חַנְצֶ'ה גְרוֹבֶּר
נוֹבַק הַמְּנֻוָּל הָיָה מֵצִיק לִי כֹּל הַזְּמַן.
הָיָה מַכֶּה אוֹתִי חָזָק, צוֹעֵק, מְקַלֵּל וּמְאַיֵּם.
הוּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת גַּם לַאֲחֵרִים, אַךְ בִּפְרָט לִי.
הוּא הוֹצִיא אוֹתִי מִבֵּית הַחֲרֹשֶׁת,
וְנָתַן לִי אֶת הָעֲבוֹדוֹת הֲכִי קָשׁוֹת בַּחוּץ.
עֲבוֹדוֹת שֶׁרַק גֶּבֶר בִּרְיוֹן, סַבָּל, מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת.
הָיִיתִי צְרִיכָה לִפְרֹק קוֹרוֹת עֵץ כְּבֵדִים מֵהָרַכֶּבֶת,
לְהָנִיחַ אוֹתָן בַּעֲרֵמוֹת מְסֻדָּרוֹת גְּבוֹהוֹת,
וּלְנַקּוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג בֶּחָצֵר.
פִיקְלֶר, כַּאֲשֶׁר הָיָה רוֹאֶה אוֹתִי עוֹבֶדֶת בַּחוּץ, הָיָה שׁוֹאֵל בַּתְּמִיהָה:
''גּוֹלְדָּה, מָה פִּתְאוֹם אַתְּ פֹּה? מַדּוּעַ אֶת עוֹבֶדֶת בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת?
זֹאת אֵינָהּ עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילֵךְ. אַתְּ עוֹבֶדֶת יָפֶה בְּבֵית-הַחֲרֹשֶׁת.''
עָנִיתִי בִּמְבוּכָה: ''אֲדוֹנִי הַמְּנַהֵל, אֲדוֹן נוֹבַק רוֹצֶה כָּךְ. אֲנִי לֹא קוֹבַעַת.''
הוּא אָמַר: ''אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּחְזְרִי לָעֲבוֹדָה שֶׁלָּךְ בְּבֵית-הַחֲרֹשֶׁת.''
אֲנִי עוֹבֶדֶת יוֹם אֶחָד, וּלְמָחֳרָת נוֹבַק שׁוֹלֵחַ אוֹתִי הַחוּצָה.
אַחֲרֵי שֶׁתָּפְשׂוּ אוֹתִי לֹא הָיִיתִי יוֹצֵאת יוֹתֵר לַפְּעֻלּוֹת,
לֹא הָיָה לָנוּ כֶּסֶף, וְלֹא הָיָה לִי יוֹתֵר מָה לֶאֱכֹל.
כּוֹחִי אָזַל כִּמְעַט לַחֲלוּטִין.
בָּעֲבוֹדָה בַּחוּץ, לְיָדִי, עָבְדָה בַּחוּרָה בְּשֵׁם חַנְצֶ'ה גְרוֹבֶּר.
אָבִיהָ הָיָה פַּחָח, וְהִרְוִיחַ טוֹב בַּעֲבוֹדוֹת פֶּחָחוּת מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
חַנְצֶ'ה רָאֲתָה שֶׁאֵינִי אוֹכֶלֶת, וְהִתְחִילָה לְהָבִיא לִי מִדֵּי יוֹם חֲתִיכַת לֶחֶם.
לִפְנֵי שֶׁלָּקְחוּ אוֹתָנוּ לְאוֹשְׁוִיץ, חַנְצֶ'ה וְאָבִיהָ הִתְחַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה.
הַנָּאצִים הִסְתּוֹבְבוּ עִם כְּלָבִים, בִּזְמַן שֶׁהֵם אִרְגְּנוּ אוֹתָנוּ.
הַכְּלָבִים הֵרִיחוּ, הַנָּאצִים הוֹצִיאוּ, וְהָרְגוּ אוֹתָם.
נוֹבַק הַמְּנֻוָּל הָיָה מֵצִיק לִי כֹּל הַזְּמַן.
הָיָה מַכֶּה אוֹתִי חָזָק, צוֹעֵק, מְקַלֵּל וּמְאַיֵּם.
הוּא הָיָה עוֹשֶׂה זֹאת גַּם לַאֲחֵרִים, אַךְ בִּפְרָט לִי.
הוּא הוֹצִיא אוֹתִי מִבֵּית הַחֲרֹשֶׁת,
וְנָתַן לִי אֶת הָעֲבוֹדוֹת הֲכִי קָשׁוֹת בַּחוּץ.
עֲבוֹדוֹת שֶׁרַק גֶּבֶר בִּרְיוֹן, סַבָּל, מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת.
הָיִיתִי צְרִיכָה לִפְרֹק קוֹרוֹת עֵץ כְּבֵדִים מֵהָרַכֶּבֶת,
לְהָנִיחַ אוֹתָן בַּעֲרֵמוֹת מְסֻדָּרוֹת גְּבוֹהוֹת,
וּלְנַקּוֹת אֶת הַשֶּׁלֶג בֶּחָצֵר.
פִיקְלֶר, כַּאֲשֶׁר הָיָה רוֹאֶה אוֹתִי עוֹבֶדֶת בַּחוּץ, הָיָה שׁוֹאֵל בַּתְּמִיהָה:
''גּוֹלְדָּה, מָה פִּתְאוֹם אַתְּ פֹּה? מַדּוּעַ אֶת עוֹבֶדֶת בָּעֲבוֹדָה הַזֹּאת?
זֹאת אֵינָהּ עֲבוֹדָה בִּשְׁבִילֵךְ. אַתְּ עוֹבֶדֶת יָפֶה בְּבֵית-הַחֲרֹשֶׁת.''
עָנִיתִי בִּמְבוּכָה: ''אֲדוֹנִי הַמְּנַהֵל, אֲדוֹן נוֹבַק רוֹצֶה כָּךְ. אֲנִי לֹא קוֹבַעַת.''
הוּא אָמַר: ''אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּחְזְרִי לָעֲבוֹדָה שֶׁלָּךְ בְּבֵית-הַחֲרֹשֶׁת.''
אֲנִי עוֹבֶדֶת יוֹם אֶחָד, וּלְמָחֳרָת נוֹבַק שׁוֹלֵחַ אוֹתִי הַחוּצָה.
אַחֲרֵי שֶׁתָּפְשׂוּ אוֹתִי לֹא הָיִיתִי יוֹצֵאת יוֹתֵר לַפְּעֻלּוֹת,
לֹא הָיָה לָנוּ כֶּסֶף, וְלֹא הָיָה לִי יוֹתֵר מָה לֶאֱכֹל.
כּוֹחִי אָזַל כִּמְעַט לַחֲלוּטִין.
בָּעֲבוֹדָה בַּחוּץ, לְיָדִי, עָבְדָה בַּחוּרָה בְּשֵׁם חַנְצֶ'ה גְרוֹבֶּר.
אָבִיהָ הָיָה פַּחָח, וְהִרְוִיחַ טוֹב בַּעֲבוֹדוֹת פֶּחָחוּת מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.
חַנְצֶ'ה רָאֲתָה שֶׁאֵינִי אוֹכֶלֶת, וְהִתְחִילָה לְהָבִיא לִי מִדֵּי יוֹם חֲתִיכַת לֶחֶם.
לִפְנֵי שֶׁלָּקְחוּ אוֹתָנוּ לְאוֹשְׁוִיץ, חַנְצֶ'ה וְאָבִיהָ הִתְחַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה.
הַנָּאצִים הִסְתּוֹבְבוּ עִם כְּלָבִים, בִּזְמַן שֶׁהֵם אִרְגְּנוּ אוֹתָנוּ.
הַכְּלָבִים הֵרִיחוּ, הַנָּאצִים הוֹצִיאוּ, וְהָרְגוּ אוֹתָם.
