דוגמה נוספת לגיאוגרפיה מקודשת, שנובעת מממלכת הסמלי, ניתן למצוא במנדלות. המנדלות הן ציורים מעגליים, של סידורים גיאומטריים שמתפתחים בבהדרגה מהמרכז לשוליים, ומופיעים בהם סמלים מופשטים שונים. במהלך הדורות התפתח השימוש במנדלות בסין בחיי היומיום, כדרך לתעל אנרגיה רוחנית באופן חיובי ופרטני, באמצעות ה'פנג שוואי'.
צ'י
הסינים רואים בטבע אורגניזם חי ונושם. הם רואים ביקום שרשרת של חיים שמחוברים יחדיו, כמו גוף חי אחד. רוח חיים זו נקראת 'צ'י', והיא עשויה לבוא לידי ביטוי בשלוש צורות: אחת שנעה באטמוספירה, אחת באדמה, ועוד אחת שנעה דרך הגוף האנושי.
הסינים היו עורכים סקרים טופוגרפיים החל משנת אלפיים לפני הספירה, ומפרשים צורות קרקע על פי אמונותיהם במיתולוגיה והאסטרולוגיה הטאואיסטית. כל סין אורגנה בגיאוגרפיה מקודשת ענקית. אזורים הרריים היו לצ'י נמרץ, בעוד קרקע שטוחה היתה לצ'י איטי.
הרפואה הסינית עוסקת בפעולת הצ'י בתוך הגוף, הטאי צ'י הוא פיתוח של הצ'י הגופני באמצעות תרגילי התעמלות הרמוניים, ואילו הפנג-שואי עוסק במחקר ובשימוש בצ'י הארצי למטרות עיצוב הסביבה האנושית: החדר, הבית, הרחוב, והעיר.
ין ויאנג
הין והיאנג הם המושגים הבסיסיים של הפלוס והמינוס. בעולם הסיני מקובלת ההשוואה לירח המלא ולירח החסר. בעולם של ירח מלא אנשים נעשים יותר יאנג, כלומר הם נוטים לפעילות רבה יותר. היפוכו של דבר מתקיים בימים של מולד הירח. אז נוטים האנשים לין, הם שלווים ורוחניים, נינוחים ושקועים בעצמם.
לכל נוף, כפרי או עירוני, יש איכות ין או יאנג משלו. לנוף שליו, כגון יער או אחו ירוק, יש השפעת ין - נקבית על אנרגיית הצ'י. לערים גדולות יש איכות יאנג - זכרית. מקומות שחשופים לשמש גם הם בעלי איכות יאנג, ומקומות מוצלים מתאפיינים באיכות ין.
ארבעת היסודות
את הצמד ין ויאנג מחלקים לארבעת היסודות: אויר, מים, אדמה, אש. כל יסוד משפיע על חברו בקשר בונה או הורס. לדוגמא, יסוד האדמה: שפע של שמש - אש, בעונת הסתיו יביא ליבול טוב, אך עם יותר מדי שמש והיבול יישמד.
מנדלה
המנדלה היא תיאור גיאומטרי מטאפיסי מעגלי של הקוסמוס, בתצורה פונה למרכז של צורות, שכל אחת מהן היא סמל ארכיטיפי. סמל כזה המבטא את שאיפתו של האדם לאחדות העצמי עם היקום.
מנדלות מתארות בדרך כלל תהליכים רוחניים, שכליים ורגשיים. קיימות גם מנדלות עתיקות שהן מפות קוגניטיביות של אזורים גיאוגרפיים. מנדלות נוף אלה יצרו גיאוגרפיה מקודשת. מופיעים בהן הרים ונהרות, ומקומות קדושים נוספים, כמו קברי קדושים. נזירים ועולי רגל עלו לרגל אליהם על פי מסלול מסוים שצויר על גבי המנדלה. המקומות הקדושים נתפסו כמדרגות בעולם ההארה.
פאנג שוואי
הפנג שואי הוא אוסף של סמלים ארכטיפיים רבים מתחומים שונים, שנועדו לבטא את הקשר ההרמוני בין הטבע והאדם. במסגרת הפנג שוואי התפתחה התפישה כי ניתן לתעל את הצ'י המקורי, באמצעות מערכת של גיאומטריה מטאפיסית משוכללת, לכל אדם ומקום, עד לרמת האיבר הבודד. בדרך זאת התפתחה מערכת מורכבת ומשולבת של הלכה ומעשה, המקיפה כמעט את כל ההיבטים שבחיי האדם.
בגואה
הכלי המקובל ביותר לשימוש המעשי בפאנג שוואי הוא ה'בגואה', שהיא למעשה מנדלה. המנדלה הבגואית מעוצבת כשושנת רוחות, אשר במקום כיווני המצפן מופיעים בה סמלי הפאנג שוואי.
על מנדלת הבגואה יופיעו, במקביל לארבעת היסודות, גם ארבע עונות השנה בהתאמה לכל יסוד, גופי הנוף המרכזיים כמו הים, השמיים, ההר והמישור, בני המשפחה השונים כמו אב ואם, אח ואחות, וסמלים ארכיטיפיים רבים נוספים, כולם בהתאמה הרמונית, כך שנוצרת מפה מופשטת של העולם שבו אנו חיים. תכונות כל כיוון מפורטות היטב בטבלאות. לוח השנה הסיני המסורתי המורכב, שבו יש תריסר חיות, מבוסס גם הוא על עיקרון דומה.
השימוש בבגואה נעשה באמצעות הצבתה במרכז המרחב או הזמן המבוקש, עם ראשה לכיוון מקור האנרגיה הרוחנית. מכאן ואילך נעשה האיפיון של כל חלקי המרחב והזמן.
 |
ציור נוף בהשראת אנרגיית צ'י אידילית
|
 |
סמל הין והיאנג, של שתי אנרגיות צ'י מנוגדות ביקום
|
| חמשת היסודות ערוכים בצורת כוכב |
 |
המנדלה היא איור מעגלי סמלי של היקום
|
 |
נזיר טיבטי מצייר במדיטציה מנדלה בחול צבעוני
|
 |
| הבגואה היא מנדלה בעלת שמונה צלעות בשימוש הפנג שוואי |
