22.2.2013

קרית ספורט בפארק הקישון

בימים אלה הולכת ומסתיימת בנייתו של איצטדיון הכדורגל החדש של חיפה בדרום העיר. המיקום שנוי במחלוקת. הליקויים בתכנון יפגעו באיכות החיים. ביטלו עשרות אלפי מ''ר לתעשיות עתירות ידע. תוכניות הבניה המקוריות קוצצו. התקציב תפח וכמעט הוכפל. אך ההתנגדויות טרם ההקמה מצד גופי הירוקים היו מעטות ולא התקבלו. במקביל נתקלים הירוקים בקשיים במאבקיהם למען איכות הסביבה במפרץ. כל זאת בהיעדר בחינה מקפת של האלטרנטיבה הראויה, שהיא הקמת קרית ספורט בפארק הקישון.


הדמיה של איצטדיון בין פארק הקישון לצ'קפוסט
מראה של אזור תעשייתי ומסחרי בלתי מעוצב נראה ליוצאים ממנהרות הכרמל בצ'קפוסט. מראה זה מחזק את הצורך בפיתוחו האינטנסיבי של פארק הקישון הסמוך. איצטדיון סמוך לצ'קפוסט ייראה היטב לעיני הצופים מהכרמל לעבר המפרץ כמרכיב מרתק בנוף. איצטדיון זה ישתלב היטב בתכונתו הגיאוגרפית של מפרץ חיפה כאיצטדיון טבעי שמוקף הרים.
כל האיצטדיונים הקיימים של חיפה: קרית-אליעזר וקרית-חיים, ובנוסף האיצטדיון בנשר, ניבנו בתוך תחומי האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה. עובדה זאת הוסיפה להתלהבותו ונאמנותו של ציבור אוהדי הכדורגל לקבוצות המקומיות.
איצטדיון בין דרך בר יהודה לשדרות ההסתדרות ולנתיבי המפרץ, יהיה קרוב מאד לצירי תחבורה מרכזיים קיימים, ובמרחק הליכה קצר מתחנות תחבורה ציבוריות מרכזיות: האוטובוסים במרכזית המפרץ והרכבת בלב המפרץ. איצטדיון במקום זה ישתלב היטב בכל מערכות התחבורה המטרופוליניות של האזור ויביא לשידרוגן החיוני. מיקומו יביא לכך שהתחבורה המוטורית סביבו תהפוך אותו למוקד זרימה: הוא יהיה מעין כיכר ענקית שהתנועה תזרום סביבה.
איצטדיון זה יהיה דומה מאד במיקומו המוצלח לאיצטדיון רמת-גן שצמוד לפארק הירקון.

פארק הירקון עם איצטדיון רמת גן במזרחו
בפארק הקישון יש שפע שטחים פתוחים ומישוריים, מה שיאפשר הקמת קריית ספורט אולימפית שלמה.
הקרקע שעליה תיבנה קרית ספורט זאת היא זולה מאד ואינה מתאימה למגורים, עקב זאת שהיא מזוהמת ונמצאת באיזור תעשיתי.
מובן מאליו כי איצטדיון בפארק הקישון ישמש כמנוף ראשי לשיפור איכות הסביבה במפרץ.
ברמת הקהילה, הוא ישפר מאד את הקשר בין חיפה לפריפריה הגדולה שלה מצפון וממזרח וישמש כגורם מאחד.
לעומת זאת, אופיו של אזור ההייטק היוקרתי הטובל בירק סמוך לטירת הכרמל ייפגם מאד לאחר שייבנה בשוליו, על שטח צר צמוד לצלע ההר, האיצטדיון העירוני. איצטדיון במקום זה יהפוך את האזור, שצפוף מאד גם כיום, לצפוף במידה בלתי נסבלת.
מקום זה נמצא מחוץ לתחומי האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה, וכתוצאה מכך לא יתווסף כמעט עניין לנוף.
מבחינה תחבורתית, במיקום זה האיצטדיון צמוד לציר תנועה גדול אחד בלבד, הכביש לטירת הכרמל. הוא מרוחק מידי מתחנות האוטובוס והרכבת של חוף הכרמל ותידרש תחבורה מיוחדת מהן אליו. התנועה אליו גם עלולה לפקוק את צומת הכניסה הראשית לחיפה מדרום.
הקרקע עליה נבנה איצטדיון זה היא קרקע יקרה מאד, שמתאימה בזכות איכותה ומיקומה לבנייה רוויה של רבי קומות למגורים, דבר שמעורר שאלות נוספות לגבי בחירת המיקום.
מיקום זה רחוק ממרכזי אוכלוסיה גדולים. אמנם מנהרת הכרמל מקצרת את הדרך, אך במדינת ישראל יש גם לקילומטרים אחדים של מרחק משמעות רבה. 
מבחינה אסטרטגית, משמעות הקמת איצטדיון בפארק הקישון היא הפגנת ביטחון אל מול אויבינו מצפון. הקמת איצטדיון מדרום לעיר פירושה התקפלות, נסיגה והסתתרות מפחד הטילים המאיימים עלינו.
מאוחר מידי לשנות את רוע הגזירה, אך  כדאי לערוך בנושא העתקת האיצטדיון העירוני החדש דיון ראוי.

הגיוני שקרית ספורט תהיה במקום בו יש אפשרות לפתח קרית ספורט, במרכז מטרופולין בין שני חלקיו. אבל איזה פארק מטרופוליני או מבנה ציבור שמכיל עשרות אלפי צופים אפשר למקם למרגלות עשרות ארובות מסרטנות, חוות מיכלי גז נוסח גלילות, ומאגרי אמוניה ודלקים. אז ישבו "המומחים" והחליטו שצריך לדחוס אותו ליד שכונות מגורים ופארק מת"מ במבואות הדרומיים, ובמקום שכונות לגובה יבנו אצטדיון ולידו עוד קרית-אליעזר קטנה של שיכוני שנות ה-2000 שיסבלו ממנו.
המרכז כבר מתחיל 'לזלוג' לכרמל למטרות חופש ונופש, כאילו זו הריאה הירוקה הכי גדולה בעולם. ובחיפה עוד לא הפנימו, וממשיכים לאפשר לנגוס בה היכן שאפשר.
אם אכן מייעדים את פארק הקישון להיות הפארק המטרופוליני של חיפה, אזי פונקציות מסוג אלה, שמביאות אלפי אנשים בגלים, ונשארות דוממות במרבית שעות היום - אכן ראויות להיות ממוקמות שם הרבה יותר מאשר בסביבות של שכונות מגורים. אדרבא, פרויקט כזה היה יכול לחזק את פארק הקישון. מדוע האיצטדיון אינו ממוקם במרחב הצפוני של העיר? אל לנו לשכוח שיש אוכלוסייה עצומה בקריות ובצפון הארץ שהיתה מוצאת את המיקום הזה הרבה יותר נוח.

עוד יתרון ניכר - הקרקעות במקומות האלה מזוהמים ואינם ראויים למחיה של אדם. איזור המפרץ לא יוכל להיות מאוכלס בלי ניקוי מאסיבי של חלק מהקרקעות, מה שעולה הון תועפות ומוריד את האופציה מהפרק. הקרקעות בדרום נקיות וראויות למגורים. יש הגיון כלכלי ברור במיקום פונקציה כמו האיצטדיון דווקא על קרקעות כאלה.

בנושא הזה של האצטדיונים יש גם הרבה מאבק יוקרה. ראש העיר נשר למשל לא המתין הלך ובנה אצטדיון חדש אבל קטן, שאין הרבה מה לעשות איתו. אולי השטח הזה מול נשר ויגור היה יכול להתפתח לקרית ספורט ברמה בינלאומית. גם אגם יש שם, אפשר היה לפתח בקישון מסלולי חתירה וקייקים, אצטדיונים, אגם סקי מים, מגרשי אימון לענפים שונים. אבל בשביל זה צריך תכנון ארוך טווח.
הפארק המטרופוליני הזה אמור להיות משותף לכמה רשויות - נשר, חיפה, קריות, יגור ועוד. אבל אין במפרץ חיפה גם ראייה מטרופולינית. למטרופולין שלנו יש ליבה שהיא למעשה שטח אחד גדול, מאזור חלוצי התעשייה ועד תל חנן. אלה הן קרקעות מזוהמות או קרובות לזיהום, שכבר עדיף שישארו פתוחות וחקלאיות. לכאורה קרקעות שהיו אמורות להיות הכי יקרות ומבוקשות, אבל רק לכאורה.

קריית ספורט במרכז המטרופולין ובעורף נמל חיפה לעומת איצטדיון בדרום העיר
יונה יהב סבור כי המקום אינו מתאים כיוון שהוא נמצא על 'שבר יגור'. זאת אינה מחשבה מעמיקה, כיוון שמפרץ חיפה שוקק פעילות אנושית רבה מאד ממילא. רעידת האדמה החזקה האחרונה בישראל התרחשה ב-1927: זעזוע בעוצמה 6.25 בסולם ריכטר הביא למותם של 500 בני אדם ולפציעתם של 700. 90 שנה קודם לכן, ב-1837, גרמה רעידת אדמה חזקה לתוצאות קשות אף יותר: אלפי הרוגים, גלי צונאמי מהכנרת וחורבן של הערים טבריה וצפת. ב-1927 לא היו בישראל מפעלים מסוכנים. נוסיף לכך את העובדה שרעידת אדמה בשנות ה-2000 תמצא מדינה צפופה הרבה יותר, עם 7 מיליון תושבים לעומת מאות האלפים שחיו בה בעת הרעידות הקודמות - והמחיר עלול להיות בלתי נסבל. 
הרבה כוחות פועלים במגרש הזה: גורמים נדל"ניים, ראשי מועצות שרוצים להגדיל את הארנונה בשטחם וכמובן בעלי המפעלים. הרבה מאוד פוליטיקה יש מאחורי מיקום המפעלים. הרשויות המקומיות בישראל מודעות לסכנות במפעלים אלה ומתברר כי המושג 'לא בחצר האחרית שלי' תקף מאד בישראל. עיר חזקה מבחינה פוליטית תצליח למנוע הקמת מפעלים ומתקנים מסוכנים בשטחה.
חבית הנפץ הגדולה ביותר בישראל היא באזור שרק לפני חמש שנים ספג במשך שבועות ארוכים טילים מכיוון צפון - מפרץ חיפה: שם שוכנים בתי הזיקוק, המפעלים הפטרוכימיים, מסוף הכימיקלים בנמל ובו מכל אמוניה ענק, תחנת כוח של חברת החשמל, מפעלי חברת חיפה כימיקלים, מפעלי חוד מתכות, מפעלי דשנים וחומרים כימיים, מפעלי מלט, מפעלי צבע ופלסטיק ועוד - וכל זה לצד ריכוז האוכלוסייה הגדול והצפוף של חיפה ויישובי הקריות. הבעיה היא שאין ראייה מערכתית בתחומים האלה. אין הגדרה מה ישראל מוכנה לקבל כסיכון קביל. לכל דבר יש תג מחיר, ולצערנו גם לחיי אדם. הסבירות היא שהאירוע המערכתי הזה יקרה בסופו של דבר, אבל בישראל לא דנים בסיכון קביל. מדינה חייבת לומר לאזרחים מה היא עושה ומה לא, ולא לבלבל את הציבור. חוסר התיאום בא לידי ביטוי למשל לגבי מיכל האמוניה במפרץ חיפה. התברר שעיריית חיפה לא מוכנה להוציא היתר בנייה למיגון - כי היא טוענת שכל המפעל הוקם ללא היתר.
בסן פרנסיסקו, העיר אשר חיפה שואפת להיות חיקוי שלה, בהיות שתי הערים בעלות נתונים טבעיים דומים, ממוקמים כל איצטדיוני הספורט במפרץ, והם נחשבים בין סימלי העיר החשובים. לא נרתעו שם מהעובדה שהעיר יושבת על קו שבר גיאולוגי. 
אי אפשר למקם על שבר יגור אצטדיון, אבל סינמול וקניון שמאכלס אלפי מבקרים מידי יום - זה לגמרי בסדר. ומיכל אמוניה בסמיכות למיכל אתילן, זה גם בעצם בסדר גמור. 
משפחת עופר בעלי בתי הזיקוק תרמו עשרות מיליוני דולרים להקמת האיצטדיון העירוני החדש בדרום חיפה. הם גם המועמדים הרציניים ביותר להקמת נמל פרטי במפרץ חיפה. יתכן ואין להם מודעות לכך, אך הקמת קרית ספורט בפארק הקישון עשויה לשרת אותם הרבה יותר.

הקירבה לנמל תוסיף אוירה בינלאומית לאירוע הספורטיבי עבור מי שיגיעו מהפריפריה.
עובדה שבכל העולם ובליגות קטנות ו"עניות" כמו שלנו עדיין מגיעים עשרות אלפי צופים ומשקיעים באצטדיונים חדשים. אין ספק בכלל שההשקעה הזו כרגע נחוצה בארץ כי מצב המתקנים בכי רע, משנות ה-50 וה-60. אלא שבארצנו אין דבר כזה "תכנון לטווח ארוך" ופה עובדים בשיטת הטלאי. לכן בנשר בונים לך אצטדיון חדש צעצוע, ועוד אחד בעכו. במקום להשקיע באצטדיון גדול ומפואר, עם מגרשי אימון, מגרשי נוער ועם אקדמיה לכדורגל, כל ראש עיר עושה איזה מתקן לכמה אלפי צופים וככה זה גם נראה. השקעה בספורט היא גם השקעה בחינוך, השקעה בתיירות, השקעה בבריאות, השקעה במניעת פשיעה והשקעה באיכות החיים

לא בונים בדרום חיפה איצטדיון מפואר ומדהים כפי שמנסים להציג זאת. בונים אצטדיון חדש בינוני לגמרי. מכל צדדיו הוא יוקף במחלפים וכבישים וגשרים, שהם הבזבוז האמיתי במדינה שלנו. עשרות מליארדי שקלים מבוזבזים על מחלפים וכבישים במקום תחבורה ציבורית, מבני ציבור וספורט.


מפרץ חיפה כאיצטדיון טבעי
יציעי איצטדיון הספורט בפארק הקישון יהיו למעשה טבעת פנימית של יציעי האיצטדיון הטבעי שבו הוא ימוקם, העשוי מהרי הגליל והכרמל שמקיפים את המפרץ. האיצטדיון הזה יהיה בבחינת עדשה מגדלת, ומהלכי השחקנים בו יקבלו את התהודה המכסימלית. האצטדיון באזור מת"ם נמצא בין ההר לים שתוחמים אותו כמו שני קווים מקבילים. הוא יוקף בטבעת כבישים ומחלפים ושימושים אחרים. ממילא לעולם לא יוכל להיות קריית ספורט אמיתית. אלה חסרונות מרכזיים של המיקום הזה.
גם בעיית הרוחות והגשמים באיצטדיון הכדורגל החדש בדרום חיפה היא גדולה מאד. לא התיחסו אליה כנראה די הצורך בעת בחירת המיקום. במקום נושבות רוחות חזקות מאד, ומכיוונים שונים שמתחלפים במהירות. ההר יוצר מחסום שבו נשברת הרוח לכל הכיוונים. החיפוי מעל האיצטדיון יכול להקל את הבעיה, אך באותה מידה גם להחמיר אותה וליצור מערבולות רוח על המגרש. בעידן שבו כדור המשחק הוא קל יותר, והמשחק טקטי עם הרבה מסירות, כל רוח קלה מסיטה את הכדור ופוגמת במשחק המדויק. גם מבחינת כמות המשקעים, הקירבה אל הים עושה את האזור לאחד מהמקומות הגשומים בארץ. קיימת תופעה של שבר ענן בימות החורף: אזור זה של חוף הכרמל מקבל כמות רבה בהרבה של גשמים מאשר הכרמל בשיפוליו הפונים למפרץ חיפה. הכביש הישן לתל אביב באזור טירת הכרמל מוצף בגשמים, אך לאחר שעוברים לחלק המזרחי של העיר, בצל הגשם, כבר אין גשמים. מבחינת אוהדי הכדורגל מדובר בעוד משחקים שיתנהלו תחת רוחות חזקות וגשם כבד. 
יותר מתשעים אחוז מהידיעות שמופצות באינטרנט אודות חיפה עוסקות בספורט המקומי, ובעיקר כמובן בקבוצת הכדורגל של מכבי חיפה. הספורט אינו אם כן ענין לאוהדים בלבד אלא לחברה כולה, והוא משפיע על כל רבדיה. כאשר מכבי חיפה הופיעה בליגת האלופות העיר כולה, ובמידת מה כול המדינה, נכנסו לשיתוק חלקי למשך ימים ושבועות. לכן עלינו לשאוף לטוב ביותר עבור כלל האוכלוסיה. איצטדיון בדרום חיפה ייצור ניכור. זה יהיה איצטדיון מנקר עיניים אך חסר רוח חיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו חנך את פארק נחל הקישון. על פי התוכנית הפארק יקושר אל הפארק המטרופוליני במעלה הנחל ויהפוך לריאה הירוקה של המטרופולין הצפוני ולמרכז בילוי רחב ידיים בו פעילות פנאי ונופש. הפארק יתפרש על כ- 600 דונם ויהיה נגיש לכלי רכב, אופניים והולכי רגל כאשר השלב הראשון בפיתוחו הוא שיקומה של רצועת הנחל. השיקום כולל חפירה וניקוי קרקעית הקישון המזוהמת, פרויקט המוערך בכ- 200 מליון ₪. האגמים בפארק המטרופוליני ישמשו לספורט מים. בפארק יפתחו מיזמים מסחריים התואמים את אופי הפארק וכן מוקדי ספורט עממי. הפארק יכלול רשת מסלולי הליכה, ריצה ורכיבת אופניים בשילוב עם רצועת הנחל. במקום יוקם אמפיתיאטרון ציבורי. שטחים נרחבים יוקצו לחקלאות נופית תיירותית עם משתלה, מטעי פרי, שוק לתוצרת חקלאית ועוד. ראש הממשלה ציין כי: "למעשה אנו מקימים שלושה פארקים מטרופוליטניים, אחד פה בצפון, פארק נחל הקישון, אחד במרכז, פארק אריאל שרון ואחד בלב באר -שבע." מטרת השיקום נועדה לשפר את איכות החיים במטרופולין חיפה ושינוי פני המרחב. שיקום שיהווה תיקון לעוול סביבתי מתמשך וישפר את איכות החיים באזור חיפה והקריות. נחל הקישון עבר בשנים האחרונות תהליך שיקום נרחב, בהתאם לתכנית אב ארוכת טווח שאומצה על ידי ממשלת ישראל עוד בשנת 2001. מאז חלה ירידה משמעותית בהזרמות שפכים אל הנחל. חל גם שיפור ניכר באיכות המים הזורמים בקישון שהביאה לחזרתם של בעלי חיים לנחל. 

הסימון בורוד מציין את מיקום האיצטדיון הראוי בפארק הקישון
המיקום הראוי לאיצטדיון הכדורגל המטרופוליני הוא בחלקה הימני העליון של התמונה. זהו השטח שמדרום לכביש נתיבי המפרץ ועד למסילת הרכבת. במקום זה נמצאים כיום אתר המזבלה העירונית שנסגר, מחסן ענק, ומגרש מכולות. ביניהם לנחל הקישון נמצא בתמונה אתר מכולות מתוכנן, שגם הוא צריך להיות חלק ממתחם ספורט ונופש. פארק הקישון המתוקשר כל כך נמצא כיום עדיין על השטח הקטן הירוק שמימין למעגן.

מפת המיקום המתאים לקרית הספורט של מטרופולין חיפה
השטח המתאים נמצא במרכז המפה, בין נתיבי המפרץ מצפון למסילת הרכבת מדרום. בשטח זה נמצאים כיום אתר המזבלה העירונית לשעבר ומגרש מכולות.

קרית ספורט בפארק הקישון במראה מטיילת פנורמה
במבט מטיילת פנורמה, מראה של איצטדיון אולימפי החופף במראהו את מראה האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה, הוא המראה הראוי והמתבקש מאליו. הכתמים החומים הקטנים במרכז התמונה הם של גבעת אתר המזבלה שנסגרה ושוקמה, שהוא השטח שמתאים ביותר לאיצטדיון. במידה ושטח זה אינו מתאים לבניית איצטדיון, מחשש לדליפת גזי פסולת, הוא יוכל לשמש למגרש החנייה של איצטדיון שיוקם בצמוד אליו. סך כל השטח המתאים לקרית הספורט הוא בין נתיבי המפרץ למסילת הרכבת. זה שטח שהוא גדול דיו כדי לאפשר גמישות במיקום מיתקני הספורט השונים. שטח מתאים נוסף, להרחבה בשלב  שני של קרית הספורט, הוא בין נתיבי המפרץ לנחל הקישון.

השטח מנחל הקישון בצפון ועד לצומת הצ'קפוסט בדרום
בקצה השמאלי התחתון של התמונה רואים את צומת הצ'קפוסט והיציאה ממנהרות הכרמל. בקצה הימני העליון רואים את שדה התעופה חיפה. זה המראה שנישקף לעיני הצופים מאוניברסיטת חיפה. המצוי כיום במשבצת שטח זאת, שהיא למעשה החצר האחורית המוזנחת של חיפה, הוא בעיקר מגרשי מכולות-מכוערות שמתרבים בלי הרף. הרצוי שיימצא בה הוא קריית ספורט אולימפית בלב פארק ירוק מטרופוליני. ניתן לראות כי על אף ריבוי שימושי הקרקע הבלתי הולמים עדיין יש בשטח שטחים פנויים רבים. את מגרשי המכולות צריך לפנות לשטחים החקלאיים למחצה שממזרח לשדרות ההסתדרות.

המיקום שמתאים במדויק לאיצטדיון בפארק הקישון הוא גבעת המזבלה העירונית הישנה. היא בולטת לעין היטב על פני מישור המפרץ, ודומה בגודלה ובצורתה לאיצטדיון. ייתכן שדווקא מסיבה זאת נוצר מכשול פסיכולוגי לכל דיון רציני בנושא. 

המזבלה העירונית הישנה - מראה מארבעה כיוונים:
מראה מהגשר לדרך יעקב דורי בדרך בר יהודה
מראה מהכניסה למנהרות הכרמל
מראה מהכניסה למרכזית המפרץ
מראה מנתיבי המפרץ סמוך למחלף חוף שמן

מבחינת המיקום יהיה גם האיצטדיון בפארק הקישון כיכר תנועה, שמסביבה תחוג מרבית תנועת כלי הרכב באיזור.


איצטדיון בפארק הקישון יהיה כיכר תנועה כמו הקולוסיאום ברומא

איצטדיון כדורגל בינלאומי יקר מאד ניבנה כימים אלה בדרום חיפה כדי שקבוצת הכדורגל של מכבי חיפה תוכל לארח בו את משחקי ליגת האלופות האירופאית. מכבי חיפה עלתה פעמיים בשנים האחרונות לשלב הראשון בליגה זאת. בעיקבות זאת נשמעה בעיר הקריאה לבנות לה איצטדיון הולם. זה המניע העיקרי של מקבלי ההחלטות בעיריה להזדרז ולבנות על אדמה יקרה ובמקום שאינו מתאים. אך הכדור הוא עגול והתוכנית השאפתנית מתבססת על סיכויים שאין כל ביטחון שיתממשו. מי מבטיח לנו שמכבי חיפה תיזכה באליפות ליגת העל בכדורגל בישראל בעונות הקרובות. ואם תזכה, מי מבטיח שהיא תעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות. מכבי חיפה היא לא צ'לסי או ברצלונה, שההשתתפות והעלייה לשלבי הגמר של ליגת האלופות היא לחם חוקן. אם ההעפלה לשלב הבתים תיקרה אחת לעשר שנים, ייחשב הדבר לסיפור הצלחה לקבוצה המקומית. המאבק בליגות הנוספות והפחות חשובות באירופה הוא קשה מאד, ויש תחרות קשה על כל מקום בהן מצד קבוצות רבות. קשה מאד לשמור על מקום בצמרת גם בליגה בישראל, וקיים החשש שמכבי חיפה תרד ממרומי מעמדה כקבוצת צמרת.
הנה מה שכותבים על מכבי חיפה בעיתונות הספורט לאחר ההפסד להפועל תל-אביב: 'פעם, עד לפני שנים בודדות היתה מכבי חיפה קבוצה מפחידה. היא היתה קבוצה מאיימת שיריבותיה חששו ממנה. כיום, כל מה שנבנה במשך עשרות שנים, חרב ונעלם. חיפה של היום היא עוד קבוצה בליגה, לא יותר מכך.'
לכן רוב הסיכויים הם שכמעט ולא יהיו באיצטדיון זה משחקים בינלאומיים במשך שנים רבות. יתקיימו בו בעיקר משחקים מקומיים, שעבורם מספיק מתקן צנוע הרבה יותר. הצדקה כלכלית, כלומר מתקן שיחזיר אי פעם את ההשקעה בו ואף יניב רווחים, היא חסרת כל סיכוי.
כדי להכין את הכדורגל שלנו מבחינה פסיכולוגית לליגת האלופות צריכים לבנות עבורו איצטדיון בי''ל במקום עם נוף, כך שגם בעיני הקבוצות שמגיעות מחו''ל הוא ייתפש כמאפשר חווית משחק ייחודית.

פארק הקישון יכול היה להיות פנינת הצפון והיהלום שבכתר לעיר חיפה. הרי ידוע בכל העולם,שאזור התפתחות תיירותית פנים וחוץ בנוי על תשתיות ואטרקציות. האטרקציה העיקרית בפארק זאת המרינה ונמל הדייג קישון. עכו ויפו הן אטרקציות בזכות הנמל הקטן שיש להן. חבל שבחיפה אף אחד לא שם לב  לאזור המרינה, על סבלותיהם של היאכטונרים, על כך שנמל חיפה, משרד הפנים, חנ"י, עיריית חיפה, רספ"ן, וכל מי שקשור לתחום, פשוט הורס אותו. חבל אף יותר שעיריית חיפה, שהיא בעלת האינטרס המובהק לפיתוח האזור אינה עושה דבר לטובת השייטים, אגודות השייט, והתחום בכלל.
פארק הקישון הוקם ברובו ע"י כספי המזהמים, אותן מפעלים שהרגו את הנחל, וכנראה גם לא מעט מהאנשים שחיו בסביבתו. היום הוא משמש ככיסוי ירוק על שחור.
הקמת קרית ספורט בפארק הקישון עשויה לפצות מעט את כל מי שסבלו מהזיהום הכבד בדורות האחרונים. השילוב בין נחל, מרינה, איצטדיון ופארק הוא נדיר ביופיו.

בשלהי חודש יוני 2008 התאספו ראשי הרשויות המקומיות של אזור מפרץ חיפה לישיבה אצל שר הפנים בירושליים, על מנת לקבל הטבות בעיקבות נזקי מלחמת לבנון השניה. בראש רשימת מקבלי ההטבות ניצבה העיר חיפה, שספגה את עיקר הנזק במלחמה. אלא שערי הקריות ציפו לקבל גם הן נתח נכבד מהעוגה. כתוצאה מכך התגלעה מחלוקת בין יונה יהב לראשי יתר הערים. כיוון שלא הצליחו להגיע לפשרה טרם הישיבה, ביטל שר הפנים את המענקים באופן גורף. יונה יהב זכה למטר ביקורות בעיתונות המקומית בעיקבות התנהגותו הכושלת. לשיתוף הפעולה בין ערי המפרץ וחיפה יש חשיבות עליונה מבחינת התכנון הסביבתי. יונה יהב יכול היה להפוך את פיתוח איזור פארק הקישון למוקד של שיתוף פעולה. ההחלטה שלו להקים איצטדיון בדרום העיר גרמה לקרע בלתי ניתן לאיחוי עם ערי המפרץ והצפון כולן.  

קריית הספורט הענקית של העיר סן פרנסיסקו בארצות-הברית
האיצטדיונים בקריית הספורט הזאת נמנים על סימלי העיר החשובים, כמעט כמו גשר 'שער הזהב'. קבוצת הפוטבול המצליחה של העיר מזוהה עם האיצטדיון במקום. המיקום מוסיף נופך בינלאומי ודרמה לכל משחק. המיקום משדרג כל פעילות ספורטיבית שמתרחשת בו, כיוון שהוא יוצר חיבור בין אדם לטבע. למרות הצפיפות האורבאנית הגבוהה שנראית בתמונה, האיצטדיונים מוסיפים חיוניות רבה לנוף ולתחושת הרווחה ממנו. הכרך הענק והחדגוני הופך בזכותם למקום ראוי למגורי אדם.
סן-פרנסיסקו שוכנת על שבר גיאולוגי מהפעילים ביותר בעולם. העיר חוותה רעידות אדמה הרסניות. הדבר לא הרתיעה את אזרחיה מלהמשיך ולפתח אותה עד היום. גם מפרץ חיפה יהיה בעל צפיפות בנייה דומה בעתיד הלא רחוק. השאלה היא איזה שימושי קרקע ישתלטו עליו. בעמק סן פרנסיקו אין נהר שחוצה את העמק לעבר המפרץ. בשילוב נחל ופארק הקישון, המרינה וחוף הים, קריית הספורט במפרץ חיפה תהיה במיקום אידיאלי.

הקישון הוא נחל המזוהה מימי קדם עם אמנות המלחמה. בספר שופטים מוזכר נחל קישון בשירת דבורה בשם 'נחל קדומים', לאחר שברק בן אבינועם ניצח במקום זה במלחמה בזכות מימיו האיתנים של הנחל, אשר גרפו את צבא סיסרא עימהם. סיסרא עצמו הומת בתחבולה על ידי יעל. בימינו החליף הספורט, ובפרט הכדורגל, את המלחמה כאמצעי לפורקן מתחים. לכן אי הקמת קרית ספורט בפארק הקישון היא התעלמות ממורשת מקראית חשובה, שהיא מן הידועות והמזוהות ביותר עם עם ישראל. 


דבורה הנביאה חמושה למלחמה

המוטיב של שפך הנחל והנהר כמקום לידת החיים הוא מן הידועים באמנות משחר הדורות. האיצטדיון בצורת הביצה הוא התגלמות אדריכלית ופעילות הספורט היא התגלמות אנושית, של הזיקה הראשונית הזאת שבין הטבע לאדם.

ציור מופשט של איצטדיון [מימין למטה] כביצת הולדת החיים בשפך נחל הקישון 

במאמר זה משולבות תגובות אחדות שהועלו בדיון בנושא 'איצטדיון עירוני בפארק הקישון'  בקפה דה מרקר. תודה רבה לכל המשתתפים בדיון. 

אין תגובות: