ועדת המשנה של ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דב חנין ערכה אמש סיור, שנמשך כל היום, לבדיקת סוגיות תכנון וסביבה במפרץ חיפה. שני הנושאים המרכזים היו:
- הבנייה המסיבית של נמל חדש שמתוכננת בהמשך לנמל חיפה שעלולה לחסל את פארק הקישון ושדה התעופה וליצור חיץ בין חיפה לקריות.
- הרחבת מתקני בתי הזיקוק שעלולה לגרום להחמרה רבה עוד יותר של זיהום האויר הרב באזור.
ד"ר עינת קליש-רותם, חברת מועצת העיר חיפה וראש תנועת חיים בחיפה הציגה, במסגרת מפגש שנערך במהלך הסיור, מצגת מצוינת של עמדת התנועה לגבי נמל המפרץ ועורפו. תוכנית קליש-רותם וחבריה רואה את האזור כמטרופולין שמקיים חיבור פיסי המשכי בין המפרץ לכרמל, תוך שמירת הנוף, הים והבריאות, והיא יעילה וחסכונית הרבה יותר מאשר התוכנית הממשלתית-עירונית-טייקוניסטית.
הרעיון המרכזי, שמגובה בניתוח כמותי, הוא שעדיף לשדרג את רציפי נמל חיפה הקיימים בשלב ראשון, ובשלב שני להוסיף רציף חדש אחד בלבד, שישמש בחלקו החיצון כמסלול שדה התעופה וכשובר גלים, מאשר לבנות נמל חדש נוסף על שטחים עצומים ביבשה ובים.
בדרך זאת גם:
 |
| בכתום - השילוב הנכון בין רציף, מסלול נחיתה, שובר גלים |
- שדה התעופה היחיד בצפון יישאר במקומו ומסלולו יוארך כך שיאפשר טיסות בינלאומיות אינטנסיביות.
- תוקם ריביירה מעכו ועד עתלית שתייצר משיכה תיירותית חזקה.
- פארק קישון מורחב במפרץ בין הכרמל לים יחבר את חיפה לערי הקריות באופן מלא.
בסוף היום ארגנה הקואליציה לבריאות הציבור בראשות ליאורה אמיתי מפגש מרתק ורב משתתפים בין דב חנין לתושבי המטרופולין. המפגש נערך במתנ''ס נווה יוסף בדרך נווה שאנן, באולם בעל חלונות פנורמיים שצופה על נוף המפרץ שמונח פרוש למרגלותיו.
גם מפגש זה התמקד בנושאי תוכנית בניית הנמל החדש ותוכנית הרחבת בתי הזיקוק. לאזרחים שהגיעו ניתנה אפשרות מסודרת להביע את דעותיהם בנושאים אלה.
 |
| נוף המפרץ ממתנ''ס שדה יוסף |
המשתתפים העלו טענות רבות לגבי איכות הסביבה באיזור בתחומים שונים והתוצאה ההרסנית שצפויה אם חלילה יתממשו התוכניות החדשות, שהנוסח הכתוב שלהן הוא עמום ומעורפל במכוון. בהקשר זה מן הראוי לציין כי בתי הזיקוק הם בשליטת משפחת עופר וכך עשוי להיות גם הנמל החדש, מה שהופך את ראש העיר יונה יהב שתומך בתוכניות ההרחבה המסיביות למעין שליח המשפחה.
ההתרשמות הכללית היתה כי יש לאזרחים רבים ידע מגובש בתחומים אלה, וכי דעתם חשובה מאד לצורך קבלת ההחלטות הנכונות.
אחת הטענות המרכזיות שהועלו, על ידי מתכנן ערים רב ניסיון, היתה כי אין כלל הצדקה למיקומם הנוכחי של בתי הזיקוק וחובה להעביר אותם למיקום אחר, הרחק ממרכזי אוכלוסין. הבריטים הקימו את בתי הזיקוק במפרץ בין היתר מכיוון שמי הים היו נחוצים בשעתו לקירור המתקנים, אך בימינו יש שיטות קירור אחרות. המתכנן קובע כי במקום זה שנמצא במרכז מפרץ חיפה אפשר להקים שכונות מגורים לתפארת, מה שכמובן גם יעלה מאד את ערך הנדל''ן באזור. כדאי להרחיב בנדון ולהזכיר את סיפור מפעלי אתא, שעל אדמותיהם הוקם הקיריון. טרם הקמת הקניון קמה מחאה חברתית חריפה כנגדו, בדרישה לשמר את המפעלים שנחשבו כסמל המרכזי של האזור. כיום אנו רואים כי הקיריון המצליח תורם הרבה יותר לכלכלת ורווחת האזור מאשר מפעל בגדים, אשר ייצורם עבר זה כבר ממילא למדינות מתפתחות. הקיריון, אגב, נמצא בשליטת משפחת עופר שהיא גם בעלת השליטה בבתי הזיקוק, מה שמעורר את השאלה אם הם לא מתכננים כאן תוכניות דומות. נקודה מעניינת נוספת בנושא זה היא שאת המודל להתפתחות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה עיצב לא אחר מאשר פרופסור ארנון סופר, שידוע בימים אלה בעיסוקיו בדמוגרפיה של ערביי ישראל. סופר עשה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתפרושת המפעלים במפרץ והפוטנציאל הכלכלי שטמון בכך, בזכות האפשרות ליצר שרשרת מוצרים רבים במפעלים אחדים באמצעות חומר גלם אחד, הנפט הגולמי, שמגיע למפעל מרכזי. מעניין שסופר וחבריו לא שמו לב בזמנו לכך כי הקרקע שעליה הם ממליצים להקים את שרשרת המפעלים נמצאת בין מרכזי אוכלוסין, וכי הייעוד המתאים לה ביותר למעשה הוא לשמש לבנייה למגורים. בנוסף, ממזרח לבתי הזיקוק, בטווח של כחצי שעת נסיעה בממוצע, נמצא חצי הסהר הצפוני של ישובי המיעוטים בצפון הארץ, פריפריה אורבאנית שמתפרשת לאורך גבעות מערב ודרום הגליל התחתון. סופר וחבריו לאקדמיה עוסקים בדמוגרפיה של ערביי צפון ישראל אך נוקטים במדיניות של בת יענה ככל שהדבר נוגע לגיאוגרפיה שלהם, דהיינו לתפרושת רחבת ההיקף וחסרת השליטה במידה שאינה נתפשת של ישוביהם. האקדמיה אינה טורחת לחקור, למפות, לתאר ולהתריע על כך בפני הציבור הרחב. להגנת סופר חשוב להעיר כי הוא עסק בשעתו בייהוד הגליל דרך נושא המצפים.
אין ספק כי הקמת קרית ספורט עם איצטדיון בינלאומי בפארק הקישון, במיקום שהוא במרכז התמונה למעלה ושכיום נמצאת בו המזבלה העירונית הישנה, עשויה לסייע רבות במאבק למען שיפור איכות הסביבה באיזור.
אחת הטענות המרכזיות שהועלו, על ידי מתכנן ערים רב ניסיון, היתה כי אין כלל הצדקה למיקומם הנוכחי של בתי הזיקוק וחובה להעביר אותם למיקום אחר, הרחק ממרכזי אוכלוסין. הבריטים הקימו את בתי הזיקוק במפרץ בין היתר מכיוון שמי הים היו נחוצים בשעתו לקירור המתקנים, אך בימינו יש שיטות קירור אחרות. המתכנן קובע כי במקום זה שנמצא במרכז מפרץ חיפה אפשר להקים שכונות מגורים לתפארת, מה שכמובן גם יעלה מאד את ערך הנדל''ן באזור. כדאי להרחיב בנדון ולהזכיר את סיפור מפעלי אתא, שעל אדמותיהם הוקם הקיריון. טרם הקמת הקניון קמה מחאה חברתית חריפה כנגדו, בדרישה לשמר את המפעלים שנחשבו כסמל המרכזי של האזור. כיום אנו רואים כי הקיריון המצליח תורם הרבה יותר לכלכלת ורווחת האזור מאשר מפעל בגדים, אשר ייצורם עבר זה כבר ממילא למדינות מתפתחות. הקיריון, אגב, נמצא בשליטת משפחת עופר שהיא גם בעלת השליטה בבתי הזיקוק, מה שמעורר את השאלה אם הם לא מתכננים כאן תוכניות דומות. נקודה מעניינת נוספת בנושא זה היא שאת המודל להתפתחות התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה עיצב לא אחר מאשר פרופסור ארנון סופר, שידוע בימים אלה בעיסוקיו בדמוגרפיה של ערביי ישראל. סופר עשה זאת במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, שעסקה בתפרושת המפעלים במפרץ והפוטנציאל הכלכלי שטמון בכך, בזכות האפשרות ליצר שרשרת מוצרים רבים במפעלים אחדים באמצעות חומר גלם אחד, הנפט הגולמי, שמגיע למפעל מרכזי. מעניין שסופר וחבריו לא שמו לב בזמנו לכך כי הקרקע שעליה הם ממליצים להקים את שרשרת המפעלים נמצאת בין מרכזי אוכלוסין, וכי הייעוד המתאים לה ביותר למעשה הוא לשמש לבנייה למגורים. בנוסף, ממזרח לבתי הזיקוק, בטווח של כחצי שעת נסיעה בממוצע, נמצא חצי הסהר הצפוני של ישובי המיעוטים בצפון הארץ, פריפריה אורבאנית שמתפרשת לאורך גבעות מערב ודרום הגליל התחתון. סופר וחבריו לאקדמיה עוסקים בדמוגרפיה של ערביי צפון ישראל אך נוקטים במדיניות של בת יענה ככל שהדבר נוגע לגיאוגרפיה שלהם, דהיינו לתפרושת רחבת ההיקף וחסרת השליטה במידה שאינה נתפשת של ישוביהם. האקדמיה אינה טורחת לחקור, למפות, לתאר ולהתריע על כך בפני הציבור הרחב. להגנת סופר חשוב להעיר כי הוא עסק בשעתו בייהוד הגליל דרך נושא המצפים.
אין ספק כי הקמת קרית ספורט עם איצטדיון בינלאומי בפארק הקישון, במיקום שהוא במרכז התמונה למעלה ושכיום נמצאת בו המזבלה העירונית הישנה, עשויה לסייע רבות במאבק למען שיפור איכות הסביבה באיזור.
בסוף המפגש פנה דב חנין לאזרחים בבקשה לשלוח אליו את דעותיהם.
