בהגדה של פסח מופיעים ארבעה בנים:
חכם
רשע
תם
שאינו יודע לשאול
ניתן להקביל את המספר 4 גם לארבעת רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח, מערב. זאת גם בשילוב הקבלה לארבעת חדרי הלב. האדם מצוי תמיד בצומת דרכים. הבחירה בכיוון הנכון היא משימה קשה, אך הוא חייב לקבל את ההחלטה לגבי הדרך בכוחות עצמו.
4 הוא גם מספר היסודות הבסיסיים האלכימיים: אויר, אש, אדמה, מים.
בעולם המודרני המיספר 4 מתקשר לשרטוט הרשת, הגריד, שבאמצעותו אנו ממפים את העולם ונותנים לכל מקום ציון במספרים של אורך ורוחב. במקביל זאת גם צורת השתי וערב שבה אנו בונים את העולם ההנדסי שבו אנו חיים על פי קווים ישרים ומצטלבים, מחפצים וכלים עד לבניינים ודרכים. מכאן גם שהמספר 4 מתקשר אל חוש המישוש, שהוא הבסיסי מבין חמשת החושים של האדם. חוש המישוש מתפתח באדם בשלבי גדילתו הראשונים, כאשר הוא מזדהה עם העולם יותר מאשר עם עצמו.
ניתן לראות את ארבעת הבנים כמודל לקבלת החלטות בצבא, המבוסס על ארבעה עמודי תווך: מודיעין, קבלת החלטות, פיקוד ושליטה וביצוע.
החכם: מייצג את איסוף המודיעין. בדומה לחכם השואל ומעמיק, המודיעין אוסף ומנתח מידע קריטי לקבלת החלטות.
הרשע: מייצג את קבלת ההחלטות, לרוב על ידי דרג מדיני או פיקודי בכיר. בדומה לרשע המערער, החלטות אלו יכולות להיות נועזות ואף שנויות במחלוקת.
התם: מייצג את פיקוד השליטה, האחראי על העברת הפקודות מהמטה לשטח. בדומה לתם הפועל בפשטות, תפקידם הוא להבטיח שההוראות יבוצעו כנדרש.
זה שאינו יודע לשאול: מייצג את הלוחמים בשטח, המבצעים את הפקודות. בדומה למי שאינו שואל, תפקידם הוא לבצע את המשימה ללא עוררין. יש לכך שתי סיבות:
- במסגרת תפקידם, עליהם לבצע ללא שאלות.
- בפועל, הם המבצעים ולכן, הם יודעים הכל בשטח, ואין להם צורך אמיתי בשאילת שאלות.
באמצעות מודל זה, ניתן להבין טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות הצבאי ואת תפקידו של כל גורם בו.
