עבור ישראל התחילה מלחמת יום הכיפורים ביום תענית שהפך בעקבות המלחמה לקודר יותר. עבור מצרים היא התחילה בשישי באוקטובר, סתם יום חולין שהפך עבורם ליום חג ושמחה.
בימים אלה של ערב יום הכיפורים מלאים העיתונים בכתבות שחושפות עוד טפח מהעדויות החסויות שנמסרו בוועדת אגרנט, שאינן מוסיפות כבוד לצמרת מקבלי ההחלטות אז וכיום.
מן הראוי לשלב את הריטואל השנתי של העלאת מחדלי הדרג הצבאי במלחמת יום הכיפורים בהעלאה בפרספקטיבה רחבה יותר של מחדלי הדרג המדיני. דבר זה הופך אקטואלי יותר ויותר ככל שמתברר כי הסכם השלום עם מצרים אינו כלי שמחזיק מים, ואין לדעת מה מדיניותה ארוכת הטווח של ממשלת ישראל בקשר לכך.
יתכן כי מיקוד כל האשמה בדרג הצבאי על מחדליו בעבר אינה אלא ניסיון תעמולה ציני של הדרג המדיני בהווה, קרי ממשלת הליכוד, לטייח ולהסתיר את טעותו הרת הגורל של מנחם בגין ז''ל, שחתם על דף נייר שבתמורתה מסרה ישראל את כל חצי האי סיני.
בימים אלה, כאשר סוגית העימות מול מצרים הופכת לחשובה יותר מאשר סוגית העימות מול איראן, מן הראוי להבהיר לעולם כולו את הקווים האדומים שאותם ישראל לא תחצה.
בימים אלה של ערב יום הכיפורים מלאים העיתונים בכתבות שחושפות עוד טפח מהעדויות החסויות שנמסרו בוועדת אגרנט, שאינן מוסיפות כבוד לצמרת מקבלי ההחלטות אז וכיום.
במחקר ההיסטורי מקובל לשאול לעיתים את השאלה מה היה קורה אילו מדינה לא היתה מבצעת מהלך מדיני או צבאי מסוים.
מדינת ישראל השתלטה במלחמת ששת הימים על כל חצי האי סיני, כולל תעלת סואץ.
מן הראוי לשאול את השאלה מה היה קורה אילו צה''ל לא היה כובש את תעלת סואץ, אלא עוצר ברכס ההרים שבמרחק עשרות קילומטרים אחדים מהתעלה. בין ההרים לתעלה יש אזור חולות מדבריים מישורי וצחיח לחלוטין.
יתכן וההיסטוריה היתה משתנה במאה ושמונים מעלות:
1. תנועת האוניות בנתיב המים הבינלאומי היתה נמשכת בלא הפרעה, כאשר מצרים נמצאת תחת לחץ בינלאומי וכלכלי תמידי שלא לפלוש לסיני.
2. מלחמת ההתשה לא היתה פורצת בשטח מיושב בצפיפות וגורמת נזק עצום לערי התעלה.
3. לא היתה מתפתחת בישראל הסגידה לאלופי צה''ל שנבעה מהעדפת החשיבה הצבאית הקשוחה, שביטויה המרכזי היה ההשתלטות על תעלת סואץ, על פני החשיבה המדינית הגמישה.
3. לא היתה מתפתחת בישראל הסגידה לאלופי צה''ל שנבעה מהעדפת החשיבה הצבאית הקשוחה, שביטויה המרכזי היה ההשתלטות על תעלת סואץ, על פני החשיבה המדינית הגמישה.
את הרעיון אפשר להמשיך לתקופה של מלחמת יום הכיפורים ולאחריה, בתרחיש שלפיו ישראל כבשה בכל זאת את תעלת סואץ בששת הימים:
4. במידה וצה''ל היה ערוך בקו ביצורים למרגלות רכסי ההרים שממזרח לתעלה מודיעין השטח היה הרבה יותר טוב, והמערכה הצבאית היתה קרובה הרבה יותר למרכזים הלוגיסטיים בעורף, וזאת מבלי לסכן אותו.
5. ההתעקשות לבלום את הצבא המצרי על קו התעלה במלחמת יום הכיפורים חייבה לקדם כוחות למרחק רב בתנאי השטח החשופים. לא היה צורך להשקיע את המאמץ ההנדסי והמבצעי הקשה כל כך של צליחת התעלה.
6. ישראל היתה יכולה להודיע על נסיגה חד צדדית ממערב לתעלה לאחר שביתת הנשק במלחמת יום הכיפורים, ולאפשר המשך השתלטות חלקית של של הארמיה השניה והשלישית המצרית על קילומטרים אחדים ממזרח לתעלה, ובדרך זאת לזכות בנקודות זכות חשובות מאד בזירה הבינלאומית ולהרוויח זמן יקר.
7. לא היתה נוצרת עילה להקמת אופ''ק ולחרם הנפט שיצר את תמונת העולם של ימינו, שבה הערבים הם כוח בינלאומי דומיננטי. אופ''ק נוצר במקביל לבידוד הבינלאומי המוחלט של ישראל, בידוד שנבע במידה רבה מכך שתעלת סואץ חיונית לכלכלתן של רוב מדינות תבל, אך היא נסתמה במהלך השנים שישראל שלטה בה.
8. ויתור מראש על נושא התעלה כקלף מיקוח במסגרת המשא ומתן לשלום היה מאפשר למצרים להיות הרבה יותר נדיבים מבחינה טריטוריאלית באזורים אחרים בסיני.
ההשתלטות על תעלת סואץ במלחמת ששת הימים והמלחמות עליה לאחר מכן היו איוולת מרכזית של ממשלות ישראל בתקופה ההיא.
מן הראוי לשלב את הריטואל השנתי של העלאת מחדלי הדרג הצבאי במלחמת יום הכיפורים בהעלאה בפרספקטיבה רחבה יותר של מחדלי הדרג המדיני. דבר זה הופך אקטואלי יותר ויותר ככל שמתברר כי הסכם השלום עם מצרים אינו כלי שמחזיק מים, ואין לדעת מה מדיניותה ארוכת הטווח של ממשלת ישראל בקשר לכך.
יתכן כי מיקוד כל האשמה בדרג הצבאי על מחדליו בעבר אינה אלא ניסיון תעמולה ציני של הדרג המדיני בהווה, קרי ממשלת הליכוד, לטייח ולהסתיר את טעותו הרת הגורל של מנחם בגין ז''ל, שחתם על דף נייר שבתמורתה מסרה ישראל את כל חצי האי סיני.
בימים אלה, כאשר סוגית העימות מול מצרים הופכת לחשובה יותר מאשר סוגית העימות מול איראן, מן הראוי להבהיר לעולם כולו את הקווים האדומים שאותם ישראל לא תחצה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה