הכרטוגרף היווני הרודוטוס שרטט את מפת העולם הידועה בתקופתו בצורה מדויקת למדי, ככל שנוגע הדבר למקומות שהיו מוכרים אז לאנושות.
בולטים במפה מאפיינים אחדים:
ארץ ישראל נמצאת במרכז העולם, בין שלושת היבשות אסיה, אירופה ואפריקה. הדבר מעיד על חשיבותה המרכזית גם בתקופה ההיא.
גבולות היבשות אינם ידועים והם משורטטים בצורת עיגול. עיצוב זה שימש כהשראה למפת העולם הסימבולית של ימי הביניים של עיגול שמחולק בקווים ישרים.
הצורה הכללית של המפה מזכירה ראש אנושי שהעורף שלו הוא במזרח והפנים במערב:
ארץ ישראל היא ציר הלסת.
אפריקה היא הלסת.
אירופה היא המצח והאף.
אסיה היא החלק האחורי של הגולגולת.
הים התיכון הוא חלל הפה. הים השחור הוא חלל האף.
הנהרות והימים משורטטים ברגישות רבה, שמזכירה שרטוטים של עורקי דם ועצבים מרכזיים.
לנוכח הדמיון הרב, אין ספק כי צורת הראש היתה לנגד עיני הרודוטוס כאשר צייר את המפה.
לפיכך ניתן ללמוד מהמפה כי בעבר הקלאסי שימשו פני הארץ כמקור השראה מרכזי לחקר גוף האדם ולהיפך.
מפת דמות האדם של ארץ ישראל ממשיכה קו מחשבה זה של חתירה מתמדת לגילוי העולם ובמקביל לה חתירה מתמדת לגילוי גוף האדם.
המפות המקוריות באתר מפת דמות האדם של ארץ ישראל הן ביטוי מוחשי להשקפה הפילוסופית של 'מיקרו-קוסמוס ומקרו-קוסמוס', שעל פיה עולמו הפנימי של האדם הוא שיקוף של עולמו החיצוני ולהיפך.
מפת דמות האדם של ארץ הקודש מוסיפה נדבך נוסף לסיפורי התנ''ך אשר הפכו את המרכז הגיאומטרי של היבשות מנקודה חסרת ענין לסיפור מרתק, שככל שמעמיקים בו מגלים עוד ועוד.