26.12.2009

הדרך הארוכה והמתפתלת - שינויים בתפיסת הגורמים למחלות נפש

גנטיקה זה לא גורל. התפיסה העכשווית, אפי-גנטיקה, קובעת שלסביבה השפעה מכרעת ביותר על האופן שבו הגנים באים לידי ביטוי. הגירויים הסביבתיים הם אלו המכתיבים. אף לאמונותינו, מחשבותינו, התנסויותינו והאופן בו אנו תופסים את הסביבה יש השפעה ניכרת, לא רק באופן שבו הגנים יבואו לידי ביטוי, אלא אף בשכתובם של גנים חדשים.

עד היום יש, ככל הנראה, מומחים רבים בקרב קהילת רפואת הנפש שמוכנים להישבע בכל היקר להם כי הגנטיקה בלבד היא שמייצרת את מחלות הנפש.

לקביעה מופרכת זאת יש השלכות נחרצות לגבי המתמודדים עם מחלות נפש והקרובים להם.

פרוייקט פיצוח הגנום האנושי רתם לעגלתו גם את האזרחים הפשוטים והפכם לקורבנותיו.

הפרוייקט הושלם, וכרגע בעיות איכות הסביבה הן על הפרק, והסביבה היא נושא מרכזי במחקרים מדעיים רבים.

בעוד שנים ספורות יעלה נושא אופנתי יותר למרכז תשומת הלב של דעת הקהל העולמית.

הגנים יישכחו, הסביבה תרד מגדולתה, ובמחקרים המדעיים בנושא בריאות הנפש יככב שוב גורם חדש.

מבחינה גיאופוליטית ניתן לראות במשאבים שהוקצו לפרויקט הגנום האנושי מתן ביטוי לעליונות הרפואה המערבית והרמה הטכנולוגית העדיפה שלה על פני זאת הקומוניסטית, בעידן שלאחר נפילת מסך הברזל.

בגלל חשיבותו הרבה הקפיא, ייתכן, פרוייקט הגנום את התפתחות החשיבה הרפואית, ואת החשיבה וההתפתחות החברתית של היחיד.

המשבר הכלכלי העולמי הוא, ייתכן, סימפטום של כל אלה.

עד סוף שנות ה-1970 שלטה בחברה הישראלית הגישה העיוורת כי כל מי שמזוהה עם השואה הוא בחזקת חולה נפש.

התפישה השתנתה מאז ב-180 מעלות וכיום השואה נתפשת כעילה היחידה לקיומה של מדינת ישראל.

ברמת התהליכים החברתיים אנחנו רחוקים עדיין מאד מהטמעת לקחי השואה.

ההפך הוא הנכון, המדינה עוברת תהליכים מסוכנים שמביאים אותה למבנה דמוגרפי ופוליטי זהה לזה של יהדות פולין המפולגת ערב מלחמת העולם השניה.

ביהדות פולין היו שליש סוציאליסטים, שליש ציוניים, ושליש דתיים. במדינת ישראל כיום אנו מתקרבים למבנה בלתי יציב ופלגני דומה: שליש ציונים, שליש חרדים, ושליש ערבים.

אם יש משהו יציב אחד בגנטיקה היהודית זה כנראה הנטייה לפלגנות...

יתכן כי לאור השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים שאנו עוברים תשתלט בעתיד הקרוב התפישה הדתית הפונדמנטליסטית גם על מערכת בריאות הנפש, וכל חילוני ייתפש כבלתי שפוי, בדיוק להפך לעומת מה שהיה לפני שנות דור אחד בלבד.

ניתן לדמיין בנקל את עובדי המערכת הזאת בדרגים השונים מגיעים עם ברכות מחצרות רבנים, שומרים הלכות למהדרין, ומסתכלים בעין בוחנת וחשדנית על כל החילוניים שבאים לבקש עזרה.

מי שמאמין כיום בחשיבות האהבה, חוש ההומור וחווית המעוף כמזור לנפש, עלול לגלות בעוד שנים אחדות כי קנאות, קדרות ומרובעות הן התרופה...

אין תגובות: