בדרמת מלחמה פרובוקטיבית זו, קולונלית בריטית מבקשת תקיפת כטב''ם על קבוצת מחבלים בניירובי. המצב מסתבך כאשר טייס אמריקאי מגלה שילדה בת תשע נכנסה לאזור היעד, מה שמאלץ מספר מנהיגי צבא ופוליטיקאים להתווכח על דרך הפעולה הטובה ביותר. הסרט משתייך, לפיכך, גם לז'אנר של סרטים אייקוניים העוסקים במנהיגות צבאית מוסרית ובטירוף שבמלחמה, כמו ''שבילי תהילה'' ו''צלף אמריקאי''. הסרט הוא מותחן שמשאיר את הצופים עם חומר רב למחשבה, כי הוא מציע מספר נקודות מבט בצורה מאוזנת. התסריט מאפשר לעצור בכל נקודה בסיפור ולפנות לכיוון שונה.
''עין בשמיים'' בוחן לעומק את מעמד האישה בעולם המודרני באמצעות דמויות נשים רבות. על פי פול ויריליו, האישה היא כלי הרכב הראשון באנושות. הגבר הוא הנוסע הראשון שלה, בבטן אימו ההרה, ולאחר מכן ביחסי האישות והמשפחה. אחרי האישה באה עבורו הניידות הרגלית, לאחר מכן המוטורית, ולבסוף האלקטרונית. המדיה הדיגיטלית מאפשרת לנשים לגלות ניידות עצמאית מופלאה. המהירות מאפשרת לאישה הגדרה עצמית מחודשת. הנשים הופכות להיות ניידות מאד, ומסוגלות ליצור הגדרות חדשות של עצמן. כיום אפשר להתיחס לאישה כמשהו שהפסיקו לראות בו משהו אישי, אלא משהו קומוניקטיבי. האישה הפכה להיות כלי תחבורה נוסף במרחבי הסייבר והפסיקה להיות נוכחות פיזית. בנוסף, התפרקות התא המשפחתי גרמה לכך שהנשים התחילו לראות בו מסגרת מדכאת. יש הקבלה בין מעמד האישה למעמד האדם השחור בעידן הקולוניאלי.
הסרט ''עין בשמיים'' הוא סרט פוסט פמיניסטי, כיוון שהדמויות המרכזיות בו הן ברובן נשים. אמנם יש בו גם דמויות גברים משמעותיות, אך הן שוליות יחסיות. הנשים בסרט ממלאות, ברובן, תפקידים שהיו בעבר הלא רחוק נחלת הגברים בלבד. זאת כיוון שמדובר בסרט פעולה צבאי. סימן בולט לכך שיוצרי הסרט ביקשו להעביר מסר של נוכחות ושליטה נשית הוא שגם הדמות הרעה בסרט, של הארכי-טרוריסטית, היא נשית.
חלוקת התפקידים משקפת מציאות בת ימינו, שבה נשים רבות ממלאות תפקידים רגישים במערכות צבאיות ובטחוניות. הצבא כיום מבוסס, במידה רבה, על תפעול מרחוק של כלי נשק. מערכות המודיעין, הפיקוד, השליטה והבקרה ממלאות תפקידים מרכזיים. הצורך בתקשורת אישית מפותחת ובתשומת לב היקפית הוא מרכזי, ונשים מצטיינות בכך יותר מגברים.
על פי פול ויריליו, שחקני הבמה נמצאים בחזית האמנות בעידן המדיה החדשה של התקשורת האלקטרונית, כיוון שהם חייבים להביא את גופם כדי ליצג, והמשהו הזה הוא כיום לא מוחשי, אלא מופשט. השחקן, בעצם השתתפותו במדיה האלקטרונית, שואל עד כמה אנחנו יכולים להרחיק עם נושא האדם כחומר גלם. ויריליו מתפלל שנציל את הגוף שלנו מההתחשמלות האלקטרונית. אנו הופכים להיות גלים במקום גופים. הפכנו לאנטנות חישה וקליטה. ב''עין בשמיים'' הדמות הראשית היא קולונלית מבוגרת, לבושה מדים קרביים, היוצרת דמות פרובוקטיבית.
הדבר מוביל אותנו לתרבות הסייבר ולסייבר-סקס. הסייבר-פמיניזם הוא לכאורה העצמה של האישה באמצעות הסייבר, אבל מה שקורה יותר בפועל הוא הסייבר-סקס. הוא הפך להיות נושא ומושג מרכזי להתעסקות, על כל אופניו, וגורם מרכזי בתלישות האנושית המודרנית, שהיא היעדר קשר אישי משמעותי.
עידן הסייבר מאתגר את הזהות המינית. דמויות הנשים בסרט הן בלתי מיניות. אפשר היה לנצל את ההקשר הנשי ולבחור בדמויות נשים מצודדות יותר, אך יוצרי הסרט נמנעו מכך. נבחרו שחקניות שהמראה החזותי שלהן הוא ממוצע. הן אינן מכוערות, אך גם אינן צעירות יפות תואר. לפיכך, תשומת לב הצופים ממוקדת באופן בו דמויותיהן ממלאות את תפקידן, וברמת המשחק שלהן. המשחק מאתגר במיוחד. הוא נעשה ברובו כמעט ללא תנועה, במצב ישיבה, תוך שיח אינטראקטיבי טלפוני.
הדגש על דמויות הנשים בעלות מראה ממוצע מעניין עוד יותר גם כי הסרט ''עין בשמיים'' הוא, לכאורה, סרט פעולה צבאי ריאליסטי, ואפשר לעסוק בו בהקשרים שונים. אך בליבתו הוא עיסוק של הצלם במצלמה ובמדיה החזותית. סרטים בהם המצלמה ממלאת תפקיד מרכזי מאופינים, בדרך כלל, בסגנון אמנותי ובבחירת דמויות נשים בהתאם לכך.
''עין בשמים'' אינו פורמליסטי. אין בו יומרה עיצובית. הוא אנושי, כמעט דוקומנטרי בסגנונו. מה המסר? יש בסרט שלילה לכל מה שהוא פאשיסטי. הפאשיזם הצטיין בגישה אמנותית בסרטים, בפרט סרטי תעופה. התעופה היתה גורם מרכזי בעצוב דעת הקהל בגרמניה הנאצית. במידה רבה באמצעות סרטים שהפכו את המטוס והטייס לאייקון.
הדמות הראשית בסרט היא הקולונלית האנגלית המבוגרת קתרין פאוול, אותה מגלמת הלן מירן. היא לבושה בבגדי שדה צבאיים לאורך הסרט, ומנהלת את המבצע החשאי מבונקר מבצעים משוכלל בלונדון. היא מפקדת על אנשי צבא, רובם גברים, ברחבי תבל. הדמות היא מפתיעה, כיוון שהתפקיד שייך מסורתית לגברים מחוספסים. מירן ממלאת דמות של אשת מקצוע, שהזהות המינית אינה חשובה לה, אלא ביצוע המשימה. זאת גם ההתייחסות אליה מצד הכפופים לה. הלן מירן הגיעה לתפקיד זה כשמאחוריה שורה של תפקידים ראשיים בהם היא גילמה, בהצלחה חסרת תקדים, דמויות של נשים מפקדות ועוצמתיות, מהדה הופר עד המלכה אליזבט.
לא פחות חשובה היא דמות הילדה הקטנה עליה מועלם, אותה מגלמת עיישה טאקו, שהיא פליטה בחייה האישיים. הילדה מתגוררת בשכונת עוני בניירובי. היא מככבת בסרט במשך דקות רבות, וסביבה נסוב הציר הדרמטי של העלילה. גם דמותה היא בעלת מאפיינים גבריים. היא חיה בסביבה פונדמנטליסטית, המדכאת את הנשים. למרות זאת היא לומדת בסתר, כי אסור לנשים ללמוד. היא משחקת בחישוק, דבר האסור מטעמי צניעות. עיסוקה כמוכרת לחם דורש תעוזה, שכן הוא מתבצע בסביבה אלימה במיוחד, עם אנשי מיליציה חמושים המפטרלים ברחוב בלי הפסקה.
מפעילת מערכות הכטב''ם בבסיס קריץ' על יד לאס וגאס בנוואדה, פיבי פוקס, אותה מגלמת קארי גרשון, ממלאת תפקיד שנועד עד לא מזמן לגברים בלבד. היא טייס המשנה, לצידו של הטייס המפעיל את הגאי הכטב''ם. היא אחראית על הכנות הטיל לירי, ושותפה מלאה להחלטות המבצעיות.
תת שרת החוץ בקבינט הממשלתי שמפקח על המבצע היא אנג'לה נורתמן, אותה מגלמת השחקנית מוניקה דולאן. דמותה מאתגרת, כיוון שהיא נמצאת בחדר מלא דמויות גבריות בוגרות ממנה, בכירות וסמכותיות, וביניהן שר וגנרל. היא מעזה לערער על החלטתם לבצע ירי מיידי. בסבבי דיון נוקבים היא מצליחה לעכב זאת.
דמויות משנה נשיות נוספות ממלאות בסרט תפקידים מבצעיים חשובים:
הסוכנת החשאית בניירובי - ליד בית הטרוריסטים בניירובי מוצבת מכונית מסחרית סגורה, שממנה מתפעלים מערכות שונות שעוקבות אחר המתרחש בבית. על כל המערכות מפקחת סוכנת מקומית.
מפענחת התצלומים בפרל הארבור - היא חיילת האחראית על פענוח תצלומי הכטב''ם וזיהוי הטרוריסטים באמצעות תוכנות זיהוי פנים. כשהיא מופיעה רואים כי היא שולטת בסביבת עבודה עמוסת מרקעי מחשב, ויש גבר כפוף לה.
נציגת הממשל האמריקאי - היא אזרחית בתפקיד בכיר, שיש לה מונולוג חשוב בסרט, ולפיכך היא מבססת את הנוכחות הנשית בו. היא מגדירה את הבסיס האתי לפגיעה ההכרחית בילדה, על בסיס טבלת ניקוד של נזק היקפי.
הארכי-טרוריסטית - היא מופיעה בראש רשימת המבוקשים, וכעת זאת ההזדמנות לחסל אותה. תפקיד הטרוריסט שמור בדרך כלל לגברים. בחירה בדמות אישה מאפיינת את העידן הפוסט פמיניסטי, שבו הנשים נמצאות בשורה אחת עם הגברים בכל המישורים.
גלרית דמויות הנשים בסרט ''עין בשמיים''
