הפאנל הראשון ביום השני בכנס חיפה למנהיגות עסק בנושא ''מנהיגות ויזמות עסקית''. הפאנל נפתח בראיון עיתונאי עם שר האוצר משה כחלון.
עליתו של כחלון בסולם הפוליטי היא מטאורית. אין גם ספק, כמעט, שהוא יהיה ראש הממשלה הבא של מדינת ישראל, ויעשה זאת היטב, יחד עם הקבוצה האיכותית שגיבש. המבחן הקשה שעומד לפניו, מלבד בתחום האוצר, הוא בנושא שינוי פני מטרופולין חיפה, שבו הוא מעורה.
במסגרת הראיון גילה כחלון חוש הומור משובח:
לשאלה: ''האם תהיה מוכן לעיסקה בנוסח ביבי-מוזס''? הוא ענה: ''חשתי נעלב כשהפרשה התפרסמה, כי אף עיתונאי לא פנה אלי עד היום בהצעה לשיתוף פעולה''.
לשאלה: ''האם היית מוכן לקבל מתנות כשר בממשלה''? הוא ענה: ''מה, אני בחתונה שאני צריך לקבל מתנות''?!
לשאלה: ''האם מנחם בגין היה מוכן לקבל סיגרים''? הוא ענה: ''בגין היה שואל 'מה זה סיגר?'''
תשובות הומוריסטיות היו לו גם לשאלות רבות נוספות.
חוש ההומור הוא אחת מהתכונות החשובות ששר אוצר חיב להיות ניחן בהן, כיוון שהשילוב בין הומור ועסקים הוא חיוני להצלחה עיסקית.
כחלון חיב להבין כי המשוואה לפיתוח מטרופולין חיפה היא פינוי המפעלים הפטרוכימיים והקמת נמל תעופה בינלאומי במקומם. במטרופולין חיפה מתגוררים כמיליון תושבים. באזור יש אתרי תיירות רבים ואוכלוסיה משכילה, אך בדור האחרון חלה בו נסיגה כלכלית-חברתית משמעותית. הסיבה היא שלא מוסיפים אליו תעשיות ושירותים מתקדמים אלא להיפך, מחזקים באמצעות רגולציה את הקיים, שהוא המפעלים הפטרוכימיים במפרץ. הצורך בפינוי הדרגתי, אך מלא, של המפעלים הפטרוכימיים מהמפרץ, נבלע בויכוח אודות ממצאי הזיהום. הבעיה העיקרית של מטרופולין חיפה היא חוסר היכולת שלו להתפתח באופן כללי. זאת מחמת המחסור החמור בשטחים לבניה בגלל המפעלים האלה.
שדות תעופה הם העוגן למודל ''העיר האוירית'' של פיתוח כלכלי, שמעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 באופן דומה לזה ש''הערים הימיות'' עשו בעבר. מחקרים רבים מאשרים כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית, וכי שדות תעופה הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או איזור יכולים לעשות. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים בתחומים רבים. קיים קשר בין מספר הנוסעים בנמלי התעופה לבין צמיחת התעסוקה באיזורם. 10% צמיחה בתנועת הנוסעים בשדה תעופה מייצרים 1% צמיחה בתעסוקה. חשוב מכך הוא כי נמלי תעופה, ושירותים לחברות תעופה, קשורים באופן הדוק למאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. מספר הטיסות ומספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז בוגרי האוניברסיטאות באיזור, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות, ובפרט ריכוז תעשיות ההייטק. זה לא גודל העיר כשלעצמו אשר קובע, אלא סף גודל מינימלי שמסייע לעיר להקים שדה תעופה, ובכך יוצר רמות גבוהות יותר של הון אנושי. הייטק, תיירות ומלונאות, בידור, מסחר, כנסים, משרדים ועוד, מושפעים כולם מענף התעופה.
בתוך 20 השנים הבאות יוכפל מספר מטוסי הנוסעים. מדינות רבות בעולם ערות למשמעויות של הצמיחה הזאת, ודואגות לפיתוח תשתיות מתאימות בתחום נמלי התעופה. הטכנולוגיה תמיד מקדימה תמיד את התשתית. מטוסים רבים יותר יוצרים את הצורך בנמלי תעופה חדשים, ולא להיפך. תהליך בנית התשתית נמשך זמן רב, ולא תמיד עונה על הצרכים.
מי שהצליחו לנבא את ההתרחבות חסרת התקדים של ענף התעופה והקימו תשתיות מתאימות, זכו לשגשוג כלכלי חסר תקדים. הדוגמא הבולטת ביותר היא דובאי, שנמל התעופה שלה הוא כיום הגדול ביותר בעולם מבחינת נפח הנוסעים. מנסיכות נפט נידחת לפני דור אחד הפכה דובאי למרכז עולמי, ומיליוני תיירים ואנשי עסקים מגיעים אליה מידי שנה.
