
אתר המקור
שני נושאי החדשות החשובים ביותר בתאריך 19 לינואר 2008 הם בעלי איות דומה.
בשני קצות תבל התרחשו ארועים בעלי משמעות מדינית מרחיקת לכת: בבלקן הכריזה קוסובו על עצמאות, ובקובה פרש פידל קסטרו.
כאשר משווים בין האיות של המילים 'קסטרו' ו'קוסובו' בכיתוב הלועזי שלהן, מוצאים דימיון מדהים:
KOSOVO
KASTRO
שתי המילים הן בעלות שש אותיות.
האות הראשונה, K, זהה, וגם האות האחרונה, O.
והכי מדהים, גם האות השלישית, האמצעית, זהה - S.
לחובבי הבלשנות והפנומנולוגיה יש בהחלט סיבה למסיבה.
ההנחה הרווחת היא כי עימאד מורניה חוסל על ידי 'המוסד' הישראלי. אך יש אפשרויות רבות נוספות, וביניהן תאורית קונספירציה לפיה לא נרצח, אלא ביים את מותו כדי ליצור אליבי לפעולה של איראן נגד ישראל.
עימאד מורניה היה אחראי לפיגועים רבים, ביניהם הפיגוע בשגרירות ישראל בארגנטינה בשנת 1992, ונמצא גם ברשימת המבוקשים של ארצות הברית, לאחר שחטף מטוס אמריקני והיה שותף בתכנון הפיגוע במפקדת המרינס בביירות בשנת 1983.
האם החיסולים טובים ומועילים ליהודים?
בהעדר אלטרנטיבה אחרת למיגור הטרור, הפכו החיסולים לקלאסיקה.
הרשימה ארוכה, ויש רבים שיש לבוא איתם חשבון.
אם נחזור לחיסולים הגדולים שביצעה מדינת ישראל, ונבדוק מה יצא מזה, נראה כי הם לא תמיד תרמו לשלום המדינה.
אסטרטגיה זאת מביאה מיידית להעלאת רף המתיחות, ולפעולות תגמול קשות, שאחריהן תוקפים הרהורי חרטה את יוזמי החיסולים.
פרשני ערוץ 10, שמשדר גם התוכנית 'הישרדות', טוענים כי ארגוני טרור אינן משפחות פשע, שבהם אם מחסלים את ראש המשפחה גודעים את העץ כולו. כמו שפעילות צה''ל לא תשתנה אם יחוסל חס וחלילה הרמטכ''ל, כך גם ארגוני טרור לא ישנו את דפוס פעולתם כתוצאה מחיסול מנהיגיהם.
הנקמה היא מאכל שאוכלים אותו קר, ולכן לא פלא שרבים מתושבי המדינה חשים כעת קור מקפיא בעצמות.
יושב על הגדר, רגל פה, רגל שם
החמאס רוצה להשאיר בידיו את השליטה המוחלטת על מעבר רפיח, כאשר לישראל לא יהיה כל קשר.
המצרים איבדו בשבוע האחרון את השליטה הביטחונית בסיני, ולאורך הגבול עם ישראל.
בישראל, הממשלה ומערכת הביטחון ממשיכים להסתיר מהציבור את המשמעויות הביטחוניות של המתרחש.
האם החמאס לא יתקפל מדרישותיו?
האם מצרים מוכנה לקבל דרישות אלה?
האם ישראל תמשיך להתעלם?
נראה כי לפחות חלק מהתשובה נמצא אצל האמפטי דאמפטי המקורי, אשר משחקי המילים היו מומחיותו.
המחבלים מעבר לגדר רצועת עזה ממשיכים לירות טילי קסאם לעבר ישובים ישראלים בנגב המערבי, והעיר שדרות בפרט.
הנזק המצטבר, הישיר והעקיף, הוא עצום.
אך דעת הקהל מוסחת בימים אלה אל גדר אחרת, זאת אשר במרכז מגרש הטניס, בזכות תחרויות בינלאומיות חשובות בספורט זה, בהשתתפות ספורטאים ישראליים ובינלאומיים מצטיינים.
העימות בגבול רצועת עזה מתנהל לפי כללי משחק הטניס.
החמאס חובט קסאמים מעבר לגדר, וצה''ל חובט בחזרה חיסול ממוקד.
רוב הציבור הישראלי צופה במשחק באדישות.
ביום חורף מושלג כינסה ועדת וינוגרד לחקר מחדלי מלחמת לבנון השנייה מסיבת עיתונאים, ובה הצביעה על מפקדי צה''ל כגורמים העיקריים לכישלון במלחמה.
סביר להניח כי דין מסקנותיה יהיה כדין מסקנות ועדות חקירה ממלכתיות קודמות, כדוגמת ועדת אגרנט שחלק מהמלצותיה, מלפני יותר משלושים שנה, עדיין לא יושמו.
אלופי המטכ''ל יושבים וחושבים בימים אלה כיצד לתקן את הליקויים עליהם הצביעה הועדה?
על צה''ל מוטלת המשימה להציל את מהמדינה מאסון בטוח. דרושה תפילה לאל עליון על מנת שלא יסטו מפקדיו ויפלו בפח התיפלות והשוליות, וכל התקציב שיקבלו לא יספיק לקניית קופסת התחמושת האחת והיחידה לה הצבא באמת זקוק.
הקשר בין הצבא לעם, קשר פנימי וערכי, הוא מוקד הבעייה. צה''ל כיום, כמו מאז ומתמיד, הוא צבא מפולג מבחינה פוליטית בין דתיים וחילוניים. זאת כיוון שעדיין לא הצליחו לאכוף בו את משמעת הלבוש האחיד. חלק מהחיילים משרתים בו כשעל ראשם כומתות בשלל צבעים, גדלים ועיטורים, שהביאו מהבית. כך אינו נראה צבא מסודר בתקן מערבי.
תקן לבוש צבאי אחיד יעזור מאד ליצור צבא שבו נשמעים לפקודות. עלותם של כיפה צבאית אחידה, ופריטים דתיים אחידים נוספים שיחולקו לכל חייל מתגייס, היא נמוכה מאד יחסית, אך עשויה לתרום יותר מכל לחוסנו של הצבא.
לנוכח כישלונותיו החמורים של הצבא במלחמת לבנון השנייה, ולפניה ואחריה בשתי האינתיפאדות וברצועת עזה ולבנון, סביר שגם הפעם ירכיב המטכ''ל תוכנית עבודה שנתית שתהיה מורכבת מפסיפס של הדרישות מצד הזרועות והזרמים הצבאיים השונים, כאשר התמונה הכללית תידחק לשוליים.