה שיטתית שמיוסדת על ערכים.

מעשה עגל הזהב המוזכר בהרחבה בפרשה זאת הוא מקרה של אובדן הקווים המנחים.

האמונה בעגל הזהב נובעת מההנחה כי האמונה התמימה של איש לנפשו בלי קווים מנחים, בלי עשרת הדיברות, מספיקה.

ארץ ישראל היא ארץ אשר אבניה ברזל ומהריה חוצבים נחושת.

כמו שעבודת החציבה, הסיתות, ההובלה, והבניה, נעשים בכלים מיוחדים לכך ובעבודת מומחים, על אחת כמה וכמה ההתבוננות והחשיבה לשמם דורשים כלים מיוחדים.

זהו הצורך במיקוד, בעין השלישית.

זהו הקב''ה המוציא מים מצור החלמיש.

ארץ ישראל, ארץ דמות האדם, היא: 'ארץ אשר ה' אלוהיך דורש אותה תמיד. עיני ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה.'

פרשת ואתחנן - איסור על עבודת אמונה לפסל ותמונה

חלק מרכזי בפרשת ואתחנן עוסק באיסור על עבודת אמונה לפסל, תמונה, וכל תבנית או צורה כלשהם מעולם הטבע.

בארץ ישראל זבת החלב והדבש ההתפתחות האנושית היא על פי דרך הטבע.

הקב''ה נגלה במעמד הר סיני בקול בלבד. העם לא ראה כל תמונה.

המרכיב החשוב ביותר בהתפתחות, לפחות אצל האדם המבוגר, הוא היצירתיות, אשר נשענת על הדימיון.

מכאן שהאיסור על עבודת האמונה לצלם מחזק את חווית ההשתקפות וההתבוננות העצמית.

זהו המושג : 'שיויתי ה' לנגדי תמיד'.

חז''ל שואלים: ארץ ישראל היא מצווה הכוללת כל התורה כולה. מדוע היא אינה נזכרת בעשרת הדברות?

אבל באמת מצות א"י כן מוזכרת!

כתוב: "כבד את אביך ואת אמך כאשר צווך ה' אלוקיך, למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים ה, טז).

א"י מפורשת בקטע הפסוק 'על האדמה אשר ה' אלוקיך נותן לך'.

שכר מצווה זאת מיוחד להינתן בא"י יותר מאשר בחו"ל.

מה יש במצוות כבוד אב ואם שהתורה תזכיר דווקא בה עניין ארץ ישראל?

חז"ל לימדו שהמכבד אביו ואמו מחשיבים אותו כאילו כיבד להקב"ה.

זאת למה?

כי עיקר הכל הוא שידע האדם שהוא יצור ארעי, ולא נמצא כאן בקביעות ולנצח.

ספר דברים - השתקפות, איזון, התפתחות ושירה

אם מתבוננים בספר דברים, נראה לכאורה שהספר כולו מיותר, שהרי כל מה שנאמר בספר דברים הוא חזרה על מה שנאמר קודם לכן בשאר החומשים. הספר נקרא גם "משנה תורה", כיוון שהוא שונה את התורה כולה.
אם כן לשם מה יש צורך בספר זה, ומדוע הוא חלק בלתי נפרד מהתורה כולה?

משנה תורה מתאים לתקופה זאת של השנה: אמצע הקיץ, אין תנועה, הכול עומד, קפוא מרוב חום, השמש כאילו עומדת, אין רוח, העצים אינם נעים ונדים, בני האדם מסתתרים מהחום, החיות נעלמות, אין קול ואין דברים, והמתהלך בארץ דמות האדם כאילו פוסע בהיכל מראות, בו דמותו נשקפת אליו מכל עבר, וצילו משתבר אינספור פעמים.

הרעיון המרכזי של ספר דברים כולו הוא המעבר בין הנהגה ניסית להנהגה טבעית. מרגע הופעתו של משה רבנו לפני פרעה, דרך המכות שהונחתו על מצרים, הישועה על הים וההתנהלות במדבר, היחס בין הקב''ה לעם ישראל היה ישיר, גלוי, למעלה מן הטבע. עתה, בעומדם על סף הכניסה לארץ, הגיע הזמן לעבור להנהגה טבעית יותר, לחיי העם בארצו ועל אדמתו.

המשמעות של 'דרך הטבע' היא ההתפתחות האנושית. שיטות ההתפתחות האנושית הן רבות, שונות, ומורכבות.

המרכיב החשוב ביותר בהתפתחות, לפחות אצל האדם המבוגר, הוא היצירתיות, אשר נשענת על הדימיון.

הדימיון נוצר באמצעות תנועה. רצון האדם הוא להשתלב בתנועה כלשהיא, והמחשבה היא חיפוש הדרך כיצד לעשות זאת בפועל.

מכאן שיסוד החזרה על הדברים, יסוד ההשתקפות שבולט במיוחד בפרקים הראשונים בספר דברים, מתחיל את מהלך ההתפתחות האנושית הטבעית לפי התורה, שמוצג על כל שלביו לאורך הספר.

בחלק הראשון בספר (פרקים א - ד) משה מוסר סקירה היסטורית וניתוח היסטוריוסופי ותיאוסופי של אירועים שונים שאירעו לבני ישראל במדבר.

ההשתקפות, ההתבוננות במראת הזכוכית, המחזה של 'נופל וגלוי ועיניים', מובילה להתעוררות יסוד הרצון באדם, לחיפוש אחר האיזון והיציבות, לרצון להבחין בין טוב ורע. לכן לאחר הפרקים הראשונים באים בספר דברים פרקי חזרה על המצוות.

בהמשך, כדי להדגיש את חשיבות מאזני הנפש, באות פרשיות הברכה והקללה.

המבקש להבין את האדם חייב להתרכז בלימוד השירה, שהיא הפועל העליון של הדימיון. לכן החלק האחרון של הספר הוא דברי שירה.

תשעה באב והשואה

תשעה באב הוא יום תחילת הפיתרון הסופי

מאת: אבינועם עמיזן

תשעה באב הוא יום תענית המציין את חורבן שני בתי המקדש: המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר מלך בבל, והמקדש השני בשנת 70 בידי המצביא הרומאי טיטוס. יום זה מועד לפורענויות מאז ומתמיד, ואירעו בו בתקופת המקרא ובית שני ארבעה אסונות היסטוריים נוספים: חטא המרגלים, כיבוש ביתר בידי הרומאים, מותו של בר כוכבא, חרישת ירושלים בידי הרומאים. בהיסטוריה המודרנית היה זה היום בו התחיל גירוש יהדות ספרד ופורטוגל, בצו שהוציאה מלכת ספרד. יתכן והיו אסונות נוספים לעם היהודי שהתחילו ביום זה, אך הם לא צוינו כיוון שלא נותר מי שיזכירם.

ביום שבעה באב תש"א, 31 ליולי 1941, שלח גרינג, המישנה להיטלר במשטר הנאצי, מכתב לריינהרד היידריך בו הוא מורה לו להתחיל בהכנות לפתרון בעיית יהודי אירופה. היתה זאת הפקודה הראשית להשמדת היהודים המלאה.

את הסיטואציה של מתן הפקודה הגורלית ניתן לדמות במידה רבה לסיטואציה בה אחשוורוש חתם על הפקודה של המן הרשע להשמדת היהודים. כלומר היה זה רגע גורלי, תפנית מכרעת, במסכת של מאמץ להשמדת העם היהודי.

ממנה התחילה תגובת השרשרת בהיררכיית הפיקוד הנאצית, שנמשכה בועידת ואנזה חודשים ספורים לאחר מכן, בה החליט היידריך על הצעדים המעשיים לביצועה.

שבעה באב הם יומיים בלבד לפני תשעה באב. על פי הלוח העברי כל יום מתחיל בערבו של היום שקדם לו. ניתן לקבוע בוודאות כי שואת יהדות אירופה התחילה בתשעה באב תש''א.

שוב הפך יום זה ליום פורענויות נורא מכל. גדול המשוררים לא יוכל להכיל במילים את עוצמת ומשמעות צירוף המקרים הגורלי הזה.

תשעה באב חל באותה שנה ביום שבת. התענית נדחית על פי ההלכה לתחילת השבוע שלאחר מכן. אין הדבר גורע כמובן ממשמעות התאריך. בנוסף, בסוף השבוע העבודה האזרחי היהודי-נוצרי כרוכים הימים שישי, שבת וראשון זה בזה, מה שמפחית את ההבדל ביניהם. ברוב לוחות השנה לעבודה מסומנים בקצרה, או אינם מופיעים כלל, הימים שישי ושבת, או שבת וראשון. שבוע עבודה קצר מתחיל ביום שני ומסתיים ביום חמישי.

לוח השנה של שנת 1941 מראה את התאריכים:

הסיבות שהביאו את גרינג לחתום על הפקודה זה היו שונות, ובלתי קשורות באופן מודע או ישיר למשמעותו הגורלית של התאריך עבור העם היהודי. היה זה כחודש לאחר תחילת הפלישה הנאצית לברית המועצות, אירוע שריתק את כל תשומת הלב שלו בשל גודלו, מורכבותו ומשמעותו, ותפקידו המכריע של חיל האוויר בו.

בין קיץ 1940 לקיץ 1941 איבד גרינג חלק גדול מיוקרתו ומעמדו. ראשית, הוא איבד כ- 3,000 מטוסים, לעומת התכנון המקורי שלו. שנית, הוא איבד את השליטה על התעשייה האווירית. שלישית, התעצמות הפצצות האוויר של בעלות הברית, גרמה להלם בצמרת המפלגה הנאצית. לבסוף, היה הסיפור הבלתי נגמר עם רודולף הס סגנו השני של היטלר, שערק לבריטניה.

אין פלא שהיה מתוח, כועס, מתוסכל, פוחד. חסרו לו 2,000 מטוסים לקראת הפלישה לברית המועצות. הוא חיפש ביטוי של נקמה או פורקן, לתסכול לחוסר היכולת לנקום באופן ישיר באויב. נוצר אצלו גם צורך דחוף להרים את קרנו בעיני היטלר והמפלגה אשר היו שרויים בהתרומות רוח לנוכח ההצלחה הראשונית של הפלישה.

את התסבוכת שלתוכה נקלע היה גרינג חייב לפתור מיד. הוא היה איש פעולה בעל רצון ברזל. הוא חשב שהוא מתחיל לאבד שליטה והוא חייב להבהיר את מצבו. הוא חייב לאזן בין התהפוכות האחרונות לאידיאולוגיה הותיקה. היה עליו לנקוט בפעולה נחרצת. מדוע אם כך, חשב, לא נגד היהודים.

הוא הביט על שולחן הכתיבה. דוחות על הצלחתם של היידריך ואייכמן בגרוש היהודים מהרייך וחיסולם באמצעות 'יחידות הקומנדו', היו מונחות עליו. ניתן יהיה כעת לזרז את התהליך המוביל להשמדתם, כמו שרוצים הקנאים האידיאולוגיים של המפלגה שפוקחים עליו עין גדולה.

גרינג זכר כי הדרך לשליטה במפלגה עוברת דרך האנטישמיות האדוקה. לפני המלחמה הוא היה זה שהכתיב את חוקי נירנברג, וניצח על 'ליל הבדולח', מעשים שזיכו אותו בפופולאריות רבה בצמרת המפלגה, שלא אהדה את קשריו עם אצולת הממון.

גרינג חשב שבדרך זאת הוא יצור דינאמיקה חדשה, שבה סך הכול של המעלה ומטה יתאזן. הוא יפצה על אובדן המטוסים בהשמדת יהודים, ממש על פי הדיאלקטיקה האנכית נעדרת המוסריות של ניטשה. הוא חשב שכך הוא ימשיך לאחוז בכול מה שהיה לו. היה זה ניסיון להרוויח זמן ולטשטש את כישלונותיו.

גרינג היסס בוודאי קלות לפני שהוסיף את חתימתו על המסמך הקצרצר שהודפס במכונת כתיבה על נייר המכתבים הרשמי שלו בצבע תכלת. יתכן אף שחש על סף שיגעון. המחשבות הטורדניות אודות תבוסתה האפשרית של גרמניה השתלטו על מוחו. הוא החליט להחליף מחשבה טורדנית אחת באחרת. הוא פנה לתיאוריית קונספירציה, לפיה אדם חושד שזממו קשר נגדו והוא מתחיל לאסוף הוכחות לכך באופן שיטתי וכפייתי.

תיאורית הקונספירציה היהודית טופחה על ידי התעמולה הנאצית כחלק מרכזי באידיאולוגיה שלה. הספר 'הפרוטוקולים של זיקני ציון' בו מתוארת השתלטות יהודית על העולם היה אבן היסוד בתעמולה זאת. גרינג, שהיה כל יכול בגרמניה הנאצית, יכל לכלול במסגרת תיאורית הקונספירציה הזאת גם יחד עם הדעה כי היהודים שעוד נותרו בגרמניה, וביניהם אלה ששרתו במיניסטריון האוויריה שהיה תחת פיקוחו, תרמו להידרדרות מצבה הצבאי.

השורות הבאות חרצו את גורלו של העם היהודי. האדם שכתב אותן ראוי לדיראון עולם:

פקודה מהרמן גרינג לאלוף משנה ריינהארד היידריך

בהמשך למשימה שהוטלה עליך בצו מתאריך 24 לינואר 1939, לפתור את הבעיה היהודית באמצעות הגירה ופינוי, בדרך הטובה ביותר על פי המצב הקיים, אני ממנה אותך בזאת להתחיל בהכנות הארגוניות, הכספיות והאחרות הדרושות לפתרון כולל של השאלה היהודית, בכל השטחים באירופה תחת הכיבוש הגרמני. במקומות בהם סמכות גופים אחרים נוגעת בעניין, עליהם לשתף פעולה. עליך להגיש לי מוקדם ככל האפשר תוכנית פעולה אודות האמצעים הארגוניים, הכספיים והאחרים, ההכרחיים לביצוע הפתרון הרצוי של השאלה היהודית.

הרמן גרינג

ברלין, 31 ליולי 1941

המסמך, שהיה מודפס על נייר מכתבים תכול, התגלה בין ערימות המסמכים שהובאו ממשרדו של גרינג בעת ההכנות למשפטי נירנברג, ותורגם על ידי מתורגמן של ארה''ב.

גם אם המסמך נכתב במידה מסוימת לצרכי תעמולה אישית, גרינג היה מודע היטב להשלכותיו, שכן חודשים אחדים קודם הוא חתם, בתוקף תפקידו כאחראי על נושא היהודים, על הפקודה שאסרה על הגירת היהודים מהרייך. מכייוון שמזרח אירופה היתה באותה עת שדה קרב שלא ניתן היה לפנות אליו אזרחים, המשמעות ההגיונית שנבעה לפיכך מהביטוי 'פינוי' היתה אחת - חיסול. היידיריך מינף היגיון זה לעבר המסקנה הבלתי נמנעת בישיבת ואנזה בינואר 1942 וזאת לצרכי קידומו שלו, מתוך יוהרה ובטחון עצמי לאחר ההתקפה המוצלחת של היפנים בפרל הרבור.

תהליך השמדת היהודים התבצע לא ממניעים אנטישמיים בעיקר, אשר היו חלק נכבד בהחלט מהסיבות לו, אלא בעיקר על רקע המהלכים האסטרטגיים רחבי ההיקף ביותר של גרמניה הנאצית, שכללו את הפלישה לברית המועצות והצטרפות יפן כשותפה במלחמה. בעורף שדה המערכה במזרח אירופה החל היידריך בהקמת ארבעת מתקני ההשמדה הגדולים: טרבלינקה, מיידאנק, בלזץ וסוביבור במהלך שנת 1941. המתקנים היו מוכנים לפעולה לקראת סוף אותה שנה וככל הנראה הוחל בהפעלת המוגבלת, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בועידת ואנזה, לפיהם הבלתי כשרים והחולים יהיו אלה אשר באופן טבעי 'ייגרעו' מהאוכלוסיה היהודית, שתגוייס כולה לעבודת כפיה. מהלך זה עם כל נוראותו היה מוגבל בהיקפו. השמדת היהודים צברה תאוצה והפכה למלאה לאחר ההתנקשות בחיי היידריך במאי 1942. אז הורה היטלר על פעולת נקם שבמסגרתה נספו כשני מיליון יהודים מיהדות פולין הקדושה במהלך קיץ 1942. כך עד לחורבן המלא.

המקרא וחז"ל זקפו את חורבן שני בתי המקדש לחובתו של עם ישראל, ולשיטתם תשעה באב מסמל את חורבנו הלאומי בעקבות ריקבון מוסרי. בית ראשון נחרב מחמת שלוש העבירות החמורות: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה. בית שני נחרב מחמת שנאת חינם. בשני המקרים המנגנון השלטוני הושחת. השופטים רדפו שוחד ושלמונים, השרים היו סוררים חברי גנבים ומושחתים, והכוהנים וחכמי העם עבדו עבודה זרה בבית המקדש עצמו. ההנהגה המדינית סמכה על משענת קנה רצוץ וכרתה בריתות עם מדינות מתפוררות.

האם כזה היה גם המצב ערב חורבן יהדות אירופה?

יהדות אירופה הייתה מורכבת ברובה מאנשים תמימים וישרי-דרך, בעלי נטיות דתיות ופוליטיות מגוונות. עם זאת במהלך המלחמה חלה, כתוצאה מהמצוקה הקשה, שחיקה מוסרית שבאה לידי ביטוי בתופעת היודנראט. חלק מחברי היודנראט היו בעלי עבר פלילי. האחרים היו אנשים מכובדים, שהצטרפו אליו בפקודת הגרמנים. רובם ככולם הפכו לבעלי מוסר ירוד ודאגו רק לעצמם. הם שיתפו פעולה עם הנאצים באכיפת הפיתרון הסופי ובנוסף קיבלו שוחד, גנבו ומעלו.

מה ניתן ללמוד מתשעה באב על עתיד מדינת ישראל?

בחודשים תמוז ואב חלה ירידה חזקה באנרגיות הרוחניות אצל העם היהודי, לאחר השיא שחל בחג השבועות בחודש סיוון, ובו זוכה כל העם להארה וחיוניות מיוחדים. זאת גם תקופת הקיץ המיועדת לחופשה הגדולה.

הגויים יודעים זאת, ומחשבים את צעדיהם בהתאם. הם מכוונים לפגוע בתשעה באב, או בסמיכות אליו, במהלומה הקשה והכואבת ביותר. הם פועלים לאחר תהליך ממושך של בניית כוחות, באופן שנידמה כי אין קשר מודע בין מעשיהם לבין התאריך הנורא.

מהן הסיבות לכך שהשואה אינה מוזכרת במדינת ישראל באמצעי התקשורת בתשעה באב?

מחד, יתכן ופרנסי המדינה חששו להסמיך אירועים היסטוריים קדומים לפצע טרי וכואב.

מאידך, יתכן והדבר נובע מחוסר בקיאות מספקת, שכחה והיעדר תשומת לב.

סיבה שלישית אפשרית היא החשיבות המועטת המוקדשת לזכר השואה בחוגים מסוימים ביחס לכלל מורשת ישראל.

יש צורך להעלות לתודעה הציבורית את הקשר הכרונולוגי הכואב, בעוצמה רבה וברגישות הראויה, כדי לא לפגוע ביום תענית זה בזיכרון העם היהודי.

מן הראוי להפוך את יום תשעה באב ליום אבל ממלכתי עם שבתון כללי, אשר יוקדש לחשבון נפש אישי במישור הלאומי.

קישורים:

הפרק 'הרמן גרינג קיסר האוויר' מתוך הספר 'שואה ותעופה'

פרשת מסעי - המסע המאחד

זאת הפרשה העשירית והאחרונה בספר במדבר.

היא בעיקרה רשימה מפורטת של התחנות בהן חנו בני ישראל במהלך המסע.

חז''ל אומרים כי כל התחנות במסע היו על פי רצונו המפורש של הקב''ה ולא יד המקרה.

לבני ישראל היתה מגמה ברורה במסעם במדבר: להגיע מארץ מצרים אל הארץ המובטחת.

איזה חשיבות יש לדרך בה נסעו?

הדבר לכאורה תמוה.

המתבונן במפה ורואה כיצד היא מקיפה את חצי האי סיני וארץ ישראל שממערב לירדן מבין את התכלית.

המסע מאחד בין חצי האי סיני לארץ שממערב לנהר הירדן.

שניהם יחד הם ארץ ישראל השלמה על פי מפת דמות האדם של ארץ הקודש.

פרשת מטות - ההתגברות על הפחד

ציר האנרגיה השמיני והתחתון ביותר של ארץ הקודש עובר מתחת לקצה הדרומי של חצי-האי סיני.

בהתאמה לכך, עובר ציר אנרגיה אחרון זה בגוף האדם בבסיס עמוד השידרה.

הפרשה המקבילה בספר במדבר היא פרשת מטות, הלפני האחרונה.

הפרשה האחרונה בספר זה היא פרשה מסכמת, כמו שהפרשה הראשונה היא פרשת מבוא.

כמו הציר העליון שנמצא מעל לגוף, נמצא גם ציר האנרגיה השמיני בעיקרו מתחת לגוף, ובכך סוגרים שני צירי האנרגיה מעגל.

ציר אנרגיה אחרון זה עוסק בפחד, ובזיהוי ושחרור פחדים.

זה הפחד להיות לבד, להיות ביחסי קירבה, הפחד להיפגע או ליפול שוב במלכודת יחסי קירבה. הפחד לאבד את בן/בת הזוג, או לעשות טעויות מכאיבות ביחסים.

בני האדם מופיעים כקורבנות כאשר הם ברמה הראשונה.

הנושאים בפרשת מטות עוסקים גם הם בהתגברות על הפחד:

הנושא הראשון הוא דיני נדרים והפרתם.

הנושא השני הוא מלחמת מדין: בני ישראל יוצאים למלחמה מול מדין כדי לנקום את חטאי מדין כנגד ישראל. לאחר תיאור המלחמה, בה נקטל גם בלעם בן בעור, מפורטת באריכות חלוקת השלל והקדשת חלק ממנו לה'.

הנושא המפורסם ביותר בפרשת מטות הוא פרשת בני גד ובני ראובן:

בני שבט גד ושבט ראובן מבקשים ממשה לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי ולא בארץ ישראל שממערב לירדן, כיוון שיש להם מקנה רב מאד והאזור מתאים למרעה.

למרות הסתייגות ראשונית מקבל משה את בקשתם, לאחר שהם מתחייבים כי יהיו חלוצים למלחמה לפני המחנה בעת כיבוש הארץ, ולא יחזרו לביתם לפני סיום המלחמה.

פרשת פנחס - אברי הרבייה

הרומח ההאבסבורגי

ציר האנרגיה השביעי בגוף האדם, ובהתאמה לכך גם במפת ארץ הקודש ובספר במדבר, הוא של אברי הרבייה.

במפת ארץ הקודש נמצא ציר זה בין קו נביעות-הר סיני-נחל פיראן מצפון, לכף אופירה מדרום.

על פי שמונת שלבי האהבה עוסק ציר אנרגיה זה בניהול רומן, כימיה, אהבה מינית ומשיכה.

הרומן מעוור אותנו למה שהוא אמיתי.

ברגע בו אנו מתאהבים, או מפארים מישהו/י יותר מידי אנו מעוורים עצמנו מלראות את כל התמונה.

נחמד לחוות רמה זאת, אשר מסווה זמנית כל פחד שחשים ברמה השמינית.

זאת רמה נחותה של אהבה, כיוון שיסודותיה נשענים על פנטסיה.

אשליות זמניות הן נעימות מאד, אך לדעת את חולשות הזולת ולאהוב אותו בכל זאת זה בעל ערך רב יותר.

פרשת פנחס פותחת בתאור שכר הנצח שמבטיח הקב''ה לפנחס.

להלן מעשה פנחס במלואו:

וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב.

ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן.

ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל.

ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל.

ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור.

והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד.

וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו.

ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל.

ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף.

האימפריה ההאבסבורגית שלטה בחלק גדול מיבשת אירופה במשך מאות שנים.

אחד הסמלים המרכזיים של הממלכה היה 'הרומח ההאבסבורגי' שבתמונה למעלה.

לרומח זה מבנה מיוחד: הוא בנוי לאורכו משני חלקים הכרוכים יחד בחבל.

חפץ זה נחשב ל'רומח פנחס' המקורי, שבזכותו זכתה משפחת האבסבורג לעלות לגדולתה.

הצורר היטלר ימ''ש חמד את הרומח עוד מנעוריו, ולאחר שכבש את אוסטריה הפך אותו לאחד מסמליו המסטיים.

מדינת ישראל בצורתה הנוכחית מצוירת לעיתים בקריקטורות הערביות העוינות בצורת חרב הנעוצה בעולם הערבי.

כדי לאזן בין היסוד הזיכרי לניקבי ברבייה מובא בפרשה גם סיפורן של בנות צלפחד:

חמש בנות צלפחד באו בתביעה אל משה. לטענתן, עליהן לקבל חלק ונחלה בארץ ישראל.

אף על פי שהחוק המקראי מתיר רק לבן לרשת את אביו, הרי שמכיוון שאביהן מת ללא בנים, על הבנות להתחלק בירושה.
הן נימקו את דבריהן בטענה שאביהן מת בחטא פרטי שלו, ומשום כך אין לשלול את זכותו לשם ולכן יש להעביר את נחלתו לבנותיו.

משה פנה אל האלוהים, שהורה לו לקבל את טענת בנות צלפחד ולהעניק להן חלק בארץ.

בכך נוצר תקדים הילכתי יצרו תקדים הלכתי על פיו בנות יורשות את אביהן, במקרה שנפטר ואין לו בנים
בנות צלפחד מהוות עד היום מקור השראה, כאשר יש המחשיבים אותן כפמיניסטיות העבריות הראשונות, ואחרים מעלים על נס את אומץ רוחן לטעון כנגד משה רבנו.

בפרשה זאת, לקראת הכניסה לארץ ישראל, מתואר מפקד של בני ישראל.
זהו המפקד השני במדבר.
המפקד הראשון נערך לאחר יציאת מצרים והוא מתואר בחומש במדבר פרק א'.
אשר משווים את התוצאות של שני המפקדים, מקבלים מימצא מפתיע.

חלפו כמעט 40 שנה שבהן כלו כל אלה שיצאו ממצרים, וכמעט אין הבדל במספר הנפקדים:

המפקד הראשון: 603,550.

המפקד השני: 601,730 .

אלה הקטנים גדולים יהיו

צילום: פליקר

אין לדעת כמה מוזר יהיה העתיד

צילום: פליקר

פרשת בלק - מערכת העיכול

בני ישראל מגיעים לארץ מואב. הם נפגשים במערכת גופי המים הגדולים של ארץ ישראל, שמורכבת מנהר הירדן, ימת כינרת וים המלח.

בארץ ישראל החיים הם כדרך הטבע. העם עתיד לחיות על אדמתו. כיצד הוא עתיד להתפרנס לאחר שבארה של מרים תפסיק להתגלגל לפני המחנה. דאגות התזונה, והצורך החיוני במים בראשן, יהיו בעדיפות העליונה.

לשיר זה כמו להיות ירדן. מהלך הנהר המתפתל מאגם המים המתוקים עד ים המוות המר הוא הקבלה לימי חיי האדם.

שלושת גופי המים יוצרים, גם מבחינה צורנית, דמות אנושית מופשטת שניכרים בה פנים, צוואר וגוף.

ים כינרת דומה לגולגולת קדמונית הפונה מזרחה. נהר הירדן מזכיר עמוד שדרה ארוך ומתפתל. אגן ים המלח משלים את הדימוי כפלג הגוף.

זה מקור ההשראה ליצירה 'נהר הירדן, ים כינרת, ים המלח', המופיעה בימין הבלוג.

זאת דמותו של בלעם, אשר שורש שמו בליעה.

אישיותו של בלעם מיוסדת, בהתאמה לציר האנרגיה השישי אותו הוא מייצג, על הקונפליקט.

במפת ארץ הקודש כדמות האדם משתרע ציר האנרגיה השישי מנחל פארן דרומה עד הרי סיני. זה איזור של ואדיות מפותלים, שבמרכזו 'רמת התועים'.

בלעם פועל על פי תגובה אוטומטית, כנות אכזרית, שפיטה, קביעת ערך.

הוא אינו מעוניין בהקרבה עצמית. הוא מגיע ממקום מתריס וכועס, סחרחורת של רגשות.

הוא מוצא עצמו אומר משפטים כמו: 'אני לא מתכונן לשאת זאת יותר.' 'אני אראה להם.' 'אתה הבעיה ולא אני.' 'אני אלמד אותך לקח.'

זאת התעסקות באהבה ברמת הקרביים. רמה זאת מחייבת התעסקות במחסומי אהבה רגשיים. מסיבה זאת הוא גם שופט עצמו לחומרה יתר על המידה.

בלק בן ציפור מזמין את בלעם לקלל את בני ישראל. הוא משתמש בפועל 'קבה', שמזכיר מאד את המילה קיבה.

בלעם מסכים. הוא רוכב על אתונו, שהיא סמל עולם החומר, אל ארמון בלק.

בדרך, במשעול הכרמים הצר, שהוא סמל לאיזון העדין שבין עולם החומר לעולם הרוח, חוסם מלאך ה' את דרכו ומתרה בו.

בלעם מגיע אל בלק ומבקש ממנו, על מנת לקבל השראה, להקים שבעה מזבחות גבוהים כמגדלי תצפית שעל כל אחד יוקרבו פר ואייל.

סך הכל מנסה בלעם לקלל את בני ישראל שלוש פעמים בדרך זאת.

בלק מקריב במצוות בלעם בסך הכל ארבעים ושניים קורבנות. זאת חגיגה גסטרונומית גדולה.

מיקום המזבחות מקביל למבנה מערכת העיכול:

במות בעל, שממנו אפשר לראות את כל מחנה ישראל, הוא מקום הכניסה של האוכל למערכת העיכול.

שדה צופים, שממנו רואים את קצה מחנה ישראל, הוא מרכז המערכת שבו מתבצע עיקר עיכול המזון.

ראש הפעור, שנשקף אל הישימון, הוא מוצא המזון המעוכל.

בלעם כידוע אינו מצליח במשימתו, ובמקום לקלל הוא מברך.

קיימת הקבלה מדהימה בין אברי הטורסו לחבלי חצי האי סיני, כפי שאפשר לראות באנימציה למעלה:
בחצי האי סיני יש שלושה חבלי ארץ עיקריים בלבד: אגן נחל אל-עריש, רמת א-תיה, חבל ההר הגבוה.
גם בטורסו של גוף האדם יש שלוש מערכות איברים עיקריות בלבד: הלב-ראות, כבד-קיבה, מעיים.

צורת חבלי הארץ תואמת באופן מדהים לצורת אברי הגוף גם בקריטריונים נוספים: יחסי הגודל, המבנה הכללי של משולש הפוך, והתגברות המסה כלפי מטה.

בסוף הפרשה ממליץ בלעם לבלק לפתות את בני ישראל באמצעות אלילם בעל פעור, שאינו אלא פי הטבעת.

בני ישראל מתפתים לבנות מואב.

פנחס נוקב ברומח את המואבית והישראלי עימו שכבה לנוכח אוהל מועד ב'קבתה' - בקובתה, ואל קיבתה וקיבתו כאחד.

כיפת תצפית בתחנת החלל

צוות תחנת החלל הבינלאומית עומד ליהנות בעתיד הקרוב ממרפסת נוף גדולה שתאפשר לו התבוננות מצוינת בכדור הארץ ובחלל החיצון.

האסטרונאוטים עובדים קשה, וזקוקים למנוחה.

אחד מבילויי הזמן הפנוי היותר חביבים, מרגיעים ומעוררי ההשראה שלהם הוא תצפית בכדור-הארץ.

עד כה התאפשרה התצפית מחלונות קטנים בלבד.

מקור: נאסא

אגף בבית שהוא גוף מטוס

בעל הדירה בשיכון הרוסי הצליח להוסיף לדירה אגף גדול שהוא גוף של מטוס נוסעים.

כול השכנים מקנאים.

מעניין למה משמש תא-הטייס?

מקור: English Russia

לפה ברנה ב'מטורפת עליך'

סטאנה איזבאצה ופויו קודריאנו ב'שמח כל היום'

דוינה סולאק

דוינה סולאק ממולדוביה היא ביתו של זמר עם מולדובי מפורסם.

שִׁקְעִי שִׁקְעִי שֶׁמֶשׁ בְּהִירָה

שִׁקְעִי שִׁקְעִי שֶׁמֶשׁ בְּהִירָה,
שִׁקְעִי בְּבַקָּשָׁה.
יָרֵחַ בָּהִיר,
הִסְתַּלֵּק וּטְבַע גַּם אַתָּה.

יַעַר קוֹדֵר, עֲצוּבָה אֲחוֹתִי,
בּוֹא, תִּהְיֶה קוֹדֵר עִמִּי.
אַתָּה מִנְּשִׁירַת עָלֶיךָ, יַעַר,
אֲנִי מֵאַהֲבָתִי.

עָלַי הַיַּעַר, אֲחוֹתִי,
יָשׁוּבוּ וְיִצְמְחוּ.
נְעוּרַי, אֲחוֹתִי,
לֹא יַחְזְרוּ.

פרשת חוקת - הלב

פרשת חוקת היא היחידה בספר במדבר שבה נפגש ציר המסע הפיזי עם ציר האנרגיה שאותו מתאר הפרק.

הפרשות הקודמות מתרחשות מדרום לצירי האנרגיה אליהם הן מתיחסות.

הפרשות הבאות מתרחשות מצפון לצירי האנרגיה אליהם הן מתיחסות.

הפרשה מתרחשת בארץ אדום, שהיא רמת הנגב המשתרעת מהשוליים הדרומיים של הרי יהודה ועד נחל פארן.

אברי גוף האדם בציר אנרגיה חמישי זה הם: אזור הצוואר, הכתפיים והחזה העליון.

הצוואר כולל בחלקו העליון את אברי הדיבור. בחלקו המרכזי הוא כולל את בלוטת התריס, האחראית על הויסות ההורמונלי של הגוף. חלקו התחתון הוא החזה העליון, שהלב במרכזו.

צבעו המסורתי של הלב הוא אדום. פרשת חוקת נשלטת לכול אורכה על ידי הצבע האדום: היא פותחת בתיאור הילכות פרה אדומה, שאפרה מטהר.

הפרה האדומה היא סמל לחוכמת הלב, לאינטליגנציה הריגשית שבאדם.

פרשת חוקת ממשיכה בתאור מותה של מרים. היתה זאת מהלומה ריגשית לעם, שאיבד את המנהיגה האהובה, שתפקידה המיוחד היה לבטא את ההשתוקקות והחיבור של עם ישראל לאל.

מיד לאחר מות מרים העם ניתקף בצמא. הגבול העליון של ציר האנרגיה החמישי עובר בין ערד לבאר-שבע. קו זה ידוע בגאוגרפיה כקו הבצורת, שמתחתיו אין צפויים גשמים קבועים.

על משה נאסרת העליה לארץ כיוו שהוא מכה בסלע שמוציא מים, במקום לבקש זאת כפי שהינחה אותו האל. משה דימה עצמו, לרגע קט בלהט הויכוח, כאלוהים ממש, ועל כך נענש.

הצבע האדום ממשיך לשלוט בפרשה בהמשכה, כאשר בני ישראל רוצים לעבור בארץ אדום, מקדש מזרחה. הדבר אינו מתאפשר בשל התנגדות האדומים, והעם עוקף מדרום ומממזרח דרך הרי אדום.

הרי אדום במפת ארץ הקודש הם השיער. השיער הוא הביטוי הצורני של מאווי הלב.

לקראת סוף הפרשה שוב שולט הצבע האדום. פורצת מכת נחשים בעם. משה מקים את נחש הנחושת, שהוא סמל ציר האנרגיה האנכי המרכזי.

שדה-תעופה על עמודים במדיירה

פרשת קורח - דבר ה' מירושליים

מוקד ציר הרוחב הרביעי במפת דמות האדם של ארץ הקודש עובר בירושליים, המגלמת במפה את מרכז הפה.

על ירושליים נאמר: 'ודבר ה' מירושליים'.

הפה כולו במפת ארץ הקודש משתרע מנחל הירקון בצפון ועד נחל בשור בדרום.

זהו המרכז הדמוגרפי של ארץ ישראל אז והיום.

הארועים ההיסטוריים המרכזיים של עם ישראל התרחשו באזור זה, מניצחון דויד על גוליית בעמק האלה, דרך המצור על מצדה, ועד קרב לטרון במלחמת השחרור.

באזור זה נמצאים כיום נמלי הכניסה והיציאה המרכזיים של מדינת ישראל, נמל התעופה בלוד ונמל הים באשדוד.

בעבר היה נמל יפו שער הכניסה הימי העיקרי לישראל. מיפו יצא יונה הנביא למסע שבמהלכו בלע אותו ליוויתן.

פרשת קורח המקבילה במקומה הסידורי בספר במידבר עוסקת אף היא בפה האנושי ובמוצאותיו.

קורח היה פיקח מאד. עסקן פוליטי מיומן, שקרא תגר באמצעות מכונת תעמולה משומנת על הנהגתו של משה. הוא היה דמגוג שעטף את מאבקו האישי באידיאולוגיה שלפיה העדפת אהרון הכוהן ומשפחתו מנציחה אי שיוויון.

קורח יצר קואליציה עסקנית של בעלי אינטרסים. היתה זאת קואליציה מסכסכת, שלא לשם שמיים, של דברנים שאינם עושים. הוא ותלמידיו הפיצו כי מצוות האל ניתנות לפרשנות אישית ורפורמטורית.

לדוגמא, הוא טען שטלית שכולה תכלת פטורה מציצית, ובית מלא ספרים פטור ממזוזה.

חטאו של קורח לא היה כל כך בתוכן הדברים, אלא בעיקר בסיגנונם ובמוטיבציה שהניעה אותם.

כאשר האדם מתעטף בטלית שכולה תכלת, תכלת הרקיע לטוהר, הוא מרקיע שחקים בהתלהבותו, ויצריו המשתוללים מדרדרים אותו מטה לתהום.

במיתלוגיה היוונית, איקרוס ודדלוס בנו נמלטו מהכלא בטיסה באמצעות כנפיים עשויות מנוצות מודבקות בדונג. אך דדלוס בהתלהבותו נסק לעבר השמש. חום השמש המיס את הדבק, הכניפיים התפרקו, והוא נפל אל מותו.

עונשו של קורח היה שהאדמה פתחה את פיה, בלעה אותו, ונסגרה בחזרה, והכול שב לקדמותו כאילו מאומה לא אירע. בדיוק כמו שהליוויתן שבלע את יונה הנביא, שהפליג מנמל יפו באוניה כדי להימלט מצו האל, המשיך לדרכו לאחר מכן.

פרשת שלח לך - תריסר המרגלים, ימת כינרת ומצוות ציצית

במרכזו של ציר האנרגיה השלישי של דמות האדם של ארץ הקודש נמצאים ימת כינרת המגלמת את העין, והר הכרמל המגלם את האף.

עיצבי העין והאף קשורים לגזע המוח, לגירוי והתגובה, ולפיכך ליצרים הקדמונים ולתיפקוד הספונטאני של האדם.

העין והאף עוסקים במה שכאן ועכשיו בלבד, וטועה מי שנשען עליהם בלבד במחשבתו.

פרשת שלח לך המקבילה בספר במדבר עוסקת במראית העין:

הסיפור המרכזי בפרשה הוא חטא המרגלים שנשלחו לתור את הארץ.

משה ביקש מתריסר המרגלים: 'וראיתם את הארץ מה היא...'

אך התרשמות רובם היתה חיצונית ושטחית בלבד. הם הסתכלו בקנקן ולא טרחו לבדוק מה יש בו.

לאחר חזרתם, דיווחם פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר: 'זָבַת חָלָב ודְבַשׁ הִיא וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ...'

העם כולו השתכנע מדבריהם, וכל היתרון הרוחני שלו נעלם מיד, לאחר שניקנה במדבר בעמל רב.

התוצאה היא עונש חמור במיוחד של הליכה במשך ארבעים שנה במדבר. העונש מתגלגל מדור לדור באותו התאריך בשנה, כל פעם באסון אחר המתרחש על עם ישראל, מחורבן בית ראשון ועד השואה.

כדי למנוע מבני ישראל הליכה אחר מראית העין באה מצוות ציצית בסוף הפרשה: 'וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת...ולֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם.'

כנגד ההליכה אחר חוש הריח מופעים בפרשה דיני נסכים: 'כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה'.

אחד ממשחקי הילדים הנפוצים בארץ הוא כזה: ילד צובט בחזקה את חברו בזרועו ושואל אותו: 'איזה ארץ כבש יהושע?'

הילד שעונה בצעקת כאב: 'א''י!' עונה את התשובה הנכונה [א''י= ארץ ישראל], ובכך נגמר המשחק.

המשחק הפשוט בא ללמד שאין לשפוט את המציאות לפי מראית העין בלבד, וכי כל הטוב הקיים לעינינו הוא פרי תהליכי תולדה ממושכים וכואבים.

צילום: פליקר

פרשת בהעלותך - ויהי בנסוע הארון והגליל העליון

בארץ הקודש כדמות האדם הגליל העליון הוא איזור המוח.

המוח אחראי על התיפקוד האישי.

כך גם פרשת בהעלותך, שעיקרה הכנות למסע הגדול לארץ הקודש.

ההכנות דורשות התפקדות, סידור, ידיעת כל אחד ואחד את תפקידו ואת סדר הליכתו.

בדרך עצמה יש לדאוג לכל המטלטלים ולהישמר מפני מכשולים ואויבים.

מטבע הדברים כל אחד צריך לדאוג בעיקר לעצמו.

זאת לעומת מעמד המשכן שהוא סטאטי, ומאפשר בדרך זאת נגיעה ברמות רוחניות שהן מעל ומעבר.

מרגע שמתחילים במסע אין פנאי להתעסקות שוטפת ברמה הרוחנית העליונה. היא כעת בבחינת צידה לדרך בלבד.

הירידה למדרגה הנמוכה יותר של השכל המעשי, שהיא מדרגת המסע, צופנת בחובה גם סכנות רוחניות של תאוות, תלונות, וכדומה, שפרשת בהעלותך מתארת אותן.

את רעיון המסע והנסיעה ניתן לתמצת במילה אחת: 'גלגל'.

המילה 'גלגל' קרובה מאד לשם ההרים: 'גליל'.

פרשת נשא - בירכת כוהנים והרי הלבנון

שני רכסי הרי הלבנון יוצרים את הצורה V, כמו אצבעות הידיים בבירכת כוהנים.

מפגש קווי ההרים והאצבעות המורמות בצורת V יוצרים אינטואיטיבית את הפניה לרוחניות העליונה: האונה הימנית והשמאלית של המוח, הלב, הכליות והגוף כולו.

בפרשת נשא מופיע פירוט ארוך ומדוקדק של הילכות הנזירות.

מיד לאחר מכן מופיעה בירכת כוהנים כלשונה, בלי כל הסבר.

הקשר בין השניים הוא עיסוקם ברוחניות.

ארץ הקודש ויחס הזהב

סיפרון האינטרנט ארץ הקודש ויחס הזהב עבר עריכה מחודשת ונמצא לקריאה באתר.

הסיפרון כולל חידושים שמראים את חצי האי סיני וימת כינרת במידות יחס הזהב.

כמוכן יש פרק על גל הזהב, שהוא פיתוח מקורי של ספירלת הזהב הידועה.

יחס הזהב והעיר מכה

Miracle of Kaaba - English Version from Erdem Cetinkaya on Vimeo.