האדם חי במרחבי העולם
הרבה יותר מאשר בזמן.
חוץ ופנים הם כמו לא וכן
ובסיס לכל מה שקיים.
על בסיס תובנה זאת אפשר לנתח חמישה סרטים ישראלים שהוקרנו במסגרת יום הקולנוע הישראלי 2023. הסרטים הם:
ההילולה
המזח
כולם ממתינים לי
שבע ברכות
גן קופים
בדירוג על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' מוביל הסרט ''ההילולה'' בכיכובו של שלום אסייאג, המגלם דמות הדומה מאד לאריה דרעי. עלילת הסרט עוסקת בחבורת שכנים הנוסעת באוטובוס להילולה בנתיבות, אך טועה בדרך, מגיעה לעזה ונשבית. הסרט הוא קומדית בורקס פרועה, עם להקת דמויות שהן קריקטורות של ישראל השניה והשלישית בשנות ה-1980. המוחצנות שלהן במסגרת הדינמיקה הקבוצתית היא המאפיין הבולט של הסרט, והאוטובוס הנוסע בכבישי הארץ נדמה כמתפרק כתוצאה מכך.
במקום השני על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''המזח'', המתרחש במלחמת יום כיפור, במוצב על גדות תעלת סואץ. יש בסרט סצנות חוץ מרהיבות של לוחמה על גדות התעלה, הכוללות את צליחת התעלה על ידי המצרים, קרבות שריון, ולוחמת תעלות. במקביל מופיעות סצנות הפנים, המתרחשות במעמקי הבונקרים, ובפרט בחדר הקשר ובונקר הפצועים. גיבור הסרט, שהוא רופא המוצב, מקשר היטב בין סצנות הפנים והחוץ, ובפרט בסצנת הכניעה למצרים בסוף הסרט.
בניגוד לסרטים זה, שלושת הסרטים הבאים להלן מציגים מסע הולך וגובר אל תוככי הנפש, חזותי ותוכני, המתחיל בכתלי הבית, נמשך בשולחן הסעודה, ומסתיים במכונת הכתיבה.
במקום השלישי על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''כולם ממתינים לי'', בכיכוב אקי אבני בתפקיד מפיק קולנוע מצליח. סרט זה הוא המבריק ביותר מבחינה קולנועית מבין החמישה, שכן הוא ברובו סצנות ממצלמות סמויות, אותן שתל בביתו גיבור הסרט, במטרה לעקוב אחר המוזמנים למסיבת הפתעה עבורו. דמויות המוזמנים המוחצנים, שהם מצמרת תעשיית הקולנוע המקומית, מקנה לסרט תחושת פתיחות. הוילה המפוארת היא הגיבור השני של הסרט. השימוש במצלמות הסמויות מאפשר מעברים מהירים, שהם חלק בלתי נפרד מהקולנוע בימינו.
במקום הרביעי על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''שבע ברכות'', העוסק באישה שהופרדה בילדותה ממשפחתה, ונמסרה לאחות אימה העקרה, במטרה לשמור על מסגרת הנישואין שלה, על פי מנהג שהיה מקובל ביהדות מרוקו. המסורת המשפחתית של יוצאי מרוקו בישראל לפני דור שנים היא גיבורת הסרט האמיתית. העלילה מתרחשת כולה סביב שולחנות האוכל הארוכים בדירות שונות של בני המשפחה הגדולה, המארחים את האישה, שהתחתנה בגיל מבוגר עם בחיר ליבה, לשבע סעודות בשבעה ימים. במהלך הסעודות מתגלגל ומתפתח סיפור האימוץ, ונחשפת מצוקתה הנפשית של האישה כתוצאה מהפרידה ממשפחתה המקורית. השפה המדוברות בסרט הן עברית, אך חלקים משמעותיים הם במרוקאית ובצרפתית. השפות הנוספות יוצרות תחושת אותנטיות, אך פוגמות בשטף ההבנה של הצופים.
במקום החמישי על פי מידת השילוב בין ''חוץ ופנים'' נמצא הסרט ''גן קופים'', בכיכוב אדיר מילר. הסרט עוסק בסופר מתוסכל, השוכר שחקנית שתגלם חוקרת הכותבת ספר על יצירותיו, שהוא כתב בעצמו. העלילה עוסקת ביחסי ההדרכה והפיקוח בין הסופר המבוגר לשחקנית הצעירה. הוא מכניס מראש, לפיכך, את הצופים לעולמו הפנימי של הסופר. מונולוגים שלו במהלך העלילה מדגישים זאת עוד יותר. למרות שבסרט יש קטעים המתרחשים בחוץ, כמו בבתי מלון ואולפני טלוויזיה, גם הם נדמים כמתרחשים במוחו של הסופר. יוצר הסרט, אבי נשר, מוכר בזכות הנוף הפנורמי האנושי שהוא מציג דרך עדשת המצלמה. סרט זה מגשר בין הנוף של פני וגוף האדם לנופו הנפשי, עם נגיעות לנוף הגיאוגרפי של ארץ ישראל, החצויה מבחינה דמוגרפית. בחירה מוצלחת יותר של השחקניות הראשיות היתה מוסיפה לו, על מנת לשדר אמירה חברתית מובהקת.
