הסיבה המרכזית למהומות במצרים היא המשבר הכלכלי. אך הבעיה לא תיפתר באמצעות חילופי שלטון. מקורה האמיתי הוא אגם נאצר שיצר סכר אסואן.
אגם נאצר מכיל כמויות עצומות של מים בשטח מדבר סהרה. המים מתאדים במהירות והבזבוז הוא עצום. בנוסף, האגם רגיש מאד מבחינה אקולוגית וכל חי או צומח חדש שחודר אליו במקרה מסוגל להתפשט במהירות רבה בתנאי האקלים החם.
כמויות המים העצומות שמתבזבזות הן מקור תסכול לשכנותיה מדרום של מצרים, ששואפות שחלק מהמים יישאר ברשותן.
הבעיות האקולוגית הן פצצה מתקתקת. דלי מלא דגיגי 'נסיכת הנילוס' שנשפך לימת ויקטוריה לפני עשורים אחדים חיסל את כל מיני הדגה האחרים בימה זאת.
במקרה של אגם נאצר המלאכותי האפשרות להתרבות חסרת שליטה של מין אחד היא רבה הרבה יותר, והיא חמורה הרבה יותר, כי תתפשט לכל אורך עמק הנילוס. כבר כיום המצרים מתמודדים עם זן חדש של צמחי מים שמתפשט בכל מקום.
בעשור האחרון הפכה לכלכלית טכנולוגית מי ים מותפלים. הם זולים יותר בערי החוף מאשר מים שמגיעים ממרחק רב, ומייתרים את אגם נאצר.
חשמל מאנרגיה סולארית הוא זול יותר מאשר חשמל הידרואלקטרי שמגיע ממרחק רב למרכזי האוכלוסיה, וגם הוא מייתר את הצורך ברזרבות מים עצומות להפעלת סכר אסואן
הפיתרון הוא לייבש בהדרגה את אגם נאצר ולהשאיר בו כמות קטנה בהרבה של מים. אך בתנאי האקלים המתחמם בימינו, שעלולות להתרחש בו שנות בצורת אחדות רצופות, ההחלטה היא בלתי אפשרית.
המשטר הצבאי הנוכחי הוא זה שיש לו כוח להגן על אגם נאצר. פיתוח הטכנולוגית החדשות, שיבטלו בהדרגה את הצורך באגם דורש השקעה רבה בפיתוח הון אנושי, שמחייב שיתוף פעולה עם האחים המוסלמים.
טכנלוגיות אלה מוטמעות במהירות ותוך שנים אחדות אפשר להגיע למצב שבו הצורך במי אגם נאצר בהיקף הנוכחי יופחת באופן משמעותי.
אגם נאצר מכיל כמויות עצומות של מים בשטח מדבר סהרה. המים מתאדים במהירות והבזבוז הוא עצום. בנוסף, האגם רגיש מאד מבחינה אקולוגית וכל חי או צומח חדש שחודר אליו במקרה מסוגל להתפשט במהירות רבה בתנאי האקלים החם.
כמויות המים העצומות שמתבזבזות הן מקור תסכול לשכנותיה מדרום של מצרים, ששואפות שחלק מהמים יישאר ברשותן.
הבעיות האקולוגית הן פצצה מתקתקת. דלי מלא דגיגי 'נסיכת הנילוס' שנשפך לימת ויקטוריה לפני עשורים אחדים חיסל את כל מיני הדגה האחרים בימה זאת.
במקרה של אגם נאצר המלאכותי האפשרות להתרבות חסרת שליטה של מין אחד היא רבה הרבה יותר, והיא חמורה הרבה יותר, כי תתפשט לכל אורך עמק הנילוס. כבר כיום המצרים מתמודדים עם זן חדש של צמחי מים שמתפשט בכל מקום.
בעשור האחרון הפכה לכלכלית טכנולוגית מי ים מותפלים. הם זולים יותר בערי החוף מאשר מים שמגיעים ממרחק רב, ומייתרים את אגם נאצר.
חשמל מאנרגיה סולארית הוא זול יותר מאשר חשמל הידרואלקטרי שמגיע ממרחק רב למרכזי האוכלוסיה, וגם הוא מייתר את הצורך ברזרבות מים עצומות להפעלת סכר אסואן
הפיתרון הוא לייבש בהדרגה את אגם נאצר ולהשאיר בו כמות קטנה בהרבה של מים. אך בתנאי האקלים המתחמם בימינו, שעלולות להתרחש בו שנות בצורת אחדות רצופות, ההחלטה היא בלתי אפשרית.
המשטר הצבאי הנוכחי הוא זה שיש לו כוח להגן על אגם נאצר. פיתוח הטכנולוגית החדשות, שיבטלו בהדרגה את הצורך באגם דורש השקעה רבה בפיתוח הון אנושי, שמחייב שיתוף פעולה עם האחים המוסלמים.
טכנלוגיות אלה מוטמעות במהירות ותוך שנים אחדות אפשר להגיע למצב שבו הצורך במי אגם נאצר בהיקף הנוכחי יופחת באופן משמעותי.
