זאת אחת התכונות האופייניות ביותר למין האנושי. האדם ייחס תכונות אנוש לעצמים חיצוניים רבים ככל האפשר עוד משחר האנושות.
פעולות היסוד של האדם הן טיפולו בגופו: הניקיון, הדאגה לבריאות, האכילה, וכדומה. מציאות פנימית זאת היא אמצעי שמאפשר לאדם לבחון דרכו את המציאות החיצונית.
לפיכך גם בימינו נפוצה מאד החשיבה אודות עצמים חיצוניים כבעלי תכונות כמו-אנושיות.
גלגל המזלות מהווה דוגמא מובהקת לכוחה העצום של תכונת האנתרופומורפיות בתרבות האנושית.
מפת כוכבי השמיים היא המפה האנתרופומורפית המוקדמת ביותר. עוד בשחר ההיסטוריה כינה האדם את קבוצות הכוכבים שאיתר בשמות מתחום ההוויה האנושית: דמויות, בעלי חיים, וחפצים.
דתות פגאניות שונות עסקו כמעט לחלוטין באלוהויות אשר היו בעלות תכונות אנוש כקנאה, שנאה ואהבה.
לדוגמא, האלים במיתולוגיה היוונית, גם הנבחרים שביניהם כדוגמת זאוס ואפולו, תוארו כלובשי דמויות אנוש.
האמונה הדתית המונותיאיסטית רואה, באופן כללי, כבלתי נכון לתאר את אלוהי היהדות, הנצרות והאיסלאם כאנושיים. האלוהים בהן מופשט לחלוטין בצורתו ובתכונותיו.
למרות זאת, קשה ביותר לאדם הממוצע לתאר את האלוהים כחסר דמות.
סיפור הבריאה התנכ''י עצמו מתאר כי האלוהים ברא את האדם בצלמו.
המושג 'צלם אלוהים' הוא רב חשיבות ביהדות, אך הוא מציין תכונות רוחניות בלבד.
הוא אינו מתקשר לדמות אדם פיזית.
הוא אינו מתקשר גם לגלגל המזלות או לכל ביטוי אנתרופומורפי נשגב אחר.
החוקרים הקלאסיים כינו כל מפה שיצרו בשם "דמות העולם".
כינוי זה ממצה את מהותה המורכבת של הכרטוגרפיה ככלי בשירות יוצריה.
ארץ ישראל זכתה לרצף התיעוד הכרטוגרפי הממושך ביותר בהיסטוריה.
ההאנשה היא הנדסת אנוש פשוטה ומתוחכמת כאחת.
מפות מהוות אמצעי רבי השפעה להעברת מסרים באמצעות סמלים תלויי תרבות.
מפות עתיקות רבות ייצגו תמצית חזותית של הידע ותפיסת העולם של יוצריהן.
למרות שהמיפוי המדעי המודרני נעזר באמצעי מדידה משוכללים, הוא עודנו נתון לציווי של עיצוב אסטתי.
גם מפות מדויקות מייצגות על כורחן נקודת מבט פרשנית ומגמתית. בכל מפה, גם המתקדמת ביותר מבחינה מדעית, מוטמעים תכנים שונים, וביניהם פוליטיים, על פי הדגשתם של מזמיני המפה.
במקביל, השימוש המושכל בכלים אמנותיים מאפשר עיצוב של מפות מרהיבות-עין שנתפשות כיצירות אמנות בפני עצמן.
ארץ ישראל זכתה לרצף התיעוד הכרטוגרפי הממושך ביותר בהיסטוריה.
סקירת מפות ארץ הקודש מראה כי הכרטוגרפים התמקדו בכיוון אחד: מאמץ לדייק ככל האפשר בתיאור פני הנוף.
המאמץ זכה להצלחה חלקית בסוף העת העתיקה, באמצעות הכרטוגרף פטולמי [87-150 לספירה].
למרות המיפוי הרב, אין כל זכר לאפשרות דמות האנוש של הארץ בכל כתבי הדתות השנות.
המשכילים שהתעמקו בגאוגרפיה של ארץ ישראל עשו זאת מתוך הגישה המדעית והדתית, והתעלמו מהגישה האנתרופומורפית.
חז''ל שרטטו שרטוטים בודדים בלבד של מפת ארץ ישראל, בעיקר כמרובע פשוט.
רש''י צייר עוד במאה ה-11 את הארץ כמרובע בו מסומנים בעיקר גבולות השבטים. הוא התחיל בכך מסורת שרטוט שנמשכה עד לגאון מוילנה בסוף המאה ה-18.
לתושבים הקדומים של ארץ ישראל לא היו תצלומי לווין ואמצעי מדידה משוכללים כדי למפות בהם בדייקנות את השטח.
מצד שני הם היו קשובים הרבה יותר לרחשי הטבע, נחנו באינטואיציות שחיפו על החסר, וגיבשו דימוי אנתרופומורפי של הארץ.
לימודי ארץ ישראל מוכיחים כי היתה זאת מסורת קדומה שנמסרה מדור לדור.
תושבי הארץ בתקופותיה השונות העניקו שמות למקומות רבים על פי התפישה של מפת ארץ הקודש בדמות האדם. סיפורי ארץ ישראל רבים, ביניהם רבים מסיפורי המיקרא, מבטאים זיקה לרעיון זה.
היתה זאת דרך עממית לביטוי אהבת הארץ, שלא זכתה להכרה מצד המשכילים.
לדובר עברית שחי בארץ כיום נדמה כי שמות של ישובים רבים מאד, עתיקים וחדשים כאחד, הם ברוח מפת דמות האדם של ארץ הקודש. יודעי השפה הערבית ימצאו בוודאי שמות מקומות רבים נוספים.
ארועים מקומיים בחדשות נתפשים לעיתים כאילו קרו כתוצאה ממיקומם על פי המפה.
להלן דוגמאות אחדות של שמות וסיפורי מקומות בארץ ישראל ברוח דמות האדם של ישראל:
ירושליים – איזור הפה במפה
המשפט שעימו העיר מזוהה יותר מכל הוא: דבר ה' מירושליים.
יריחו – איזור האוזן במפה
העיר יריחו נכבשה על ידי בני ישראל באמצעות תקיעת חצוצרות שהפילו את החומות.
עזה – איזור הסנטר במפה
פרוש השם עזה הוא בעברית אומץ, שם שמתאים לאזור הסנטר התקיף. שמשון מת שם מות גיבורים.
יפו – איזור הפה במפה
המילה יפו דומה מאד למילה פה בעברית. לוויתן בלע את יונה הנביא שהפליג מיפו.
חיפה – איזור האף במפה
המילה חיפה דומה מאד בעברית למילה אף.
ג'בל ליבני – איזור הלב במפה
שם ההר הוא דומה מאד למילה בעברית לב.
נהר הליטאני – איזור קו הקודקוד במפה.
פרוש המילה ליטאני בלטינית הוא תפילה.
למרות המיפוי הרב, אין כל זכר לאפשרות דמות האנוש של הארץ בכל כתבי הדתות השנות.
המשכילים שהתעמקו בגאוגרפיה של ארץ ישראל עשו זאת מתוך הגישה המדעית והדתית, והתעלמו מהגישה האנתרופומורפית.
חז''ל שרטטו שרטוטים בודדים בלבד של מפת ארץ ישראל, בעיקר כמרובע פשוט.
רש''י צייר עוד במאה ה-11 את הארץ כמרובע בו מסומנים בעיקר גבולות השבטים. הוא התחיל בכך מסורת שרטוט שנמשכה עד לגאון מוילנה בסוף המאה ה-18.
לתושבים הקדומים של ארץ ישראל לא היו תצלומי לווין ואמצעי מדידה משוכללים כדי למפות בהם בדייקנות את השטח.
מצד שני הם היו קשובים הרבה יותר לרחשי הטבע, נחנו באינטואיציות שחיפו על החסר, וגיבשו דימוי אנתרופומורפי של הארץ.
לימודי ארץ ישראל מוכיחים כי היתה זאת מסורת קדומה שנמסרה מדור לדור.
תושבי הארץ בתקופותיה השונות העניקו שמות למקומות רבים על פי התפישה של מפת ארץ הקודש בדמות האדם. סיפורי ארץ ישראל רבים, ביניהם רבים מסיפורי המיקרא, מבטאים זיקה לרעיון זה.
היתה זאת דרך עממית לביטוי אהבת הארץ, שלא זכתה להכרה מצד המשכילים.
לדובר עברית שחי בארץ כיום נדמה כי שמות של ישובים רבים מאד, עתיקים וחדשים כאחד, הם ברוח מפת דמות האדם של ארץ הקודש. יודעי השפה הערבית ימצאו בוודאי שמות מקומות רבים נוספים.
ארועים מקומיים בחדשות נתפשים לעיתים כאילו קרו כתוצאה ממיקומם על פי המפה.
להלן דוגמאות אחדות של שמות וסיפורי מקומות בארץ ישראל ברוח דמות האדם של ישראל:
ירושליים – איזור הפה במפה
המשפט שעימו העיר מזוהה יותר מכל הוא: דבר ה' מירושליים.
יריחו – איזור האוזן במפה
העיר יריחו נכבשה על ידי בני ישראל באמצעות תקיעת חצוצרות שהפילו את החומות.
עזה – איזור הסנטר במפה
פרוש השם עזה הוא בעברית אומץ, שם שמתאים לאזור הסנטר התקיף. שמשון מת שם מות גיבורים.
יפו – איזור הפה במפה
המילה יפו דומה מאד למילה פה בעברית. לוויתן בלע את יונה הנביא שהפליג מיפו.
חיפה – איזור האף במפה
המילה חיפה דומה מאד בעברית למילה אף.
ג'בל ליבני – איזור הלב במפה
שם ההר הוא דומה מאד למילה בעברית לב.
נהר הליטאני – איזור קו הקודקוד במפה.
פרוש המילה ליטאני בלטינית הוא תפילה.
הגורם האנושי מוצא בה את ביטויו המלא.
היא שולחת שלוחות לכל תחומי החיים.
יחס הזהב הוא אחת הדרכים המרכזיות ליצירת דיאלוג זה בין אדם לעולמו.
מפת ארץ הקודש בדמות האדם מציגה האנשה מקורית וטבעית.
מפת ארץ הקודש בדמות האדם מציגה האנשה מקורית וטבעית.
ניתן למצוא את יחס הזהב במפה.
