'לא היו ימים טובים לישראל כט''ו באב ויום הכיפורים'. מה הקשר בין שני ימים אלה?
הרי על יום כיפור כתוב 'ועיניתם את נפשותיכם'. כיצד אם כן יכול יום זה להיות יום טוב.
התשובה היא בגימטריה של המילה 'טוב'. המילה בראשית מתחלקת להברות ברא-שית. הגימטריה של ההברה 'שית' היא 710. ש+י+ת הם 300+10+400=710. מכאן אפשר ללמוד שהעשירי לחודש השביעי, שהוא יום הכיפורים, הוא יום שנגזר מהבריאה ואין ספק לפיכך שהוא יום טוב.
כתוב על יום הכיפורים: 'לא תעשה כל מלאכה'. אין אדם טורח ביום הכיפורים לענות את עצמו. העינוי ביום זה הוא עינוי סביל ולא פעיל. העינוי הסביל נועד להכשיר את הנפש לקבל את טוב הבריאה.
ט''ו באב יש לקרוא: טוב אב. זאת כי הוא נמצא בדיוק חצי שנה מט''ו בשבט, ראש השנה לאילנות על פירותיהם הטובים.
ט''ו באב הוא, על פי ההלכה, היום האחרון לנטיעות. נטיעה ביום לאחריו נחשבת של השנה הבאה.
17 הוא סכום הגימטריה של המילה טוב: ט+ו+ב 17=9+6+2.
יום הכיפורים הוא בעשירי לחודש השביעי. בגימטריה עשר+שבע הם: 10+7=17.
ט''ו באב הוא חג האהבה. הזוגיות והטוב הם מיקשה אחת על פי האמונה. כמו שנאמר: 'מצא אישה מצא טוב'. המילה 'טו' היא מקדמת דנא בשפות רבות ''שניים''. גם רש''י מציין זאת בפירוש למילה 'טוטפות' שבתפילין, שמקורה הוא במילה 'טו'. באנגלית 'שניים' הם TWO.
אין זאת אומרת שביום יום ט''ו באב יורד כל שפע הטוב משמיים. זהו יום תפנית. הוא היום שבו מתחילים לעלות במדרגות הטוב והנחמה, לאחר הירידה הנוראה לתחתיות של תשעה באב. העליה היא לאט לאט, מט''ו באב ועד יום הכיפורים, במהלך שבעת שבועות הנחמה. בתקופה זאת המחשבות החיוביות צפות ועולות מעצמן. מיום ט''ו באב אפשר לברך את הזולת בברכת 'כתיבה וחתימה טובה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה