1.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 59: כִּנִּים

כִּנִּים

בָּאנוּ לְבֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן מִצָרוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד,
אֲבָל כְּשֶׁרָאִינוּ לְאֵיזֶה מָקוֹם הִגַּעְנוּ,
הֵבַנּוּ שֶׁהֵן כְּלוּם לְעֻמַּת הֶעָתִיד.

דַּרְגְּשֵׁי שֵׁנָה לֹא הָיוּ, וְיָשַׁנּוּ עַל הָרִצְפָּה.
לֹא נָתְנוּ לָנוּ כִּמְעַט אֹכֶל וּמַיִם.
בֵּית שִׁמּוּשׁ לֹא הָיָה.

הָיָה שָׁם לִכְלוּךְ אָיֹם וְנוֹרָא.
כִּנִּים טִפְּסוּ בְּטּוּרִים מֵהָרִצְפָּה לתִּקְרָה,
טוּרִים שֶׁנִּרְאוּ כְּמוֹ הַרְוָחִים בֵּין דְּלָתוֹת בָּאָרוֹן.

הַכִּנִּים הִשְׁתַּלְּטוּ עַל גּוּפֵנוּ בְּאֹפֶן בִּלְתִּי נִסְבָּל.
כָּל אַחַת הָפְכָה לִהְיוֹת חוֹלָה בְּמַשֶּׁהוּ.
הָיוּ שָׁם כָּל הַמַּחֲלוֹת הָאֶפְשָׁרִיּוֹת.