בארץ הקודש כדמות האדם הגליל העליון הוא איזור המוח.
המוח אחראי על התיפקוד האישי.
כך גם פרשת בהעלותך, שעיקרה הכנות למסע הגדול לארץ הקודש.
ההכנות דורשות התפקדות, סידור, ידיעת כל אחד ואחד את תפקידו ואת סדר הליכתו.
בדרך עצמה יש לדאוג לכל המטלטלים ולהישמר מפני מכשולים ואויבים.
מטבע הדברים כל אחד צריך לדאוג בעיקר לעצמו.
זאת לעומת מעמד המשכן שהוא סטאטי, ומאפשר בדרך זאת נגיעה ברמות רוחניות שהן מעל ומעבר.
מרגע שמתחילים במסע אין פנאי להתעסקות שוטפת ברמה הרוחנית העליונה. היא כעת בבחינת צידה לדרך בלבד.
הירידה למדרגה הנמוכה יותר של השכל המעשי, שהיא מדרגת המסע, צופנת בחובה גם סכנות רוחניות של תאוות, תלונות, וכדומה, שפרשת בהעלותך מתארת אותן.
את רעיון המסע והנסיעה ניתן לתמצת במילה אחת: 'גלגל'.
המילה 'גלגל' קרובה מאד לשם ההרים: 'גליל'.
