מֵאִיר אָחִי עָבַד בְּמִפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת,
שֶׁהָיָה חֵלֶק מִתִּשְׁלֹבֶת מִפְעֲלֵי מַתֶּכֶת בָּעִיר.
הַתִּשְׁלֹבֶת הָיְתָה נִקְרֵאת אָז ''מִפְעֲלֵי הֶרְמַן גֶרִינְג''.
הַמִּפְעָלִים קַיָּמִים עֲדַיִן, וּמְיַצְּרִים בָּהֶם מַשָּׂאִיּוֹת וְתוֹתָחִים.
זֹאת הָיְתָה עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, עִם צָרוֹת וּזְוָעוֹת אֲיֻמּוֹת.
הַגֶּסְטָפּוֹ הָיוּ יוֹרִים בְּכָל מִי שֶׁנִּרְדַּם מֵעֲיֵפוּת.
אוֹכֵל כִּמְעַט וְלֹא הָיָה, וְהַלִּכְלוּךְ הָיָה גָּדוֹל.
הַמָּקוֹם הָיָה מַמָּשׁ גֵּיהִנֹּם.
הָיוּ אֶצְלֵנוּ אֲנָשִׁים שֶׁהָיָה לָהֶם הַרְבֵּה כֶּסֶף.
מִי שֶׁהָיָה לוֹ, הָיָה יָכוֹל לְסַדֵּר הַעֲבָרָה,
מִמִּפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת לְמִפְעַל הָעֵצִים.
לָנוּ לֹא הָיָה דֵּי כֶּסֶף עֲבוּר מֵאִיר.
הָיִיתִי פּוֹעֶלֶת חָרוּצָה מְאֹד.
בְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי הָיוּ עוֹבְדִים טוֹבִים.
פִיקְלֶר, הַמְּנַהֵל הַגֶּרְמָנִי, חִבֵּב אוֹתָנוּ.
לָכֵן בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲבִיר אֶת אָחִי אֵלֵינוּ.
הוּא הִבְטִיחַ לִי שֶׁאָחִי יַגִּיעַ,
יַחַד עִם בַּחוּרִים נוֹסָפִים אֲחָדִים,
בַּמּוֹעֵד הַקָּרוֹב שֶׁל חִלּוּפֵי עוֹבְדִים.
חָשַׁשְׁתִּי שֶׁלַּהַבְטָחָה אֵין עֵרֶךְ מַעֲשִׂי.
כֶּסֶף לֹא נָתַתִּי, לֹא לַיְּהוּדִים וְלֹא לְנוֹבַק, הָעִקָּר הָיָה לְנוֹבַק.
אֲנִי לֹא נָתַתִּי לוֹ, אֲבָל פִיקְלֶר כָּל הַזְּמַן הִרְגִּיעַ אוֹתִי:
שְׁטֶרֶנְקְרַנְץ מֵאִיר הָרִאשׁוֹן, אֲנִי אוֹמֵר לָךְ.''
אַל תִּדְאֲגִי, אָחִיךְ הָרִאשׁוֹן בָּרְשִׁימָה.''
הַהַבְטָחוֹת שֶׁלּוֹ הִרְגִּיעוּ אוֹתִי מְעַט,
אַךְ כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָתַתִּי כֶּסֶף לְאַף אֶחָד, חָשַׁשְׁתִּי.
הָיוּ צְרִיכִים לְהַגִּיעַ שִׁבְעָה-עָשָׂר יְהוּדִים, וּבֵינֵיהֶם אָחִי.
יוֹם קוֹדֵם נוֹדָע לִי מֵאֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה, שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר יָבוֹא בִּמְקוֹמוֹ.
בָּחוּר בְּשֵׁם דוּבְצ'וּ לִיכְטֶנְשְׁטַיְן, שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיָה בָּרְשִׁימָה.
הָיָה לְמִשְׁפַּחְתּוֹ עֵסֶק עֲנָק בָּעִיר וְהֵם הָיוּ מִילְיוֹנֶרִים.
הֵם נָתְנוּ מָאתַיִם מַטְבְּעוֹת זָהָב לְמִי שֶׁצָּרִיךְ,
כְּדֵי שֶׁהוּא יִכָּנֵס לָרְשִׁימָה בִּמְקוֹם מֵאִיר.
בְּעֶרֶב הַהַעֲבָרָה הוֹפִיעַ אֶצְלֵנוּ הַגֶּסְטָפּוֹ בֶּקֶר,
לְהוֹדִיעַ מִי בָּרְשִׁימָה שֶׁל הָאֲנָשִׁים שֶׁיַּגִּיעוּ.
נוֹבַק הָיָה גַּם נוֹכַח אִתּוֹ, וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ:
''אֲדוֹנִי הַמְּנַהֵל, תַּגִּיד לִי, אָחִי יַגִּיעַ?''
הוּא הִפְטִיר בְּכַעַס: ''אָחִיךְ לֹא יַגִּיעַ.
תִּסְתַּלְּקִי! מָה אַתְּ רוֹצָה מִמֶּנִּי!''
הֵבַנְתִּי שֶׁמֵּאִיר לֹא יַגִּיעַ,
וְהָיִיתִי עֲצוּבָה מְאֹד.
חָשַׁבְתִּי עַל אֶפְשָׁרוּת אַחַת נוֹאֶשֶׁת.
רַצְתִּי אֶל בֶּקֶר וּבִקַּשְׁתִּי רַחֲמִים:
''תִּשְׁלַח גַּם אֶת אָחִי,
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ.''
בֶּקֶר הַמֻּפְתָּע רָתַח וְאִיֵּם:
''יְהוּדִיָּה מְלֻכְלֶכֶת, לְכָל הָרוּחוֹת,
אֲנִי יוֹרֶה בָּךְ, אֲנִי יוֹרֶה בָּךְ עַכְשָׁו!''
הוּא הָיָה אָדָם שָׁמֵן, בְּעֵרֶךְ בֶּן שִׁשִּׁים.
אָחַזְתִּי בִּכְתֵפָיו, וְהִתְחַנַּנְתִּי: ''אֲדוֹן בֶּקֶר, בְּבַקָּשָׁה.
אֲחִי נַגָּר, הוּא מַתְאִים לְכָאן. יַחַד אִתָּנוּ, לֹא לְבַד.
יֵשׁ מִי שֶׁיְּכַבֵּס וְיִדְאַג לִבְרִיאוּתוֹ. חַיָּיו שָׁם בְּסַכָּנָה.
אָבִיו וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ פֹּה. מַדּוּעַ שֶׁלֹּא נִהְיֶה בְּיַחַד?''
בֶּקֶר צָעַק: ''אֲנִי יוֹרֶה בָּךְ מִיָּד.
אֲנִי יוֹרֶה בָּךְ אִם אַתְּ לֹא מִסְתַּלֶּקֶת!''
פִיקְלֶר עָמַד כְּמֵאָה מֶטֶר מִשָּׁם. שָׁמַעְתִּי אוֹתוֹ צוֹעֵק:
''הָעַלְמָה שְׁטֶרֶנְקְרַנְץ, תִּתְרַחֲקִי, הוּא יִפְגַּע בָּךְ, תִּתְרַחֲקִי!''
בֶּקֶר הָיָה עִם הַחֲבֵרָה הַגֶּרְמָנִיָּה שֶׁלּוֹ.
הִיא הִצִּיעָה לוֹ בִּמְבוּכָה: ''יַקִּירִי,
אִם אַתָּה יָכוֹל, תַּעֲזֹר לָהּ.''
הוּא נִרְתַּע לְאָחוֹר.
הִתְחַנַּנְתִּי שׁוּב: ''אֲדוֹן בֶּקֶר, תַּעֲשֶׂה טוֹבָה!
לְאָחִי אֵין בְּמִפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת אַף אֶחָד!''
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמְּךָ כָּל כָּךְ בְּטוֹב.
מַדּוּעַ אִי אֶפְשָׁר לְסַדֵּר זֹאת?''
בֶּקֶר אָחַז בְּקַת הָאֶקְדָּח.
הִסְתּוֹבַבְתִּי מִפָּנָיו, וְהָלַכְתִּי לְפִיקְלֶר.
בַּדֶּרֶךְ הֶעֱלֵיתִי עַל פָּנַי בַּת צְחוֹק נְעִימָה,
וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו מְחַיֶּכֶת, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם.
אָמַרְתִּי לְפִיקְלֶר: ''אֲדוֹנִי, אֲדוֹן בֶּקֶר בִּקֵּשׁ,
שֶׁתַּעֲבִיר לְכָאן גַּם אֶת מֵאִיר. הוּא בִּקֵּשׁ שֶׁאָחִי יַגִּיעַ,
יַחַד עִם יֶתֶר הָעוֹבְדִים שֶׁיַּגִּיעוּ מָחָר מִמִּפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת.''
פִיקְלֶר הִתְפַּלֵּא: ''אֲדוֹן בֶּקֶר אָמַר זֹאת? שֶׁאֲנִי אֶקְרָא לְאָחִיךְ?''
עָנִיתִי מִתְלַהֶבֶת: ''כֵּן''
הוּא הִסֵּס: ''אַתְּ בְּטוּחָה?''
הֵשַׁבְתִּי: ''כֵּן, אֲדוֹנִי הַמְּנַהֵל, כֵּן, כֵּן!''
הוּא הִשְׁתַּכְנַע: ''בְּסֵדֶר, אֲנִי אֶדְאַג לוֹ''.
פִיקְלֶר הָלַךְ לַמִּשְׂרָד עִם הַחֲבֵרָה שֶׁלּוֹ, לוּץ.
הֵם יָשְׁבוּ שָׁם לֹא פָּחוֹת מִשָּׁלוֹשׁ שָׁעוֹת.
כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן עָמַדְתִּי מִתַּחַת לַחַלּוֹן.
חִכִּיתִי כְּדֵי לִשְׁאֹל מָה הֶחְלִיט.
כְּשֶׁיָּצָא, הוּא רָאָה אוֹתִי מְחַכָּה. הוּא שָׁאַל בִּדְאָגָה: ''מָה אַתְּ עוֹשָׂה פֹּה?''
עָנִיתִי מְתוּחָה: ''חִכִּיתִי לַתְּשׁוּבָה, אִם דִּבַּרְתָּ עִם מִפְעַל הַתַּחְמֹשֶׁת.''
הוּא עָנָה: ''כֵּן, דִּבַּרְתִּי אִתָּם. הֵם אָמְרוּ שֶׁאֲנִי רוֹצֶה עוֹבֵד טוֹב,
אֲבָל אִשְּׁרוּ לְבַסּוֹף שֶׁאָחִיךְ יִצְטָרֵף לַקְּבוּצָה.''
הָאֲנָשִׁים הִגִּיעוּ בַּלַּיְלָה, כְּשֶׁהָיִינוּ בַּצְּרִיפִים.
הָיוּ בָּהֶם חַלּוֹנוֹת לְמַעְלָה, וְהִסְתַּכַּלְתִּי הַחוּצָה.
רָאִיתִי בֵּינֵיהֶם מִישֶׁהוּ עִם מְעִיל אָרֹךְ, דּוֹמֶה לַמְּעִיל
שֶׁקִּבֵּל מֵאִיר מֵאַבָּא. לִבִּי בִּשֵּׂר לִי בְּוַדָּאוּת שֶׁהוּא אָחִי.
עָרְכוּ לָהֶם חִטּוּי וּמִקְלָחוֹת, נָתְנוּ לָהֶם בְּגָדִים נְקִיִּים, וְשָׁלְחוּ אוֹתָם לִישֹׁן.
לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הֵם עָמְדוּ לַמִּסְדָּר מוּל נוֹבַק, לְחֲלֻקַּת עֲבוֹדָה.
נוֹבַק שָׁאַל כֹּל אֶחָד בַּקְּבוּצָה: ''מָה שִׁמְךָ''?
אָחִי עָנָה: ''שְׁטֶרֶנְקְרַנְץ מֵאִיר''
נוֹבַק, שֶׁלֹּא יָדַע, שָׁאַל בְּכַעַס: ''אֵיךְ הִגַּעְתָּ לְכָאן? מָה אַתָּה עוֹשֶׂה פֹּה?!''
מֵאִיר לֹא הֵבִין: ''אֲדוֹנִי הַמְּנַהֵל, אֲנִי כָּאן, אַתָּה רוֹאֶה, הִגַּעְתִּי.''
הוּא הָיָה רָשׁוּם כְּמָעֳמָד לַעֲבֹר, וּבִקֵּשׁ זֹאת כָּל הַזְּמַן.
הוּא לֹא יָדַע מָה אֲנִי עָשִׂיתִי עֲבוּרוֹ.
עַד לְאַחַר שֶׁהַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה לֹא גִּלִּיתִי לְמֵאִיר,
ולְאַף אֶחָד מֶה עָשִׂיתִי, גַּם לֹא לְאַבָּא וְאִמָּא.
אִם הַנָּאצִים הָיוּ מְגַלִּים שֶׁשִּׁקַּרְתִּי,
הֵם הָיוּ הוֹרְגִים אֶת כֻּלָּנוּ.
