4.8.2012

פחד ותיעוב בישראל עם הארכת חוק טל



בשנים האחרונות, בהם התרבה מאד עקב חוק טל מספר האברכים החיים על חשבון המדינה, התרבו מאד במדינת ישראל גם מעשי הרצח, השחיתות הציבורית, והפערים בין המעמדות.

לכאורה המצב היה צריך להיות הפוך, וככל שמספר האברכים התרבה כך הייתה צריכה להתמעט העוולה. זה לא קרה, והדבר מעורר את השאלה האם אין ריבוי האברכים החיים על חשבון הציבור בבחינת 'תפשת מרובה לא תפשת'.

מבחינות מסוימות מזכיר בנקודה זאת המצב בישראל את המצב באיראן. איראן שוקעת לפשיעה, עוני, סמים וזנות. למרות המשטר המוסלמי הקיצוני, המומחים מתארים מצב חברתי מזעזע.

הקנאות הדתית גורמת לרוב ציבור האזרחים לחוש תסכול. במקום להתקרב באופן אישי ועצמאי לערכי הדת הנעלים והחביבים הם חשים מתרחקים מהם באמצעות הציבור הדתי קיצוני שמתנהג אליהם בהתנשאות.

מדינות העולם מתקרבות בצעדי ענק לעימות צבאי עם איראן. מדינת ישראל עלולה, מחמת הקנאות הדתית של ממשלתה כמו שמתבטאת בהארכת חוק טל, להכריז מלחמה על איראן באופן פזיז על מנת לכסות על כשליה מבית.

בנימין נתניהו, שמונע פסיכולוגית על ידי הרצון לשמר ולפתח את המורשת החרדית, עלול באמצעות אותו קול פנימי גם לפתוח במלחמה מול איראן, רגע אחד בלבד לפני שבקהיליה הבינלאומית הנאורה תבשיל ההחלטה לעשות זאת, וזאת כי יחוש באותו הרגע מיאוס. 

זאת המלכודת שאליה מושכים איראן, סוריה ויתר מדינות ערב השכנות, את מדינת ישראל. דפוס ההתנהגות הקיצונית הדתית ניתן לצפיה מראש, בניגוד לחשיבה החופשית והמקורית. הפיגוע בבורגס, שאירע יום לאחר פרישת קדימה מהממשלה על רקע חוק טל, המחיש זאת היטב.

בימים אלה של ערב תשעה באב חובה לזכור כי בערב תשעה באב תש"א, 31 ליולי 1941, שלח גרינג, המישנה להיטלר במשטר הנאצי, מכתב לריינהרד היידריך בו הוא מורה לו להתחיל בהכנות לפתרון בעיית יהודי אירופה. היתה זאת פקודת הפיתרון הסופי הידועה, אשר סללה את הדרך להקמת מתקני ההשמדה בהם ניספה רוב הציבור היהודי החרדי באירופה. שוב הפך יום זה ליום פורענויות נורא מכל.

בחודשים תמוז ואב חלה ירידה חזקה באנרגיות הרוחניות אצל העם היהודי, לאחר השיא שחל מחג הפסח דרך ימי ספירת העומר ועד חג השבועות שבתחילת חודש סיוון.
לקראת חודש אב גם מסתיימת קריאת ספר במדבר, האחרון בחומשי התורה שמספר את עלילת בני ישראל.
הגויים יודעים זאת, ומחשבים את צעדיהם בהתאם. הם מכוונים לפגוע בתשעה באב, או בסמיכות אליו, במהלומה הקשה והכואבת ביותר. הם פועלים לאחר תהליך ממושך של בניית כוחות, בלי קשר מודע בין מעשיהם לבין התאריך הנורא.

השואה אינה מוזכרת במדינת ישראל על ידי הציבור החרדי לקראת תשעה באב, למרות שחלק ניכר מציבור זה הוא ניצולי שואה וצאצאיהם.

האם רבני הציבור הדתי חרדי לא הצליחו להפנים בתודעתם את עוצמת ומשמעות צירוף המקרים הגורלי הזה, או שהם חוששים כי הם עלולים לגרום לציבור שלהם להבין דברים בלתי רצויים.


מן הראוי להפוך את יום תשעה באב ליום אבל ממלכתי עם שבתון כללי, אשר יוקדש לחשבון נפש אישי במישור הלאומי.

אין תגובות: