גּוֹלְדָּה גִּבּוֹרַת הַשּׁוֹאָה: שַׁעַר III - חֶזְקָה, חֵלֶק ב' - הַעְפָּלָה, פֶּרֶק 83: הַפְלָגָה

הַפְלָגָה

הַהַעְפָּלָה הָיְתָה בִּלְתִּי חֻקִּית וַחֲשָׁאִית.
הָיִינוּ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּצְאוּ מִשְּׁבֶדְיָה לְיִשְׂרָאֵל.
אִרְגְּנוּ לָנוּ סְפִינָה יְשָׁנָה, גְּדוֹלָה, חֲזָקָה, אֲפֹרָה.
הִיא נִקְרְאָה בַּמָּקוֹר 'אוֹלוֹאָה', וְאֶצְלֵנוּ 'חַיִּים אַרְלוֹזוֹרוֹב'.

הוֹדִיעוּ לָנוּ הֵיכָן הַסְּפִינָה, עָלִינוּ עַל אוֹטוֹבּוּסִים, וְנָסַעְנוּ.
הָיִינוּ כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת מַעְפִּילִים, הַרְבֵּה בַּחוּרוֹת וּמְעַט בַּחוּרִים.
בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה הָיוּ בְּנוּיִים דַּרְגָּשִׁים בְּקּוֹמוֹת, שֶׁהִתְמַקַּמְנוּ בָּהֶם.
הָיָה זֶה חֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר. שְּׁבֶדְיָה הָיְתָה קְפוּאָה וּמֻשְׁלֶגֶת, וְיָצָאנוּ.

הַהַפְלָגָה הָיְתָה קָשָׁה מְאֹד. רֹב הַזְּמַן הַסְּפִינָה הִתְנַדְנְדָה.
בַּמִּפְרָץ בִּיסְקָאיָה פָּרְצָה סְעָרָה עַזָּה. הַגַּלִּים הָיוּ בְּגֹבַהּ בַּיִת.
הַגַּלִּים שָׁטְפוּ אֶת הַסִּפּוּן בְּלִי הַפְסָקָה, וְהַסְּפִינָה כִּמְעַט וְהִתְהַפְּכָה.
כָּל רֶגַע עָמַדְנוּ לִטְבֹּעַ. עַד כְּדֵי כָּךְ הָיָה הַמַּצָּב מְסֻכָּן. לַמְרוֹת הַכֹּל הִמְשַׁכְנוּ.

רֹב הָאֲנָשִׁים חָלוּ. הֵם הֵקִיאוּ, שָׁכְבוּ חַסְרֵי אוֹנִים, וְלֹא יָכְלוּ לֶאֱכֹל.
הֶחְזַקְתִּי מַעֲמָד בְּקֹשִׁי, יַחַד עִם עוֹד מְעַטִּים, וְלֹא הָיִיתִי חוֹלָה.
הָיִיתִי הַרְבֵּה עַל הַסִּפּוּן, בָּאֲוִיר הַצָּלוּל, וְכָךְ נִשְׁאַרְתִּי בְּרִיאָה.
עָזַרְתִּי לַחוֹלִים, וְהָיִיתִי מִגִּישָׁה לָהֶם תֵּה וּמָזוֹן.

בְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה מֻתָּר לָמַעְפִּילִים לִהְיוֹת עַל הַסִּפּוּן.
אַךְ כַּאֲשֶׁר הִתְקָרַבְנוּ לְנָמֵל, הָיוּ הַמְּנַהֲלִים מְצַוִּים לְהִסְתַּתֵּר.
פַּעַם רָצִיתִי לָדַעַת אֵיפֹה אֲנַחְנוּ. הֵצַצְתִּי, וְאָמְרוּ לִי שֶׁזֹּאת אַלְגִ'יר.
הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים עַל הָרָצִיף. הֵם נִפְנְפוּ בְּאֶגְרוֹפֵיהֶם, וְצָעֲקוּ: 'פָּלֶשְׂתִּינָה!'

אַחֲרֵי שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים בְּלֵב יָם, קִבַּלְנוּ יוֹם אֶחָד הוֹרָאָה מַפְתִּיעָה:
''כָּל אֶחָד חַיָּב לְהַשְׁלִיךְ מִיָּד לַמַּיִם אֶת כָּל חֲפָצָיו הָאִישִׁיִּים!''
סְפִינַת מַעְפִּילִים מֵאִיטַלְיָה הִתְקַלְקְלָה לֹא הַרְחֵק מֵאִתָּנוּ.
הַנּוֹסְעִים שֶׁלָּהּ עוֹבְרִים אֵלֵינוּ, וְחַיָּבִים לְפַנּוֹת מָקוֹם.

כָּל הַמִּטְעָן הָאִישִׁי עָף מֵהָאֳנִיָּה. הָאֲנָשִׁים לֹא הִשְׁאִירוּ כְּלוּם לְעַצְמָם.
גַּם אֲנִי זָרַקְתִּי הַכֹּל, חוּץ מִמְּעִילִי, שֶׁלֹּא תָּפַשׂ מָקוֹם, וְשִׁמֵּשׁ לַכָּרִית.
הַחֲדָשִׁים עָלוּ עִם כָּל הַמִּטְעָן הָאִישִׁי שֶׁלָּהֶם, וְהָאֳנִיָּה הִתְמַלְּאָה בּוֹ.
הִצְטוֹפַפְנוּ כְּמוֹ סַרְדִּינִים אַךְ הִסְתַּדַּרְנוּ, לַמְרוֹת הַכֹּל, בְּרוּחַ טוֹבָה.

בְּוִינְגוֹקֶר, כְּשֶׁעוֹד לֹא הָיִיתִי יְכוֹלָה לַעֲבֹד, לֹא הָיָה לִי מָה לַעֲשׂוֹת.
הֶחְלַטְתִּי לִכְתֹּב אֶת כָּל קוֹרוֹתַי, מֵהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַמִּלְחָמָה.
כָּתַבְתִּי זִכְרוֹנוֹת רַבִּים מְאֹד. קִוִּיתִי שֶׁהֵם יִתְפַּרְסְמוּ,
וְכָל בֶּן אָדָם יִקְרָא בָּהֶם.

בַּלֵּילוֹת הָיָה עוֹבֵר בְּוִינְגוֹקֶר פַּטְרוֹל שֶׁל שְׁנֵי שְׁבֶדִים, לִרְאוֹת שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.
הֵם הָיוּ רוֹאִים אוֹתִי דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, וְשָׁאֲלוּ אוֹתִי פַּעַם מָה אֲנִי כּוֹתֶבֶת.
לֹא דִּבַּרְתִּי שְׁבֶדִית, וְהִסְבַּרְתִּי כְּשֶׁאֲנִי מַעֲבִירָה אֶצְבַּע עַל הַצַּוָּאר.
הֵם צָחֲקוּ, נָקְשׁוּ בָּעִידוּד עַל הַחַלּוֹן, וְהִמְשִׁיכוּ בְּדַרְכָּם.

כָּתַבְתִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה, בְּחָרִיצוּת וּבְהִתְמַסְּרוּת.
הָיְתָה לִי מִזְוָדָה מְלֵאָה בַּדַּפִּים עִם זִכְרוֹנוֹת.
כַּאֲשֶׁר הִשְׁלַכְנוּ אֶת הַכֹּל מֵהַסְּפִינָה שֶׁלָּנוּ,
זָרַקְתִּי גַּם אוֹתָהּ, בְּכַעַס רַב, לַמְּצוּלוֹת.