1.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 63: הֲדָדִיּוּת

הֲדָדִיּוּת

הַצָּרוֹת, הַלִּכְלוּךְ וְהַמַּחֲלוֹת הִתְגַּבְּרוּ.
כָּל אַחַת הָפְכָה לְחוֹלָה אֲנוּשָׁה.
אֲנָשִׁים רַבִּים מִסְּפֹר מֵתוּ.

אִם הָאֶחָד הָיָה יָכוֹל לַעֲזֹר לִשְׁנֵי,
הֵם הָיוּ יְכוֹלִים לְהַחְזִיק מַעֲמָד.
הֵם הָיוּ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל.

הֵם הָיוּ מְבִיאִים אֹכֶל,
שׁוֹמְרִים, מְטַפְּלִים וּמְעוֹדְדִים,
וּמַחְזִיקִים בַּחַיִּים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ.

אֲבָל מִי שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ אַף אֶחָד,
הָיָה מֵת בְּקַלּוּת, כְּמוֹ צִפּוֹר.
מִתְהַפֵּךְ עַל צִדּוֹ, וְזֶהוּ.