1.8.2017

גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר II - תִּקּוּן, חֵלֶק ב' - בֶּרְגֶּן בֶּלְזֶן, פֶּרֶק 66: קַעֲרִית אֹכֶל

קַעֲרִית אֹכֶל

שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים לְאַחַר שֶׁחַוָּה הִתְחִילָה לַעֲבֹד בַּמִּטְבָּח,
הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ מִשְׁלוֹחֵי אֲסִירִים חֲדָשִׁים מְאוֹשְׁוִיץ.
בָּאוּ בָּהֶם גַּם הָאַחְרָאִיּוֹת עַל הַמִּטְבָּחִים שָׁם.
הֵן תָּפְשׂוּ מִיָּד אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת בַּמִּטְבָּח.

כְּשֶׁהַחֲדָשׁוֹת הִגִּיעוּ, קָרָה מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן.
כָּל הָעוֹבְדִים יָכְלוּ לֶאֱכֹל כַּמָּה שֶׁרָצוּ.
הֵם קִבְּלוּ גַּם מְנַת אֹכֶל הַבַּיְתָה.
הָיוּ סִדּוּרִים חֲדָשִׁים בַּמִּטְבָּח.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַסִּדּוּר הֶחָדָשׁ,
הֵבִיאָה לִי חַוָּה קַעֲרִית עִם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.
לֹא יָכֹלְתִּי לֶאֱכֹל לְבַד, כִּי הָיִיתִי חַלָּשָׁה מְאֹד.
הִיא קִלְּפָה אֶת תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה, וְהֶאֱכִילָה אוֹתִי.

אָכַלְתִּי יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלוֹשָׁה, וְקִבַּלְתִּי קְצָת כּוֹחַ.
רָאִיתִי שֶׁאֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְהִתְרוֹמֵם מֵהָרִצְפָּה.
אַךְ סִלְּקוּ אֶת כָּל הָעוֹבְדוֹת הַוָּתִיקוֹת.
לֹא נָתְנוּ לַחַוָּה לַעֲבֹד יוֹתֵר.

אֲבָל חַוָּה הֵבִינָה כְּבָר הֵיטֵב שֶׁמִּטְבָּח זֶה מִטְבָּח.
זָרְקוּ אוֹתָהּ מֵהַדֶּלֶת, וְהִיא נִכְנְסָה מֵהַחַלּוֹן.
הָלְכָה לַדּוּד שֶׁלָּהּ, וּבָחֲשָׁה בּוֹ בַּמֶּרֶץ.
כָּךְ הִיא נִשְׁאֲרָה לַעֲבֹד שָׁם.

אין תגובות: