הבזק אור מופיע באותה עת בדיוק בשני מוטות המרוחקים זה מזה בצמוד למסילת הברזל.
לאדם העומד וצופה מרחוק בשני האורות הם נראים באותה העת בדיוק.
אך לאדם הנוסע ברכבת ומחזיק בידו שתי מראות בזוית כך שיוכל לראות את מה שקורה בצדדים, האורות מופיעים זה לאחר זה.
האם מדובר באשליה אופטית שנובעת מכך שהאדם רואה בעיקר את הנוף הנע?
אם מהירות האור קבועה, האדם ברכבת היה צריך לראות את שני ההבזקים באותה עת.
איינשטיין ציטט ניסוי זה כדי להמחיש כי תפישת הזמן משתנה מאדם לאדם. הניסוי מעיד כנראה על חפזונו בבחירות אימות לטענתו אודות התפישה הסובייקטיבית של הזמן, שכן למראית עין הוא מעיד דווקא על מהירות משתנה של האור. הוא שאף להישאר צמוד לתחומים הפיזיקליים בהם היה מומחה, שהיו זמן ואור.
איינשטיין התכוון כנראה לכך שתפישת המציאות כולה משתנה מאדם לאדם, ולא תפישת הזמן בלבד. מהירות האור בלבד היא קבועה, והיא ציר שסביבו סובבת כל המציאות כולה.
זאת בדומה לאדם הנמצא בהיכל מלא אור יקרות, אשר ראשו נעשה סחרחר ותודעתו מתחלפת לנוכח החיזיון.
מכאן נובע כי כאשר איינשטיין השתמש במושג 'זמן' לכל אורך הקריירה שלו, הוא התכוון למציאות כולה, למעט מהירות האור.
השימוש שלו במושג 'זמן' לאחר חווית ההארה שלו אודות סובייקטיביות התפישה האנושית היה בבחינת פיתרון סמנטי מיידי בלבד.
איינשטיין התכוון במושג 'זמן' לתודעה כולה, בדומה לתודעה המתוארת בספרות של 'זרם התודעה', של ג'יימס ג'ויס ווירג'ינה וולף.
גדולתו של איינשטיין היתה בתרגום 'זרם התודעה' למציאות הפיזיקלית -קוסמית, שניתן להוכיחה באמצעות ניסויים מדעייים.
לאיינשטיין היו אם כן שלושה שלבים של התפתחות התודעה במהלך הקריירה המדעית שלו:
א. התפישה שהמציאות היא סובייקטיבית כולה, למעט מהירות האור. זאת תורת היחסות הפרטית.
ב. האחדה של תפישה זאת בתפישת 'היקום המעוקם'. זאת תורת היחסות הכללית.
ג. התחברות לתורת הקוונטים. זאת תורת המעבר בין עולמות.
מהלך מדעי זה דומה מאד למהלכי התפתחות רוחניים כמו שמוצגים בפסיכולוגיה האלטרנטיבית הפופולארית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה