זיהום האויר והים הם בעיה שאפשר לפתור יחסית בנקל: סוגרים את הארובה או הצינור ולמחרת הכל חוזר לסידרו. עם כל הכאב והסבל שגורם הזיהום לחולים ולבני משפחותיהם, זאת בעיה יחסית פשוטה. ככזאת היא גם משמשת כלי בידי פוליטיקאים ובעלי ענין, שמנפנפים בנתונים סותרים ודוחים עד לאין קץ את הפיתרון.
הבעיה המרכזית, שכרוכה בבעית זיהום האויר במפרץ, היא עצם קיומם של המפעלים, שהוא פארסה מבחינה כלכלית. אל יעד זה בתודעת הציבור ומקבלי ההחלטות חייבים לכוון כל העוסקים בנושא, כמטרה סופית וממוקדת. עליהם לבטא זאת במסגרת כל המחאות הציבוריות שהם מתכננים.
המשוואה הבסיסית בנדון היא: לא לבתי הזיקוק - כן לשדה התעופה.
נמל תעופה בין לאומי בחיפה, שמוקף בקרית שדה תעופה של עסקי הייטק יתרום לכלכלת האזור באופן חסר תקדים.
שדה תעופה זה צריך לקום במפרץ חיפה, באותו המקום שבו מתוכנן לקום נמל המפרץ. התוכנית להקמת השדה שיזם אפרים סנה אושרה על ידי הות''ל, אך התמסמסה מכיוון שלא שולבה עם המרכיב של חיסול הדרגתי של המפעלים הפטרוכימיים.
אין די להסתפק במחאה נגד זיהום האויר ולדרוש לנטר אותו כהלכה. הצעד היחיד הנוסף שמתבקש אינו מניעת הקמת מפעלים מזהמים חדשים בלבד. המאבק לניקיון מפרץ חיפה הוא רב תחומי ויש לכלול בו, במקביל, גם התנגדות להקמת נמל המפרץ ודרישה להקמת נמל תעופה בינלאומי באותו השטח.
הציבור מעוניין ללמוד ואוהד את המאבק, אך חשוב לו לקבל הצעות פשוטות וברורות לפיתרון. הצעת הפיתרון חייבת להיות כוללת אלטרנטיבה מוגדרת היטב.
מתוך ראיה רחבה זאת מן הראוי להוסיף כי לא הזיהום בלבד הוא הגורם לעליה המדאיגה בתחלואה. כמשקל נגד לזיהום ניבנו בעבר איצטדיונים לכדורגל בקרית אליעזר וקרית חיים, בתוך האיצטדיון הטבעי של מפרץ חיפה. לאחר שהאיצטדיון הועבר לדרום העיר, מחוץ למקומו הטבעי, נפער חלל במערכת בריאות הציבור שלתוכו נשאבת אוכלוסיה מקומית במימדי מגפה.
מפלגת הליכוד עברה תהפוכות הרבות במהלך שנות שלטונה הארוכות. על הליכוד לשדרג את עצמו פעם נוספת, ולהפוך למפלגה ירוקה. חיפה צריכה להיות ראש החץ שלו בנדון. הליכוד הוא מפלגה ממושמעת, אך באמצעות פעילות נכונה אפשר להפנות בה את תשומת לב החברים בה לנושאים חשובים.