1. המעגל הראשוני: יסודות ההוויה
ההוויה האנושית היא ביסודה "עגולה". אין זו עובדה גיאומטרית, אלא תבנית הכרתית עמוקה – חשיבה פנומנולוגית המאפשרת לנו לאשר את קיומנו מתוך מרכז פנימי. המודל המושלם לתפיסה זו הוא הציפור וקנהּ: הציפור, בצורתה הכדורית והמרוכזת, מייצגת הוויה קוסמית מוגנת, והקן העגול שהיא בונה הוא שיקוף של שלמות, מחזוריות וביתיות.
מתוך הליבה העגולה הזו נולדת הדיאלקטיקה הראשונה של הקיום – ההבחנה בין "פנים" ל"חוץ". קו המתאר של המעגל אינו רק גבול פיזי, אלא הבחנה קיומית רבת עוצמה:
- פנים: המרחב המוגן, המקביל ל"כן" הפנימי ולאישור העצמי.
- חוץ: העולם הזר, המקביל ל"לא" החיצוני.
אך המעגל, על אף הביטחון שהוא מעניק, הוא רק נקודת ההתחלה. מתוכו עתידה לצמוח תנועה חדשה שתשנה את פני התודעה.
2. ההתעלות: מהמעגל אל הספירלה האנכית
אם המעגל מספק מרכז סטטי, הרי שהאנכיות מכניסה "תנועה" להוויה. באדריכלות של הנפש, תנועה זו אינה קו ישר ונוקשה אלא ספירלה – צורה המשלבת את הביטחון של המעגל עם השאיפה האנושית הנצחית כלפי מעלה, והופכת את הבנייה ל"גיאומטריה של הרוח". האדם, כמו הציפור בקנה, מטפס מתוך ליבתו המוגנת בציר אנכי אל עבר הדעת.
שיאה של תנועה זו נמצא בנקודה הגבוהה ביותר – במגדל או בצריח. שם, בממד האנכי הקיצוני, הגבול בין פנים לחוץ מיטשטש. ההוויה הסגורה נפתחת והופכת לנקודת תצפית ריבונית, המאפשרת לאדם להתבונן בעולם כולו מתוך המרכז שעיצב לעצמו. נקודת תצפית זו היא האב-טיפוס הפסיכולוגי של המבט המודרני – מבט הלוויין, צילום הרחפן, ותפיסת הנתונים הכוללת המגדירה את העידן החזותי. רעיון האנכיות מוליד כוחות דינמיים המארגנים את המרחב כולו.
3. כוחות המרחב: דינמיקת המרכז והשוליים
כל מרחב מאורגן באמצעות שני כוחות מנוגדים אך משלימים, המוכרים מהפיזיקה כיחסי מרכז-שוליים:
- התנועה הצנטריפטלית: תנועה מהשוליים (הפריפריה) אל המרכז.
- התנועה הצנטריפוגלית: תנועה מהמרכז החוצה, אל השוליים.
ההיסטוריה האנושית יכולה להיות מסופרת דרך הופעתם הדומיננטית של כוחות אלה:
- התנועה הצנטריפטלית (התקופה הנאוליתית): זו הייתה התנועה הראשונית. לפני כ-10,000 שנה, האדם התאגד בחבורות, הקים יישובי קבע ופיתח שפה משותפת – תנועה ברורה של התכנסות פנימה.
- התנועה הצנטריפוגלית (החל מ-5000 לפנה"ס): תנועת היציאה מהמרכז החוצה הפכה לדומיננטית בתקופת הברונזה והגיעה לשיאה ביוון העתיקה.
הופעת התנועה הצנטריפוגלית לא ביטלה את קודמתה. השתיים השתלבו ליצירת מנגנון רב עוצמה: כאשר מרחב ההצטברות הצנטריפטלי מושלם, נוצרת "מגה-צומת" מרכזית. מרגע שנוצרה, מגה-צומת זו (בין אם היא עיר, אימפריה או רעיון) מגיבה בחזרה החוצה, מקרינה כוח ומנתבת תנועה לכל עבר. מערכת דינמית זו מכינה את הקרקע למהפך התודעתי הגדול הבא – המעבר לעידן החזותי.
4. עידן התמונה: העולם נתפס בעין
בימינו אנו עדים למהפך חד: החשיבה החזותית-מרחבית גוברת על החשיבה המילולית. כפי שטען ההוגה רודולף ארנהיים, הבנתנו את העולם מורכבת בעיקר מ"תפיסות חזותיות טהורות", כאשר השפה ממלאת תפקיד משני. לתפיסה זו אף נמצא בסיס מדעי במחקרים שגילו העדפות נושאיות של רשתית העין. תפיסת העולם שלנו הפכה לסינמטית, כזו שבה תמונת העולם הקולנועית נתפסת כמציאותית יותר מהמציאות עצמה.
היפוך היוצרות בין העבר להווה הוא דרמטי, כפי שמדגימה הטבלה הבאה:
מאפיין | העבר (עולם מילולי) | ההווה (עולם חזותי) |
משאב עיקרי | מילים היו בשפע | תמונות נמצאות בשפע |
משאב נדיר | תמונות היו מצרך נדיר | מילים הן נדירות |
בסיס החשיבה | מבני דעת מושגיים | תפיסות חזותיות טהורות |
המעבר לחשיבה חזותית שינה לחלוטין את האופן שבו הכוחות המרחביים והאנכיים באים לידי ביטוי בעולמנו.
5. ביטויים מודרניים: המעגל, הקו והתמונה בחיינו
הרעיונות העתיקים של מעגל, קו ומרכז ממשיכים לפעול בתוך המציאות החזותית המודרנית. הטבלה הבאה מסכמת כיצד התבניות המופשטות הללו פועלות בזירות חיים עכשוויות:
התחום | הכוחות הפועלים | תיאור קצר של היישום |
אדריכלות מודרנית | אנכיות, יחסי מרכז-שוליים | גורדי השחקים ו"מרכז העיר" מבטאים את הרעיון ש"גבוה יותר" הוא "חשוב יותר" ו"מרכזי יותר". |
שדות תעופה | חשיבה חזותית וסינמטית | שדות התעופה הם חזון ותסריט של עיר העתיד; החוויה בהם היא רצף מבוים של אירועים. |
מערכת החינוך | צנטריפטלי מול צנטריפוגלי | המורה פועל ככוח צנטריפטלי (הנחלת ידע מרכזי) מול התלמידים הפועלים ככוח צנטריפוגלי (ביטוי עצמי). |
האינטרנט | צנטריפטלי מול צנטריפוגלי | חברות הענק הן כוח מרכזי ומאחד (צנטריפטלי), בעוד יחידים וקבוצות קטנות פועלים ככוח מפזר (צנטריפוגלי). |
מעבר לזירות יומיומיות אלו, דינמיקת המרכז-שוליים מעצבת את התהליכים הגיאופוליטיים הגדולים של זמננו. הגלובליזציה היא ביטוי רב עוצמה של כוחות צנטריפטליים, בעוד תופעות כמו הקיטוב החברתי בארצות הברית, התלבטויותיו של האיחוד האירופי על המשך קיומו, או מאמציה של סין להכפיף את הונג קונג למרכזה, ממחישות את המאבק התמידי בין כוחות מאחדים לכוחות מפוררים. מהבניין הגבוה ביותר ועד למאזן הכוחות העולמי, כל היבט בחיינו הוא זירה למפגש הדינמי בין צורות חשיבה עתיקות ומודרניות.
6. סיכום: המסע המתמשך של התודעה
הסיפור שלנו מתחיל בהוויה העגולה, הסגורה והמוגנת. משם, הוא מטפס מעלה דרך הספירלה האנכית של השאיפה האנושית, עד שהוא פורץ החוצה אל עולם פתוח הנשלט על ידי דינמיקה של מרכז ושוליים, ומגיע לבסוף לעידן הנוכחי – עולם חזותי, מהיר וסינמטי.
התפתחות זו אינה סוף הדרך; היא רק פרק נוסף במסע המתמשך והמרתק של התודעה האנושית בחיפושיה אחר צורה ומשמעות.

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה