3.5.2014

קווי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי ומועדיו

אדם חכם אשר שמו אינו ידוע פרסם לפני שנים רבות באינטרנט את המפה הבאה, שעוסקת בחלוקת קווי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי. לפי מחקרו ראש השנה - א' תשרי, הוא קו הרוחב 90 מעלות - הקוטב הצפוני. משם הולך ומתחלק הגלובוס לקווי רוחב על פי ימות השנה בלוח העיברי עד הגיעם לקו המשווה - 0 מעלות, שהוא קו הרוחב כ''ט באלול.

 קווי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי
חלק גדול מימי ספירת העומר כלולים בארץ ישראל.
מדהים הוא שהקו של ל''ג בעומר, שתאריכו י''ח באייר, עובר בדיוק בהר מירון.
מדהים עוד יותר הוא שקו חג השבועות שחל ביום ו' בסיוון עובר בדיוק בהר סיני.

ל''ג בעומר - י''ח אייר - הר מירון נמצא על קו הרוחב י''ח אייר.
חג השבועות - ו' סיוון - הר סיני נמצא על קו הרוחב ו' סיוון.

מחבר המפות הנ''ל לא תיאר היכן נמצאים מועדי ישראל הנוספים על פי קוי הרוחב של לוח השנה העברי שמתחיל בתשרי, ונושא זה נחקר כאן להלן בהשראתו.

המפה הבאה מראה בצורה פשוטה וברורה את קוי הרוחב של כדור הארץ על פי לוח השנה העברי הממוצע, בחפיפה לקווי הרוחב הידועים כמו שהם מסומנים במפות. כל חודש עברי הוא 7.5 מעלות [90/12=7.5] וכל יום הוא כ-0.25 מעלה [90/365=0.25].
אין צורך לשרטט מפה מיוחדת שעליה מסומנים קוי רוחב על פי הלוח העברי כי אפשר באמצעות חישוב מתמטי פשוט זה לדעת לאיזה קו מקווי הרוחב הגאוגרפיים הרגילים זהה כל יום מימות השנה.
כך ניתן למצוא מקומות משמעותיים נוספים לאורך כדור הארץ על פי מועדי ישראל, מלבד ל''ג בעומר וחג השבועות, וזאת בפרט לאורך ציר האורך שעליו נמצאת ארץ ישראל.


קווי הרוחב הגאוגרפיים בחפיפה ללוח השנה העברי,
מא' תשרי שהוא קו רוחב 90 מעלות ועד כט' אלול שהוא קו רוחב 0 מעלות.

קיימות רשימות כלליות רבות של מקומות רבים שנמצאים בכל קו רוחב שהוא אך מבחינת היהדות המקומות החשובים הם אלה שקשורים למסורת ישראל.
להלן יובאו, ברשימה של לוח מועדי ישראל על פי קווי הרוחב של כדור הארץ, חידושים מקוריים אחדים שיש להם משמעות רבה מבחינת תפישת העולם היהודית. המשמעות הרוחנית השונה שיש לכל קו רוחב נובעת מהעובדה שכדור הארץ הולך ומתרחב מהקוטב לעבר קו המשווה. ההתרחבות הפיזית הזאת היתה ידועה לקדמונים כמו שבימינו ידועה התרחבות היקום. בעולמו הפנימי של האדם התופעה המקבילה היא התרחבות הנפש והרגשות והתפשטות הגשמיות. 

לוח מועדי ישראל על פי קווי הרוחב של כדור הארץ

חגי תשרי - חודש תשרי מתחיל בקוטב הצפוני בקו רוחב 90 מעלות. מה הם אם כן חגי תשרי ובפרט חג הסוכות? ככל הנראה חגי תשרי מציינים את ההבדל בין הקוטב הגיאוגרפי שנמצא בקודקוד המדויק של כדור הארץ והקוטב המגנטי שמקומו שונה  משנה לשנה כשהוא נודד באזור הקוטב. אחד מסמלי חג הסוכות החשובים הוא שפע המים שנחגג בשמחת בית השואבה, והמים מקבילים למגנט בכך שהם נמשכים וחודרים לכל מקום אפשרי.

חנוכה - יום ח' בחנוכה שחל בתאריך ג' טבת חופף לקו רוחב 66.5 מעלות. זה קו החוג הארקטי שמעליו השמש לעולם לא זורחת בחורף ומעולם לא שוקעת בקיץ. הסמליות של קו רוחב זה היא כמובן בהקבלה לחג האורים, שמו הנרדף של חג החנוכה. הנרות שאנו מדליקים הם כנגד החשכה החורפית שמתחילה.

ט''ו בשבט - ט''ו בחודש שבט חופף לקו רוב 62.5 מעלות. אין שום מקום בעל משמעות גיאוגרפית על גבי קו אורך צפוני זה, אך כאשר מחלקים 62.5 ב-90 מקבלים את התוצאה 0.625 שהוא יחס זהב. החלוקה בין שני מספרים מוכרים מאד של יחס הזהב, 5 ו-8, תיתן תוצאה זהה. הסידרה מזוהה עם תופעות רבות בעולם הטבע.

פורים - י''ד באדר חופף לקו רוחב 49 מעלות. על קו רוחב זה נמצאים העיר פאריס, בירוביג'ן, וקו הגבול הישר באורך 3500 הקילומטרים שבין ארצות הברית לקנדה.

פסח - שביעי של פסח ביום כ''א ניסן, שהוא מועד קריעת ים סוף, חופף לקו רוחב 39.5 מעלות. הר אררט בתורכיה נמצא בדיוק על קו רוחב זה. החיבור בין המקום בו נחה תיבת נוח לתאריך שבו עברו בני ישראל בחרבה הוא בעל משמעות רוחנית רבה.

יום העצמאות - ה' באייר חופף לקו רוחב 36.25. הקו עובר מדרום לאנטוליה. על קו רוחב זה, בדיוק רב של עד כיממה - שהיא גם רמת הדיוק לגבי התאריכים האחרים ברשימה זאת, נמצאים העיר חאלב, מיצרי גיברלטר, והגבול בין אזורי החירות והעבדות בארצות הברית לפני מלחמת האזרחים.  

פסח שני - י''ד באייר, שהוא גם יום הילולת ר' מאיר בעל הנס, חופף לקו רוחב 34 מעלות ועובר בעיר ביירות.

ל''ג בעומר - י''ח באייר חופף לקו רוחב 33 מעלות. הר מירון שבו חוגגים את ל''ג בעומר נמצא על קו זה.

יום ירושליםכ''ח באייר  שהוא תאריך יום ירושלים עובר כקו רוחב בהר הנגב. ירושלים נמצאת על קו רוחב 31.75 מעלות שהתאריך העברי שחופף לו הוא כ''ג באייר. על כן יש לשנות את תאריך יום ירושלים לתאריך כ''ג באייר. אפשר לחזק את הטיעון באמצעות הפסוק מפרשת העלותך פרק י' פסוק י''א בספר במדבר: וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻות -  הענן עלה ביום כ' באייר. בני ישראל התחילו במסעם במדבר שלושה ימים לאחר מכן על פי פסוק ל''ג בהמשך אותו פרק:  וַיִּסְעוּ מֵהַר יְהֹוָה דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים וַאֲרוֹן בְּרִית-יְהֹוָה נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה. 

שבועות - ו' סיוון חופף לקו רוחב 28.5 מעלות. על קו רוחב זה נמצא הר סיני שבו קיבל עם ישראל את התורה. קיימת חשיבות רבה לחיבור זה מבחינת השתייכותו של חצי האי סיני לארץ ישראל.

שבעה עשר בתמוז - י''ז תמוז  שבו מתחילה תקופת בין המיצרים לזכר תחילת המצור על ירושלים בימי בית ראשון ובית שני חופף לקו רוחב 15.5 מעלות, שבו נמצאת  נקודת מפגש הנילוס הכחול והנילוס הלבן אשר עליה נבנתה העיר חרטום בירת סודן. ההקבלה בין מושג 'בין המיצרים' ההיסטורי למציאות הגיאוגרפית של שני הנהרות שנפגשים בצורת חרטום של משולש היא מעוררת מאד למחשבה.

תשעה באב - ט' באב חופף לקו רוחב 12 מעלות בקירוב ובו נמצאת באתיופיה ימת טאנה שהיא מקור נהר הנילוס הכחול.

כ''ט באלול - על קו המשווה של כדור הארץ שמספרו הוא 0 מעלות נמצאת ימת ויקטוריה, שהיא מקור נהר הנילוס הלבן.

אין תגובות: