ארנסט אודט היה אחד מהאייקונים הבולטים בתבל בתקופה שבין שתי מלחמות העולם במאה העשרים. דמותו עוצבה על פי המיתוס הארכיטיפי של גיבור המלחמה, שהתאים מאד לפועלו כטייס קרב מעוטר, וכוכב קולנוע שגילם בסרטים את דמותו במציאות. השימוש במיתוסים למיניהם מקובל מאד בקולנוע. הקולנוע היה כלי התעמולה המרכזי של המשטרים הפשיסטיים, שהשתמשו במודלים מיתיים גם במשטריהם. גרמניה עיצבה את מיתוס טייס הקרב לצרכי תעמולה עוד במלחמת העולם הראשונה, באמצעות דמותו של ריכטהופן. אודט היה המשנה שלו לטייסת, שרד את המלחמה, והפך לאחריה ליורש הסטריאוטיפ. זאת באמצעות מפגני תעופה נועזים שהקנו לו פרסום עולמי. הפרסום הביא אותו לתעשית הסרטים, שבה גילם את דמותו בסדרת סרטי הרים שיצר ארנולד פאנק, אשר היו חבל מקשר בין רפובליקת וויימאר למשטר הנאצי. פטרונו של אודט היה הרמן גרינג, שניהל את הכלכלה הגרמנית, והיה אחראי גם על נושא היהודים ברייך השלישי. אודט הפך, באמצעות סרטים נוספים, לאייקון תעמולה מרכזי של המשטר הנאצי. בהמשך, למרות היעדר כישורים מתאימים, הוא מונה לגנרל הבכיר שאחראי על פיתוח וייצור מטוסי תקיפה. אודט התאבד בנובמבר 1941 כתוצאה מכשלונות הלופטוואפה במלחמה. הוא זכור כיום, בעקבות מחזה אודותיו, כמי שהתאבד במחאה על עוולות המשטר הנאצי. ארנסט אודט הוא דוגמא מוקדמת של הכוכבים הרב-תחומיים בימינו, שמובילים את התרבות הפופולרית תוך טשטוש הקשר בין דמיון למציאות. להנצחת דמותו מסייע גם ארכיטיפ הטייס האביר, שנפוץ עדיין בסרטים בימינו, והפך למרכיב משמעותי בזיכרון המלחמות. ניצולי השואה עשויים להסתייע בדמותו כאמצעי מרפא.
